Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 71a

אֶלָּא בְּפֵירֵי

Traduction

Rather, it means that the court asks him questions with regard to produce that is not found during that season.

Rachi non traduit

בפירי. שאינם מצוים באותה שעה כגון צריש''ש בימות הגשמים ובימות החמה נישפל''ה:

Tossefoth non traduit

אלא בפירי. אין לפרש ששואלין לו אם רוצה פירי של ימות הגשמים בימות החמה או איפכא ואומר הן כי זה אפשר למצוא בכבושים בדבש או בענין אחר אלא ששואלין לו אם רוצה שילקטו לו מן האילן:

אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב חֵרֵשׁ שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַכְּתָב כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין גֵּט לְאִשְׁתּוֹ אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא נִשְׁתַּתֵּק וְאָמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ

Traduction

Rav Kahana says that Rav says: With regard to a deaf-mute who can express himself through writing, the judges of the court may write and give a bill of divorce to his wife based on his written instructions. Rav Yosef said: What is he teaching us? We already learned in the mishna: In a case where the husband became mute, and the members of the court said to him: Shall we write a bill of divorce for your wife, and he nodded his head indicating his agreement, they examine him with various questions three times. If he responded to questions that have a negative answer: No, and responded to questions that have a positive answer: Yes, indicating his competence, they shall write the bill of divorce and give it to his wife based on the nod of his head.

Rachi non traduit

חרש. שהיה פיקח כשכנסה וקדושיו קידושין גמורין ותנן ביבמות (דף קיב:) נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית לפי שאין כח בגירושי חרשות להפקיע קידושי חכמה וקאמר רב דאם יכול לדבר מתוך הכתב דיודע לכתוב על הקלף כתבו ותנו גט לאשתי אתם פלוני ופלוני ומסר להם פיקח גמור הוא וכותבין ונותנין:

Tossefoth non traduit

אמר רב יוסף מאי קמ''ל תנינא נשתתק כו'. תימה לר''י אדרבה דתיקשי ליה מתני' כיון דאינו מחלק בין אלם לחרש דלמה לי יכול לדבר מתוך הכתב בהרכנה סגי ואומר ר''י דהא ודאי דבחרש לא סגי בהרכנה אע''פ שכותבין לו נכתוב גט לאשתך ומרכין בראשו ובודקין אותו ג''פ לאו והן אלא דמדמי רב יוסף הרכנה דאלם לכתיבה דחרש כמו שאלם ע''י הרכנה ניכר שמבין ומתרצה ועל ידי זה. כותבים גט הוא הדין חרש ששאלוהו בכתב והשיב בכתב יש הוכחה שהוא מבין בטוב אע''פ שאם שאלוהו בכתב והרכין בראשו אינו מועיל כלום:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא אִלֵּם קָאָמְרַתְּ שָׁאנֵי אִלֵּם דְּתַנְיָא מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זֶהוּ חֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר זֶהוּ אִלֵּם וְזֶה וָזֶה הֲרֵי הֵן כְּפִקְחִין לְכָל דִּבְרֵיהֶם

Traduction

Rabbi Zeira said to him: A mute, you say? Is your challenge based on the mishna which discusses one who is mute? A mute is different because it is clear that his mind is intact. As it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 1:2): With regard to one who speaks but cannot hear, this individual is categorized as a deaf person. With regard to one who hears but cannot speak, this individual is categorized as a mute person, and both this one and that one are considered to be like halakhically competent people with regard to all their matters. Rav Kahana stated his ruling with regard to one who can neither hear nor speak. This goes beyond the halakha of the mishna, as Rav Kahana says that the written statement of a deaf-mute is an indication of his mental competence.

