Daf 20b
זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ
Rachi (non traduit)
זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה. לחטוב עצים ושאר צרכיה ולא לשם אלהות:
אֲמַר לֵיהּ הָתָם הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹאִיל וְהָלַךְ זֶה וְנַעֲשָׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה אֵימָא לִידְחֵי אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ
Rachi (non traduit)
הא אהדריה קרא. לכל ישראל לרחם עליו:
לידחי אבן אחר הנופל. אדחה אבן שלא תהא לו גאולה:
וְאֵימָא גְּאוּלָּה תִּהְיֶה לוֹ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיטַּמַּע בֵּין הַנָּכְרִים הָא לְעִנְיַן פִּדְיוֹן נַחְמִיר עֲלֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי כְּתִיב אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים וּכְתִיב וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת אֶלָּא נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ כְּפִי שָׁנָיו
Rachi (non traduit)
רבות בשנים. משמע שיהא רבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות:
אלא. ה''ק אם יש רבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשוב כמשעת קנייה להקל:
נתמעט כספו. בתוך שנים הללו חשוב אותו כפי דמי שניו של עכשיו:
וְאֵימָא הָכִי קָאָמַר הֵיכָא דַּעֲבַד תְּרֵי וּפֻשׁ לֵיהּ אַרְבַּע נִיתֵּיב לֵיהּ אַרְבַּע מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ עֲבַד אַרְבַּע וּפֻשׁו לֵיהּ תַּרְתֵּי נִיתֵּיב תַּרְתֵּי כְּפִי שָׁנָיו
Rachi (non traduit)
ניתיב ליה. דמי ארבע שנים ולא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף:
Tossefoth (non traduit)
עבד ד' ופשו ליה תרתי ניתיב ליה תרתי כפי שניו. פירש בקונטרס לא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף וקשה דא''כ אמאי שני קרא בלישניה נכתוב אידי ואידי מכסף מקנתו או כפי שניו ואומר ה''ר ברוך דה''פ אם עוד רבות בשנים דעבד תרתי ופשו ליה ארבע ליתיב ליה ארבע מכסף מקנתו בין הכסיף ובין השביח משום שהוא סמוך לזמן כניסה טפי מזמן יציאה ואם מעט נשאר בשנים דעבד ארבע ופש תרתי ניתיב ליה כפי שניו שהוא שוה עתה והוא סמוך לזמן יציאה בין הכסיף ובין השביח:
אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא אִם עוֹד רַבּוֹת שָׁנִים אִם מְעַט נִשְׁאַר שָׁנִים מַאי בַּשָּׁנִים נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים כְּפִי שָׁנָיו אָמַר רַב יוֹסֵף דַּרְשִׁינְהוּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְהָנֵי קְרָאֵי כְּסִינַי
(סִימַן עֶבֶד בַּיִת חֲצָאִין בַּיִת עֶבֶד קְרוֹבִים) בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנָכְרִי נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין
Rachi (non traduit)
לחצאין. הגיע ידו לדמי חצי גרעונו יתנם וימעט חצי שניו מעליו:
או אין נגאל. כלל אלא א''כ מצא כדי גאולתו:
גְּאֻלָּתוֹ גְּאֻלָּתוֹ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ דִילְמָא לְקוּלָּא אָמְרִינַן לְחוּמְרָא לָא אָמְרִינַן
Rachi (non traduit)
שדה אחוזה. כתיב בה ומצא כדי גאולתו ולא לחצאין והכא כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי:
או דילמא לקולא אמרינן. דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמיה והיכא דהוי קולא לגביה אמרינן דנגאל והיכא דהוי חומרא אמרינן דאינו נגאל כדאמר קרא גבי השביח והכסיף דאזלינן לקולא:
אֲמַר לֵיהּ לָאו אָמְרַתְּ הָתָם נִמְכַּר כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ הָכִי נָמֵי נִגְאָל כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ
