Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 28b

שֶׁמָּא מֵת לָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יָמוּת חָיְישִׁינַן

Traduction

There is a different distinction: We are not concerned that perhaps he has already died, which is why the mishna rules that she may continue to partake of teruma. However, in the case of one who stipulates that the bill of divorce will take effect one hour before his death, we are concerned that perhaps he will die at an unknown moment in the future and she will no longer be permitted to partake of teruma.

Rachi non traduit

שמא מת לא חיישינן. דאוקמינן אחזקה שהניחו חי וגבי כהן שהלך למדינת הים כיון שלא גירשה אינה נאסרת אא''כ מת אבל זו שנותן לה גט על מנת שיחול שעה א' קודם למיתתו לשמא ימות מיד ודאי חיישינן דלא מרע לה לחזקה בהכי:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְרָבָא וְהָא נוֹד דִּכְשֶׁמָּא יָמוּת הוּא וּפְלִיגִי אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא שָׁאנֵי נוֹד דְּאֶפְשָׁר דְּמָסַר לֵיהּ לְשׁוֹמֵר

Traduction

Rav Adda bar Mattana said to Rava: But the concern in the case of the wineskin is that it might burst before one is able to separate the teruma and tithes, which is similar to the concern that perhaps he will die, as both are concerns with respect to the future, and Rabbi Yehuda and Rabbi Meir disagree. Rav Yehuda of Diskarta said: A wineskin is different, as it is possible to give it to a watchman who will protect it from bursting, which is why Rabbi Meir is not concerned that it might burst. This reasoning does not apply to the concern that the husband might die.

Rachi non traduit

והא נוד. לדידך דבעית לאוקמי לדברי הכל והא נוד דהאי דאסרי ליה לשתות משום שמא ימות הוא ופליג ר''מ ואמר לא חיישינן:

מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא עָרְבָיךְ עָרְבָא צְרִיךְ אֶלָּא אָמַר רָבָא שֶׁמָּא מֵת לָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יָמוּת תַּנָּאֵי הִיא

Traduction

Rav Mesharshiyya objects to this answer: Your guarantor himself needs a guarantor, as there is no way of knowing that the guardian will not be negligent, so the wineskin may burst. Rather, Rava said: Everyone agrees that we are not concerned that perhaps he has already died, in accordance with the mishna here. As to the issue of whether there is a concern that perhaps he will die, as in the case of the baraita, this is a dispute between tanna’im.

Rachi non traduit

ערביך ערבא צריך. שמא השומר עצמו יפשע:

שמא מת לא חיישינן. ומתני' דברי הכל וברייתא דהרי זה גיטך תנאי היא פלוגתא דר''מ וחבריו:

הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְכוּ' וְהָא בָּעֵינָא סְמִיכָה אָמַר רַב יוֹסֵף בְּקָרְבַּן נָשִׁים רַב פָּפָּא אָמַר בְּחַטַּאת הָעוֹף

Traduction

§ The mishna teaches that in the case of one who sends his sin-offering from a country overseas, the priests may sacrifice it on the altar, based on the presumption that the one who sent it is still alive. The Gemara asks: But doesn’t an offering require the placing of hands on the head of an offering by the one who brings the offering? In this case the owner of the offering is elsewhere and cannot place his hands on the offering. Rav Yosef says: The mishna states this ruling with regard to the offering of women, as women are not required to place their hands on the head of their offerings. Rav Pappa says: The mishna states this ruling with regard to a bird sacrificed as a sin-offering, where it is not required that the owner place his hands on the head of the offering.

