Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 46a
מִשּׁוּם נֶדֶר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ קָסָבַר טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם קִלְקוּלָא אִי אָמַר לַהּ הָכִי מָצֵי מְקַלְקֵל לַהּ וְאִי לָא לָא מָצֵי מְקַלְקֵל לַהּ
Traduction
or: I am removing you from the house due to a vow. The Gemara explains that Rav Naḥman holds: What is the reason that he is prohibited from remarrying her? This is due to potential harm caused to her. If he would wish to remarry her after she had married someone else, he may cast aspersions on the validity of the bill of divorce by claiming that he gave it under a false impression. This may lead to her child from her second marriage to be considered a mamzer. Therefore, if he said to her at the time of the divorce that this is the reason he is divorcing her, then he will be able to cause this harm to her, but if he did not state this explicitly at the time of the divorce, he will not be able to cause this harm to her, as his claim will be disregarded.
Rachi non traduit
משום נדר אני מוציאך. בההוא אסרו רבנן להחזיר ואי לא אמר מותר להחזיר:
קסבר. רב נחמן:
טעמא. דמתני' משום קלקולא שלא יקלקלנה על בעלה לאחר שתנשא לאחר ויאמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאין או שהנדר יש לו הפרה אפילו היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשיך וכן אמרתי בשעת גירושין שמפני כך אני מוציאך וכשגרשתיך היה בדעתי להחזירך אם ימצאו דברים בדאים ונמצא גט בטל ובניה מן השני ממזרין לפיכך אומרים לו קודם גירושין הוי יודע שלא תחזירנה עולמית ושוב אינו נאמן לומר כן שכיון שידע שאסור לו להחזירה אפילו לא תנשא לאחר ולא חש להמתין ולבדוק אחר הדברים גילה בדעתו שלא היתה חביבה עליו:
ואי לא לא מצי מקלקל לה. שהרי לא אמר שמוציאה משום שם רע וכיון דלא מצי לקלקלה משניסת לא אסרו לו להחזירה עד שלא ניסת:
Tossefoth non traduit
אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה. נראה דחששא זו אינה כי אם לעז בעלמא ולא שיהיה ממש גט בטל ובניה ממזרים דהא לא אמר ע''מ דאע''ג דבכמה דוכתי מהני גילוי דעת כמו שטר מברחת דהאשה שנפלו (כתובות דף עט.) וזבין ולא איצטריכו ליה זוזי דפרק אלמנה ניזונת (כתובות דף צז.) הכא ליכא למימר הכי מדבעי לר''מ תנאי כפול לכך נראה דלא אתי אלא ללעז בעלמא שיוציא עליה לעז כדי להחזירה אע''ג דכבר נישאת לאחר שריא ליה דזנות דשוגג הוא לכך אמרו חכמים דלא יחזיר דהשתא שוב לא יוציא לעז ורש''י פי' דאפילו יאמר אילו הייתי יודע כו' אינו נאמן דכיון דיודע שאסור להחזירה ולא חש להמתין ולבדוק אחר הדברים גילה בדעתו שלא היתה חביבה עליו ולר''מ דבעי תנאי כפול כי לא כפליה למילתיה אפילו לעז ליכא והא דקאמר ר''מ כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר היינו בדכפליה למילתיה ולא כפליה לתנאיה דאי כפליה לתנאיה אין מועיל מה שלא יחזיר דלעולם איכא קלקולא:
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֱוִי יוֹדַעַת שֶׁמִּשּׁוּם שֵׁם רַע אֲנִי מוֹצִיאֵךְ וּמִשּׁוּם נֶדֶר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ קָסָבַר טַעְמָא מַאי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת וּבִנְדָרִים הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימַר לַהּ הָכִי
Traduction
There are those who say a different version of Rav Yosef bar Minyumi’s statement. Rav Yosef bar Minyumi said that Rav Naḥman said: He must say to her: Be aware that I am removing you from the house due to your bad reputation, or: Be aware that I am removing you from the house due to a vow. The Gemara explains that Rav Naḥman holds: What is the reason that he is prohibited from remarrying her? So that Jewish women will not be promiscuous with regard to forbidden sexual relations or lax with regard to vows. The Sages penalized these women who acted improperly by instituting that if they were divorced due to their actions, they cannot return to their husbands. Therefore he must say this to her: Be aware. It will therefore serve as a warning for other women.
