Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 87a
בִּצְבוּ נַפְשֵׁיהּ לִקְטָלָא נָפֵיק, וּצְבוּ בֵּיתֵיהּ לֵית הוּא עָבֵיד, וְרֵיקָן לְבֵיתֵיהּ אָזֵיל, וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִּיאָה כִּיצִיאָה. וְכִי הָוֵי חָזֵי אַמְבּוּהָא אַבָּתְרֵיהּ, אָמַר: ''אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ. כְּגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רוֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ''. רַב זוּטְרָא, כִּי הֲווֹ מְכַתְּפִי לֵיהּ בְּשַׁבְּתָא דְרִיגְלָא, הֲוָה אָמַר: ''כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר''.
Traduction
Of his own will, he goes to die; and he does not fulfill the will of his household, and he goes empty-handed to his household; and if only his entrance would be like his exit. And when he saw a line of people [ambuha] following after him out of respect for him, he said: ''Though his excellency ascends to the heavens, and his head reaches to the clouds, yet he shall perish forever like his own dung; they who have seen him will say: Where is he?'' (Job 20:6–7). This teaches that when one achieves power, it can lead to his downfall. When they would carry Rav Zutra on their shoulders during the Shabbat of the Festival when he taught, he would recite the following to avoid becoming arrogant: ''For power is not forever, and does the crown endure for all generations?'' (Proverbs 27:24).
Rachi non traduit
בצבו נפשיה. ברצון עצמו:
לקטלא אזיל. לישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:
וצבו ביתיה לית הוא עביד. בכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:
ולואי שתהא ביאה. שישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:
אמבוהא. גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:
אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבד. וכל זה אמר שלא תזוח דעתו:
מכתפי ליה. זקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו:
''שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב'' — לֹא טוֹב לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. לֹא טוֹב לוֹ לְאַחְאָב שֶׁנָּשְׂאוּ לוֹ פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יַעַן כִּי נִכְנַע (אַחְאָב מִלְּפָנָי) לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו''.
Traduction
§ It was further taught: ''It is not good to respect the person of the wicked'' (Proverbs 18:5), meaning, it is not good for wicked people when they are respected in this world and are not punished for their sins. For example, it was not good for Ahab to be respected in this world, as it is stated: ''Because he humbled himself before Me, I will not bring the evil in his days'' (I Kings 21:29), and Ahab thereby lost his share in the World-to-Come.
''לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט'' — טוֹב לָהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. טוֹב לוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לוֹ פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי'', הָא אִילּוּ הֶאֱמַנְתֶּם בִּי — עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּם לִיפָּטֵר מִן הָעוֹלָם.
Traduction
The opposite is also true. The complete verse states: ''It is not good to respect the person of the wicked, to turn aside the righteous in judgment'' (Proverbs 18:5), meaning: It is good for the righteous when they are not respected in this world and are punished in this world for their sins. For example, it was good for Moses that he was not respected in this world, as it is stated: ''Because you did not believe in Me, to sanctify Me'' (Numbers 20:12). The Gemara analyzes this: Had you believed in Me, your time still would not have come to depart the world.
אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים, לֹא דַּיָּין שֶׁהֵן זוֹכִין, אֶלָּא שֶׁמְּזַכִּין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. שֶׁכַּמָּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁרְאוּיִין לִישָּׂרֵף כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַנּוֹתָרִים'', אֶלָּא שֶׁעָמַד לָהֶם זְכוּת אֲבִיהֶם.
Traduction
They said: Fortunate are the righteous because not only do they accumulate merit for themselves, but they accumulate merit for their children and their children’s children until the end of all generations; as there were several sons of Aaron who essentially deserved to be burned like Nadav and Avihu, as it is stated: ''The sons of Aaron who were left'' (Leviticus 10:16), implying that others were left as well although they deserved to be burned with their brothers. But the merit of their father protected them, and they and their descendants were priests for all time.
Rachi non traduit
שנאמר הנותרים. אלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו:
אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, לֹא דַּיָּין שֶׁמְּחַיְּיבִין עַצְמָן, אֶלָּא שֶׁמְּחַיְּיבִין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לִכְנַעַן שֶׁרְאוּיִין לִיסָּמֵךְ כְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא שֶׁחוֹבַת אֲבִיהֶם גָּרְמָה לָהֶן.
Traduction
On the other hand: Woe to the wicked, as not only do they render themselves liable, but they also render their children and children’s children liable until the end of all generations. For example, Canaan had many children who deserved to be ordained as rabbis and instructors of the public due to their great stature in Torah study, like Tavi, the servant of Rabban Gamliel, who was famous for his wisdom; but their father’s liability caused them to remain as slaves.
כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים — אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל הַמַּחְטִיא אֶת הָרַבִּים — כִּמְעַט אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים — אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, מַאי טַעְמָא? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגֵיהִנָּם וְתַלְמִידָיו בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי לֹא תַעֲזוֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת''. וְכָל הַמַּחְטִיא אֶת הָרַבִּים — אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן עֵדֶן וְתַלְמִידָיו בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אָדָם עָשׁוּק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ''.
Traduction
Furthermore: Whoever accumulates merit for the public will not have sin come to his hand, and God protects him from failing; but whoever causes the public to sin has almost no ability to repent. The Gemara explains: What is the reason that whoever accumulates merit for the public will not have sin come to his hand? It is so that he will not be in Gehenna while his students are in the Garden of Eden, as it is stated: ''For You will not abandon my soul to the nether-world; neither will You suffer Your godly one to see the pit'' (Psalms 16:10). On the other hand, whoever causes the public to sin has almost no ability to repent, so that he will not be in the Garden of Eden while his students are in Gehenna, as it is stated: ''A man who is laden with the blood of any person shall hasten his steps to the pit; none will support him'' (Proverbs 28:17). Since he oppressed others and caused them to sin, he shall have no escape.
Rachi non traduit
אין חטא בא על ידו. הקב''ה מדחה מפניו את העבירה שלא תבא לידו:
כי לא תעזוב נפשי. למדנו שהקב''ה מונע את החטא מלהכשילו:
עשוק בדם נפש. מחויב בנפש שאבדה על ידו:
אל יתמכו בו. שלא יפול אלא מניחין אותו ויפול בבור בגיהנם:
הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב. לְמָה לִי לְמֵימַר ''אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב'' תְּרֵי זִימְנֵי? כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ — הוּתְּרָה לוֹ. הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר.
Traduction
§ The Gemara returns to interpreting the mishna. It states there that one who says: I will sin and I will repent, I will sin and I will repent, is not given the opportunity to repent.The Gemara asks: Why do I need the mishna to say twice: I will sin and I will repent, I will sin and repent? The Gemara explains that this is in accordance with that which Rav Huna said that Rav said, as Rav Huna said that Rav said: Once a person commits a transgression and repeats it, it becomes permitted to him. The Gemara is surprised at this: Can it enter your mind that it becomes permitted to him? Rather, say that it becomes to him as though it were permitted. Consequently, the sinner who repeats his sin has difficulty abandoning his sin, and the repetition of his sin is reflected in the repetition of the phrase.
Rachi non traduit
כדרב הונא. דכיון דחטא תרי זימני שוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי שהעבירה דומה עליו היתר:
אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר — אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה — יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, אַגַּב שָׁאנֵי.
Traduction
It is stated in the mishna that if one says: I will sin and Yom Kippur will atone for my sins, Yom Kippur does not atone for his sins. The Gemara comments: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: Yom Kippur atones for all transgressions of the Torah, whether one repented or did not repent. The Gemara answers: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, it is different when it is on the basis of being permitted to sin. Even Rabbi Yehuda HaNasi agrees that Yom Kippur does not atone for the transgressions one commits only because he knows that Yom Kippur will atone for them.
Rachi non traduit
לימא דלא כרבי. דאמר לעיל אפי' לא עשה תשובה מכפר:
אגב שאני. מאחר שעליו הוא סומך לחטוא אינו מכפר:
עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וְכוּ'. רָמֵי לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר חָבוּ לְרַבִּי אֲבָהוּ: עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר? וְהָא כְּתִיב: ''אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים''! מַאן אֱלֹהִים — דַּיָּינָא.
Traduction
§ It was taught in the mishna: Yom Kippur atones for sins committed against God but does not atone for sins committed against another person. Rav Yosef bar Ḥavu raised a contradiction before Rabbi Abbahu: The mishna states that Yom Kippur does not atone for sins committed against a fellow person, but isn’t it written: ''If one man sin against another, God [Elohim] shall judge him [ufilelo]'' (I Samuel 2:25). The word ufilelo, which may also refer to prayer, implies that if he prays, God will grant the sinner forgiveness. He answered him: Who is Elohim mentioned in the verse? It is referring to a judge [elohim] and not to God, and the word ufilelo in the verse indicates judgment. Atonement occurs only after justice has been done toward the injured party by means of a court ruling.