Rachi non traduit

והא בעינא סמיכה. ותניא בת''כ ידו ולא יד בנו ידו ולא יד שלוחו:

בקרבן נשים. אשה ששגגה בכרת ושלחה חטאתה דגבי סמיכה תניא (קדושין דף לו.) דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות:

Tossefoth non traduit

והא בעי סמיכה. אע''ג דסמיכה לא מעכבא מ''מ אין לעשות בלא סמיכה לכתחלה וכן פריך בפ' התערובות (זבחים דף עד:) אהא דתנן התם קדשים בקדשים יקרב לשם מי שהוא והא בעינא סמיכה ומשני בקרבן נשים וכן בפסחים פרק האשה (דף פט.) גבי חמשה שנתערבו עורות פסחיהם ונמצא יבלת באחד מהן דפטורין מלעשות פסח שני אף על פי שיכולים להביא ולהתנות במותר הפסח אפ''ה פטורין משום דפסח לא בעי סמיכה ומותר פסח בעי סמיכה ולא אמרינן יעשו בלא סמיכה דלכתחלה אין לעשות בלא סמיכה כדפרישית וקשה דבפרק תמיד נשחט (פסחים דף סב.) אמרינן דכל הזבחים ערל וטמא משלחין קרבנותיהם ולא קפיד אסמיכה וליכא למימר דסמיך אבראי דבפ' כל הפסולין (זבחים דף לג.) מסקינן דתכף לסמיכה שחיטה דאורייתא ואפילו למ''ד ביאה במקצת לא שמיה ביאה ליכא למימר אפשר דמעייל ידיה וסמיך דהא בפרק כל הפסולין (גז''ש) אמרינן כל הסומך ראשו ורובו הוא מכניס דכל כחו בעינן וליכא לאוקמי בעוף דעוף לאו זבח הוא ובבכור ומעשר נמי ליכא לאוקמי דהא כל הזבחים קאמר ולא בקרבן נשים משום ערל ויש לומר דהכא כיון שיכול לקיים מצות סמיכה שיביאנו הוא עצמו אין לו לעשות בלא סמיכה וכן בפרק התערובות (שם דף עד:) יש לו תקנה ברעייה דהכי נמי מפליג התם גבי אשם משום דאית ליה תקנה ברעייה ובפרק האשה נמי כיון שהוא ספק דשמא פטור הוא לא עשו חכמים תקנה דאי אפשר לתקן אם לא יעבור מצות סמיכה אבל ערל וטמא מיירי כגון שאין לו תקנה להמתין כגון. שמתו אחיו מחמת. מילה דאי אפשר לימול בשום ענין וטמא כגון זב ומצורע שאין רפואתו תלויה בעצמו אי נמי כגון שהיה עובר בבל תאחר אם היה ממתין וכן ההיא דתנן בשקלים (פ''ז מ''ד) ומייתי לה בפ''ב דקדושין (דף נה.) בהמה שנמצאת בין ירושלים למגדל עדר זכרים עולות נקבות זבחי שלמים התם נמי אין תקנה אחרת לאותם קרבנות אלא שיקריב בלא סמיכה וכן יורש שמביא קרבן אביו אע''פ שאינו סומך וא''ת והא דתנן בפ' דם שחיטה (כריתות כג.) ושניהם מביאים חטאת אחת ובפרק שני נזירים (נזיר דף נז.) שמביאים קרבן אחד בתנאי אלמא מייתי קרבן בלא סמיכה כדי לפטור עצמו מאי שנא מההיא דפרק האשה ויש לומר דודאי תקנו חכמים שמביאים קרבן אחד מספק בלא סמיכה כדי לפטור עצמו אבל להביא קרבן ודאי כגון מותר הפסח לא התירו חכמים להביאו בלא סמיכה כדי לפטור את עצמו וא''ת בפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף סב:) אמרינן השולח קרבנותיו ממדינת הים כהן מניף על ידו והיכי עביד הכי והא בעי סמיכה דמדקתני מניף משמע דאיירי בשלמים ובקרבן נשים ליכא לאוקמי דהא תנא ליה רישא והאשה כהן מניף על ידה ודוחק לאוקמי בערל וטמא וי''ל דמיירי ביורש וכרבי יהודה דאמר יורש אינו סומך והכא דלא משני ביורש משום דחטאת תנן ובהתערובות (זבחים ע:) תנן כל הזבחים דמשמע אפילו חטאת וא''ת ערל וטמא וכל הנהו דאין ראויין לסמוך נהי דסמיכה לא מעכבא נימא כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו ויש לומר מדדרשינן בתורת כהנים (ויקרא טו) וכי יטהר הזב מזובו ולא מנגעו שמע מינה דטמא משלח קרבנותיו דבהבאת קרבן איירי ועוד מדממעטינן בפרק קמא דחגיגה (דף ד:) טמא מראיה מובאת שמה והבאתם שמה כל שישנו בביאה ישנו בהבאה ש''מ דשאר קרבנות משלח ולא חיישינן שיהא ראוי לסמיכה:

וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּט מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר אֲבָל תְּרוּמָה דְּאֶפְשָׁר אֵימָא לָא

Traduction

Noting that the mishna states the same halakha, that the presumption is that one remains alive, in three different contexts, the Gemara comments: And it is necessary for the mishna to state this in all three cases, as, if it had taught us only the case of a bill of divorce, one might have said that it is due to the fact that it is not possible to take into account the possible death of the husband, as there would then be no way for the husband to send a bill of divorce to his wife with an agent. That is why the presumption that the husband is alive is relied upon. But with regard to teruma, where it is possible for the wife to partake of non-sacred produce, say the presumption is not relied upon, and there is a concern that he died.

Rachi non traduit

וצריכא. למיתני תלתא בבי במתניתין בחזקת שהוא קיים:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן תְּרוּמָה דְּזִמְנִין דְּלָא אֶפְשָׁר אֲבָל חַטַּאת הָעוֹף מִסְּפֵיקָא לָא לֵיעוּל חוּלִּין לָעֲזָרָה צְרִיכָא

Traduction

And if it had taught us also the case of teruma, one might have said that there are times that it is not possible for the wife to avoid partaking of teruma, e.g., if she does not have sufficient non-sacred produce. But with regard to a bird sacrificed as a sin-offering, one might say that for a situation of uncertainty as to whether the sin-offering may be sacrificed, since its owners might not be alive, one should not bring non-sacred animals, i.e., an animal that may not be sacrificed, into the Temple courtyard. Therefore, it is necessary for the mishna to mention all of these cases.

Rachi non traduit

דזימנין דלא אפשר. שהיא עניה וצריכה פרנסה ותטול תרומה בבית הגרנות:

Tossefoth non traduit

אבל חטאת לא ליעול חולין לעזרה. וא''ת והלא חטאת העוף באה על הספק כדאמרינן בפרק בתרא דנדה (דף ע.) ויש לומר דאדם עצמו בדין הוא שמביא על הספק כדי לפטור עצמו אבל הכא לשליח אין להביא חולין לעזרה מספק:

מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְּימוּ אֶת דְּבָרָיו עַל עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם וְעַל הַסְּפִינָה הַמּוּטְרֶפֶת בַּיָּם וְעַל הַיּוֹצֵא לִידּוֹן שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּימִין

Traduction

MISHNA: Rabbi Elazar ben Perata said three statements before the Sages as testimony from previous generations, and they upheld his statements: He spoke concerning the residents of a town that was surrounded by a camp of besiegers [karkom]; and concerning the travelers in a ship that is cast about in the sea; and concerning one who is going out to be judged in a capital case; that they are all presumed to be alive.

Rachi non traduit

מתני' כרקום. מצור מתרגמינן כרקומין (דברים כ):

המוטרפת. ועדיין לא טבעה:

לידון. בדיני נפשות:

אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם וְהַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִּים וְחוּמְרֵי מֵתִים בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה

Traduction

However, concerning the residents of a town that was conquered by a camp of besiegers; and the travelers on a ship that was lost at sea; and one who is going out to be executed after receiving his verdict; in these cases one applies to them the stringencies of the living and the stringencies of the dead. How so? An Israelite woman married to a priest in one of these situations or a daughter of a priest married to an Israelite in one of these situations may not partake of teruma. The first woman may not do so because she may partake of teruma only while her husband is alive, and the second may not do so because she may partake of teruma only if he has died.

