Vayedaber

Simple Havroutah

Ta'anith

Daf 8b

נֶאֶמְרָה עֲצִירָה בְּאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם'', וְנֶאֶמְרָה עֲצִירָה בִּגְשָׁמִים, דִּכְתִיב: ''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם''.

Traduction

Reish Lakish elaborates: Closing up is stated with regard to a woman who cannot give birth, as it is stated: ''For the Lord has fast closed up all the wombs'' (Genesis 20:18), and closing up is stated with regard to rains, as it is written: ''And He will close up the heavens'' (Deuteronomy 11:17).

Rachi non traduit

נאמרה עצירה באשה כו'. כלומר על כולן מבקשים רחמים:

נֶאֱמַר לֵידָה בְּאִשָּׁה וְנֶאֱמַר לֵידָה בִּגְשָׁמִים, נֶאֱמַר לֵידָה בְּאִשָּׁה, דִּכְתִיב: ''וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן'', וְנֶאֱמַר לֵידָה בִּגְשָׁמִים, דִּכְתִיב: ''וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ''.

Traduction

Likewise, an expression of giving birth is stated with regard to a woman, and an expression of giving birth is also stated with regard to rain. Specifically, giving birth is stated with regard to a woman, as it is written in the case of Rachel, when God had mercy on her: ''And she conceived and gave birth to a son'' (Genesis 30:23). And giving birth is stated with regard to rain, as it is written: ''For as the rain comes down, and the snow from heaven, and does not return there, except it waters the earth and causes it to give birth and bud'' (Isaiah 55:10).

נֶאֱמַר פְּקִידָה בְּאִשָּׁה, וְנֶאֱמַר פְּקִידָה בִּגְשָׁמִים. נֶאֱמַר פְּקִידָה בְּאִשָּׁה, דִּכְתִיב: ''וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה'', וְנֶאֱמַר פְּקִידָה בִּגְשָׁמִים, דִּכְתִיב: ''פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם''.

Traduction

Lastly, an expression of remembering is stated in connection with a woman, and an expression of remembering is also stated in connection to rain. Remembering is stated in connection with a woman, as it is written: ''And the Lord remembered Sarah'' (Genesis 21:1), and remembering is stated in connection to rain, as it is written: ''You have remembered the earth and have watered it; greatly enriching it, with the pool of God that is full of water'' (Psalms 65:10).

Rachi non traduit

פלג. בריכה:

מַאי ''פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מַיִם''? תָּנָא: כְּמִין קוּבָּה יֵשׁ בָּרָקִיעַ, שֶׁמִּמֶּנָּה גְּשָׁמִים יוֹצְאִין.

Traduction

The Gemara asks a question with regard to this verse. What is the meaning of the phrase: ''With the pool of God that is full of water''? The Gemara answers that it was taught in a baraita: There is a kind of vault [kuba] in the sky, out of which the rain falls.

Rachi non traduit

כמין קובה. אהל מלא מים:

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, מַאי דִּכְתִיב: ''אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ''. ''אִם לְשֵׁבֶט'' — בְּהָרִים וּבִגְבָעוֹת, ''אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ לְאַרְצוֹ'' — בְּשָׂדוֹת וּבִכְרָמִים.

Traduction

Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: What is the meaning of that which is written: ''Whatever he commands them upon the face of the habitable world, whether it is for correction, or for His earth, or for mercy that He causes it to come'' (Job 37:12–13)? The phrase ''whether it is for correction'' means that if the people are judged unfavorably, the rain will fall on the mountains and on the hills. The phrase ''or for His earth'' indicates that if they have been judged ''for mercy,'' He will cause it to come ''for His earth,'' on the fields and on the vineyards.

Rachi non traduit

אם לשבט. אם גזר הקב''ה רוב גשמים לרעה אז יורדים בכח כשבט שמכה בכח וחזרו בתשובה הקב''ה מורידן על הרים וגבעות מקום שאין שם איש:

אבל אם לחסד. שיורדין בנחת ימציאהו לארצו לארץ ישראל:

''אִם לְשֵׁבֶט'' — לְאִילָנוֹת, ''אִם לְאַרְצוֹ'' — לִזְרָעִים, ''אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ'' — בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.

Traduction

Alternatively, the phrase ''whether it is for correction'' means that the rain will provide benefit only for the trees; ''or for His earth'' indicates that rain will fall solely for the benefit of seeds; and ''or for mercy that He causes it to come'' means that rain will fill the cisterns, ditches, and caves with enough water to last the dry season.

בִּימֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה כַּפְנָא וּמוֹתָנָא, אָמְרִי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִיבְעֵי רַחֲמֵי אַתַּרְתֵּי — לָא אֶפְשָׁר. אֶלָּא לִיבְעֵי רַחֲמֵי אַמּוֹתָנָא, וְכַפְנָא נִיסְבּוֹל. אֲמַר לְהוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: נִיבְעֵי רַחֲמֵי אַכַּפְנָא, דְּכִי יָהֵיב רַחֲמָנָא שׂוּבְעָא — לְחַיֵּי הוּא דְּיָהֵיב, דִּכְתִיב: ''פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן''.

Traduction

§ The Gemara relates: In the days of Rabbi Shmuel bar Naḥmani there was a famine and a plague. The Sages said: What should we do? Should we pray for mercy for two troubles, both the famine and the plague? This is not possible, as it is improper to pray for the alleviation of two afflictions at once. Rather, let us pray for mercy for the plague, and as for the famine, we must bear it. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said to them: On the contrary, let us pray for mercy for the famine, as when the Merciful One provides plenty, He gives it for the sake of the living, i.e., if God answers this prayer then he will certainly bring an end to the plague as well, as it is written: ''You open Your hand and satisfy every living thing with favor'' (Psalms 145:16).

Rachi non traduit

אתרתי. לא בעינן רחמי אהדדי כדלקמן:

נבעי רחמי אכפנא. דליתיב שובעא ומותנא ליבטל ממילא:

דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב. לחיים ולא למתים דאינו מביא שובעא כדי להמית בני אדם אלא כדי שיחיו:

משביע לכל חי רצון. שובע נותן לבני אדם חיים:

וּמְנָלַן דְּלָא מְצַלִּינַן אַתַּרְתֵּי — דִּכְתִיב: ''וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת'', מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חַגַּי מֵהָכָא: ''וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָה'', מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי.

Traduction

The Gemara explains: And from where do we derive that one should not pray for two troubles simultaneously? As it is written: ''So we fasted and beseeched our God for this'' (Ezra 8:23). From the fact that the verse states: ''For this,'' it may be inferred that there is another trouble about which the people did not pray. In the West, Eretz Yisrael, they say in the name of Rabbi Ḥaggai that this idea comes from here: ''That they might ask mercy of the God of Heaven concerning this secret'' (Daniel 2:18). From the fact that the verse states: ''This secret,'' it may be inferred that there is another trouble about which they did not pray.

Rachi non traduit

על זאת. על חדא משמע בעזרא כתיב:

על רזא דנא. בדניאל כתיב:

Tossefoth non traduit

ונצומה ונבקשה מאלהינו. ויעתר לנו פירוש מדקאמר על [זאת] משמע דאיכא מילתא אחריתא וכן פירש בסמוך על דנא:

בִּימֵי רַבִּי זֵירָא גְּזוּר שְׁמָדָא, וּגְזוּר דְּלָא לְמֵיתַב בְּתַעֲנִיתָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי זֵירָא: נְקַבְּלֵיהּ עִילָּוַון, וּלְכִי בָּטֵיל שְׁמָדָא לֵיתְבֵיהּ.

Traduction

In a similar vein, the Gemara relates: In the days of Rabbi Zeira a decree of religious persecution was decreed against the Jews. And as the decree was that they were not allowed to fast, the Jews were certainly unable to fast and pray for the nullification of the decree itself. Rabbi Zeira said to the people: Let us take a fast upon ourselves, despite the fact that in practice we cannot observe it, and when the decree of religious persecution is annulled we will observe the fast.

Rachi non traduit

דלא ליתבו בתעניתא. דלא בעו דליתי ברכה לעולם בשבילן:

ניקבל עילוון. יומי תעניתא דמשום קבלה מהני לן כתעניתא וכי בטיל גזרה עבדין להו:

אָמְרִי לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לְהוּ, דִּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ''.

Traduction

They said to him: From where do you know this, the fact that one may take a fast upon himself that he cannot observe? Rabbi Zeira said to them that the reason is as it is written: ''Then he said to me: Fear not, Daniel, for from the first day that you set your heart to understand, and to fast before your God, your words were heard'' (Daniel 10:12). This verse indicates that from the moment one turns his heart to fast, his prayers are heard.

