Daf 30b
אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וְגוֹ' וְאוֹמֵר קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ וְאוֹמֵר כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְאוֹמֵר חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים וְאוֹמֵר חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ וְאוֹמֵר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר
Rachi (non traduit)
אמור לחכמה אחותי את. שתהא בקי בה כאחותך שאסורה לך אי נמי מסיפא דקרא ומודע לבינה תקרא שתהא ידוע לך:
כחצים ביד גבור. שנלחם בהם עם אויביו:
כן בני הנעורים. תלמידיו של אדם הקרויין בניו כמו שאמר יחזקיהו (ד''ה ב כט) בני עתה אל תשלו ואומר הנה אנכי והילדים אשר נתן לי וגו' (ישעיהו ח':
י''ח):
אשר מלא את אשפתו מהם. משום דדמינהו לחצים נקט לשון מילוי אשפה:
את אויבים בשער. סיפא דאשרי הגבר הוא:
מַאי אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲפִילּוּ הָאָב וּבְנוֹ הָרַב וְתַלְמִידוֹ שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּשָּׁעַר אֶחָד נַעֲשִׂים אוֹיְבִים זֶה אֶת זֶה וְאֵינָם זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה שֶׁנֶּאֱמַר אֶת וָהֵב בְּסוּפָה אַל תִּקְרֵי בְּסוּפָה אֶלָּא בְּסוֹפָהּ
Rachi (non traduit)
נעשו אויבים. מתוך שמקשים זה לזה ואין זה מקבל דברי זה:
את והב בסופה. הכי דריש לה ספר מלחמות מלחמה שעל ידי ספר אהבה יש בסופה:
תָּנוּ רַבָּנַן וְשַׂמְתֶּם סַם תָּם נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה עַל מַכָּתוֹ וְאָמַר לוֹ בְּנִי כָּל זְמַן שֶׁהָרְטִיָּה זוֹ עַל מַכָּתְךָ אֱכוֹל מַה שֶּׁהֲנָאָתֶךָ וּשְׁתֵה מַה שֶּׁהֲנָאָתֶךָ וּרְחוֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן וְאֵין אַתָּה מִתְיָירֵא וְאִם אַתָּה מַעֲבִירָהּ הֲרֵי הִיא מַעֲלָה נוֹמֵי
Rachi (non traduit)
ושמתם את דברי אלה סם תם. שלם שאינו חסר שום הצלה:
מה שהנאתך. כל מה שדעתך נוחה הימנו ואפי' דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה:
נומי. צמחים בורפיליו''ש (בורבולי''ש:
אבעבועות, כיבים) בלע''ז:
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת
Rachi (non traduit)
אם תטיב. לקח טוב:
שאת. תתנשא על יצרך:
וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּךָ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ
Rachi (non traduit)
משאו ומתנו. של יצר הרע באדם להחטיאו:
ואם אתה רוצה. עסוק בתורה ואתה מושל בו:
תָּנוּ רַבָּנַן קָשֶׁה יֵצֶר הָרָע שֶׁאֲפִילּוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ רַע שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו אָמַר רַב יִצְחָק יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר רַק רַע כָּל הַיּוֹם
Rachi (non traduit)
כל היום. קרא יתירא הוא ללמדנו שכל שעות היום רעתו מתחדשת:
וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ אִם אֶבֶן הוּא נִימּוֹחַ וְאִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע אִם אֶבֶן הוּא נִימּוֹחַ שֶׁנֶּאֱמַר הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וְאוֹמֵר אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם
Rachi (non traduit)
מנוול זה. יצר הרע מתגרה בך:
מתפוצץ. שהתורה כאש נמשלה המפעפע את הברזל:
Tossefoth (non traduit)
אם ברזל הוא מתפוצץ. תימה דהא קרא משמע שהפטיש מפוצץ סלע ומשברו וכן קשה בפרק דיני ממונות (סנהדרין דף לד.) דקאמר מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות אף דברי תורה מתחלק לכמה טעמים ושם גריס רשב''ם מחלק ול''ג מתחלק ויש שגורס כאן אם ברזל הוא מפעפע ואם סלע הוא מתפוצץ שנאמר הלא כה דברי כאש וכפטיש יפוצץ סלע שהאש מפעפע הברזל והפטיש מפוצץ את הסלע ור''ת מפרש שהסלע משבר את הברזל וה''ק וכפטיש יפוצץ מכח סלע כדאמר במדרש מעשה באחד שלקח סנפירינון לבודקו נתנו על הסדן והכה בקורנס נשבר הקורנס ונחלק הסדן והסנפירינון לא זז ממקומו.:
לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מְנָלַן דִּכְתִיב קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים
בִּשְׁלָמָא בְּנוֹ בְּיָדוֹ אֶלָּא בִּתּוֹ בְּיָדוֹ הִיא הָכִי קָאָמַר לְהוּ נִיתֵּן לַהּ מִידֵּי וְ[נַ]לְבְּשַׁיהּ וּנְכַסְּיַיהּ כִּי הֵיכִי דִּ[לְ]קִפְצוּ עֲלַהּ אִינָשֵׁי
Rachi (non traduit)
אלא בתו בידו היא. בתמיה כלום יכול להרגיל לה אנשים להשיאה דאמר קרא ואת בנותיכם תנו לאנשים:
לְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת מְנָלַן אָמַר חִזְקִיָּה דְּאָמַר קְרָא רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אִם אִשָּׁה מַמָּשׁ הִיא כְּשֵׁם שֶׁחַיָּיב לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כָּךְ חַיָּיב לְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת אִם תּוֹרָה הִיא כְּשֵׁם שֶׁחַיָּיב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה כָּךְ חַיָּיב לְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת
Rachi (non traduit)
אמור לחכמה אחותי את. שתהא בקי בה כאחותך שאסורה לך אי נמי מסיפא דקרא ומודע לבינה תקרא שתהא ידוע לך:
ראה חיים. אומנות שתחיה בו עם אשה מקיש אומנות לאשה:
אם אשה. האמור כאן אשה ממש היא כשם שמצינו שחייב אדם להשיאו אשה כך חייב כו':
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּנָּהָר מַאי טַעְמָא חַיּוּתֵיהּ הוּא
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת לִיסְטוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא כְּאִילּוּ מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאַגְמְרֵיהּ עִיסְקָא
Rachi (non traduit)
מאי בינייהו. מאי קא מוסיף ר' יהודה:
עיסקא. אם למדו סחורה לת''ק הרי למדו חיים לרבי יהודה דאתי לטעמא אומנות דוקא דכמה פעמים שאין לו במה לעשות סחורה ועומד ומלסטם:
כָּל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן וְכוּ' מַאי כָּל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן אִילֵּימָא כֹּל מִצְוָתָא דְּמִיחַיַּיב אַבָּא לְמִיעְבַּד לִבְרֵיהּ נָשִׁים חַיָּיבוֹת וְהָתַנְיָא הָאָב חַיָּיב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדוֹתוֹ אָבִיו אֵין אִמּוֹ לֹא
Rachi (non traduit)
דמיחייב אבא למיעבד לברא. כגון למולו ולפדותו והכי משמע מתני' כל מצות שהאב מצווה על מעשה הבן:
אָמַר רַב יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר כָּל מִצְוֹת הָאָב הַמּוּטָּלֹת עַל הַבֵּן לַעֲשׂוֹת לְאָבִיו אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּיבִין תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן אִישׁ אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אִשָּׁה מִנַּיִן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר תִּירָאוּ הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם
Rachi (non traduit)
המוטלת על הבן. כגון כיבוד ומורא:
אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ סִיפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה אֵין סִיפֵּק בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת מִפְּנֵי שֶׁרְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב נִתְגָּרְשָׁה שְׁנֵיהֶם שָׁוִים
Rachi (non traduit)
סיפק. יכול שאין מוחה בידו:
רשות אחרים. בעלה:
נתגרשה. מבעלה הרי היא כאחיה במצות כיבוד:
Tossefoth (non traduit)
שיש רשות אחרים עליה. ואע''ג דמעשה ידיה לבעלה מדרבנן בעלמא מ''מ אינה מצויה אצל אביה אלא אצל בעלה:
תָּנוּ רַבָּנַן נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ הִשְׁוָה הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם
נֶאֱמַר אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְנֶאֱמַר אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד הִשְׁוָה הַכָּתוּב מוֹרָאַת אָב וָאֵם לְמוֹרָאַת הַמָּקוֹם
נֶאֱמַר מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת וְנֶאֱמַר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ הִשְׁוָה הַכָּתוּב בִּרְכַּת אָב וָאֵם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם אֲבָל בְּהַכָּאָה וַדַּאי אִי אֶפְשָׁר
Rachi (non traduit)
ודאי בהכאה אי אפשר. להקישה שאין הכאה כלפי מעלה:
וְכֵן בְּדִין שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָּפִין בּוֹ תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין הֵן בָּאָדָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי
Rachi (non traduit)
וכן בדין. שיוקשו לכיבוד ומורא על הבן שהרי אף הן שותפין למקום בו:
שלשה שותפין הן. מפרש בברייתא במסכת נדה איש מזריע לובן שבו אשה מזרעת אודם שבו והקדוש ברוך הוא נופח בו נשמה מראה עין ושמיעת אוזן ודיבור:
תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁבֵּן מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו מִפְּנֵי
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source