Vayedaber

Simple Havroutah

Ta'anith

Daf 5b

שְׁקוּלָה כִּשְׁתַּיִם, וּמַאי נִיהוּ — עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ''כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים'', וּכְתִיב בְּהוּ: ''כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ וְקֵדָר שִׁלְחוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ מְאֹד וְגוֹ' הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל''.

Traduction

equivalent to two. And what is this sin? Idol worship, as it is written: ''For my people have committed two evils; they have forsaken Me, the fountain of living waters, to hew for themselves cisterns, broken cisterns'' (Jeremiah 2:13), and it is written about the Jewish people: ''For pass over the isles of the Kittim and see; and send to Kedar and observe carefully, and see if there has been such a thing. Has a nation exchanged its gods, although they are no gods? But My people has exchanged its glory for that which does not profit'' (Jeremiah 2:10–11).

Rachi non traduit

ששקולה כשתים. דכותיים וקדריים כדמפרש שהרעו משניהן לא הבינו מהן דכותיים וקדרים אע''פ שיראתם פחותה לא רצו להמיר ועמי המירו באחר ולא עוד אלא בלא יועיל:

תָּנָא: כּוּתִיִּים עוֹבְדִים לָאֵשׁ, וְקֵדָרִיִּים עוֹבְדִין לַמַּיִם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּין אֶת הָאֵשׁ — לֹא הֵמִירוּ אֱלֹהֵיהֶם, ''וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל''.

Traduction

It is taught in a baraita with regard to this verse: Kittites, i.e., the people of the isles of Kittim, worship fire and the people of Kedar worship water, and even though they know that water extinguishes fire, nevertheless they have not exchanged their god: ''But My people has exchanged its glory for that which does not profit.''

וַאֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ''וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל'', וּמִי סִיב שְׁמוּאֵל כּוּלֵּי הַאי? וְהָא בַּר חֲמִישִּׁים וּשְׁתַּיִם הֲוָה, דְּאָמַר מָר: מֵת בַּחֲמִישִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, זֶהוּ מִיתָתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי.

Traduction

And Rav Naḥman said to Rabbi Yitzḥak: What is the meaning of that which is written: ''And it came to pass when Samuel was old'' (I Samuel 8:1)? And did Samuel really grow so old? But he was only fifty-two years old when he died, as the Master said in a baraita that deals with the Divine punishment of karet: One who dies at the age of fifty-two years is not considered to have suffered the premature death of karet, as this is the age of the death of Samuel of Rama. This shows that Samuel died at the relatively young age of fifty-two.

Rachi non traduit

והאמר מר. במועד קטן (דף כח.) זו מיתתו של שמואל הרמתי ולא כרת היא במסכת שמחות (פ''ג) מפרש מת בכך שנים זו היא מיתת כרת בכך וכך זו היא מיתת אסכרה:

ימיו של שמואל נ''ב שנה. דכתיב עד יגמל הנער וגו' דשיבירי''ר בלע''ז וכ''ד חדשים נקרא תינוק וכתיב (שמואל א א':כ''ב) וישב שם עד עולם עולמו של לוי חמשים שנה שנאמר (במדבר ח':כ''ה) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה (בבכורות) ירושלמי ובסדר עולם תמצא כשני דפין תוספת על זה:

