Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 44b
וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר כִּוֵּון מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד וָמֵת לֹא קָנְסוּ בְּנוֹ אַחֲרָיו מִשּׁוּם דְּלָא עֲבַד אִיסּוּרָא הָכָא מַאי לְדִידֵיהּ קְנַסוּ רַבָּנַן וְהָא לֵיתֵיהּ אוֹ דִילְמָא לְמָמוֹנֵיהּ קְנַסוּ רַבָּנַן וְהָא אִיתֵיהּ
Traduction
And if you say that there is a different comparison: The halakha is that while there are types of labor that one is permitted to perform on the intermediate days of Passover and Sukkot, one may not intentionally schedule the labor to be performed at those times. One who does so is penalized and must forfeit the profits of that labor. The halakha is that if one planned to perform his labor on the intermediate days of the Festival, and he died, then his child is not penalized after him, because the son did not perform a prohibited act. Here, what is the halakha? Did the Sages penalize only him, and he is no longer alive, or perhaps the Sages penalized his property, by saying that he should lose it, and his property still exists?
Rachi non traduit
ואם תימצי לומר. גבי מכוון מלאכתו במועד שיכול לעשות קודם המועד או להניחה מלהתחיל בה עד לאחר המועד וכיון דצמצם להתחיל בה סמוך למועד שאם לא יגמרנה במועד יהא דבר האבד ויהיה מותר לגומרה ותנן התם (מו''ק דף יג.) וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו ואיבעיא לן כוון ומת מהו שיקנסו בנו אחריו ואם תמצא לומר בההיא תפשוט לן דקנסוהו ואע''ג דלא עבד איסורא כ''ש הא דעבד איסורא אבל אם תמצא לומר בההיא דלא קנסוה אכתי הא מבעיא לן דהתם הוא דלא עבד אבוה איסורא שהרי מת קודם המועד ולא בא לידי איסור:
לא קנסו בנו אחריו. לשלם ואע''ג שהוא חייב לשלם כדתנן בהניזקין (לקמן גיטין דף נב:) המטמא והמדמע והמנסך שוגג פטור ומזיד חייב:
לממוניה. לפדותו מנכסיו:
והא איתיה. ביד בנו:
אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ שָׂדֶה שֶׁנִּתְקַוְּוצָה בַּשְּׁבִיעִית תִּזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית נִטַּיְּיבָה אוֹ נִדַּיְּירָה לֹא תִּזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
Traduction
Rabbi Asi said to him: You already learned in a mishna (Shevi’it 4:2): A field whose thorns were removed during the Sabbatical Year may be sown after the conclusion of the Sabbatical Year, since removing thorns is not full-fledged labor that renders the produce of the field prohibited. And it is taught in a baraita (Tosefta, Shevi’it 3:6): If it had been improved with fertilizer, or if it had been populated by the owner’s herd in order to fertilize the field with their manure, it may not be sown after the conclusion of the Sabbatical Year, for the Sages imposed a penalty to prevent one from benefiting from prohibited labor.
Rachi non traduit
שנתקווצה. ניטלו ממנו קוצים וברקונין ליפותה ואין זו עבודת קרקע מן התורה לא קנסוהו ותזרע למוצאי שביעית:
נטייבה. נזדבלה והוליך לה זבל בעגלות ומשאות:
נדיירה. על ידי דיר בהמה לזבלה עבודת קרקע היא וקונסין אותו:
Tossefoth non traduit
שנתקווצה. פי' ר''ח קוצין התלושים בה וכן מפרש בירושלמי אבל מחוברים הן אסורין מדאורייתא כדאמרינן בפרק הבונה. (שבת דף קג.) התולש עולשין והמזרד זרדין אם ליפות הקרקע כל שהוא אע''פ דפטר התם בארעא דחבריה הכא ליכא לאוקמי בהכי דשביעית לא מיפטר משום מלאכה שאינה צריכה לגופה:

נטייבה - פי' בקונטרס נזדבלה וקשה דהא איסורא דרבנן הוא והיכי פשיט מינה בבכורות בפ' פסולי המוקדשין (דף לד:) אצרם אזן דהוי איסורא דאורייתא וכן הכא מפקע ליה ממצות היכי פשיט מינה ומפרש ר''ח נטייבה חרש בה חרישה יתירא דהוי דאורייתא ונדיירה כפירוש הקונטרס ואף על פי שהוא דרבנן חשיב טפי מנתקווצה ומייתי ראיה מנטייבה ומיהו אכתי קשה הכא היכי פשיט דילמא עבד שאני דמפקע ליה ממצות חמיר טפי מאיסורא דאורייתא כדאמרינן בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לד:) ואומר ר''ת דגבי שביעית אית לן להחמיר טפי מבשום מקום לפי שהיו מזלזלין בה כדאמרינן בסוף הניזקין (לקמן גיטין נד.) שהיו חשודין על השביעית לכך מייתי שפיר מינה דלא קנסו בנו אחריו ובשטר שיש בו רבית שקונסים אותו דמשמע לעולם אפילו בנו כיון דקנסו זכה בו הלוה ובשנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים דאמר ר' יוסי הכל יהא מונח עד שיבא אליהו (ב''מ דף לז.) התם קנסינן להו כי היכי דלודי ואם היה מחזיר לבנו לא היה מודה.
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא נָקְטִינַן הֱטִיבָהּ וָמֵת בְּנוֹ זוֹרְעָהּ אַלְמָא לְדִידֵיהּ קְנַסוּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ לָא קְנַסוּ רַבָּנַן
Traduction
And Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: We have a tradition that if one improved his field in a forbidden manner, and then died, his son may sow it. Apparently, we should infer that the general principle with regard to penalties is that the Sages applied the penalty to the one who committed the transgression himself, but the Sages did not penalize his son.
אָמַר אַבָּיֵי נָקְטִינַן טִימֵּא טְהָרוֹת שֶׁל חֲבֵירוֹ וָמֵת לָא קְנַסוּ רַבָּנַן בְּנוֹ אַחֲרָיו מַאי טַעְמָא הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק וּקְנָסָא דְּרַבָּנַן הִיא לְדִידֵיהּ קַנְסוּהוּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ לָא קָא קְנַסוּ רַבָּנַן
Traduction
Abaye said: We have a tradition that if someone defiled his friend’s ritually pure items, thereby incurring liability to pay for the damage that he caused, and died before paying, the Sages did not penalize his son after him to pay for the damage. What is the reason for this? Damage that is not evident, i.e., that does not involve any physical change to the goods that is visible to the eye, is not considered damage by Torah law; but since the other party did suffer a loss, there is a penalty of the Sages. The Sages applied the penalty only to the one who caused the damage himself, but the Sages did not apply the penalty to his son.
Rachi non traduit
שאינו ניכר. הטומאה אינה ניכרת בפירות:
לא שמיה היזק. לחייב נכסיו מן התורה:
אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ תָּנוּ רַבָּנַן הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר פְּעָמִים יָצָא וּפְעָמִים לֹא יָצָא כֵּיצַד אָמַר פְּלוֹנִי עַבְדִּי מְכַרְתִּיהוּ לִפְלוֹנִי אַנְטוֹכִי לֹא יָצָא לְאַנְטוֹכִי שֶׁבְּאַנְטוֹכְיָא יָצָא
Traduction
§ The mishna taught that if one sells his slave to a gentile or to a Jew outside of Eretz Yisrael then the slave is emancipated. The Sages taught (Tosefta, Avoda Zara 3:18): With regard to one who sells his slave to a Jew outside of Eretz Yisrael, the slave is emancipated, but he nevertheless requires a bill of manumission from his second master. Rabban Shimon ben Gamliel says: Sometimes he is emancipated and sometimes he is not emancipated. How so? If the master said: So-and-so my slave, I sold him to so-and-so of Antioch, then he is not emancipated, because it is possible that he describes the purchaser this way because he was born in Antioch, and now he lives in Eretz Yisrael. However, if he said: I sold him to so-and-so of Antioch who is in Antioch, then he is emancipated, as his statement clarifies that he is selling his slave to one who lives outside of Eretz Yisrael.