Rachi non traduit

אלם קאמרת שאני אלם. דכיון דשומע הוא הרי הוא כפיקח לכל דבריו אבל חרש שאינו שומע ואינו מדבר אי לאו דיכול לדבר מתוך הכתב ברמיזה לא מפיק ואי לאו דאשמעינן רב לא הוה ידענא:

וּמִמַּאי דִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זֶהוּ חֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר זֶהוּ אִלֵּם דִּכְתִיב וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו וְאִי בָּעֵית אֵימָא כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי אִישְׁתְּקִיל מִילּוּלֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: And from where do we learn that one who speaks but cannot hear, this individual is categorized as a deaf person, and that with regard to one who hears but cannot speak, this individual is categorized as a mute person? As it is written: ''And I am like a deaf man, I do not hear, and like the mute man who will not open his mouth'' (Psalms 38:14). And if you wish, say as people say: The word for a mute [ilem] is a contraction of the expression his speech has been taken [ishtakil millulei].

Rachi non traduit

חרש המדבר ואינו שומע זהו חרש. ולא זהו חרש שדברו בו חכמים בכל מקום והשווהו לשוטה דזהו כפיקח לכל דבריו כדקתני בהדיא אבל חרש דרב כהנא (אינו) לא שומע ולא מדבר:

אישתקיל מילוליה. נוטריקון דאלם:

אָמַר רַבִּי זֵירָא אִי קַשְׁיָא לִי הָא קַשְׁיָא לִי דְּתַנְיָא אִם לֹא יַגִּיד פְּרָט לְאִלֵּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד אַמַּאי הָא יָכוֹל לְהַגִּיד מִתּוֹךְ הַכְּתָב

Traduction

Rabbi Zeira said: If Rav Kahana’s statement is difficult for me, this is difficult for me, as it is taught in a baraita with regard to the punishment of one who was called to testify and failed to do so: ''If he does not utter his testimony then he shall bear his iniquity'' (Leviticus 5:1). The Sages derive from this that the verse serves to exclude a mute who is unable to utter his testimony, and he is exempt from bringing the offering of one who refuses to testify. And it is possible to raise the following question: Why is he exempt from bringing the offering; but he is able to utter his testimony through writing? Apparently, written testimony is not valid testimony.

Rachi non traduit

אי קשיא לי. בהא דרב כהנא:

פרט לאלם. שאינו חייב קרבן שבועה על שבועת העדות אם השביעו והרכין בראשו שאינו יודע:

הרי יכול להגיד מתוך הכתב. ואם איתא לדרב כהנא ליחייב:

Tossefoth non traduit

אמר רבי זירא אי קשיא כו'. תימה לר''י דמשמע דפריך לרב כהנא מדקאמר והא יכול לדבר מתוך הכתב ואמאי לא פריך אמתניתי' דהרי יכול להגיד ע''י הרכנה ואור''י דמתניתין לא קשיא ליה דפשיטא ליה דגבי גט אין צריך הגדה בפה רק שמתרצה כמו שצריך גבי עדות דבור אבל לרב כהנא דחשיב יכול לדבר מתוך הכתב אפי' בחרש א''כ דבור מעליא הוא ויש לחושבה הגדה וי''מ דאמתניתין לא קשיא ליה דאיכא למימר דהא דאמר פרט לאלם שאינו יכול להגיד היינו אלם שאינו שומע דהיינו חרש אבל אלם לא משמע הכי:

והא יכול לדבר מתוך הכתב. דהגדה חשיבה ע''י הכתב כדפרישית אע''ג דממעט חרש וחרשת מחליצה לפי שאינם באמר ואמרה אמירה ודאי לא הוי אלא בפה ועוד דהתם יליף וענתה מוענו הלוים שצריך בלשון הקדש ומינה נמי שמעינן דהויא בפה כמו בלוים:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עֵדוּת קָאָמְרַתְּ שָׁאנֵי עֵדוּת דְּרַחֲמָנָא אָמַר מִפִּיהֶם וְלֹא מִפִּי כְתָבָם

Traduction

Abaye said to him: You say testimony? Testimony is different, as the Merciful One states: ''From their mouths'' (Deuteronomy 17:6), which emphasizes that testimony must come from the witnesses’ mouths and not from their writing.

