Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 80b
זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ לֹא כָּתַב אֶלָּא לְשֵׁם סַנְטָר שֶׁבָּעִיר הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת
Traduction
This is the statement of Rabbi Meir, who is particular about maintaining peaceful relations with the kingdom, with regard to bills of divorce. But the Rabbis say: Even if he wrote a date on the bill of divorce only in the name of the guardsman [santar] in the city, she is divorced, since it is irrelevant which calendrical system was used for the date.
Rachi non traduit
זו דברי ר''מ. דגט נפסל משום שלום מלכות:
סנטר. מפרש בבבא בתרא (דף סח.) בר מחווניא זקן הממונה להיות בקי בנחלת גבול שדה כל איש ואיש:
Tossefoth non traduit
זו דברי ר''מ אבל חכמים אומרים הולד כשר. פי' בקונט' דאשלום מלכות קאי וקשה לר''ת דא''כ פליגי אדרב יהודה אמר שמואל דלעיל דאמר אבל חכמים אומרים אפי' לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת דמשמע מגורשת ותינשא לכתחילה אע''פ שלא נכתב לשם מלכות א''כ היאך אנו כותבין בגיטין לבריאת עולם הא קיי''ל כרב באיסורי ולדידיה אסור לגרש בו לכתחילה ולספרים דגרסי לעיל אמר רב יהודה אמר רב קשה דרב אדרב ונצטרך לומר דאמוראי נינהו אליבא דרב ואומר הרב רבי אלחנן דלא קשה מידי דבסנטר העיר כשר טפי לפי שהוא ממלכות העיר אבל לשם מלכות אחרת אסור לגרש בו ובדיעבד הולד כשר ומשום דר''מ בעי מלכות חשובה קאמר אבל חכמים אומרים אפילו סנטר דגרע הויא מגורשת כיון דהוא מאותה מלכות ועדיף ממלכות אחרת ומה שאנו כותבין לבריאת עולם משום דהשתא ליכא שלום מלכות בכך שאפי' עובדי כוכבים אינם מונין לשנות מלכים אבל בימי חכמים היו רגילין למנות לשנות מלכים כדאמרינן בגט פשוט (ב''ב דף קסד:) מנהגה של אומה זו מלך שנה מונין לו שתים פי' שהיו כותבין כן בשטרותיהן לכבוד המלך לומר מלך הרבה והרב ר' יוסף פי' דעכשיו אין המלכות מקפדת ולהכי לא כתבינן לשנות מלכים תדע דהא ר''מ מודה דכתבו לשם איסטנדרא כשר משום דאין מלכות מקפדת ור''ת מפרש דלאו אשלום מלכות קאי זו דברי ר''מ אלא אהיה במזרח וכתב במערב אבל לשום מלכות אחרת מותר לגרש בו לכתחילה לרבנן ולא פליג אדרב יהודה דלעיל ומגורשת היינו שתתגרש בו לכתחילה קאמר אפי' נכתב לשם סנטר דזילא בהו מילתא וכל שכן השתא שמותר לכתוב לבריאת עולם דלא זילא בהו מילתא כלל דלא מתקנאים בזה וקיי''ל כחכמים ואע''ג דסתם לן תנא כר' מאיר מ''מ מדקאמר לעיל ומשום שלום מלכות הולד ממזר אין ר''מ לטעמיה כו' וכן בפ''ק (לעיל גיטין ה:) משום דלא אמר בפני נכתב ובפני נחתם יוציא והולד ממזר ומשני אין ר''מ לטעמיה כו' משמע דלית הלכתא כוותיה והשתא אתי שפיר דקאמר דיקא נמי דמודים חכמים לר''מ בשינה שמו ושמה מדלא ערבינהו בהדי היה במזרח כו' דדמיא ליה ומיהו קשה לפירוש רבינו תם דלקמן בפרק בתרא (גיטין דף פו.) פריך אההיא דשלשה גיטין פסולין ותו ליכא והא איכא שלום מלכות התם הולד ממזר הכא הולד כשר הניחא לר''מ אלא לרבנן דאמרי הולד כשר מאי איכא למימר אלמא משמע דשלום מלכות דווקא בדיעבד הולד כשר לרבנן אבל לכתחילה אסור לגרש בו ורבינו תם גריס לקמן וכן נמצא בפי' רבינו חננאל והא איכא שלום מלכות וכו' ולא פריך משלום מלכות אלא מבבא שאחריה דהיה במזרח וכתב במערב:
הָהוּא גִּיטָּא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ לְשֵׁם אִיסְטַנְדְּרָא דְּבַשְׁכָּר שַׁלְחֵהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה כִּי הַאי גַוְונָא מַאי
Traduction
It is related that there was a certain bill of divorce in which the date was written in the name of the governor [istandera] of the city of Bascar, i.e., the date was marked according to the years of his government. Rav Naḥman bar Rav Ḥisda sent this dilemma before Rabba: What is the halakha in a case like this?
