Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 47b
טֶבֶל וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שֶׁל גּוֹי פָּטוּר וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל חַיָּיב
Traduction
the produce grown in that field is considered to be untithed produce and non-sacred produce mixed together; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: The portion of the gentile is exempt from terumot and tithes, and the portion of the Jew is obligated.
Rachi non traduit
טבל וחולין מעורבין. אין לך כל חטה וחטה שאין חציה טבל וחציה חולין שחלק העובד כוכבים פטור ואף לאחר שחלקו התבואה הלוקח מן העובד כוכבים צריך לעשר וישראל צריך לעשר את שלו מיניה וביה ולא ממנו על טבל גמור ולא מטבל גמור עליו מפני שמפריש מן הפטור על החיוב ומן החיוב על הפטור אבל כי מעשר מיניה וביה מעשר שלם נמצא מעשר מן החיוב שבו על החיוב שבו ומן הפטור שבו על הפטור שבו:
של ישראל חייב. לאחר שחלקו הוי של ישראל טבל גמור ומעשר ממנו על אחר ומאחר עליו דיש ברירה ושל עובד כוכבים פטור לגמרי ולת''ק אין ברירה ואפילו חלקו בספיקא הן עומדין:
Tossefoth non traduit
טבל וחולין מעורבין זה בזה. פי' בקונטרס אין לך כל חטה וחטה שאין חציה טבל וחציה חולין וצריך לעשר מיניה וביה ולא ממנו על טבל גמור ולא מטבל גמור עליו מפני שמפריש מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב אבל כי מפריש מיניה וביה מעשר מן החיוב שבו על החיוב שבו ומן הפטור שבו על הפטור שבו ואפילו חלקו בספקן הן עומדים דאין ברירה וקשה דאמר לקמן דאי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והאחים שחלקו לקוחות הן לא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד הא אפילו למ''ד אין ברירה יש לו בודאי חלק בו דמחייב בבכורים והמותר שהוא חולין מצי מקדיש ליה כדאמרינן בפרק הספינה (ב''ב דף פא:) ודוחק לומר דלא משכחת דמייתי בכורים כהלכתן שלא יצטרך להקדיש קאמר דלישנא משמע דלא מייתי כלל קאמר ועוד בפ' יש בכור (בכורות דף מח:) גבי חמש סלעים ולא ' חצי חמש קאמר דכו''ע אית להו דרב אסי דאמר האחין שחלקו מחצה יורשין ומחצה לקוחות משמע אבל אי לקוחות הן פטורין אפי' למ''ד חמש ואפילו חצי חמש דאפי' חצי חמש ליכא לכך נראה דאין תקנה לטבל זה דכיון דאין ברירה שמא הגיע לו כל חלקו של עובד כוכבים או חציו ולא ידעי' כמה ואי מעשר מיניה וביה שמא מעשר מחלקו והשאר חלקו של עובד כוכבים או איפכא או מקצתו ומיהו יכול לתקנן שיפריש עליו ממקום אחר ויפריש גם עליו ממקום אחר ואחרון אחרון מקולקל עד שלא ישאר כי אם מעט וכל המעשרות והתרומות יתנם לכהן וללוי:
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר יֵשׁ בְּרֵירָה וּמַר סָבַר אֵין בְּרֵירָה אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֵשׁ קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר
Traduction
The Gemara explains the inference: They disagree only with regard to the following issue: That one Sage, Rabban Shimon ben Gamliel, holds that there is retroactive clarification, i.e., when they divide the produce, it will be clarified who owned what produce from the outset. And one Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that there is no retroactive clarification, and therefore, since it grew in a mixed state, it retains that status even after they divide the produce. However, everyone agrees that a gentile has the capability of acquisition of land in Eretz Yisrael to cause the abrogation of the sanctity of the land, removing it from the obligation to tithe its produce, as the gentile’s portion is considered to be non-sacred produce.
הָכָא נָמֵי בְּסוּרְיָא וְקָסָבַר כִּיבּוּשׁ יָחִיד לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּשׁ
Traduction
The Gemara answers: Here, also, it is referring to a case in Syria, and he holds that the conquest of an individual is not called a conquest, and a gentile has the capability of acquisition of land in Syria to cause the abrogation of the sanctity of the land.
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין תָּא שְׁמַע הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְגוֹי לוֹקֵחַ וּמֵבִיא בִּיכּוּרִים מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם אִין מִדְּאוֹרָיְיתָא לָא
Traduction
Rav Ḥiyya bar Avin said: Come and hear a proof from the mishna: One who sells his field to a gentile must purchase and bring the first fruits from the field that he sold, for the betterment of the world. Rav Ḥiyya bar Avin infers: For the betterment of the world, yes, he must bring the first fruits; however, by Torah law, no, he is not required. This teaches that the acquisition of a gentile causes the abrogation of the sanctity of the land.