Rachi non traduit

מפיהם. על פי שנים עדים:

ולא מפי כתבם. יעידו בב''ד דלא דמי לשטר שחתמוהו ביומו דההוא אורחיה להכי:

Tossefoth non traduit

מפיהם ולא מפי כתבם. בפ' שני דכתובות (דף כ:) הארכתי בה:

מֵיתִיבִי כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְגִיטִּין כָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְמַשָּׂאוֹת וּלְמַתָּנוֹת וּלְעֵדִיּוֹת וְלִירוּשּׁוֹת קָתָנֵי מִיהַת עֵדִיּוֹת

Traduction

The Gemara raises an objection to this based on that which is taught in a baraita (Tosefta 7:1): Just as the judges of the court investigate him, one who lost his ability to speak, with regard to bills of divorce, so too, the judges investigate him with regard to business transactions, testimonies, and inheritances. In any event it teaches: Testimonies, which proves that even one unable to speak can give testimony.

Rachi non traduit

כשם שבודקים. אנשתתק והרכין בראשו קאי:

למשאות ומתנות. למכור בנכסיו:

לעדיות ולירושות. כולהו מפרש ואזיל:

קתני מיהא לעדיות. שיעיד עדותו מפי הכתב והאמרת מפיהם וזה נאלם:

Tossefoth non traduit

קתני מיהת עדיות. אמאי דקתני פרט לאלם שאינו יכול להגיד פריך ומיהו לר''י נראה דהאי פירכא נמי הויא לרב דהא תיובתא דבתר הכי הויא לדידיה והכי פירושו בשלמא אי לאו דרב אע''פ שלענין עדות חשיבה הגדה מה שמרכין בראשו כדקתני הכא דבודקין אותו לעדות מ''מ פטר קרא אלם שאינו יכול להגיד דלענין קרבן שבועה לא חשיבה הגדה אלא הגדה מעליא אלא לרב דחשיב דיכול לדבר מתוך הכתב עדות מעליא כיון דאפילו בחרש מהני אע''ג דהרכנה לא מהניא ביה כלל וא''כ צריך לומר הא דממעט קרא אלם שאינו יכול להגיד אע''פ שיכול לדבר מתוך הכתב משום דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם וא''כ איך בודקין אותו לעדות הא בעינן מפיהם ולא מפי כתבם ולמאי דפירשנו פרט לאלם שאינו יכול להגיד דהיינו חרש א''ש דאי לאו דרב באלם סגי בהרכנה בכל דבר. אבל חרש לא סגי אפי' יכול לדבר מתוך הכתב לא לענין גט ולא לענין עדות אבל לרב אע''ג דפסול לענין עדות כשר גבי גט תקשי ליה דהא הכא מכשרינן עדות כמו גט:

אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּעֵדוּת אִשָּׁה דַּאֲקִילּוּ בַּהּ רַבָּנַן

Traduction

Rav Yosef bar Minyumi said that Rav Sheshet said: This is not referring to testimony in general. Rather, it is referring to testimony with regard to a woman whose husband died, as the Sages were lenient with her and allowed testimony that would normally not be accepted, in order to permit her to remarry.

Rachi non traduit

בעדות אשה. להשיאה:

דאקילו בה. בעד אחד קרוב ושפחה:

וְהָא קָתָנֵי יְרוּשּׁוֹת אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ יְרוּשַּׁת בְּנוֹ הַבְּכוֹר

Traduction

The Gemara challenges: But isn’t it also taught: Inheritances. This seems to be referring to monetary matters, where proper testimony is required. Rabbi Abbahu said: The baraita is referring to the inheritance of his own firstborn son, meaning that he is not testifying about other people’s property but testifying which one of his sons is the firstborn. Since this testimony is merely considered to be a division of the property that belongs to him, the testimony of one who is unable to speak is valid.