Rachi non traduit
וצריך שיאמר כו'. תקנו חכמים למוציאה שיאמר לה כן ומיהו בין אמר בין לא אמר לא יחזיר:
קסבר טעמא. דלא יחזיר משום קנס הוא שלא יהו בנות ישראל כו':
Tossefoth non traduit
שלא יהו בנות ישראל פרוצות כו'. הני תרי לישני דרב יוסף אליבא דת''ק פליגי דלישנא קמא סבר כיון דקתני במתניתין נמי משום שם רע והתם אין שייך פריצות דמה לה לעשות אם מוציאין ש''ר עליה אלא טעמא משום קלקולא הוא ולישנא בתרא סבר דבמוציא ש''ר לא מצי מקלקל לה דכיון דמשום ש''ר מגרשה דעתו בכל ענין לגרשה אפי' יהא בטל וכן בנדרים דמסתברא דחד טעמא הוי בתרוייהו והשתא אתי שפיר דמייתי תניא כלישנא קמא מדר''מ את''ק דלא מייתי אלא דשייך במוציא ש''ר משום קלקולא והוא הדין לת''ק וא''ת ללישנא בתרא דרב יוסף דטעמא משום פריצותא מנא לן דפליגי רבנן עליה דר' יהודה וסברי דנדר שהודר ברבים יש לו הפרה דקאמר ורבנן מי חיילא כו' וי''ל דהך סוגיא אתיא כלישנא קמא דטעמייהו משום קלקול א''נ הא דקאמר ורבנן היינו ר''מ ור''א דאמרי לא אסרו צריך כו' דקסברי טעמא משום קלקולא ואפילו בהודר ברבים קאמר דלא אסרו אלא מפני שאינו צריך דאי ברבים אסור משום פריצותא הו''ל למיסר לא ידעו בו רבים אטו מפני דידעו בו רבים ולא מפני שאין צריך:
תַּנְיָא כְּלִישָּׁנָא קַמָּא וְתַנְיָא כְּלִישָּׁנָא בָּתְרָא
Traduction
The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the first version of Rav Yosef bar Minyumi’s statement citing Rav Naḥman, and it is taught in another baraita in accordance with the latter version.
תַּנְיָא כְּלִישָּׁנָא קַמָּא אָמַר רַבִּי מֵאִיר מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר שֶׁמָּא תֵּלֵךְ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר וְנִמְצְאוּ דְּבָרִים בַּדָּאִין וְיֹאמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן הוּא אֲפִילּוּ אִם הָיוּ נוֹתְנִים לִי מֵאָה מָנֶה לֹא הָיִיתִי מְגָרְשָׁהּ וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר
Traduction
It is taught in a baraita (Tosefta 3:4) in accordance with the first version: Rabbi Meir said: For what reason did they say that a man who divorces his wife due to her bad reputation may not remarry her, and one who divorces his wife due to a vow may not remarry her? Perhaps she will go and marry another man, and later the matter will be found to have been fabricated, i.e., he will find that the rumor was false or that it was possible to dissolve the vow, and he will say: If I would have known that it is like this, then even if they would have given me one hundred times one hundred dinars to divorce her I would not have divorced her; and the bill of divorce will be found to be void, and her children from her second husband will be considered mamzerim. Therefore, one says to him from the outset: Be aware that a man who divorces his wife due to her bad reputation may not remarry her, and one who divorces his wife due to a vow may not remarry her.
Rachi non traduit
ונמצאו דברים בדאין. של שם רע וה''ה לענין נדר דהותר:
אומרים לו. קודם גירושין וכיון דלא חש וגרשה תו לא מצי לקלקלה דגלי דעתיה דלא חביבה עליו כולי האי:
תַּנְיָא כְּלִישָּׁנָא בָּתְרָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת וּבִנְדָרִים לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר לָהּ הָוֵי יוֹדַעַת שֶׁמִּשּׁוּם שֵׁם רַע אֲנִי מוֹצִיאֵךְ וּמִשּׁוּם נֶדֶר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ
Traduction
It is taught in a baraita (Tosefta 3:4) in accordance with the latter version: Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said: For what reason did they say that a man who divorces his wife due to her bad reputation may not remarry her, and one who divorces his wife due to a vow may not remarry her? So that Jewish women will not be licentious with regard to forbidden sexual relations or lax with regard to vows. Therefore, in order to publicize this matter, one says to him upon divorcing his wife: Say to her: Be aware that I am removing you from the house due to your bad reputation, or: I am removing you from the house due to a vow.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ רַבִּים לֹא יַחְזִיר וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים יַחְזִיר אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה
Traduction
§ The mishna taught that Rabbi Yehuda says: If he divorced her due to any vow that the public was aware of, he may not remarry her, but if he divorced her due to a vow that the public was not aware of, he may remarry her. Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the reason of Rabbi Yehuda? Based on what does he make the distinction of whether the public is aware of the vow or not? As it is written in the Torah portion describing the interaction of the Jews with the people of Gibeon: ''And the children of Israel did not strike them, for the leaders of the congregation swore to them'' (Joshua 9:18). This teaches that a vow taken in the presence of the public cannot be dissolved. In this case as well, if she took an oath that is known by the public, it cannot be dissolved.