Rachi (non traduit)
לאו אמרת. לעיל (קידושין דף יח.) גניבו חמש מאות ושוה אלף לדברי הכל אינו נמכר אלמא ונמכר כולו ולא חציו משמע הכא נמי דכתיב (ויקרא כ''ה:
מ''ט) או השיגה ידו ונגאל כולו ולא חציו משמע:
אָמַר אַבָּיֵי אִם תִּימְצֵי לוֹמַר נִגְאָל לַחֲצָאִין מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְקוּלָּא וּלְחוּמְרָא לְקוּלָּא זַבְנֵיהּ בִּמְאָה יְהַב לֵיהּ חַמְשִׁין פַּלְגָא דְּדָמֵי וְאַשְׁבַּח וְקָם עַל מָאתַן אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְנָפֵיק וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְחַמְשִׁין וְנָפֵיק
Rachi (non traduit)
משכחת לה לקולא. דהויא לה הגאולה קולא גביה לטובתו ומשכחת לה לרעתו:
זבניה במאה. קנאו במנה ויהיב ליה האי עבד בתר הכי חמשים בגאולת חציו אי אמרת הויא גאולה כי אייקר תו לא ברשות דמריה אייקר אלא פלגיה ואם בא עכשיו לגמור פדיונו יהיב ליה מאה ונפיק:
או אין נגאל. כלל אלא א''כ מצא כדי גאולתו:
ואי אמרת אינו נגאל. אייקר כוליה ברשות דמריה ויהיב ליה מאה וחמשין:
וְהָאָמְרַתְּ נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ כְּגוֹן דְּאוֹקִיר וְזָל וְאוֹקִיר
Rachi (non traduit)
והא אמרת נתרבה כו'. דהיכא דנשבח אין מחשבים לו אלא כשעת מקנתו:
דאייקר וזל ואייקר. שקנהו במאתים והוזל ועמד על מנה וחשיב ליה כפי שניו ונתן לו חמשים ולא הספיק לגמור פדיונו עד שהוקר ועמד על מאתים:
מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְחוּמְרָא זַבְנֵיהּ בְּמָאתַן יְהַיב מְאָה פַּלְגֵי דִּדְמֵי וְאִיכְּסִף וְקָם עַל מְאָה אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ חַמְשִׁין וְנָפֵיק וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין הָנָךְ מְאָה פִּקָּדוֹן נִינְהוּ גַּבֵּיהּ יָהֵיב לְהוּ נִיהֲלֵיהּ וְנָפֵיק
Rachi (non traduit)
ה''ג במסקנא ואי אמרת אינו נגאל לחצאין הני מאה פקדון נינהו גביה יהיב ליה ניהליה ונפיק. ול''ג והא אמרת נתמעט כספו כו'. ואי אמרת אינו נגאל לחצאין לא קנאן האדון בתורת גאולה ועכשיו שהכסיף הוא עומד כוליה לפדותו והנך זוזי הוו פקדון גביה ויהיב להו ניהליה ונפיק:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין גְּאֻלָּתוֹ גְּאֻלָּתוֹ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת לַחֲצָאִין אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין
Rachi (non traduit)
המוכר בית בעיר חומה. שהוא נגאל עד שנה ולא יותר:
נגאל לחצאין. אם נתן חצי דמיו בתוך שנה מפריק פלגיה או לא:
שדה אחוזה. כתיב בה ומצא כדי גאולתו ולא לחצאין והכא כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי:
גאולתו. ימים תהיה גאולתו:
Tossefoth (non traduit)
גאולתו גאולתו גמר. נראה לר''ת דלאו ג''ש גמורה היא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא דאי ג''ש גמורה היא א''כ מאי קאמר או דלמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן הא כיון דהוי ג''ש בין לקולא בין לחומרא אית לן למילף דאין ג''ש למחצה וכן משמע לקמיה גבי בתי ערי חומה קאמר היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי לא גלי ואי ג''ש היא אפילו היכא דלא גלי נמי:
אוֹ דִילְמָא הֵיכָא דְּגַלִּי גַּלִּי הֵיכָא דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי
Rachi (non traduit)
היכא דגלי. בכדי גאולתו למימרא דכולה גאולה בעינן גלי:
והיכא. דלא כתיב בה כדי לא מייתינן ליה:
אֲמַר לֵיהּ מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁמַע שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין דְּתַנְיָא אִם גָּאֹל יִגְאַל מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