Rachi non traduit
איסטנדרא דבשכר. שלטון של בשכר עבדו של מלך:
שְׁלַח לֵיהּ בְּהָא אֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר מוֹדֵי מַאי טַעְמָא מֵאוֹתָהּ מַלְכוּת הוּא
Traduction
He sent him in response: With regard to this, even Rabbi Meir concedes that the bill of divorce is valid. What is the reason? The governor is an official from that kingdom, so the ruler of the kingdom does not mind.
וּמַאי שְׁנָא מִסַּנְטָר שֶׁבָּעִיר הָתָם זִילָא לְהוּ מִילְּתָא הָכָא שְׁבִיחָא לְהוּ מִילְּתָא
Traduction
The Gemara asks: And in what way is this case different from the guardsman in the city? The Gemara answers: There, it is demeaning for them that the date is written in the name of an unimportant official. Here, with regard to the governor, it is complimentary for them that the date is written in the name of a senior official.
Rachi non traduit
ומאי שנא מסנטר דעיר. דשמעינן לר''מ דפליג:
זילא להו מילתא. שאין שולטנות גרועה מזו ובושת הוא למלך שנזכר זה והניחו כל שאר משרתיו:
שביחא. לפי ששולטנותו חשובה:
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים הַוָּלָד כָּשֵׁר וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר שֶׁאִם שִׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר
Traduction
Rabbi Abba says that Rav Huna says that Rav says: This mishna is in accordance with the statement of Rabbi Meir, who is stringent with regard to this bill of divorce and holds that the child is a mamzer. But the Rabbis say: The lineage of the offspring is unflawed. And the Rabbis concede to Rabbi Meir, that if he changed his name or her name, the name of his city or the name of her city, the offspring is a mamzer.
Rachi non traduit
הולד כשר. אשלום מלכות קאי:
אָמַר רַב אָשֵׁי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא שִׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ
Traduction
Rav Ashi says: We, too, learn in the mishna: If he changed his name or her name, the name of his city or the name of her city, and she remarried on the basis of this bill of divorce, then she must leave this husband and that husband, and all of those ways of penalizing a woman who remarried based on the bills of divorce detailed in the earlier clause of the mishna apply to her.
הָא מַאן קָתָנֵי לַהּ אִילֵּימָא רַבִּי מֵאִיר לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ רַבָּנַן שְׁמַע מִינַּהּ
Traduction
It is necessary to clarify who teaches this halakha? If we say that it is Rabbi Meir, let him combine the case of one who writes a different kingdom, and the case of one who changes the names, and teach them both as one halakha. Rather, conclude from it that this halakha is the opinion of the Rabbis. The Gemara concludes: Conclude from it that until this point the mishna was quoting the statement of Rabbi Meir, but subsequently it is the statement of the Rabbis that is quoted, that in a case of such a fundamental change, even in their opinion such a bill of divorce is invalid.