Rachi non traduit
מ''ט דרבי יהודה. דאמר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה:
ולא הכום. בגבעונים כתיב:
נשבעו להם. והוה להו לאתשולי אשבועתייהו אי לאו משום דהודר ברבים:
וְרַבָּנַן הָתָם מִי חָלָה שְׁבוּעָה עִילָּוַיְיהוּ כְּלָל כֵּיוָן דַּאֲמַרוּ לְהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְלֹא בָּאוּ לָא חָיְילָה שְׁבוּעָה עִילָּוַיְיהוּ כְּלָל וְהַאי דְּלָא קַטְלִינְהוּ מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם
Traduction
And the Rabbis, who hold that such a vow can also be dissolved, respond to this claim in the following manner: There, did the oath take effect with regard to them at all? Since the people of Gibeon said to them: ''We came from a far country'' (Joshua 9:6), and they did not come from a far country, the oath did not take effect with regard to the Jewish people at all, as it was taken under false pretenses. And this, that the Jewish people did not kill the Gibeonites, like they did to the other nations who resided in the land of Canaan, despite the fact that the vow did not take effect, was due to the sanctity of God’s name. If they would have killed them, they would have desecrated God’s name by not fulfilling their word, although this vow did not take effect.
Rachi non traduit
ורבנן. דאמרי דיש לו הפרה:
התם. לאו משום דאין לו הפרה הוא דאפילו הפרה לא צריך דמי חיילה שבועה עלייהו כלל הלא בטעות היתה:
משום קדושת השם. שלא יאמרו העובדי כוכבים עברו על שבועתן:
Tossefoth non traduit
כיון דאמרו מארץ רחוקה וכו'. וא''ת בלא''ה מי חיילא שבועה והא הוי נשבע לבטל את המצוה דכתיב (דברים כ':
ט''ז) לא תחיה כל נשמה ואע''ג דאמרי' בירושלמי דשביעית פרק ששי אמר רבי שמואל בר נחמני שלש פרוזדוגמאות שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ מי שהוא רוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה מלחמה גרגשי פינה והלך לאפריקא גבעונים השלימו שנא' (יהושע י':א') וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל שלשים ואחד מלכים עשו מלחמה ונפלו היינו קודם שעברו את הירדן כדקאמר עד שלא יכנסו לארץ אבל משנכנסו משמע שלא היו יכולין להשלים ולכך הוצרכו להערים ולומר מארץ רחוקה באנו וי''ל דעל כרחך באין רוצים להשלים כתיב לא תחיה כל נשמה כדמוכחי קראי (דברים כ':י'-י''א) וקראת אליה לשלום וגו' ואם לא תשלים עמך וגו' רק מערי העמים וגו' לא תחיה כל נשמה וא''ת מ''ט דרבי יהודה הא ודאי שבועה בטעות הואי ועוד לר' יהודה איך הניחום בארץ הכתיב (שמות כ''ג:ל''ג) לא ישבו בארצך וגו' והוה ליה נשבע לבטל את המצוה וע''כ משום חילול השם הוא כדאמרי רבנן וי''ל דקסבר ר' יהודה דאי איתא דיש לו הפרה לא היה בדבר חילול השם וא''ת בלא חילול השם נמי אין יכולין להורגן כיון דבאין להתגייר כדאמרינן לעיל (גיטין דף מה.) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים כו' ואמרינן נמי בפרק אלו נאמרין (סוטה דף לה:) וכתבו להן מלמטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וגו' הא למדת שאם חוזרין בתשובה שמקבלין אותן וההוא קרא בז' אומות כתיב וי''ל דאי לאו חילול השם נהי שלא היו יכולין להרגן היו יכולין לגרשן מעריהם ועוד דבאותה שעה לא באו להתגייר כי אם אחרי כן:
וְכַמָּה רַבִּים רַב נַחְמָן אָמַר שְׁלֹשָׁה רַבִּי יִצְחָק אָמַר עֲשָׂרָה
Traduction
The Gemara asks: And how many people constitute the public with regard to this halakha? Rav Naḥman says: Three people. Rabbi Yitzḥak says: Ten people. The Gemara explains their opinions.