Rachi non traduit

חומרי חיים כו'. כדמפרש ואזיל:

בת ישראל לכהן. חומרי מתים:

בת כהן לישראל. חומרי חיים ולא תאכל בתרומת אביה:

גְּמָ' אָמַר רַב יוֹסֵף לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲבָל בְּבֵית דִּין שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם כֵּיוָן דִּגְמִיר לֵיהּ דִּינָא לִקְטָלָא מִיקְטָל קָטְלִי לֵיהּ

Traduction

GEMARA: Rav Yosef says: They taught that one applies the stringencies of the living only to one who is being taken to be executed in a Jewish court, where even once he is being taken to be executed, he will be released if the court finds evidence for his innocence; but in a court of the nations of the world, once he is sentenced to death, he is killed in any case. Therefore, he should be considered as a dead man in every regard.

Rachi non traduit

גמ' לא שנו. דיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים:

אלא בבית דין של ישראל. שלאחר גמר דין זימנין דחזו ליה זכותא ומחזירין אותו כדאמרינן בנגמר הדין (סנהדרין דף מב:) הסוס רץ ומעמידו:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי בֵּית דִּין שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם נָמֵי דִּמְקַבְּלִי שׁוּחְדָּא אֲמַר לֵיהּ כִּי שָׁקְלִי מִקַּמֵּי דְּלַחְתּוֹם פּוּרְסִי שְׁנָמַג לְבָתַר דְּמִיחְתַּם פּוּרְסִי שְׁנָמַג לָא שָׁקְלִי

Traduction

Abaye said to him: In a court of the nations of the world as well, perhaps they will not execute him, as they accept bribes. Rav Yosef said to him: When they take a bribe, it is only before the verdict [puresei shenmag] has been sealed; but after the verdict has been sealed, they do not take bribes.

Rachi non traduit

פורסי שנמג. לשון פרסי הוא פסק דין:

Tossefoth non traduit

פורסי שנמג. פירש ר''ח דיין גדול שלהם:

מֵיתִיבִי כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ מְעִידִין אָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג דִּלְמָא בּוֹרֵחַ שָׁאנֵי

Traduction

According to Rav Yosef, in a Jewish court, even after one’s verdict is complete the presumption is that he is alive. The Gemara raises an objection to this from a mishna (Makkot 7a) concerning one who fled from the court after his verdict had been issued: Any place where two witnesses arise and say: We testify about so-and-so that his judgment was finalized in the court of so-and-so, and so-and-so and so-and-so were his witnesses, the halakha is that this person should be killed. It is evident from the mishna in tractate Makkot that there is no concern that the court may have later found a reason to release him. The Gemara answers: Perhaps one who flees is different, as the court will not reconsider his verdict once he has fled.

Rachi non traduit

כל מקום כו'. רישא הכי איתא מי שנגמר דינו וברח כו' בפ''ק דמכות (דף ז.):

הרי זה יהרג. אלמא לא אמרינן שמא מצאו לו זכות אחרי כן ש''מ לא שכיחא ולא מספקינן בהכי:

תָּא שְׁמַע שְׁמַע מִבֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אִישׁ פְּלוֹנִי מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי נֶהֱרָג יַשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ מֵקוֹמֶנְטָרִיסִין שֶׁל גּוֹיִם אִישׁ פְּלוֹנִי מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי נֶהֱרַג אַל יַשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ

Traduction

The Gemara suggests another proof: Come and hear: If one heard from a Jewish court that they were saying: The man so-and-so died, or: The man so-and-so was killed, then the court allows his wife to marry. If he heard from a gentile judicial registrar [komentirisin]: The man so-and-so died, or: The man so-and-so was killed, then the court does not allow his wife to marry.

