רבי יהודה אומר לא מצורע בלבד אמרו אלא כל אדם. לפרש''י דפירש לעיל בפ''ק (יומא דף טז:) רב אדא בר אהבה אמר הא מני ר' יהודה ההיא דתמיד משום דאשכחן דפליג אסתמי דמדות ומייתי ברייתא דשמעינן ליה לרבי יהודה דאמר מזבח ממוצע וסתמא דמדות לית ליה מזבח ממוצע מהא דהכא הוה מצי לאיתויי דפליג אסתמא דרישא י''ל מהא דהכא לא מצי לאיתויי ראיה דאיכא למימר שאני הכא דפליג בהדיא במשנה אבל היכא דלא הוזכרה במשנה דפליג דילמא לא פליג להכי מייתי מההיא דמזבח ממוצע ועי''ל דמהכא לא הוה שמעינן דפליג דאיכא למימר כולה ר''י היא ומשום דקתני ברישא שהלשכה קרויה לשכת מצורעין ופירש למה נקראת כך לפי ששם מצורעים טובלים ומעיקרא ניתקנה בשביל זה קאמר ר''י דלאחר שנתקנה הרגילו לטבול בה כל אדם טהור הרוצה ליכנס לעזרה:

אי דלא טביל הערב שמש בעי. תימה לי מאי קפריך הא בימי ספרו אינו אסור ליכנס אלא במחנה שכינה ולשכת מצורעים לא היתה בקודש מדנכנסו לה מחוסרי כפורים י''ל דהכי פריך כיון דלא מצי להכניס ידיו לבהונות היום עד שיעריב שמשו ל''ל דעייל בהר הבית לטבול שם בשלמא אי בשמיני איירי וכבר טבל מבע''י טביל התם כדי שלא יסיח דעת שיזכור לו להכניס ידיו מיד אי נמי י''ל נהי דמדאורייתא מותר ליכנס בהר הבית כל ימי ספרו מ''מ מדרבנן גזרו שלא יכנס דבפרק בתרא דנגעים [מ''ב] קאמר דלאחר תגלחת ימי [גמרו] הרי הוא כשרץ ובפ''ק דכלים [מ''ח] תנן עזרת נשים מקודשת הימנו שאין שום טבול יום נכנס לשם ולשכת מצורעים היתה עומדת בעזרת נשים והיא אחת מארבע לשכות שבארבע מקצעותיה:

היסח הדעת שלישי ושביעי בעי. טמא שרץ ונבילה וכל הנך דלא מצרכינן להו הזאת שלישי ושביעי צ''ל כגון דלא אסחו דעתייהו:

נימא רבנן דפליגי עליה דר''י כבן זומא ס''ל. פרש''י ונימא דהני רבנן לאו היינו רבנן דפליגי עליה במדות ותימה לי א''כ מאי מספקא ליה לאביי דפשיטא דלית לן למימר דפליגי ארבנן דמסכת מדות דאם כן קשה דרבנן אדרבנן דבכמה דוכתי פריך הכי דר''י אדר''י קשיא דרבנן אדרבנן ל''ק ומשני וכו' ולא משתמיט לשנויי בשום דוכתא תרי רבנן נינהו אלא צ''ל דאפילו אי ס''ל כבן זומא לא פליגי ארבנן דר''י דמסכת מדות דאיכא למימר נמי התם הוא הדין שאר כל אדם והא דנקט מצורעין משום דעיקר הלשכה נתקנה בשביל כך שיש בהן צורך לטבול ולהכניס ידיהם לאלתר לבהונות א''נ נקט מצורע להודיעך כחו דר''י דפליג ואמר לא מצורע אמרו אלא שאר כל אדם דוקא א''נ דוקא נימא דבהא פליגי דת''ק סבר דלשאר כל אדם הנכנס לעזרה היה במקום אחר ור''י סבר דלא מצורעים בלבד טובלין שם בלשכה אלא אף כל אדם הנכנס לעזרה א''נ איכא למימר כולה ר''י היא ומשום דקאמר מעיקרא שהלשכה נקראת לשכת מצורעים לפי שניתקנה תחילה לטבילת מצורעים הוצרך לחזור ולפרש לא מצורע בלבד טעון טבילה אלא אף שאר כל אדם:

כבן זומא סבירא להו. הוא הדין דכר''י נמי סבירא להו דעד כאן לא פליגי בן זומא ור''י אלא אי דאורייתא אי דרבנן אבל תרוייהו מודו דטהור הנכנס לעזרה בעי טבילה אלא נקט בן זומא משום דעיקר השאלה נשאלה ממנו ומשיב דבעי טבילה: