Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 52b
דְּאָתוּ לְמֵימַר לְהוּ נִשְׂרְפוּ חִיטֵּיכֶם בַּעֲלִיָּיה
Traduction
as the sellers will come to say to them: Your wheat was burned in the upper story of my house, and you have lost everything. If a fire breaks out, the sellers will not attempt to save the produce because they already received payment for it and it now belongs to the orphans.
Rachi non traduit
נשרפו חיטכם בעלייה. שהרי קניתם במעות וכי תימא לא מצו למימר הכי דהא גבי גריעותא דיתמי אמרינן לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש לאו מילתא הוא דכיון דלענין חזרה לאו ברשות מוכר הוא לענין דליקה נמי לאו ברשותיה קיימא דהאי דגבי הדיוט מוקמינן לה ברשות מוכר לדליקה היינו טעמא בההיא הנאה דקיימא ברשותיה לחזרה:
Tossefoth non traduit
דאתו למימר להו נשרפו חיטכם בעלייה. הקשה בקונטרס וכי נשרפו יחזרו בהן כמו בזול וי''ל כיון דברשות יתמי אייקור ומסתברא דברשותם נמי נשרפו וא''ת לעיל דאמר משוך פירי מיתמי אייקר היינו דרב חנילאי והדרי בהו יתמי הא רעה הוא לגבייהו דיאמרו להן הלוקחין נשרפו חיטכם בעלייה וי''ל דנעשים הלוקחים שומרי שכר כיון דיכולים לאוכלם ולעשות בהם כל חפצם כדאמרינן בהאומנין (ב''מ דף פא.) הלוקח כלי מבית האומן לשגרו לבית חמיו ונאנס בהליכה חייב בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר אלמא בחזרה הוי כנושא שכר דהואיל ונהנה מהנה:
יָהֲבִי לְהוּ זוּזֵי לְיַתְמֵי אַפֵּירֵי אִיַּיקַּר לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ זוּל סְבוּר מִינָּה הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי
Traduction
If buyers gave the orphans money for the purchase of produce, but did not yet physically transfer it into their possession, and afterward the produce increased in value, then one applies the principle that the power of an ordinary person should not be greater than that of the Temple treasury, and therefore the orphans can renege on the sale, as a valid act of acquisition had not yet been performed. If the produce decreased in value, and the orphans wish to uphold the sale, the students understood from here that this is subject to what Rav Ḥanilai bar Idi said, that transactions involving orphans are finalized with the transfer of money, and therefore the orphans should acquire the produce at the lower price.
אֲמַר לְהוּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָא רָעָה הוּא לְדִידְהוּ דְּזִמְנִין דְּמִצְטַרְכִי לְזוּזֵי וְלֵיכָּא דְּיָהֵיב לְהוּ עַד דְּיָהֲבִי לְהוּ פֵּירֵי
Traduction
Rav Sheisha, son of Rav Idi, said to them: This would be bad for the orphans were they treated this way, as there may be times that the orphans need money and no one will give it to them before they actually give them the produce. Consequently, it is preferable for them to be treated like other sellers, who finalize their sales only once the merchandise is pulled by the buyers.
אָמַר רַב אָשֵׁי אֲנָא וְרַב כָּהֲנָא חָתְמִינַן אַשְּׁטָרָא דְּאִימֵּיהּ דִּזְעֵירָא יַתְמָא דִּמְזַבְּנָא אַרְעָא לִכְרָגָא בְּלָא אַכְרַזְתָּא דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי לִכְרָגָא וְלִמְזוֹנֵי וְלִקְבוּרָה מְזַבְּנִינַן בְּלָא אַכְרַזְתָּא
Traduction
§ Rav Ashi said: Rav Kahana and I signed a deed of sale for the mother of Ze’eira the orphan, who, as the child’s steward, sold land without first making a public announcement in order to pay the head tax [karga]. It was permitted for her to act in this manner due to what the Sages of Neharde’a said: When an orphan’s property is sold, a public announcement of the sale is first made in order to ensure that the seller will receive the highest price. But when the property is sold to raise money for the payment of the head tax, or to provide for sustenance for orphans, or to pay for burial of the deceased, the money is needed immediately, so the property may be sold even without a public announcement.