Rachi non traduit

איש פלוני מת. בבית דין מיתת עצמו כגון מי שלקה ושנה בב''ד כונסין אותו לכיפה:

נהרג. א' מארבע מיתות וגבי עובדי כוכבים מת כמו לקמוניא חלילא דקטיעא בר שלום במס' ע''ז (דף י:):

קומנטריסין. ממונין ליהרג:

מַאי מֵת וּמַאי נֶהֱרַג אִילֵימָא מֵת מֵת מַמָּשׁ וְנֶהֱרַג נֶהֱרַג מַמָּשׁ דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי גּוֹיִם אַמַּאי אַל יַשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ הָא קַיְימָא לַן דְּכֹל מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ הֵימוֹנֵי מְהֵימְנִי לֵיהּ

Traduction

The Gemara clarifies: What does it mean when it says: Died, and what does it mean when it says: Was killed? If we say that: Died, means that he actually died, and: Was killed, means that he was actually killed, such that the case concerning the gentiles is stated in a similar manner, i.e., that he heard from the gentile registrar that the person was actually dead, why may the court not allow his wife to marry? Don’t we maintain that with regard to any gentile who speaks offhandedly, the Sages deemed him credible? Therefore, the gentile should be deemed credible when he says that someone died or was killed.

Rachi non traduit

אמאי אל ישיאו אשתו. הא קי''ל בפ' בתרא דיבמות (דף קכא:) עובד כוכבים מסיח לפי תומו כשר לעדות אשה:

אֶלָּא לָאו מֵת יוֹצֵא לָמוּת נֶהֱרַג יוֹצֵא לֵיהָרֵג וְקָתָנֵי בְּבֵית דִּין יִשְׂרָאֵל יַשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ

Traduction

Rather, is it not necessary to explain that when it says: Died, it means that he is going out to die, and when it says: Was killed, it means going out to be executed. And it teaches that if it occurred in a Jewish court then the court allows his wife to marry, as it is assumed that he was already executed, contrary to the statement of Rav Yosef.

Rachi non traduit

וקתני. גבי ישראל ישיאו וקשיא לרב יוסף:

Tossefoth non traduit

וקתני ישיאו את אשתו. מהא דקתני קומנטריסין של עובדי כוכבים אל ישיאו את אשתו ורב יוסף קאמר דמיקטל קטלי ליה לא מצי לאקשויי דאיכא לאוקמי לברייתא מיקמי דליחתם פורסי שנמג ועוד אומר ר''י דדלמא הא דעובד כוכבים מסיח לפי תומו כשר לעדות אשה היינו כשמעיד שכבר מת דלא טעי בין מת ללא מת אבל יוצא למות או ליהרג לא מהימן:

לְעוֹלָם מֵת מַמָּשׁ וְנֶהֱרַג מַמָּשׁ וּדְקָאָמְרַתְּ דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי גּוֹיִם אַמַּאי לָא וְהָא קַיְימָא לַן דְּכֹל מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ הֵימוֹנֵי מְהֵימְנִי הָנֵי מִילֵּי בְּמִילְּתָא דְּלָא שָׁיְיכִי בָּהּ אֲבָל בְּמִילְּתָא דְּשָׁיְיכִי בַּהּ עָבְדִי לְאַחְזוֹקֵי שִׁיקְרַיְיהוּ

Traduction

The Gemara answers: Actually, it can be explained that he actually died, and actually was killed. And with regard to that which you said: Such that the case concerning the gentiles is stated in a similar manner, why may the court not allow his wife to marry? Don’t we maintain that with regard to any gentile who speaks offhandedly, the Sages deemed him credible? The answer is that this credibility applies only in a matter that is not relevant to the gentiles; but in a matter that is relevant to the gentiles, such as here, where they desire to publicize that they carried out their verdict, it is common for them to reinforce their false verdict, i.e., once they reach a verdict they will say that the accused was killed. Therefore, one cannot rely on their statements.

Rachi non traduit

דלא שייכי בה. שאינה תפארת להם:

דשייכי בה. כי הכא שמתפארים שהרגו בדין:

עבידי לשקר. ולומר נהרג ואף על פי שלא ראוהו אלא יוצא לידון:

אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵף לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם

Traduction

This is one version of the discourse; there is also another version: There are those who say that Rav Yosef said: They taught that one applies the stringencies of the living and the dead only in a court of the nations of the world;

Rachi non traduit

לא שנו. דנותנין עליו חומרי חיים אלא בדיני עובדי כוכבים דשקלי שוחדא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source