Rachi (non traduit)
שלוה. אם אין לו לוה מאחרים וגואל מה שאין כן מוכר בשדה אחוזה דבעינן והשיגה ידו (ויקרא כ''ה:
כ''ו) משמע נמי שגואל לחצאין:
ואם גאל יגאל. במקדיש שדה אחוזה:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מָה טַעַם לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל הוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
Rachi (non traduit)
לפי שמצינו כו'. ר''ש דריש טעמא דקרא בכל דוכתא (ב''מ דף קטו.) והכא נמי יהיב טעמא לקרא ואשמעינן דהקפידה תורה לחזור שלא תפקע אחוזה מיורשים לפי שיפה כח מוכר שאין נחלתו נפקעת שהרי חוזרת לו ביובל לפיכך לא חש ליפות כחו ללוות ולגאול לחצאין אבל מקדיש לפי שהורע כחו להפסיד נחלתו ביובל כדכתיב (ויקרא כ''ז:
כ''א) והיה השדה בצאתו ביובל קדש וגו' ומתחלק לכהנים ייפה הכתוב כחו בתחלת פדיונו ללוות ולגאול לחצאין ומהכא אית לן למיגמר נמי מוכר בית בבתי ערי חומה דלוה וגואל וגואל לחצאין שהרי הורע כחו ליחלט בסוף שנה ולא יצא ביובל:
מַקְדִּישׁ שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
הַאי מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה נָמֵי הוֹאִיל וְהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם מָלְאָה לוֹ שָׁנָה תְּמִימָה וְלֹא נִגְאֲלָה נֶחְלָט יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
אֵיתִיבֵיהּ אִם גָּאֹל יִגְאַל מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
Rachi (non traduit)
איתיביה. דקתני סיפא מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאין לוה וגואל וכו':
Tossefoth (non traduit)
איתיביה. פי' מסיפא דקתני מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין ואם תאמר מאי פריך לרבי שמעון דילמא הך ברייתא אתיא כוותיה דרבי שמעון והא דקאמר לעיל גבי בתי ערי חומה שלוה וגואל וגואל לחצאין היינו בתר דרבי לן קרא במקדיש אם גאל יגאל אבל הך ברייתא דקאמר דאינו לוה וגואל וגואל לחצאין מיירי אם לא נכתב אם גאל יגאל דה''נ קאמר לעיל שיכול וי''ל דמשמע ליה כל שיטת הברייתא אף לפי האמת לבתר דכתיב נמי אם גאל יגאל דאי לאו הכי אמאי נקט כל שיטה זו שאינה קיימת הוה מצי למינקט ק''ו מע''ע מה ע''ע שיפה כחו שיוצא ביובל אפ''ה אינו לוה וגואל וגואל לחצאין כדבסמוך מקדיש שהורע כחו אם הגיע יובל אינה נגאלת ומתחלקת לכהנים אינו דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין ועל ק''ו זה ליכא למיפרך מידי אלא פשיטא דהאי יוכיח מיירי אף לפי האמת בתר דכתב אם גאל יגאל וא''ת מ''מ אמאי לא נקט האי ק''ו מע''ע כיון דליכא למיפרך מידי עילויה וי''ל דשדה משדה עדיפא ליה למילף:
שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל הוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין מַקְדִּישׁ שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
מָה לְמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד תֹּאמַר בְּמַקְדִּישׁ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד
Rachi (non traduit)
מוכר שדה אחוזה הורע כחו ליגאל מיד. עד שתהא שתי שנים ביד הלוקח כדכתיב (שם כה) במספר שני תבואות ימכר לך אין מכירה פחותה משתי שנים מעת לעת ואח''כ גואל בגרעון כסף כדכתיב (שם) לפי רוב השנים וחשב את שני ממכרו וגו' כמה שנים הם משלקחה עד היובל שהיה עתיד להחזיר לבעלים עשרים שנה ודמיה עשרים מנה הרי שקניית תבואות כל שנה במנה וכן יגרע לכל שנה שאכלה לפי גאולתו:
מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה יוֹכִיחַ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין לָא קַשְׁיָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source