Tossefoth non traduit

ומי סיב שמואל והא בר נ''ב שנין הוה וכו'. ועתה (אפי') חיי שמואל נ''ב שנה שהרי בשנה ראשונה שהיה עלי ממונה לכ''ג נולד שמואל כדכתיב (שמואל א א':
ט') ועלי יושב כלומר אותו יום נתיישב ונתמנה ועלי היה נביא ושופט ארבעים שנה כדמפרש בקרא ושמואל היה נביא ושופט י' שנים קודם מלכות שאול כדאיתא בסדר עולם נמצא שהיה שמואל בן מ''ט שנה כשפסק מלהיות שופט וחצי שנה שבשנה ראשונה שהיה עלי נביא נולד ותרתין שנין ופלגא דשאול המלך הרי נ''ב שנין ולהכי קא פריך ומי סיב ומורי ש''י חשיב הני ארבעים שנה דעלי קודם שנשבה הארון ובאותו יום שנשבה מת כדכתיב ויהי כהזכירו ארון האלהים ויפול אחורנית ותשבר מפרקתו וגו' והארון היה בבית אבינדב בגבעה עשרים שנה כדכתיב (שמואל א ז':ב') וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי ה' ומיד כשמלך דוד בירושלים דהיינו לאחר כשמלך בחברון שבע שנים ומחצה הביאו לשם צא וחשוב ארבעים שחיה עלי עם עשרים שנה שהיה הארון בבית אבינדב היינו ששים נמצא שהיה ששים שנה משנולד שמואל עד שבא הארון בירושלים אע''ג דנולד בשנה הראשונה א''כ נכי לפחות חצי שנה דהריון אותן שבעה חדשים היה הארון בשדה פלשתים דלא קא חשיב ומלי' להנהו דשעת הריון נמצא שהיה שמונה שנים ממיתת שמואל עד שבא הארון לירושלים שהרי היה ששה חדשים ממיתת שמואל קודם שמשחו דוד למלך בחברון ומלך שם שבע שנים ומחצה ומיד מלך בירושלים והביא הארון ועתה הסר שמונה שנים מן ששים שנים שהיה משנולד שמואל עד הבאת הארון וישאר נ''ב שנים:

אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זִקְנָה קָפְצָה עָלָיו, דִּכְתִיב: ''נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל''. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שְׁקַלְתַּנִי כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב: ''מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ'', מָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא בָּטְלוּ מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם בְּחַיֵּיהֶם, אַף אֲנִי לֹא יִתְבַּטֵּל מַעֲשֵׂה יָדַי בְּחַיַּי.

Traduction

Rabbi Yitzḥak said to Rav Naḥman that Rabbi Yoḥanan said as follows: Old age sprang upon Samuel, which caused him to appear older than his actual age, as it is written: ''I regret that I made Saul king'' (I Samuel 15:11). Samuel said before God: Master of the Universe, You have considered me the equivalent of Moses and Aaron, as it is written: ''Moses and Aaron among His priests, and Samuel among those who call upon His Name'' (Psalms 99:6). Just as with regard to Moses and Aaron, their handiwork was not annulled in their lifetimes, so too, let my handiwork not be annulled in my lifetime. I anointed Saul; please do not annul his reign.

Rachi non traduit

קפצה. הלבין שערו:

נחמתי. ורצה הקב''ה הוא להורגו מיד:

שקלתני כמשה ואהרן דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו וגו'. שוין הן:

מעשה ידיהן. יהושע אף הוא היה תלמידו של אהרן כדאמרי' בעירובין (דף נד:) יצא משה ושנה להן אהרן פירקו:

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵיכִי אֶעֱבֵיד? לֵימוּת שָׁאוּל — לָא קָא שָׁבֵיק שְׁמוּאֵל, לֵימוּת שְׁמוּאֵל אַדְּזוּטַר — מְרַנְּנִי אַבָּתְרֵיהּ. לָא לֵימוּת שָׁאוּל וְלָא לֵימוּת שְׁמוּאֵל — כְּבָר הִגִּיעָה מַלְכוּת דָּוִד, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא.

Traduction

The Holy One, Blessed be He, said: What shall I do? Shall Saul die now? Samuel will not allow it, as he has petitioned that Saul should not die. Shall Samuel die young, with Saul passing away immediately afterward? The people will murmur about him, and wonder what transgression Samuel committed that caused his early demise. Shall neither Saul nor Samuel die? The time of David’s reign has already arrived, and one kingdom does not overlap with another and subtract from the time allotted to it even by a hairbreadth [nima].

Rachi non traduit

כי זוטר. בחור:

מרנני כולי עלמא אבתריה. דאמרי מדמית זוטר שמא ח''ו עבירה היתה בו:

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַקְפִּיץ עָלָיו זִקְנָה. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ''וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֶשֶׁל בָּרָמָה'', וְכִי מָה עִנְיַן גִּבְעָה אֵצֶל רָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: מִי גָּרַם לְשָׁאוּל שֶׁיָּשַׁב בַּגִּבְעָה שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה — תְּפִלָּתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי.