Rachi non traduit
מדאורייתא לא. ואי אין קנין לעובד כוכבים להפקיעה מקדושתה הויא לה לענין קדושתה ברשות ישראל כאילו משכנה וכיון דביכורים מצוה דרמיא עליה היא ולא טבלי לאסור פירות באכילה מיחייב ליקח ולהביא ולא דמי למעשר דאפילו למאן דאמר אין קנין לא מיחייב לעשר על חלקו של עובד כוכבים דמעשר טביל ואסר ליה באכילה ולאו מצוה דרמיא עליה היא אלא אם כן אוכלן או מוכרן דקא משתרשי ליה אבל ביכורים מצוה דרמיא עליה היא:
אָמַר רַב אָשֵׁי שְׁתֵּי תַּקָּנוֹת הֲווֹ מֵעִיקָּרָא הֲווֹ מַיְיתִי מִדְּאוֹרָיְיתָא כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מִקְּרִי וּמְזַבְּנִי דְּסָבְרִי בִּקְדוּשְׁתַּיְיהוּ קָיְימָן תַּקִּינוּ לְהוּ דְּלָא לַיְתוֹ
Traduction
Rav Ashi said: There were two ordinances concerning this issue. Initially, those who sold their fields to gentiles would bring first fruits by Torah law, as they held that the acquisition of a gentile does not abrogate the sanctity of the land. Once the Sages saw that the Jews would sell their land to gentiles when they had the opportunity, because these Jews thought that the fact that the Jew would still have to bring the first fruits indicates that the land retains its sanctity, and therefore there is no reason not to sell the land to gentiles, they instituted for those who sell land to gentiles that they should not bring the first fruits, to emphasize that the land should not be sold to gentiles. This was the first ordinance.
Rachi non traduit
שתי תקנות הוו. כלומר לעולם מדאורייתא מיחייב והא דקתני מפני תיקון העולם משום דמעיקרא משום סייג תקנו שלא ליקח ולהביא כדמפרש ואזיל לפיכך הוצרכו לחזור ולתקן ולהעמידה כדין תורה:
וסברי בקדושתייהו קיימין. אין אנו נענשין בדבר:
כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּמַאן דְּלָא סַגִּי לֵיהּ מְזַבֵּן וְקָא מִשְׁתַּקְּעָן בְּיַד גּוֹיִם הֲדַר תַּקִּינוּ לְהוּ דְּלַיְתוֹ
Traduction
Once the Sages saw that those who were not able to subsist would sell their land despite this ordinance, and the fields would remain in the possession of the gentiles and would not be redeemed, they went back and instituted that they should bring the first fruits in order to penalize the seller, to encourage him to repurchase the field. This was the second ordinance. Therefore, one cannot prove from the mishna whether or not the acquisition of a gentile abrogates the sanctity of the land.
Rachi non traduit
משתקען ביד עובדי כוכבים. שלא היה חוזר ופודה אותה:
תקינו דלייתו. כדי שיטרח ויפדנו:
אִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְפֵירוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא
Traduction
§ It was stated: With regard to one who sells his field for just its produce, meaning that he retains ownership over the field itself and he sells the rights to all of its produce to someone else, Rabbi Yoḥanan says: The purchaser brings first fruits from this field to the Temple and recites the verses in the Torah associated with the bringing of the first fruits, in which he thanks God for: ''The land which You, Lord, have given me'' (Deuteronomy 26:10). Reish Lakish says: Although the buyer brings the first fruits, he does not recite the verses, since it is not his field.
Rachi non traduit
המוכר שדהו לפירות. שיאכל הלוקח פירות עד עשר שנים ותחזור הקרקע לבעליה ובזמן שאין היובל נוהג קאמר דהיינו משגלו שבט ראובן ושבט גד שגלו תחילה מעבר הירדן ע''י סנחריב עד חרבות ירושלים דאי בזמן שיובל נוהג סתם מכירה לפירות היא שהרי סופה לחזור ביובל:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי
Traduction
The Gemara explains the reason behind the dispute: Rabbi Yoḥanan says he brings the first fruits and recites the verses because he maintains that the acquisition of an item for its produce is considered to be like the acquisition of the item itself. Even though the field itself does not belong to him, it is as if he acquired the field because all of the produce belongs to him in practice. Reish Lakish says that he brings the first fruits and does not recite the verses because he holds that the acquisition of an item for its produce is not considered to be like the acquisition of the item itself.