Rachi non traduit
ליערבינהו וליתנינהו. בהדי משנה שם מלכות דחד פסולא הוא:
כָּל עֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ כּוּ' נִישְּׂאוּ אֵין זִינּוּ לָא
Traduction
§ It was taught in the mishna that in all of those cases in which they said that a man who died and left behind a widow who is to the yavam one of those with whom relations are forbidden, and the rival wives were thought to be permitted to remarry, if it later became clear that the forbidden relation was an ailonit and therefore they were in fact forbidden from remarrying, then they must leave the man whom they remarried, and they cannot enter into levirate marriage with the yavam, and many other penalties apply to them as well. The Gemara comments: It is possible to deduce from the language used by the mishna that only if they married other men, then yes, these halakhot apply to them. But if the rival wives engaged in licentious sexual intercourse, then no, these halakhot do not apply to them.
Rachi non traduit
זינו לא. אינה אסורה להתייבם דנישאו חמור שמא יאמרו חלץ לה וניסת וחזר לכונסה משנתגרשה והוה ליה נושא את חלוצתו דקם ליה בלא יבנה:
Tossefoth non traduit
נישאו אין זינו לא לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא. פירש בקונטרס דנישאו גזרינן שמא יאמרו חלץ זה ונשא זה וגירש ונמצא זה מחזיר חלוצתו אבל זינו דפריצותא בעלמא הוא לא חשדי לה בחלוצה וקשה לר''י דמאי קאמר בסמוך דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים כיון דהך גזירה גופה שייכא בה דלשון מיחלפא משמע דהכא לא שייכא ההיא גזירה ועוד לאיכא דאמרי נישאו וה''ה לזינו מאי ס''ד כיון דההיא גזירה דמיחלפא באשה שהלך בעלה כו' לא שייכא אלא בנישאו ועוד אמאי לא דייק נמי הש''ס בהאשה רבה (יבמות דף צב.) גבי אמרו לה מת בעליך ונישאת נישאת אין זינתה לא כדדייק הכא ואור''י דאי שומרת יבם שזינתה מותרת לייבם דלא כרב המנונא בנישאת נמי לא גזרי' בה שמא יאמרו חלץ זה ונשא זה ונמצא מחזיר חלוצתו כיון דזינתה במזיד לא מיתסרא דהכי אמרינן בהאשה רבה (שם דף צד.) גבי מי שהלך אשתו למדינת הים דאשה. שהלך בעלה למדינת הים אסור להחזירה משום דבמזיד מיתסרא בשוגג נמי גזרו בה רבנן שמא יאמרו גירש זה ונשאה זה והכי פירושו נישאו אין מדלא נקט זינו דהוה משמע תרוייהו ונקט נישאו שמע מינה נישאו דוקא אבל זינו לא משום דמיחלפא באשה שהלך וכו' אבל בגופה לא שייכא הך גזירה כיון דבמזיד לא מיתסרא ומשני נישאו והוא הדין לזינו וכיון דזינתה אסורה ליבם כדרב המנונא בנישאת נמי גזרינן בה שמא יאמרו חלץ זה ונישאת איכא דאמרי נישאת והוא הדין לזינו השתא לא מסתבר טעמא דמיחלפא כו' ולהכי קאמר לימא מסייע ליה לרב המנונא דאי בזינו שריא בנישאת נמי ליכא למיגזר בה בגופה ודחי אף ע''ג דליכא למיגזר בה מכל מקום מיחלפא באשה שהלך כו' וה''ה דהוי מצי למידחי הא מני ר''ע היא דמשוי חייבי לאוין כערוה ורב המנונא אליבא דרבנן קאמר כדדחי ליה בסוטה בפ''ב (דף יח:) אלא עדיפא מיניה קא דחי שאין צריך להעמידה כר''ע ואפי' הכי ליכא סייעתא לרב המנונא מיהו מצא רבינו יהודה בתוספתא דקתני על מתניתין דברי ר''מ שאמר משום ר' עקיבא דמשמע דכרבנן לא מתוקמא מתניתין לפי זה חולקת על הש''ס שלנו:

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הַמְנוּנָא דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה אֲסוּרָה לִיבָמָהּ
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Hamnuna, as Rav Hamnuna says: A widow awaiting her brother-in-law to perform levirate marriage who engaged in licentious sexual intercourse is likened to a married woman who committed adultery, and she is prohibited from entering into levirate marriage with her yavam.