Rachi non traduit
לחוצה לארץ. אפילו לישראל:
לפלוני אנטוכי. משמע שנולד באנטוכיא ולא משמע שנולד ודר באנטוכיא ואיכא למימר לא לקחו על מנת להוליכו שם הלכך לא יצא לחירות ואפילו הוליכו יש לומר דעתו לחזור:
שבאנטוכיא. משמע שדירתו שם ועל מנת כן לקחו:
Tossefoth non traduit
לחוצה לארץ יצא לחירות. ואם תאמר היכי דמ' אי אזיל מנפשיה איבד את זכותו כדאמר בשמעתין דבעל כרחו אינו יכול להוציאו כדאמרינן בשלהי כתובות (דף קי:) דאין הכל מוציאין ויש לומר דמיד כשמכרו קנסינן ליה פן ישתדלנו לוקח בדברים לילך אחריו:
וְהָא תַּנְיָא מְכַרְתִּיהוּ לְאַנְטוֹכִי יָצָא לְאַנְטוֹכִי הַשָּׁרוּי בְּלוֹד לֹא יָצָא
Traduction
The Gemara challenges: But isn’t it taught in that same baraita: If he said: I sold him to so-and-so of Antioch, then the slave is emancipated, but if he said: I sold him to so-and-so of Antioch who dwells in Lod, a city in Eretz Yisrael, then the slave is not emancipated. This indicates that if he states that he sold the slave to so-and-so of Antioch, without further comment, the slave is emancipated; this is not in accordance with the statement of Rabban Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
לוד. בא''י:
לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִית לֵיהּ בֵּיתָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָא דְּאִית לֵיהּ אוּשְׁפִּיזָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
Traduction
The Gemara answers: It is not difficult. This case, when he is not emancipated, is referring to when the purchaser from Antioch has a house in Eretz Yisrael, and it may be that he purchased the slave to serve in his house in Eretz Yisrael. That case, in which the slave is emancipated, is referring to when he has only an inn [ushpiza] where he is staying in Eretz Yisrael, and the only home belonging to the purchaser is outside of Eretz Yisrael.
Rachi non traduit
הא. דקתני לפלוני אנטוכי לא יצא עד דאמר שבאנטוכיא:
דאית ליה. להאי אנטוכי בית בא''י:
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן בָּבֶל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר מַהוּ
Traduction
Rabbi Yirmeya raises a dilemma: If there was a resident of Babylonia who married a woman in Eretz Yisrael, and she brought in to the marriage slaves and maidservants for him, and he intends to return to Babylonia, then what is the halakha? Is marrying him akin to selling the slaves to her husband? Since he plans to take them out of Eretz Yisrael, will they be emancipated?
Rachi non traduit
ודעתו לחזור. לבבל:
מהו. מי הויא הך איתתא כמוכרת עבד זה לחוצה לארץ בנישואין הללו דקיימא לן (כתובות דף צה:) בעל בנכסי אשתו לוקח הוי ויצאו לחירות או לא:
תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמָּהּ תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמּוֹ
Traduction
Let the dilemma be raised according to the one who said: The law is with her, that in the event of a divorce the slaves remain in her possession, and her husband cannot pay her for them in order to maintain possession of them; and let the dilemma be raised according to the one who said: The law is with him, and he may pay her and retain possession of the slaves.
Rachi non traduit
תבעי למ''ד. (יבמות דף סו:) במכנסת שום לבעלה וגירשה היא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן כמו ששמאום לי באחריותי בנכסי צאן ברזל הנישומין בכתובה ואיכא למ''ד הדין עמו הואיל ומאותה שעה הם באחריותו ואיכא למ''ד הדין עמה משום שבח בית אביה:
תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמָּהּ כֵּיוָן דְּהַדִּין עִמָּהּ כְּדִידֵהּ דָּמוּ אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דִּמְשַׁעְבְּדִי לֵיהּ לְפֵירָא כְּדִידֵיהּ דָּמוּ
Traduction
The Gemara explains: Let the dilemma be raised according to the one who says that the law is with her, and since the law is with her, the slaves are therefore considered as hers. It is not considered as if she sold them, and consequently they are not emancipated; or perhaps since they are liened to the husband for him to keep the profits of the slaves’ labor, as the profits from their labor belong to the husband like the revenue from other property that a woman brings into the marriage, the slaves are considered as his, and it is as though he purchased her slaves.
