1. אֶלָּא דְּאָמַר לַהּ הֲרֵי זֶה _ _ _ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תָּמוּתִי אִי לָא מָיְתָה — מִיגָּרְשָׁא לַהּ וְאִי מָיְתָה הָא — קָיְימָא הָךְ וְדִילְמָא הִיא לָא מָיְתָה וְהָוֵה לֵיהּ גִּיטָּא דְּהַאי גִּיטָּא וּמָיְיתָא חֲבֶרְתַּהּ וְקָם לֵיהּ בְּלֹא בַּיִת:
גִּיטֵּיךְ
עֲבוֹדָתוֹ
טְפֵי
יְמֵי
2. פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא הָוְיָא לֵיהּ _ _ _ מֵחַיִּים קָא מַשְׁמַע לַן:
וְהָא
צָרָה
וְהָךְ
אַף
3. וְעוֹד _ _ _ הַאי גַּוְונָא מִי הָוֵי גִּיטָּא וְהָאָמַר רָבָא ''הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן כָּל יְמֵי חַיַּי וְחַיַּיְכִי'' — אֵין זֶה כְּרִיתוּת:
דְּמִזְדָּרַז
רִאשׁוֹן
כִּי
הָא
4. אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן אֵין לַדָּבָר סוֹף שַׁפִּיר קָא אָמְרִי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יְהוּדָה — אָמַר לָךְ לְמִיתָה דַחֲדָא — חָיְישִׁינַן לְמִיתָה דְתַרְתֵּי — לָא חָיְישִׁינַן וְרַבָּנַן אִי אִיכָּא לְמֵיחַשׁ — אֲפִילּוּ לְמִיתָה _ _ _ חָיְישִׁינַן:
קָיְימָא
וְהָוֵה
דִּתְרֵין
לָאו
5. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ וְרַבָּנַן נָמֵי הָא חָיְישִׁי לְשֶׁמָּא _ _ _ לָךְ רַבָּנַן טוּמְאָה שְׁכִיחָא מִיתָה לָא שְׁכִיחָא:
מַהוּ
לוֹ
אָמְרִי
נֵימְרוּ
1. אַיִן ?
grand, prince.
1 - chagrin, amertume.
2 - amer, triste.
3 - amèrement.
4 - bile.
5 - poison.
6 - n. pr.
1 - sorte d'aromate.
2 - goutte.
1 - non, ne pas, ne point.
2 - rien.
3 - מֵאַיִן : d'où.
2. בַּיִת ?
stérile.
n. pr.
1 - maison.
2 - famille.
3 - intérieur.
4 - בֶּן בַּיִת : intendant.
agrafe.
3. הָא ?
grands de la Perse, princes du sang royal.
1 - ainsi, voici, certainement.
2 - celui-ci, celle-là.
3 - est-ce que ?
1 - souvenir.
2 - monument.
palme.
4. נַמִּי ?
aussi, même.
n. patron.
qui refuse.
1 - serment, imprécation.
2 - alliance.
5. תְּנַאי ?
1 - charbon de terre.
2 - pois.
3 - n. pr.
tonnerre.
1 - meule, pierre de moulin.
2 - moulu.
condition.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5

Score
0 / 10