Rachi non traduit

ומנלן דעבדינן הכי. כלומר דמהני אי עבדינן הכי:

אשר נתת לבך להתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. אלמא משקיבל עליו נשמעו דבריו:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֲפִילּוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת — אֵינָן אֶלָּא סִימַן קְלָלָה. הַיְינוּ דְּאָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: קָשֶׁה יוֹמָא דְמִיטְרָא כְּיוֹמָא דְּדִינָא. אָמַר אַמֵּימָר: אִי לָא דִּצְרִיךְ לִבְרִיָּיתָא, בָּעֵינַן רַחֲמֵי וּמְבַטְּלִינַן לֵיהּ.

Traduction

The Gemara returns to the topic of rain. Rabbi Yitzḥak said: Even in years like the years of Elijah, when God decreed that no rain would fall, if rain falls on Shabbat eves it is nothing other than a sign of a curse, as the rain disrupts the preparations for Shabbat. This is the same as that which Rabba bar Sheila said: A rainy day is as difficult as a judgment day. Ameimar even said: Were it not for the fact that rain is needed by people, we would pray for mercy and to annul it, due to the nuisances that rain causes.

Rachi non traduit

כשני אליהו. בימי אחאב שהיה העולם צריך לגשמים דכתיב (מלכים א י''ז:א') אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי:

סימן קללה. שבני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות סעודת שבת:

והיינו דאמר ר' שילא:

קשי יומי דמיטרא. שאין בני אדם יכולין לעשות צרכיהן:

כיומא דדינא. שני וחמישי שמתקבצין בני אדם לדון עם חבריהן כתקנת עזרא שיש הומות וקולות ואוושות ביום הגשמים כיום הדין ובערב שבת כל שכן דקשי מיטרא:

ומבטלינהו. לירידת גשמים שטורחין בני אדם ואינן יכולין לצאת ולבא:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת — צְדָקָה לַעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא''. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִילּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ''.

Traduction

And Rabbi Yitzḥak said: Sun on Shabbat is charity for the poor, who are then able to enjoy the outdoors without suffering from cold. As it is stated: ''But for you who fear My name, the sun of righteousness shall arise with healing in its wings'' (Malachi 3:20). And Rabbi Yitzḥak further said: The day of the rains is great, as even a peruta in one’s pocket is blessed on it, as it is stated: ''To give the rain of your land in its due time, and to bless all the work of your hand'' (Deuteronomy 28:12).

Rachi non traduit

צדקה לעניים. שמתעדנין בה ונוח להן יום ברור ומתחממין בה ביום הצינה:

יראי שמי. שומרי שבת:

פרוטה שבכיס. אפי' מעשה ידים שאינן צריכים לגשמים מתברכין:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ''. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ''.

Traduction

And apropos blessings, Rabbi Yitzḥak said: A blessing is found only in an object that is hidden [samui] from the eye, not in an item visible to all, as public miracles are exceedingly rare. As it is stated: ''The Lord will command His blessing upon you in your barns [ba’asamekha]'' (Deuteronomy 28:8). Rabbi Yitzḥak’s exposition is based on the linguistic similarity between samui and asamekha. Likewise, the school of Rabbi Yishmael taught: A blessing is found only in an object that is not exposed to the eye, as it is stated: ''The Lord will command His blessing upon you in your barns.''

Tossefoth non traduit

אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' וגו'. תימה דאמרינן פרק כל הבשר (חולין דף קה:) גבי הני שקולאי דדרו חביתא דחמרא בעו לאתפוחי אותבוהו תותי מרזיבא פקע חביתא ומפרש שם בשביל השד שהיה שם עד דאכפייה מר בר רב אשי לשד לשלם אמר ליה שידא למר בר רב אשי ליקבע לי מר זימנא דאיזיל ואשלם קבע ליה זימנא כי מטא זימניה איעכב ואמר ליה אמאי לא אתית בזמנך אמר ליה כל מידי דצייר וחתים וכייל ומני לית לן רשות למישקל מיניה אלמא בדבר המדוד והמנוי לית ליה רשות למשקל מיניה ובדבר הסמוי אית ליה רשות אלמא אין ברכה בדבר הסמוי וי''ל דלא קשה מידי דהא דקאמר התם היינו טעמא דלית להו אלא בדבר הפקר ולא דבר דכייל ומנוי או צייר וחתים היינו בשביל דאין ברכה מצויה בהני ולית בהו דבר הפקר והאי דבעלים נינהו אלא בדבר הסמוי והיינו מטעם דהברכה מצויה בדבר הסמוי ומה שמתרבה בשביל הברכה אית להו רשות למישקל בסמוי דהיינו כמו הפקר שאין לשום אדם זכות בו אי נמי הכא מיירי בדבר המנוי והמדוד בלא צייר וחתים ובהא אית להו רשותא והתם מיירי במדוד ומנוי וכייל וצייר וחתים ובהא לית להו רשותא:

תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּכְנָס לָמוֹד אֶת גָּרְנוֹ, אוֹמֵר: ''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵנוּ''. הִתְחִיל לָמוֹד, אוֹמֵר: ''בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה''. מָדַד וְאַחַר כָּךְ בֵּירַךְ — הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בְּדָבָר הַשָּׁקוּל, וְלֹא בְּדָבָר הַמָּדוּד, וְלֹא בְּדָבָר הַמָּנוּי, אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן.