לָא נִישְּׂאוּ וְהוּא הַדִּין לְזִינּוּ וְהַאי דְּקָתָנֵי נִישְּׂאוּ לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא נָקֵט
Traduction
The Gemara rejects this: No, this is not a refutation, since it is possible to explain that the mishna gave the example that they married, and the same is true in a case where they engaged in licentious sexual intercourse. And this that the mishna teaches: If they married, is because it employed a euphemistic expression, to refrain from discussing a case of licentiousness.
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי נִישְּׂאוּ וְהוּא הַדִּין לְזִינּוּ
Traduction
And there are those who say that the exchange went as follows: From the mishna’s statement about the rival wives that remarried, one can understand that the halakha is so if they married, and the same is true in a case where they engaged in licentious sexual intercourse.
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה אֲסוּרָה לִיבָמָהּ
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that it supports the opinion of Rav Hamnuna, as Rav Hamnuna says: A widow awaiting her brother-in-law to perform levirate marriage who engaged in licentious sexual intercourse is prohibited from entering into levirate marriage with her yavam.
לָא נִישְּׂאוּ דַּוְוקָא מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָא בְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם
Traduction
The Gemara rejects this: No, it is specifically when they married that they are forbidden, because she is confused with a woman whose husband traveled to a country overseas and she went and remarried. In that case she is certainly prohibited from marrying both the first and the second husband. Similarly, they instituted the same decree for a yevama who married someone else. By contrast, in the case of a yevama who engaged in licentious sexual intercourse, which is completely different, they did not institute this decree.
Rachi non traduit
דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים. ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת דאסרינן לה למיהדר ואע''פ שבאונס משום שמא יאמרו גירש ראשון ונשא זה וחזר הראשון והחזירה לאחר גירושי שני ונמצא מחזיר גרושתו משניסת הכי נמי אמרי' הכא שמא יאמרו חלץ זה ונשא זה כו' אבל זנות לית ליה קלא כולי האי ומידע ידעי דפריצותא הואי ולא חשדי לה בחלוצה:
הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ כּוּ' וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָךְ קַמַּיְיתָא מִשּׁוּם דְּלָא אִיקַּיַּים מִצְוַת יִבּוּם
Traduction
§ It was taught in the mishna that one who marries his yevama, and her rival wife went and married another man, and ultimately the yevama was found to be an ailonit, then the rival wife must leave her husband, and she cannot enter into levirate marriage with the yavam, and many other penalties apply to her as well. The Gemara comments: And it is necessary to teach this halakha as well, although it seemingly deals with the same issue as the previous halakha. As, if the mishna had taught us this halakha only with regard to the first case of a rival wife of a woman who is forbidden to the yavam, then one could say that the halakha is so, because the mitzva of levirate marriage was not fulfilled at all, since the rival wife married someone else, and the yavam did not perform levirate marriage.
Rachi non traduit
דלא אקיים מצות יבום. שע''י הערוה נישאת הצרה לשוק הילכך כי אגלאי דלאו צרת ערוה הואי קנסינן לה משום דלא המתינה ואסרינן לה איבם:
אֲבָל הָכָא דְּאִיקַּיַּים מִצְוַת יִבּוּם אֵימָא לָא
Traduction
But here, in this latter case, where the mitzva of levirate marriage was fulfilled in some way when he married the yevama, although ultimately it became clear that it was not a legitimate levirate marriage, say that the rival wives are not penalized, since she is not guilty by not having waited.
Rachi non traduit
אבל. סיפא דאיקיים מצות יבום כשניסת זו לשוק ע''י שנתיבמה צרתה אימא תו לא הוה לה לאמתוני ולא נקנסה:
וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא מִשּׁוּם דְּקָא רַמְיָא קַמֵּיהּ אֲבָל הָתָם דְּלָא רַמְיָא קַמֵּיהּ אֵימָא לָא צְרִיכָא
Traduction
And if the mishna had taught us this halakha here, with regard to a yavam who married a yevama who was ultimately found to be an ailonit, then one could say that specifically here there is reason to penalize her, because this rival wife who remarried was also placed before the yavam, as he could have entered into levirate marriage with any of his brother’s wives. Therefore, she could have waited to see if the levirate marriage was effective before remarrying. But there, in the first case of a yevama who is forbidden to the yavam, that she is not placed before him, as all of them are entirely exempt from levirate marriage, say that the rival wives are not penalized. Therefore, it is necessary to state both halakhot.