Rachi non traduit
אכרזתא. שמכריזין שלשים יום קרקע פלוני יוצא לימכר בב''ד:
דמזבנא ארעא. דיתמי לפיוסי כרגא דיתמי וזבנה בלא אכרזתא מפני שגבאי המלך נחוץ:
מזבנינן בלא אכרזתא. לפי שאין פנאי:
Tossefoth non traduit
לכרגא. פירש בקונטרס לפיוסי כרגא דיתמי כו' משמע דלשאר צורכי היתומים בעי הכרזה וקשה דבפ' שום היתומים (ערכין דף כב.) כי פריך לרב אסי דאמר אין נזקקין לנכסי יתומין אלא א''כ ריבית כו' ממתני' דשום היתומין לוקמה לשאר צורכי יתומים בר מבעל חוב לכך נראה דהכא בכרגא ומזונות וקבורה דאשה ובנות:
ולקבורה. הא פשיטא דאין ממתינים לקבור את המת עד דמשלמי יומי הכרזה אלא הא קא משמע לן דאם לוו לצורך קבורה מוכרין בלא הכרזה ופורעין:
עַמְרָם צַבָּעָא אַפּוֹטְרוֹפָּא דְיַתְמֵי הֲוָה אֲתוֹ קְרוֹבִים לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אָמְרִי לֵיהּ קָא לָבֵישׁ וּמִכַּסֵּי מִיַּתְמֵי אֲמַר לְהוּ כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתַּמְעָן מִילֵּיהּ
Traduction
The Gemara relates: Amram the dyer was a steward for orphans, and the orphans’ relatives once came before Rav Naḥman and said to him: He dresses and covers himself with clothing purchased from the property of the orphans. Rav Naḥman said to them: Perhaps he does this in order that his words be heard, meaning that he dresses himself in finery at the orphans’ expense in order to better manage their property, as he will be ignored if he appears to be a poor person.
Rachi non traduit
אמר להו. רב נחמן:
כי היכי דלשתמען מיליה. וצורך היתומים הוא שיהא נראה כאדם חשוב:
קָאָכֵיל וְשָׁתֵי מִדִּידְהוּ וְלָא אֲמִיד אֵימוֹר מְצִיאָה אַשְׁכַּח וְהָא קָא מַפְסֵיד אֲמַר לְהוּ אַיְיתוֹ לִי סָהֲדִי דְּמַפְסֵיד וְאֵיסַלְּקִינֵּיהּ דְּאָמַר רַב הוּנָא חַבְרִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַפּוֹטְרוֹפּוֹס דְּמַפְסֵיד מְסַלְּקִינַן לֵיהּ דְּאִיתְּמַר אַפּוֹטְרוֹפָּא דְּמַפְסֵיד רַב הוּנָא אָמַר רַב מְסַלְּקִינַן לֵיהּ דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ וְהִלְכְתָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ
Traduction
They said to him: He eats and drinks lavishly from the orphan’s property and is not known to be rich enough to be able to afford such large expenditures from his own money. Rav Naḥman said to them: Say that perhaps he found a lost item, with the help of which he can allow himself to maintain a high standard of living. They said to him: But he is damaging the orphans’ property and thereby causing them financial loss. Rav Naḥman said to them: Bring me witnesses that he is damaging their property and I will remove him from his stewardship, as our colleague Rav Huna said in the name of Rav that in the case of a steward who damages the property of the orphans, the court removes him. As it was stated: With regard to a steward who damages orphans’ property, Rav Huna says that Rav says: The court removes him. In the school of Rabbi Sheila they say: The court does not remove him. The Gemara concludes: And the halakha is that the court removes him.
Rachi non traduit
ולא אמיד. אינו עשיר לעשות יציאות הללו משלו ומשל יתומים הוא עושה וסתם עשיר אומדים אותו בני אדם זה ככה וזה ככה אבל עני אין אדם אומדו א''נ דלא אמיד לבני אדם שיהא עושרו ראוי ליציאות הללו:
והא קמפסיד. נכסי היתומים שאינו מפרנס הקרקעות כראוי להם וקוצץ אילנות:
אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים יִשָּׁבַע מַאי טַעְמָא אִי לָאו דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ לָא הֲוָה לֵיהּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וּמִשּׁוּם שְׁבוּעָה לָא אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to a steward who was appointed by the orphans’ father, when he returns all of the property to the orphans upon their reaching adulthood, he takes an oath that he took nothing of theirs for himself. The Gemara explains: What is the reason for this? If the steward had not received some benefit from the father during his life, he would not have agreed to become a steward for his children. And he will not come to avoid becoming a steward merely because of an oath that the court will impose upon him some time in the future
Rachi non traduit
ומשום שבועה. דרמית עליה לבסוף לא ממנע מתחלה שהרי ההנהו זה:
מִינּוּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבַע מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּעָבֵיד לְבֵי דִינָא וְאִי רָמֵית עֲלֵיהּ שְׁבוּעָה אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי
Traduction
The mishna then teaches: By contrast, if the court appointed him to serve as a steward for them, then he is not required to take such an oath. The Gemara explains: The reason for this is that it is merely a favor that the steward does for the court, as he derives no benefit from accepting the position. And if you also cast an obligation upon him to take an oath, he will come to avoid becoming a steward, and the orphans will suffer a loss, as people will not be willing to administer their affairs.