Traduction

Therefore, the Holy One, Blessed be He, said: I will spring old age upon him and everyone will think that Shmuel is elderly. This is the meaning of that which is written: ''And Saul dwelled in Gibeah under the tamarisk tree in Rama'' (I Samuel 22:6). What does Gibeah have to do with Rama; these are two separate places. Rather, the verse comes to tell you: Who caused Saul to dwell in Gibeah for two and a half years? The prayer of Samuel of Rama.

Rachi non traduit

וכי מה ענין גבעת בנימין אצל רמה. בהר אפרים:

שישב ב' שנים ומחצה. כדמפרש בסדר עולם שמלך מחצית שנת עשתי עשרה ושנים עשרה ושלשה עשר ושמואל מת בתוך שנת שלש עשרה לסוף שמונה חדשים:

וּמִי מִידְּחֵי גַּבְרָא מִקַּמֵּי גַּבְרָא? אִין, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: ''עַל כֵּן חָצַבְתִּי בַּנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי פִי'' — ''בְּמַעֲשֵׂיהֶם'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''בְּאִמְרֵי פִי'', אַלְמָא: מִידְּחֵי גַּבְרָא מִקַּמֵּי גַּבְרָא.

Traduction

The Gemara asks: And is one man set aside before another man? In other words, is Samuel’s life set aside simply because the time for David’s reign has arrived? The Gemara answers: Yes, as Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: ''Therefore I have hewn by the prophets, I have slain them by the words of My mouth'' (Hosea 6:5)? It is not stated: By their deeds, but rather: ''By the words of My mouth,'' i.e., God sometimes ends the life of an individual simply by virtue of His decree. Apparently, one man is indeed set aside before another man.

Rachi non traduit

מי מידחי גברא כו'. דאידחי שמואל מקמי דוד:

במעשיהם לא נאמר. דמשמע בעבור חטא:

אלא באמרי פי. מפני דבר שגזרתי כגון האי מעשה דשמואל:

רַב נַחְמָן וְרַבִּי יִצְחָק הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוּדְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק: לֵימָא מָר מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְסִיחִין בִּסְעוּדָה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֶשֶׁט וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה.

Traduction

§ In continuation of Rav Naḥman’s questions of Rabbi Yitzḥak, the Gemara relates: Rav Naḥman and Rabbi Yitzḥak were sitting and eating together at a meal. Rav Naḥman said to Rabbi Yitzḥak: Let the Master say a matter, i.e., share a Torah idea with me. Rabbi Yitzḥak said to Rav Naḥman that Rabbi Yoḥanan said: One may not speak during a meal, lest the trachea will precede the esophagus. Food is meant to enter the esophagus, and when one speaks his trachea opens and the food might enter there. And therefore, one should not speak during a meal, as he might come into the danger of choking.

Rachi non traduit

ה''ג לימא לן מר מידי. ולא גרסינן חד לחבריה:

שמא יקדים קנה. כשיוציא הקול נפתח אותו כובע שעל פי הקנה ונכנס בו המאכל ומסתכן ולפיכך לא אומר לך כלום מאכל ומשתה הולך דרך הושט:

בָּתַר דִּסְעוּד אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי בִּכְדִי סְפַדוּ סַפְדָּנַיָּא וַחֲנַטוּ חָנְטַיָּיא וּקְבַרוּ קַבָּרַיָּיא? אֲמַר לֵיהּ: מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם'', מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ: מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים — אַף הוּא בַּחַיִּים.

Traduction

After they had eaten, Rabbi Yitzḥak said to Rav Naḥman that Rabbi Yoḥanan said as follows: Our patriarch Jacob did not die. Rav Naḥman asked him in surprise: And was it for naught that the eulogizers eulogized him and the embalmers embalmed him and the buriers buried him? Rabbi Yitzḥak replied to Rav Naḥman: I am interpreting a verse, as it is stated: ''Therefore do not fear, Jacob My servant, says the Lord, neither be dismayed, Israel, for I will save you from afar, and your seed from the land of their captivity'' (Jeremiah 30:10). This verse juxtaposes Jacob to his seed: Just as his seed is alive when redeemed, so too, Jacob himself is alive.