Traduction

The Sages taught: One who enters to measure produce in his granary recites: May it be Your will, Lord our God, that You send a blessing upon the work of our hands. After he has begun to measure, he recites: Blessed is He who sends a blessing upon this pile. If one first measured and afterward recited the blessing, it is a prayer in vain, as a blessing is not found either in an object that is weighed or in an object that is measured or in an object that is counted, as these would constitute open miracles. Rather, a blessing is found only in an object that is hidden from the eye.

Rachi non traduit

ברוך השולח ברכה. (שיפוע) ומזכיר בה מלכות ואזכרה ככל הברכות כולן:

הרי זו תפילת שוא. ושוב אין ברכה נכנסת בה:

בדבר הסמוי מן העין. שאינו יודע הסכום:

קִבּוּץ, גְּיָיסוֹת, צְדָקָה, מַעֲשֵׂר, פַּרְנָס סִימָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם קִבּוּץ גָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב'', וְאֵין ''אֲפִיקִים'' אֶלָּא מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם''.

Traduction

§ The Gemara cites five statements of Rabbi Yoḥanan, in accordance with the following mnemonic: Ingathering; armies; charity; tithe; sustainer. Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is as great as the day of the ingathering of the exiles, as it is stated: ''Turn our captivity, O Lord, as the streams in the dry land'' (Psalms 126:4), and ''streams'' means nothing other than rain, as it is stated: ''And the streams of the sea appeared'' (II Samuel 22:16).

Rachi non traduit

כאפיקים. כאפיקי נחלים:

בנגב. יבשה והנה חרבו מתרגמינן נגיבו:

אפיקי ים. מוצאי ים אלמא אפיק לשון מים ואפיקים בנגב נמי לשון גשמים:

Tossefoth non traduit

גדול יום גשמים כיום קיבוץ גליות שנאמר שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב וגו'. ואם תאמר אמאי לא קאמר גדול יום הגשמים יותר מקיבוץ גליות דהא כאפיקים בנגב כתיב ומי נתלה במי קטן נתלה בגדול שאפיקים גדולים מיום קיבוץ גליות דהכי נמי אמר (לעיל תענית דף ז.) יערוף כמטר לקחי מי נתלה במי קטן נתלה בגדול וי''ל דה''פ אנו מתפללים הכי שובה ה' את שביתנו כאפיקים היורדין בנגב שגדול יום קיבוץ כאפיקים בנגב א''כ עשה עמנו לטובה אות בקבוץ גליות בהיות כי זה כמו זה ואפיקים בנגב תחדש בכל יום כיום קיבוץ גליות אבל יותר לא:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִילּוּ גְּיָיסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ''. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵין נוֹתְנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ''נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר''.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is great, as even armies stop fighting on it due to the rain and mud. As it is stated: ''Watering its ridges abundantly; settling down its furrows [gedudeha]'' (Psalms 65:11). As the word gedudim can mean both furrows or armies and is spelled identically with each meaning, this alludes to the idea that during the rainy season soldiers become entrenched in place. And Rabbi Yoḥanan further said: Rain is withheld only due to those who pledge charity in public but do not give it, as it is stated: ''As vapors and wind without rain, so is he who boasts of a false gift'' (Proverbs 25:14).

Rachi non traduit

גייסות. חיילות כשאתה מרווה תלמי הארץ בגשם מיד גדודים נוחין כדלקמן:

פוסקי צדקה ברבים. לשם ולפנים ואורחא דמילתא נקט שאין אדם עשוי לפסוק צדקה בינו לבין עצמו ואינו נותן:

נשיאים ורוח. באין לעולם כאילו גשמים יורדין ואינן יורדין בשביל האיש המתהלל במתת שקר דכשם שהוא עושה לפנים ומחניף את העניים אף שמים מחניפין את הארץ שמראין נשיאים ורוח וגשם אין אי נמי אין קאי אשלשתם דמכל אלו נעצרין:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב:

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source