Rachi non traduit
מלתא בעלמא הוא דעבד. גבי ב''ד טובת חנם היא שזה עושה לב''ד לקבל דבריהן ולטרוח לפני יתומין ואתי לאמנועי מעיקרא מלקבל עליו:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים מַאי טַעְמָא מִינּוּהוּ בֵּית דִּין יִשָּׁבַע בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּקָא נָפֵיק עֲלֵיהּ קָלָא דְּאִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא דְּהָא סָמֵיךְ עֲלֵיהּ בֵּי דִינָא מִשּׁוּם שְׁבוּעָה לָא אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי
Traduction
The mishna then teaches: Abba Shaul says: The matters are reversed; it is not a steward appointed by the orphans’ father but a steward appointed by the court who takes an oath. The Gemara clarifies Abba Shaul’s opinion: What is the reason that if the court appointed the steward, he takes an oath? Since he derives a certain benefit from his appointment, that publicity is generated about him that he is a trustworthy man, as is demonstrated by the fact that the court relies upon him and appoints him to a position of responsibility, he will not come to avoid becoming a steward merely because of an oath that the court will impose upon him.
מִינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים לֹא יִשָּׁבַע מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּעָבְדִי לַהֲדָדֵי וְאִי רָמֵית עֲלֵיהּ שְׁבוּעָה אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי אָמַר רַב חָנָן בַּר אַמֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל הִלְכְתָא כְּאַבָּא שָׁאוּל
Traduction
By contrast, if the orphans’ father appointed him as a steward, he is not required to take an oath. Why so? It is merely a favor that these people do for each other. And if you cast an additional obligation upon the steward to take an oath, he will come to avoid accepting the position, and the orphans will suffer a loss, as people will not be willing to administer their affairs. Rav Ḥanan bar Ami says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Abba Shaul.
Rachi non traduit
מלתא בעלמא הוא דעבוד להדדי. דברי אהבה וריעות היה ביניהם ולא הנאת ממון כל כך:
Tossefoth non traduit
הלכה כאבא שאול. אומר ר''ת דכן הלכה אע''ג דקיימא לן (עירובין סב:) דמשנת ראב''י קב ונקי ובברייתא קתני נמי וכן הלכה כדבריו. אין למידין הלכה מפי תלמוד וכן מוכיח בהכותב (כתובות דף פה:) דמוקי פלוגתייהו דר''ש ורבנן בפלוגתא דאבא שאול ורבנן ורבי שמעון כאבא שאול ובכולהו לישני דהתם רבי שמעון כהלכתא ואומר רבינו חיים דלא מחייבינן אפוטרופא לישבע אלא דלא עיכב כלום משלהם אבל לא מישתבע שלא פשע דאפי' ודאי פשע פטור כדאמרינן בפרק ד' וה' (ב''ק דף לט.) גבי שור של יתומים שנגח דגבי מעלייתא דיתמי דאי אמרת מעלייתא דאפוטרופא ממנעי ולא עבדי ולר' יוסי בר' חנינא נמי דאמר מעלייתא דאפוטרופוס חוזרין ונפרעין מיתומין לכי גדלי והרב רבי שלמה בר יוסף מוורדון הביא ראיה דאפשיעה חייב דאמר בהמפקיד (ב''מ דף מב:) גבי תורא דלא הוה ליה ככי ושיני ומת נימא ליה לאפוטרופוס זיל שלים אמר אנא לבקרא מסרתי משמע הא לאו הכי חייב ולא שייך ממנעי ולא עבדי אלא דוקא התם שלא נתמנו כל עיקר אלא כדי שישלמו ולא בשביל ריוח היתומין אלא לתקנתא דשאר אינשי דלא ליתזקי אבל אפוטרופא שנתמנה לצורך היתומים לא ממנע בשביל מה שמשלם כשפשע לכ''ע אי משום דעבד ליה דניחא נפשיה אי משום דנפיק עליה קלא דאיניש מהימנא הוא וגבי שבועה דווקא פליגי ומיהו נראה דודאי אי פשע חייב לשלם לכ''ע אבל כל כמה דלא ידעי' אי נאבד כלום אין ראוי להשביעו על דבר זה בלא טענה כדאמרינן בירושלמי דפירקין קאתיא דרבי יוחנן דאמר משל יתומים כרבנן ודרבי יוסי בר' חנינא דאמר מעליית אפוטרופא כאבא שאול אתיא דרבי יוחנן כרבנן בתמיה אפילו יסבור כאבא שאול בעי איניש מיתן זוזי בגין דמיתקרי מהימן אבל גבי שור יתומין דלא הועמד אפוטרופא לנאמנות אלא לשמור שלא יגח ודרבי יוסי ברבי חנינא כאבא שאול אפילו יסבור כרבנן אדם מבריח עצמו מן השבועה ואין מבריח עצמו מן התשלומין פי' רוצה לשלם כשיפשע ואינו רוצה שישביעוהו בחנם:

תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר זֶה וָזֶה יִשָּׁבַע וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו
Traduction
It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Both this one, a steward appointed by the father, and that one, a court-appointed steward, take an oath, and the halakha is in accordance with his statement.
תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים יִשָּׁבַע מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר אֲמַר לֵיהּ אַתְּ אַיְיתֵת קַבָּא וְכָיְילַתְּ לֵיהּ אֶלָּא אֵימָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר
Traduction
Rav Taḥalifa, from the West, Eretz Yisrael, taught a baraita before Rabbi Abbahu: In the case of a steward who was appointed to that position by the father of the orphans, he takes an oath when the orphans reach adulthood and he returns the property to them, because he receives payment, i.e., he derives a certain benefit from managing the orphans’ property. Rabbi Abbahu said to him: Did you bring a kav and measure how much the steward earns from his efforts? Rather, say that he takes an oath because it is as if he received payment. Presumably he agreed to serve as the orphans’ steward because of a benefit that he derived from their father during his lifetime, and consequently it is as if he received payment for accepting the stewardship.
מַתְנִי' הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר בְּמֵזִיד חַיָּיב
Traduction
MISHNA: With regard to one who renders another’s food ritually impure, or one who mixes teruma with another’s non-sacred produce, or one who pours another’s wine as a libation before an idol, in each of these cases causing the other a monetary loss, if he acted unintentionally, he is exempt from paying for the damage. If he acted intentionally, he is liable to pay.
Rachi non traduit
מתני' המטמא. טהרותיו של חברו כגון תרומה:
והמדמע. תרומה בחולין של חברו ומפסידו שאוסרו לזרים וצריך למוכרו לכהנים בזול:
והמנסך. יין חברו בגמרא מפרש לה:
בשוגג פטור כו'. בגמרא אמר טעמא:
פטור. מתשלומין:
גְּמָ' אִיתְּמַר מְנַסֵּךְ רַב אָמַר מְנַסֵּךְ מַמָּשׁ וּשְׁמוּאֵל אָמַר מְעָרֵב
Traduction
GEMARA: It was stated that the amora’im disagreed with regard to the meaning of the word pours mentioned in the mishna. Rav says: It means that he actually takes the wine and pours it as a libation before an idol. And Shmuel says: It means that he mixes together kosher wine with wine that had been used in rites of idolatry, so that now it is prohibited to drink or derive any other benefit from the mixture.
Rachi non traduit
גמ' מנסך ממש. שכשך בידו לתוכו לשם ע''ז וכך היתה עבודתן:
מערב. יין נסך ביין כשר של חבירו ואסרו בהנאה:
מַאן דְּאָמַר מְעָרֵב מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מְנַסֵּךְ אָמַר לָךְ מְנַסֵּךְ קָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ
Traduction
The Gemara asks: With regard to Shmuel, the one who says that it means mixing, what is the reason that he did not say that it means actually pouring? The Gemara answers: He could have said to you: One who has committed two or more transgressions with a single act is exempt from punishment for the less severe transgression. Consequently, one who committed an act warranting both court-imposed capital punishment and the payment of monetary compensation is put to death but is exempt from the monetary payment. Therefore, one who pours another’s wine as a libation before an idol receives the greater punishment, i.e., the death penalty for transgressing the prohibition against idol worship, but he is exempt from the less severe penalty of monetary payment for the financial loss he caused the other person.