Rachi non traduit

לא מת. אלא חי הוא לעולם:

בכדי. וכי בחנם ספדו ספדיא וחנטו חנטיא דכתיב ביה (בראשית נ) ויחנטו (אותו) ויספדו (לו):

מקרא אני דורש. והאי דחנטו חנטיא סבורים היו שמת:

מה זרעו בחיים. כשהוא מקבץ את ישראל מארץ שבים החיים הוא מקבץ שהן בשבי שהמתים אינן בשבי:

אף הוא בחיים. שיביאנו בגולה כדי לגאול את בניו לעיניו כמו שמצינו במצרים וירא ישראל וגו' ודרשינן ישראל סבא ודחנטו חנטיא נדמה להם שמת אבל חי היה:

Tossefoth non traduit

יעקב אבינו לא מת. וכן משמע דכתיב ויגוע ולא כתיב וימת כדמפרש בסוטה (דף יג.) גבי מעשה דחושים:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הָאוֹמֵר ''רָחָב'' ''רָחָב'' מִיָּד נִקְרֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: אֲנָא אָמֵינָא וְלָא אִיכְפַּת לִי! אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָאָמֵינָא, בְּיוֹדְעָהּ וּבְמַכִּירָהּ.

Traduction

Rabbi Yitzḥak said: Anyone who says: Rahab Rahab, immediately experiences a seminal emission, due to the arousal of desire caused by Rahab’s great beauty. Rav Naḥman said to him: I say Rahab and it does not affect me. Rabbi Yitzḥak said to Rav Naḥman: When I said this I was specifically referring to a man who knew her and to one who recognized her. With regard to anyone who had met Rahab in person, the mere mention of her name would arouse his lust.

Rachi non traduit

כל האומר רחב רחב מיד נקרי. נעשה בעל קרי:

לא איכפת לי. איני חושש:

ביודעה. היינו נמי מכירה:

Tossefoth non traduit

ביודעה ומכירה קאמינא. פי' ביודעה שבא עליה ומכירה שראה אותה:

כִּי הֲווֹ מִיפַּטְרִי מֵהֲדָדֵי, אֲמַר לֵיהּ: לִיבָרְכַן מָר! אֲמַר לֵיהּ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא, וּמָצָא אִילָן שֶׁפֵּירוֹתָיו מְתוּקִין וְצִלּוֹ נָאֶה וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו. אָכַל מִפֵּירוֹתָיו, וְשָׁתָה מִמֵּימָיו, וְיָשַׁב בְּצִילּוֹ.

Traduction

The Gemara relates: When they were taking leave of one another, Rav Naḥman said to Rabbi Yitzḥak: Master, give me a blessing. Rabbi Yitzḥak said to him: I will tell you a parable. To what is this matter comparable? It is comparable to one who was walking through a desert and who was hungry, tired, and thirsty. And he found a tree whose fruits were sweet and whose shade was pleasant, and a stream of water flowed beneath it. He ate from the fruits of the tree, drank from the water in the stream, and sat in the shade of the tree.

Rachi non traduit

כי הוה מיפטר. רב נחמן מרב יצחק:

ופירותיו מתוקין. לרעב:

והיה צילו נאה. שזה צריך לאדם עייף לנוח תחתיו:

ואמת המים. לצמא:

וּכְשֶׁבִּיקֵּשׁ לֵילֵךְ, אָמַר: אִילָן אִילָן, בַּמָּה אֲבָרֶכְךָ? אִם אוֹמַר לְךָ שֶׁיְּהוּ פֵּירוֹתֶיךָ מְתוּקִין — הֲרֵי פֵּירוֹתֶיךָ מְתוּקִין, שֶׁיְּהֵא צִילְּךָ נָאֶה — הֲרֵי צִילְּךָ נָאֶה, שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ — הֲרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ, אֶלָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנּוֹטְעִין מִמְּךָ

Traduction

And when he wished to leave, he said: Tree, tree, with what shall I bless you? If I say to you that your fruits should be sweet, your fruits are already sweet; if I say that your shade should be pleasant, your shade is already pleasant; if I say that a stream of water should flow beneath you, a stream of water already flows beneath you. Rather, I will bless you as follows: May it be God’s will that all saplings which they plant from you

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source