Tossefoth non traduit
רב נחמן בר יצחק אמר שלשה. נראה דעל דעת רבים לא בעי אלא שנים דבפרק שבועת הדיינין (שבועות דף לט.) כשאמר להם משה לישראל הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם וכו' ופירש שם בקונטרס דהיינו על דעת רבים ומיהו לפ''ז לא היה היתר לחרמות בזמן הזה ונראה דלא אמר משה כן אלא שלא יערימו כדמפרש התם משום קניא דרבא וכן עתה אין עושין אלא בשביל כך וא''ת על דעת יחיד נמי לא יהא לו הפרה כיון דתלה בו נדרו וי''ל דמבטל דעתו משום רבים ולא משום יחיד:
רַב נַחְמָן אָמַר שְׁלֹשָׁה יָמִים שְׁנַיִם רַבִּים שְׁלֹשָׁה רַבִּי יִצְחָק אָמַר עֲשָׂרָה דִּכְתִיב עֵדָה
Traduction
Rav Naḥman says: Three, and he derives this from a verse written with regard to a zava. The verse states: ''And if a woman has an issue of her blood for many days [yamim rabbim]'' (Leviticus 15:25). Rav Naḥman holds that ''days'' are a minimum of two, so the addition of the word ''many'' indicates that it means three days. Here too, where the mishna uses the term many [rabbim], it is a minimum of three people. Rabbi Yitzḥak says: The halakha that a vow taken in the presence of the public cannot be dissolved is referring to a vow taken in the presence of at least ten people, as it is written in the Torah portion discussing the people of Gibeon, which is the source for this halakha: ''For the leaders of the congregation swore to them,'' and a congregation consists of at least ten people, as is derived from the episode concerning the spies.
Rachi non traduit
ימים שנים רבים ג'. גבי זבה דרשינן הכי בשילהי נדה:
עדה. עשרה דכתיב גבי מרגלים (במדבר י''ד:כ''ז) לעדה הרעה יצאו יהושע וכלב:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ וְכוּ' תַּנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא אָסְרוּ צָרִיךְ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ
Traduction
§ The mishna taught that Rabbi Meir says: If he divorced her due to any vow that requires investigation and dissolution by a halakhic authority, he may not remarry her; however, if he divorced her due to a vow that does not require investigation and dissolution by a halakhic authority, he may remarry her. It is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: They prohibited him from remarrying her in the case where she stated a vow that requires dissolution by a halakhic authority only due to a case where she stated a vow that does not require dissolution by a halakhic authority.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי מֵאִיר סָבַר אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין
Traduction
The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara explains that Rabbi Meir holds: A man desires, i.e., does not mind, that his wife should be disgraced in court. Even though her vow would necessitate dissolution by a halakhic authority, the husband may still claim that had he known that it could be dissolved, he would not have divorced her. However, with regard to a vow that did not require dissolution by a halakhic authority but could have been nullified by the husband, he would not be deemed credible to state that he was not aware that he had the ability to nullify it. In such a case, if he were to claim that the divorce was in error, his claim would be disregarded.
Rachi non traduit
אדם רוצה שתתבזה. כלומר אינו מקפיד בכך הלכך צריך חקירת חכם מצי לקלקלה:
וְרַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין
Traduction
And Rabbi Elazar holds: A man does not desire that his wife should be disgraced in court. Therefore, if he were to claim that had he known that her vow could have been dissolved by a halakhic authority he would not have divorced her, his claim would have been disregarded. He is, however, deemed credible if he were to state that he did not know that he had the ability to nullify her vow. Therefore, in the case of a vow that does not require dissolution by a halakhic authority, the Sages instituted that he would not be permitted to remarry her, lest he bring the validity of the divorce into question, as explained earlier. Rabbi Elazar also holds that once the Sages instituted this ordinance with regard to vows that do not require dissolution by a halakhic authority, they applied this ordinance with regard to vows that do require dissolution by a halakhic authority as well.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן וְכוּ' מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי מַעֲשֶׂה
Traduction
Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said: There was an incident in Tzaidan involving one man who said to his wife: It is konam if I do not divorce you, and he divorced her; and the Sages permitted him to remarry her, for the betterment of the world. What did the mishna teach that causes Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda to teach this incident? The mishna had just discussed a case where the woman took a vow, and it relates an incident where the man took a vow.
Rachi non traduit
מאי תנא. לעיל מיניה בנדרים שנדר הוא:
דקתני מעשה. הלא אין אנו עסוקין אלא בנדרים שנדרה היא:
חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנָּדְרָה הִיא אֲבָל נָדַר אִיהוּ יַחְזִיר וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה נָמֵי בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוּנָּם אִם אֵינִי מְגָרְשִׁיךְ וְגֵירְשָׁהּ וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחְזִירֶנָּה מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם
Traduction
The Gemara answers: The mishna is incomplete and this is what it is teaching: In what case is this statement said? When she took a vow, since he may not remarry her in that case. However, if he took a vow, he may remarry her. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said: There was also an incident in Tzaidan involving one man that said to his wife: It is konam if I do not divorce you, and he divorced her; and the Sages permitted him to remarry her, for the betterment of the world.
Rachi non traduit
אבל נדר הוא. שיגרשנה:
יחזיר. אם ירצה דליכא למיחש לקלקולא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source