Rachi non traduit
קם ליה בדרבה מיניה. לא מצי למיתני במתניתין אמזיד חייב בתשלומין דהא עובד עבודת כוכבים הוה ונסקל:
Tossefoth non traduit
מנסך קם ליה בדרבה מיניה. ומטעם שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרות של חבירו אין לחייבו דמהאי טעמא לא מחייבינן ליה טפי אלא כאילו הוא היזק ניכר וא''ת ולשמואל מ''ש מדאמרי' בריש אלו נערות (כתובות דף ל:) ומודה ר' נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חברו ואכלו שהוא חייב שכבר נתחייב בגנבה קודם שיבא לידי איסור חלב וי''ל דסבר שמואל דהגבהה צורך ניסוך היא טפי דאי אפשר לניסוך בלא הגבהה אבל התם אפשר לאכילה בלא הגבהה דאי בעי גחין ואכיל והכי מפליג התם בין ההיא להא דאמר רבי אבין גבי שבת זרק חץ מתחילת ד' לסוף ד' וקרע שיראים בהליכתו פטור דעקירה צורך הנחה היא משום דאי אפשר להנחה בלא עקירה וקסבר שמואל דניסוך נמי דומה לדר' אבין ור' ירמיה ורב דהכא סברי כאידך שינויא דהתם דמחלק בין זורק חץ לגונב חלבו משום דזורק חץ אי בעי להדורי לא מצי מהדר הכא מצי מהדר וגבי ניסוך נמי כיון דמצי מהדר חייב א''נ קסבר דאפשר לנסך בלא הגבהה ולא דמי לעקירה והנחה דשבת א''נ אפשר דרבי ירמיה פליג אדרבי אבין וכן משמע דאמר במרובה (ב''ק דף ע:) דאמר ליה זרוק גניבותיך לחצרי ותקני לי גניבותיך ופריך מדמטי לאויר חצרו קנה ומתחייב בנפשו לא הוי עד דנייח ומשני באומר לא תקני לגניבותיך עד שתנוח והיינו דלא כרבי אבין דלרבי אבין לא צריך לאוקומי הכי דעקירה צורך הנחה היא וכן משמע בהגוזל בתרא (שם דף קיז.) דקאמר בראשונה היו אומרים המטמא והמדמע חזרו לומר אף המנסך ומפרש מעיקרא סבור כרבי אבין ולבסוף כרבי ירמיה ועוד י''ל דטעמא דשמואל אף ע''ג דהגבהה לאו צורך דניסוך הוא אפי' הכי פטור כיון דאשעת ניסוך לא מחייב דקים ליה בדרבה מיניה אשעת הגבהה נמי מיפטר דאמר לו הרי שלך לפניך כמו תרומה ונטמאת דכמו דאם נסכו אחר אומר לו הרי שלך לפניך הכי נמי כי ניסך ליה איהו אע''ג דמנסך ליה בידים כיון דקים ליה בדרבה מיניה ורב סבר כיון דבשעת הגבהה לא שייך למימר דקים ליה בדרבה מיניה יש לחייב מחמת הגבהה אכל מה שיעשה בידים אחרי כן אע''ג דההיא שעתא קים ליה בדרבה מיניה:
וְאִידַּךְ כִּדְרַבִּי יִרְמְיָה דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשְּׁעַת הַגְבָּהָה הוּא דִּקְנָה מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ לָא הָוֵי עַד שְׁעַת נִיסּוּךְ
Traduction
And the other Sage, Rav, holds in accordance with the statement of Rabbi Yirmeya, as Rabbi Yirmeya says: One who pours another person’s wine as a libation acquires it as his own from the time that he lifts it in order to take it for himself, as does any thief, and at that moment he becomes liable for the payment of monetary compensation. But he does not become liable to receive the death penalty for violating the prohibition against idol worship until he actually pours the wine before the idol. Consequently, the monetary penalty takes effect first, and he also becomes liable to receive the death penalty afterward in a separate act.
Rachi non traduit
דאגבהה. ע''מ לגוזלו:
וּלְמַאן דְּאָמַר מְנַסֵּךְ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מְעָרֵב אָמַר לָךְ מְעָרֵב
Traduction
The Gemara asks: And according to Rav, the one who says that it means actually pouring, what is the reason that he did not say that it means mixing? The Gemara answers: He could have said to you: Mixing libation wine with kosher wine
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source