Rachi non traduit
והכתיב ופללו אלהים. וקא סלקא דעתך ופללו לשון תפלה ופיוס הוא שהקב''ה מפללו ומפייסו ומכפר לו:
מאן אלהים דיין. והאי ופללו לשון ונתן בפלילים (שמות כא) הדיין ישפוט ביניהם:
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ''וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ''! הָכִי קָאָמַר: ''אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים'' — יִמְחוֹל לוֹ. ''וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל בַּעֲדוֹ'' — תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
Traduction
Rav Yosef bar Ḥavu said to him: If so, say the following with regard to the latter clause of the verse: ''But if a man sin against the Lord, who shall entreat [yitpallel] for him?'' (I Samuel 2:25). This is difficult, since it has been established that the root pll is interpreted in this verse as indicating judgment, and therefore the latter clause of the verse implies that if one sins toward God there is no one to judge him. Rabbi Abbahu answered him: This is what the verse is saying: If one man sins against another, God [Elohim] shall forgive him [ufilelo]; if the sinner appeases the person against whom he has sinned, he will be forgiven. But if a man sin against the Lord, who shall entreat [yitpallel] for him? Repentance and good deeds. The root pll is to be interpreted as indicating forgiveness rather than judgment.
Rachi non traduit
אי הכי. דפללו דקרא לשון משפט נינהו אימא סיפא מי יתפלל לו מי ישפטנו בשביל המקום וכי אין שלוחין הרבה למקום ליפרע הימנו:
הכי קאמר. הכי נמי דפילול דקרא לשון פיוס הוא והכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו לחבירו וריצהו האלהים ימחול לו:
ואם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדו. אם אינו שב מעבירות שבידו כך היה עלי הכהן מוכיח את בניו שישובו מרעתם:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַמַּקְנִיט אֶת חֲבֵירוֹ, אֲפִילּוּ בִּדְבָרִים — צָרִיךְ לְפַיְּיסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ''. אִם מָמוֹן יֵשׁ בְּיָדְךָ — הַתֵּר לוֹ פִּסַּת יָד, וְאִם לָאו — הַרְבֵּה עָלָיו רֵיעִים.
Traduction
§ Rabbi Yitzḥak said: One who angers his friend, even only verbally, must appease him, as it is stated: ''My son, if you have become a guarantor for your neighbor, if you have struck your hands for a stranger, you are snared by the words of your mouth… Do this now, my son, and deliver yourself, seeing you have come into the hand of your neighbor. Go, humble yourself [hitrapes] and urge [rehav] your neighbor'' (Proverbs 6:1–3). This should be understood as follows: If you have money that you owe him, open the palm of [hater pisat] your hand to your neighbor and pay the money that you owe; and if not, if you have sinned against him verbally, increase [harbe] friends for him, i.e., send many people as your messengers to ask him for forgiveness.
Rachi non traduit
בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. בשביל זר לערבו בממון או אם נוקשת באמרי פיך שהקנטתו בדברים עשה זאת והנצל כי באת בכף רעך על עסקי ממון:
לך התרפס. יד ופרע לו ועל מוקש אמרי פיך אם הקנטתו רהב רעיך הרבה רעים לבקש הימנו מחילה. רעיך בתרא דקרא מלא כתיב לפי שהוא לשון רבים:
(וְאָמַר) רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ לְפַיְּיסוֹ בְּשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יָשׁוֹר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי''.
Traduction
Rav Ḥisda said: And one must appease the one he has insulted with three rows of three people, as it is stated: ''He comes [yashor] before men, and says: I have sinned, and perverted that which was right, and it profited me not'' (Job 33:27). Rav Ḥisda interprets the word yashor as related to the word shura, row. The verse mentions sin three times: I have sinned, and perverted, and it profited me not. This implies that one should make three rows before the person from whom he is asking forgiveness.
Rachi non traduit
בשלש שורות. שלש פעמים יפייסוהו בשלשה אנשים בכל פעם שנאמר ישור לשון שורה ואין שורה פחותה משלשה בני אדם:
חטאתי. הרי פעם אחת וישר העויתי הרי שתים ולא שוה לי הרי שלשה:
(וְאָמַר) רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ מֵחֲבֵירוֹ, אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אָנָּא שָׂא נָא וְעַתָּה שָׂא נָא''. וְאִם מֵת — מֵבִיא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ, וְאוֹמֵר: חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי שֶׁחָבַלְתִּי בּוֹ.
Traduction
Rabbi Yosei bar Ḥanina said: Anyone who asks forgiveness of his friend should not ask more than three times, as it is stated: ''Please, please forgive the transgression of your brothers and their sin, for they did evil to you. And now, please forgive'' (Genesis 50:17). The verse uses the word please three times, which shows that one need not ask more than three times, after which the insulted friend must be appeased and forgive. And if the insulted friend dies before he can be appeased, one brings ten people, and stands them at the grave of the insulted friend, and says in front of them: I have sinned against the Lord, the God of Israel, and against so-and-so whom I wounded.