Rachi non traduit

ופרכינן קתני ירושות. וקא סלקא דעתך להעיד על ירושה שהוריש אדם מעלמא:

אמר רבי אבהו. מאי ירושות בנו דידיה אם רצה להשוות את הבכור כאחד מבניו ולהכי נקט ירושת בנו הבכור דאם לא לשנות על משפט הירושה של תורה הוא בא למה לנו לדבריו הירושה מאיליה תפול:

Tossefoth non traduit

והא קתני ירושות. השתא דקסבר ירושות דעלמא ומשאות ומתנות דעלמא ולענין עדות קאמר צ''ל דסלקא דעתיה דפרושי קא מפרש למשאות ומתנות וירושות היינו עדות אי נמי הוי מצי למימר ולטעמיך היינו עדות:

ירושת בנו הבכור. פרש''י שהשוה בכור לפשוט ואין נראה לר''י אם כן הוה ליה למימר שריבה לזה ומיעט לזה אלא אומר רבינו יצחק דהיינו שאומר על בן בין הבנים שהוא בכור וקא משמע לן דנאמן לכך על ידי הרכנה:

קָתָנֵי מִיהַת לְמַשָּׂאוֹת וּלְמַתָּנוֹת מַאי לָאו לְעָלְמָא לָא לְדִידֵיהּ

Traduction

The Gemara continues to challenge: In any event it teaches in the baraita: With regard to business transactions, what, does it not mean that a mute may testify with regard to business transactions for everyone else? The Gemara answers: No, he may testify for himself only. The baraita is saying that when a mute conducts business the court must first check if he is mentally capable.

Rachi non traduit

מאי לאו דעלמא. דהיינו עדות:

מֵיתִיבִי חֵרֵשׁ לֹא הָלְכוּ בּוֹ אַחַר רְמִיזוֹתָיו וְאַחַר קְפִיצוֹתָיו וְאַחַר כְּתַב יָדוֹ אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין אֲבָל לֹא לְגִיטִּין

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to a deaf-mute, the judges of the court follow his signals, and follow the movement of his lips, and follow his handwriting only for matters of buying and selling movable property but not for bills of divorce. This appears to contradict Rav Kahana’s statement that it is permitted for a deaf-mute husband to give written instructions to divorce his wife.

Rachi non traduit

לא הלכו אחר רמיזתו. לחשבו כפיקח:

אבל לא לגיטין. היכא דקידושיו היו קידושין גמורין ותיובתא דרב כהנא:

תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּחֵרֵשׁ מֵעִיקָּרוֹ אֲבָל פִּיקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ הוּא כּוֹתֵב וְהֵן חוֹתְמִין

Traduction

The Gemara answers: It is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 1:1) that Rabban Shimon ben Gamliel said: In what case is this statement that the court may not rely on the written testimony of a deaf-mute with regard to a bill of divorce said? Only in the case of a deaf-mute who was deaf from the outset, i.e., from birth. But if he had been halakhically competent, i.e., he could previously hear, but became a deaf-mute later, then he may write instructions to give his wife a bill of divorce and they, the witnesses, should sign, in accordance with the opinion of Rav Kahana.

Rachi non traduit

במה דברים אמורים. דלא הלכו בו בגיטין:

בחרש מעיקרו. שאין לו כתב יד של דעת שלא היתה לו דעת צלולה מימיו ולקמיה פריך וכיון דחרש מעיקרו הוא הרי כנס ברמיזה ולא היו קידושין גמורין ומוקי לה ביבם:

אבל פיקח. שלמד לכתוב מדעת צלולה:

הוא כותב. גט ואחרים חותמין והיינו כרב כהנא:

Tossefoth non traduit

תנאי היא דתניא אמר רשב''ג כו'. לא בעי לשנויי דרב מיירי בפיקח מעיקרו וברייתא בחרש מעיקרו כמו שמחלק רשב''ג משום דקים לן דרשב''ג פליג על הך ברייתא כדאמר רבי יוחנן בסמוך:

וְחֵרֵשׁ מֵעִיקָּרוֹ לֹא כְּשֵׁם שֶׁכּוֹנְסָהּ בִּרְמִיזָה כָּךְ מוֹצִיאָהּ בִּרְמִיזָה

Traduction

The Gemara asks: And one who is a deaf-mute from the outset cannot give written instructions with regard to a bill of divorce? Isn’t it true that just as he marries her with intimation, i.e., without speaking, so too, he divorces her with intimation.

Rachi non traduit

כשם שכונס ברמיזה כו'. משנה היא ביבמות דחרש שנשא אשה אם רצה יוציא:

ביבמתו. שקידושיה גמורין וזיקתה גמורה והוא אין יכול לחלוץ לפי שאינו בועמד ואמר לא חפצתי לקחתה (דברים כ''ה:ח') וכונס ואינו מוציא לעולם דגט דידיה לא מפקע זיקה דאורייתא:

אִי בְּאִשְׁתּוֹ הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּיבִמְתּוֹ

Traduction

The Gemara answers: If the baraita is referring to his wife, indeed this would be the case and he could divorce her through intimations, because such a marriage is not a fully valid marriage by Torah law. But with what are we dealing here? With his yevama, his sister-in-law whose husband, his brother, died childless to whom he performed levirate marriage, and whom he subsequently wishes to divorce. This marriage is a fully valid marriage.

יְבִמְתּוֹ מִמַּאן אִילֵימָא דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ כְּשֵׁם שֶׁכְּנִיסָתָהּ בִּרְמִיזָה כָּךְ יְצִיאָתָהּ בִּרְמִיזָה אֶלָּא דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו פִּיקֵּחַ

Traduction

The Gemara asks: His yevama from whom? If we say that she fell to him from his brother who was also a deaf-mute, then just as her marriage to the brother was through intimation, so too, her divorce from the yavam can be through intimation. Rather, it must be that she fell to him from his halakhically competent brother. Consequently, the bond of the levirate marriage is by Torah law, whereas the deaf-mute man’s intimations that he desires to divorce her are valid only by rabbinic law.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ וּגְזֵירָה אָחִיו חֵרֵשׁ אַטּוּ אָחִיו פִּיקֵּחַ

Traduction

And if you wish, say instead: Actually, explain that she fell to him from his deaf-mute brother, and the Sages instituted a rabbinic decree with regard to a woman bound in a levirate marriage from his deaf-mute brother due to the death of his halakhically competent brother.

אִי הָכִי אִשְׁתּוֹ נָמֵי יְבִמְתּוֹ בִּיבִמְתּוֹ מִיחַלְּפָא אִשְׁתּוֹ בִּיבִמְתּוֹ לָא מִיחַלְּפָא

Traduction

The Gemara challenges: If so, and the Sages made such a decree with regard to a case where a deaf-mute brother died due to the case where a brother who is halakhically competent died, then with regard to his own wife as well, they should have made a decree that a deaf-mute husband cannot divorce her with a bill of divorce if he married her as a deaf-mute. The Gemara answers: His yevama who was married to his halakhically competent brother might be confused with his yevama who was married to his deaf-mute brother. But people would not confuse his own wife with his yevama. Therefore, there was no need to institute such a decree.

Rachi non traduit

אשתו נמי. ניגזור אטו יבמתו שקידושיה גמורין:

יבמתו ביבמתו. אשת אחיו פיקח באשת אחיו חרש:

וּמִי גָּזְרִינַן חֵרֵשׁ אַטּוּ פִּיקֵּחַ

Traduction

The Gemara asks: And do we, the Sages, decree with regard to his deaf-mute brother due to confusion between him and his halakhically competent brother?

Rachi non traduit

ומי גזרינן. אחיו חרש אטו פיקח:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source