Rachi non traduit
ואי. תנא סיפא משום דרמיא קמיה שתיהן נפלו תחילה להתייבם כאחת וכשנתייבמה האחת קודם שתביא שתי שערות היה לה לצרתה להמתין עד שתראה שיהו יבומי חברתה כשרין דכיון דאתרמאי קמיה צריכה לצאת מידי זיקתו ביבומין ודאין:
אבל. צרת ערוה מתחילת נפילתן היתה הצרה הזו סבורה דלא רמיא קמיה ליבום שהרי הערוה מוציאתה מידי זיקתו הלכך לא הוה לה לאסוקי אדעתא ולאמתוני שמא תמצא הערוה איילונית הואיל ומסולקת היא ממנו לא מסקא אדעתא ולא ליקנסה מלהתייבם ומליטול כתובה דהא אנוסה היא קא משמע לן:
כָּתַב הַסּוֹפֵר וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבָר וְכוּ' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לְאַלְתַּר יָצָא וְכוּ'
Traduction
§ It was taught in the mishna that if the scribe wrote a bill of divorce, and erred and gave the bill of divorce to the woman and the receipt to the man, and consequently the husband gave his wife a receipt and she gave him a bill of divorce, Rabbi Eliezer says: If the bill of divorce is immediately in the husband’s possession, it is not a valid bill of divorce. But if it is in his possession after some time, the assumption is that she was divorced in a correct manner and the bill of divorce was returned to him later.
Tossefoth non traduit
כתב גט לאיש ושובר לאשה. ליכא למידק מהכא דכותבין שובר דהיכא דלא אפשר ודאי כותבין כדאמר בהכותב (כתובות פט:):
הֵיכִי דָּמֵי לְאַלְתַּר וְהֵיכִי דָּמֵי לְאַחַר זְמַן אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כָּל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין וַעֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן זֶהוּ לְאַלְתַּר עָמְדוּ זֶהוּ לְאַחַר זְמַן
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances in which the bill of divorce is immediately in the husband’s hand and what are the circumstances in which it is in his possession after some time? Rav Yehuda says that Shmuel says: All the while that they are sitting and are engaged in the issue of the divorce, this is considered immediately. If they already arose and concluded the proceedings, this is considered after some time.
Rachi non traduit
באותו ענין. בדברי גירושיה:
וְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר לֹא נִישֵּׂאת זֶהוּ לְאַלְתַּר נִישֵּׂאת זֶהוּ לְאַחַר זְמַן
Traduction
And Rav Adda bar Ahava says: If she was not married to someone else, this is considered immediately, since they can rectify the situation by requiring him to give the bill of divorce properly. If she was married, this is considered after some time.
תְּנַן לֹא כָּל הֵימֶנּוּ מִן הָרִאשׁוֹן לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הַיְינוּ דְּקָתָנֵי שֵׁנִי אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל מַאי שֵׁנִי
Traduction
The Gemara asks: We learned in the mishna with regard to Rabbi Elazar’s statement: It is not in the power of the first husband to eliminate the right of the second husband. Granted, according to the opinion of Rav Adda bar Ahava, this explanation is consistent with that which is taught: The second husband, since the mishna is discussing a case in which she remarried and has a second husband. But according to the opinion of Shmuel, what is the reference to a second husband? Shmuel’s opinion is that as soon as they arise and conclude the proceedings, it is considered to be after some time, and in this case there is no second husband. According to Shmuel’s opinion, how does Rabbi Elazar’s statement apply?
Tossefoth non traduit
לא כל הימנו לאבד זכותו של שני. ואם תאמר לרב אדא בר אהבה דמוקי לה בשניסת מה שפירש בקונטרס משום חששא דקנוניא מה קנוניא שייך דכיון דנישאת לשני לא מצי להחזירה דתצא מזה ומזה וי''ל דפעמים דאין הבעל שם על לבו שאסור להחזירה ועושה קנוניא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source