Rachi non traduit
אנא שא נא ועתה שא נא. אין נא אלא לשון בקשה:
רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה לֵיהּ מִילְּתָא לְרַבִּי אַבָּא בַּהֲדֵיהּ, אֲזַל אִיתִּיב אַדַּשָּׁא דְּרַבִּי אַבָּא בַּהֲדֵי דְּשָׁדְיָא אַמְּתֵיהּ מַיָּא, מְטָא זַרְזִיפֵי דְמַיָּא אַרֵישָׁא. אָמַר: עֲשָׂאוּנִי כְּאַשְׁפָּה. קְרָא אַנַּפְשֵׁיהּ: ''מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן''. שְׁמַע רַבִּי אַבָּא וּנְפֵיק לְאַפֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא צְרִיכְנָא לְמִיפַּק אַדַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ''לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ''.
Traduction
The Gemara relates that Rabbi Yirmeya insulted Rabbi Abba, causing the latter to have a complaint against him. Rabbi Yirmeya went and sat at the threshold of Rabbi Abba’s house to beg him for forgiveness. When Rabbi Abba’s maid poured out the dirty water from the house, the stream of water landed on Rabbi Yirmeya’s head. He said about himself: They have made me into a trash heap, as they are pouring dirty water on me. He recited this verse about himself: ''Who lifts up the needy out of the trash heap'' (Psalms 113:7). Rabbi Abba heard what happened and went out to greet him. Rabbi Abba said to him: Now I must go out to appease you for this insult, as it is written: ''Go, humble yourself [hitrapes] and urge your neighbor'' (Proverbs 6:3).
Rachi non traduit
הוה ליה מילתא לר' אבא בהדיה. ר' אבא היה לו להתרעם על ר' ירמיה שחטא לו אזל ר' ירמיה איתיב אדשא דר' אבא:
זרזיפי דמיא. התזת טיפי שופכין שהיתה השפחה שופכת וזרזיפי טיפין ודומה לו כרביבים זרזיף ארץ בספר תהלים (עב):
רַבִּי זֵירָא כִּי הֲוָה לֵיהּ מִילְּתָא בַּהֲדֵי אִינִישׁ, הֲוָה חָלֵיף וְתָנֵי לְקַמֵּיהּ וּמַמְצֵי לֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּנֵיתֵי וְנִיפּוֹק לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ.
Traduction
It is related that when Rabbi Zeira had a complaint against a person who insulted him, he would pace back and forth before him and present himself, so that the person could come and appease him. Rabbi Zeira made himself available so that it would be easy for the other person to apologize to him.
Rachi non traduit
ממציא נפשיה. לפני מי שחטא לו אולי יבקש ממנו מחילה וימחול לו:
חליף ותני. עובר ושונה ומשלש פעמים רבות:
רַב הֲוָה לֵיהּ מִילְּתָא בַּהֲדֵי הָהוּא טַבָּחָא, לָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ. בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי אֲמַר אִיהוּ: אֵיזִיל אֲנָא לְפַיּוֹסֵי לֵיהּ. פְּגַע בֵּיהּ רַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: לְהֵיכָא קָא אָזֵיל מָר, אֲמַר לֵיהּ: לְפַיּוֹסֵי לִפְלָנְיָא. אָמַר: אָזֵיל אַבָּא לְמִיקְטַל נַפְשָׁא. אֲזַל וְקָם עִילָּוֵיהּ. הֲוָה יָתֵיב וְקָא פָלֵי רֵישָׁא, דַּלִּי עֵינֵיהּ וְחַזְיֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַבָּא אַתְּ? זִיל, לֵית לִי מִילְּתָא בַּהֲדָךְ. בַּהֲדֵי דְּקָא פָלֵי רֵישָׁא, אִישְׁתְּמִיט גַּרְמָא וּמַחְיֵיהּ בְּקוֹעֵיהּ וְקַטְלֵיהּ.
Traduction
It is further related that Rav had a complaint against a certain butcher who insulted him. The butcher did not come before him to apologize. On Yom Kippur eve, Rav said: I will go and appease him. He met his student Rav Huna, who said to him: Where is my Master going? He said to him: I am going to appease so-and-so. Rav Huna called Rav by his name and said: Abba is going to kill a person, for surely that person’s end will not be good. Rav went and stood by him. He found the butcher sitting and splitting the head of an animal. The butcher raised his eyes and saw him. He said to him: Are you Abba? Go, I have nothing to say to you. While he was splitting the head, one of the bones of the head flew out and struck him in the throat and killed him, thereby fulfilling Rav Huna’s prediction.
Rachi non traduit
בהדי טבחא. הטבח חטא לו:
קאזיל אבא. רביה:
למקטל נפשיה. עכשיו הוא מענישו למות:
תבר רישא. משבר עצמות ראש של בהמה:
בקועיה. בגרגרתו:
רַב הֲוָה פָּסֵיק סִידְרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי. עֲיַיל
Traduction
The Gemara further relates: Rav was reciting the Torah portion before Rabbi Yehuda HaNasi.
Rachi non traduit
סידרא. פרשת מקרא של נביאים או של כתובים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source