Rachi non traduit
כי דידה דמו. ולאו מכירה היא דהא אם נתארמלה או נתגרשה דידה נינהו:
לפירא. שהוא משעבד בהן למלאכתו:
וְתִיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמּוֹ כֵּיוָן דְּהַדִּין עִמּוֹ כְּדִידֵיהּ דָּמוּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּלָא קָנֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ כְּדִידֵהּ דָּמוּ תֵּיקוּ
Traduction
And let the dilemma be raised according to the one who says: The law is with him, and since the law is with him, the slaves are therefore considered as his, and they should be emancipated; or perhaps since the husband did not acquire the slave himself, but only the rights to his labor, the slaves are considered as hers. No answer was found, and the Gemara concludes that the dilemma shall stand unresolved.
Rachi non traduit
דלא קנו ליה לגופיה. דאי מיית או מגרש לה הדרי לה:
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ שָׁנָה לִי רַבִּי יוֹחָנָן עֶבֶד שֶׁיָּצָא אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא וּמְכָרוֹ שָׁם רַבּוֹ יָצָא לְחֵירוּת וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא אִיבֵּד אֶת זְכוּתוֹ
Traduction
Rabbi Abbahu says: Rabbi Yoḥanan taught me: If there was a slave who willingly followed his master to Syria, which is considered to be outside of Eretz Yisrael with regard to the sale of slaves, and his master sold him there, then the slave is emancipated. The Gemara challenges: But didn’t Rabbi Ḥiyya teach: If a slave left Eretz Yisrael willingly, he lost his right to be emancipated if he is then sold outside of Eretz Yisrael?
Rachi non traduit
לסוריא. ארם צובה וכחוצה לארץ היא למכירת עבדים כדתניא בפ''ק (לעיל גיטין ח.) המוכר עבדו לסוריא כמוכר לחוצה לארץ:
יצא לחירות. ואע''פ שיצא מתחלה לדעת ואי הוה מחי העבד לא הוה רבו מצי כייף ליה כדתנן הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין בשני דייני גזירות (כתובות קי:):
לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁדַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר כָּאן שֶׁאֵין דַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר
Traduction
The Gemara answers: It is not difficult. Here, where he is emancipated, it is referring to a case where his master’s intention upon traveling to Syria was to return, and the slave followed him under that assumption. Therefore, when the master sold the slave in Syria, it is as though he sold him from Eretz Yisrael to outside of Eretz Yisrael. There, where he is not emancipated, is referring to a case where his master does not intend to return, and the slave followed him under that assumption. Since the slave willingly left Eretz Yisrael permanently, he lost his right to be emancipated if he is then sold outside of Eretz Yisrael.
Rachi non traduit
כאן שדעת רבו לחזור. כשיצא על מנת כן יצא וכיון דמכרו הוי כמוכר מארץ לחוצה לארץ:
וְהָתַנְיָא יוֹצֵא הָעֶבֶד אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא יוֹצֵא לָא סַגִּי דְּלָא נָפֵיק וְהָתְנַן וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין
Traduction
And the Gemara notes that this distinction is taught in a baraita (Tosefta, Avoda Zara 3:18): The slave follows his master to Syria. The Gemara asks: Must he follow him? Is it not possible for him not to follow his master? But didn’t we learn in a mishna (Ketubot 110b): All may ascend to Eretz Yisrael, i.e., a woman or slave can say that he or she wishes to ascend, and they may do so against the wishes of their husbands or masters; but all may not remove, i.e., one cannot force his slave to leave Eretz Yisrael with him.
Rachi non traduit
והתניא. בניחותא:
יוצא עבד אחר רבו לסוריא. משמע דין על העבד לצאת אחר רבו לסוריא ופריך לא סגי דלא נפיק בתמיה והתנן אין הכל מוציאין (לישנא אחרינא) גרסינן יצא עבד כו' עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו רבו שם ומקמי הך תרצתא הוה גרסינן הכי יוצא עבד אחר רבו לסוריא מכרו רבו שם כו' ולא שבקיה לאסוקי לכולה מתניתא עד דפרכיה:
אֶלָּא יָצָא הָעֶבֶד אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא וּמְכָרוֹ רַבּוֹ שָׁם אִם דַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר כּוֹפִין אוֹתוֹ וְאִם אֵין דַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ
Traduction
Rather, the baraita should be understood as speaking after the fact: If a slave willingly followed his master to Syria, and his master sold him there, then if his master’s intention when he traveled to Syria was to return to Eretz Yisrael, then he is forced to emancipate the slave; but if his master did not intend to return to Eretz Yisrael, and the slave willingly left with him, then he is not forced to emancipate the slave, as the slave has lost his right to be emancipated if he is then sold outside of Eretz Yisrael.