Rachi non traduit
כקנין הגוף דמי. ויכול לומר מראשית פרי האדמה אשר נתתה לי:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ וּלְבֵיתְךָ מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא בִּיכּוּרֵי אִשְׁתּוֹ וְקוֹרֵא
Traduction
Rabbi Yoḥanan raised an objection to Reish Lakish from a baraita concerning the bringing of first fruits, as the verse states: ''And you shall rejoice in all of the good that the Lord your God has given to you and to your house'' (Deuteronomy 26:11). The phrase ''your house'' often refers to a wife. Therefore, the Sages said: This teaches that a man brings his wife’s first fruits, and he recites the relevant verses. This is true despite the fact that a husband acquires the field of his wife only for the produce. It seems from this baraita that the acquisition of a field’s produce is considered to be like the acquisition of the field itself.
Rachi non traduit
ולביתך. גבי ביכורים כתיב ושמחת בכל הטוב וגו':
ביכורי אשתו. שגדלו בקרקע מלוג שהכניסה לו אשתו לפירות:
אֲמַר לֵיהּ שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב וּלְבֵיתֶךָ
Traduction
Reish Lakish said to him: It is different there, as it is written explicitly: ''And to your house,'' which teaches that with regard to first fruits, there is a scriptural decree that a field belonging to one’s wife is also included in the mitzva. This does not prove that in general the acquisition of a field’s produce is considered to be like the acquisition of the field itself.
Rachi non traduit
שאני התם דכתיב ולביתך. ומדאיצטריך לרבויי ש''מ קנין פירות לאו כקנין הגוף:
Tossefoth non traduit
ולביתך מלמד שאדם מביא בכורי אשתו. וא''ת והא מן התורה אין לבעל פירות בנכסי אשתו אלא תקנתא דרבנן בעלמא היא א''כ ע''כ גזירת הכתוב הוא ויש לומר דרך נשים שנותנות פירות לבעליהן וכי האי גוונא איירי קרא וכענין זה אמרינן בריש קידושין (דף ד.) אי כתב רחמנא מעשה ידיה לאביה דקא מיתזנא מיניה ואע''ג דמדאורייתא אינו חייב במזונות בתו אלא דאורחא דמילתא הוא שהוא זן אותה:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְבֵיתֶךָ מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא בִּיכּוּרֵי אִשְׁתּוֹ וְקוֹרֵא הָתָם הוּא דִכְתִיב וּלְבֵיתֶךָ אֲבָל בְּעָלְמָא לָא אֲמַר לֵיהּ טַעְמָא דִּידִי נָמֵי מֵהָכָא קָאָמֵינָא
Traduction
And there are those who say that they had a different exchange: Rabbi Shimon ben Lakish raised an objection to Rabbi Yoḥanan from that baraita: It is written: ''And to your house,'' which teaches that a man brings his wife’s first fruits, and he recites the relevant verses. Reish Lakish infers from this: There, it is that he brings the first fruits and recites the verses despite having acquired only the rights to the produce from his wife’s field, as it is written explicitly: ''And to your house''; but generally, no, one who acquired only a field’s produce would not recite the verses. Rabbi Yoḥanan said to him: I also state my reason from here, as I see the halakha of a man bringing the produce from his wife’s field not as an exception, but as the source for the general principle that the acquisition of a field’s produce is considered to be like the acquisition of the field itself.
Rachi non traduit
מהכא. דכי היכי דאשמועינן דהכא כקנין הגוף דמי הוא הדין בעלמא:
אֵיתִיבֵיהּ הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּבִיכּוּרֵי אִשְׁתּוֹ בְּיָדוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא מֵתָה אִין לֹא מֵתָה לָא
Traduction
Reish Lakish raised an objection to Rabbi Yoḥanan based on a baraita: If he was traveling on the road to Jerusalem and the first fruits of his wife’s field were in his possession, and he heard that his wife died, then he brings the first fruits and recites the verses. One can infer: If she died, yes, he brings the fruits and recites the verses, as he has now inherited the field itself; but if she did not die, then no, he does not recite the verses, because acquisition of a field’s produce is not considered to be like the acquisition of the field itself.
Rachi non traduit
ושמע שמתה אשתו. וירשה הוא וקנה גוף הקרקע:
Tossefoth non traduit
מתה אין לא מתה לא. וא''ת מאי קושיא דרבי יוחנן דאמר כתנא דלביתך דמה נפשך פליג וי''ל דאיכא לאוקמה במתה כי הך וא''ת ולישני דהך דמתה בשלא זכתה האשה פירות נכסיה לבעל וי''ל דברייתא קתני אף בתר דתקון רבנן פירות לבעל ועוד דהוה ליה כקונה פירות בשוק ואח''כ קנה שדה דאינו קורא כדאמרי' במסכת בכורים (פ''א) אבל לריש לקיש שהיו לו פירות תחילה אתי שפיר דבמתה מביא וקורא כיון דמעיקרא אגיד בה לפירות:
הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא מֵתָה וּמֵתָה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִיגְזוֹר מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא
Traduction
The Gemara answers: The same is true in that case, that even though she did not die he also brings the fruits and recites the verses, but it was necessary for the baraita to mention the possibility that she died, because it might enter your mind to say that there should be a rabbinic decree in this case due to the statement of Rabbi Yosei bar Ḥanina concerning a similar halakha.
Rachi non traduit
ליגזור משום דרבי יוסי בר חנינא. דאמר בעינן לקיחה והבאה באחד וה''נ לבעי לקיחה והבאה באחד קמ''ל:
דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא בְּצָרָן וְשִׁגְּרָן בְּיַד שָׁלִיחַ וּמֵת שָׁלִיחַ בַּדֶּרֶךְ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא שֶׁנֶּאֱמַר וְלָקַחְתָּ וְהֵבֵאתָ עַד שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה וַהֲבָאָה בְּאֶחָד קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
As Rabbi Yosei bar Ḥanina says: If one harvested his first fruits and sent them in the possession of an agent, and the agent died on the way, then someone else brings the fruits but does not recite the verses, as it is stated: ''And you shall take…and you shall bring'' (see Deuteronomy 26:2–3), and this juxtaposition teaches that the verses are not recited until the taking and bringing will be accomplished by one person. One might have said that since the husband took the fruits as the owner of the fruits alone and not the field, as the field was owned by his wife, and then he became the owner of the field as well and is bringing the fruits as the full owner, he should not recite the verses. Therefore, the baraita teaches us that he is considered to be the full owner before his wife’s death, because the acquisition of a field’s produce is considered to be like the acquisition of the field itself.
Rachi non traduit
ומת שליח בדרך. וחזר והביאן הוא בעצמו:
מביא ואינו קורא. וא''א לומר שהביאו שליח אחר דאפי' לא מת שליח ראשון אינו קורא דתנן האשה וטומטום ואנדרוגינוס והשליח מביאין ולא קוראין שאין יכולין לומר אשר נתתה לי:
Tossefoth non traduit
בצרן ושיגרן ביד שליח. פי' רבינו שמואל בהספינה (ב''ב פא:) בצרן הבעל ושגרן ביד שליח דאם בצרן שליח והביאן השליח בירושלים שליח ודאי אין יכול לקרות כדתנן במסכת בכורים (פ''א מ''ה) אבל הבעלים קורין דיכולין לומר הנה הבאתי דשלוחו של אדם כמותו וקשה לרבינו תם למאי דחשיב לבצירה לקיחה למה ליה למימר ומת שליח הוה ליה למתני בצרן הוא ושגרן ביד השליח או שבצרן שליח והביאן הוא וי''ל דאשמועינן רבותא דאע''ג דמת שליח וגמרו הבעלים הבאה דאיכא לקיחה ומקצת הבאה בבעלים אפי' הכי אינו קורא דבעינן לקיחה וכל הבאה באחד ואי גרסינן או מת אתי נמי שפיר וזו אף זו קתני ור''ת מפרש דבצירה לאו היינו לקיחה ובצרן אורחא דמילתא נקט שבעלים בוצרים כדי לעשות בעין יפה לפי שאין שיעור לבכורים ולקיחה היינו לקיחה מתוך הבית וחדא קתני בצרן ושגרן ביד השליח ומת שליח בדרך דאז הוא רגילות שמביאן אחר ולא הוי לקיחה והבאה באחד:
מביא ואינו קורא. וא''ת ונימא ירקבו כדאמרינן בפרק בתרא דמכות (דף יח:) הפריש בכורים קודם החג ועבר עליהן החג ירקבו משום דנראו לקריאה ונדחו וכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו והכא נמי כשבצרן נראו לקריאה וכששיגרן נדחו ויש לומר דאמר בירושלמי דמסכת בכורים רבי אסי אמר ריש לקיש בשם רבי אושעיא כשליקטן לשלחן ביד אחר אבל אם לקטן להביאן הוא לא ישלחם ביד אחר שכל הבכורים שנראו לקריאה אין ניתרין אלא בקריאה ואמרינן התם מתניתין פליגא הפריש בכורים ומכר שדהו מביא ואינו קורא קיימנוה כשנתן דעתו למכור משעה ראשונה ולפי זה אם הפריש בכורים קודם החג על מנת להביאן אחר החג לא ירקבו אלא אחר החג מביא ואינו קורא:
וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּאִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ
Traduction
The Gemara comments: And Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish follow their standard line of reasoning with regard to the issue of the acquisition of a field’s produce. As it was stated that they had a dispute in the following case as well: One who sells his field
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source