Rachi non traduit
אם דעת רבו לחזור. אם כשיצא על מנת לחזור יצא:
כופין אותו. להוציאו לחירות:
אָמַר רַב עָנָן שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל תַּרְתֵּי חֲדָא הָךְ וְאִידָּךְ דְּאִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ רַב אָמַר מְכוּרָה וְיוֹצְאָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ מְכוּרָה כָּל עִיקָּר
Traduction
Rav Anan said: I learned two halakhot from Mar Shmuel. One was this halakha, that a slave is emancipated after being sold to someone outside of Eretz Yisrael; and the other halakha I learned is as it was stated that there was a dispute with regard to the following issue: Certain types of fields that were sold before the Jubilee Year are returned to their original owners in the Jubilee Year. What is the halakha with regard to one who sells his field in the Jubilee Year itself? Rav says: It is sold in principle. However, it leaves the possession of the purchaser immediately, and the purchaser is not refunded his money. And Shmuel says: It is not sold at all.
Rachi non traduit
תרתי. בשני דברים הללו שמעתי שפסק דין:
חדא הא. מכירת עבד לחוצה לארץ:
ויוצאה. לבעלים מיד וזה הפסיד מעותיו:
אינה מכורה כל עיקר. מקל וחומר ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר וקאמר רב ענן בשני דברים הללו שמעתי ממנו מה תהא על המעות:
בַּחֲדָא הָדְרִי זְבִינֵי וּבַחֲדָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ
Traduction
Rav Anan continues his statement with regard to the two halakhot he was taught by Mar Shmuel: In one of the two sales the money received from the sale is returned, and in one of the two sales the money received from the sale is not returned, and the purchaser loses his money, but I do not know in which of the cases the money is returned and in which of the cases it is not returned.
Rachi non traduit
בחדא אמר דהדרי זביני. וחוזרות המעות ללוקח:
ובחדא לא הדרי. אלא איבד הלוקח מעותיו:
ולא ידענא הי מנייהו. וא''ת אי לשמואל במוכר שדהו לא הדרי זביני ואיבד מעותיו במאי פליג עליה דרב דהא לרב נמי לא הדרה דקאמר מכורה ויוצאה ודאי פליגי דאילו לרב המכר מכר ואם קנו עמה נכסים שאין להן אחריות נקנין עמה במכירה זו בלא משיכה ולשמואל אינו מכר והמעות מתנה נינהו ואין נכסים שאין להן אחריות נקנין עמה במכירה זו בלא משיכה ויכולין לחזור בהן ומעות המטלטלין חוזרין ומעות הקרקע מתנה דאדם יודע שאין מכר שדה בשנת היובל וגמר ונתן מעות לשם מתנה:
אָמַר רַב יוֹסֵף נִיחְזֵי אֲנַן מִדְּתָנֵי בְּבָרַיְיתָא הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי שְׁמַע מִינַּהּ קַנְיֵיהּ רַבּוֹ שֵׁנִי וְלָא הָדְרִי זְבִינֵי וְכִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָתָם אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין
Traduction
Rav Yosef said: Let us see if it could be determined which case involves which halakha. From what is taught in the baraita: One who sells his slave to a Jew outside of Eretz Yisrael, then he is emancipated, but he nevertheless requires a bill of manumission from his second master. Learn from the baraita that his second master acquired him, and the money of the sale is not returned. In other words, from the fact that there is the need for the second master to emancipate him, it is clear that the sale took effect. Therefore, it stands to reason that the purchaser is not refunded the money of the sale. And if so, when Shmuel said there that the field is not sold, he meant that the sale does not take effect at all and the money returns to the purchaser.
Rachi non traduit
מדקתני בברייתא. לעיל ברישא דשמעתין:
קנייה רבו שני. ואיבד מעותיו דאי הדר זביני ורבו ראשון קנייה למה ליה לשני לשחררו היה לנו לכוף את הראשון שאיסורו עליו אלמא לא הדרי זביני וכיון דשמע רב ענן בחדא מנייהו אמר שמואל דהדרי זביני ודאי גבי שדה אמר שמואל דהדרי ולא הפסיד הלוקח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source