Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 3b
דְּלָא מִיעֲצַר. וְכִי מֵאַחַר דְּלָא מִיעֲצַר, אֵלִיָּהוּ אִשְׁתְּבוֹעֵי לְמָה לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ טַל בְּרָכָה נָמֵי לָא אָתֵי. וְלַיהְדְּרֵיהּ לְטַל דִּבְרָכָה? מִשּׁוּם דְּלָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא.
Traduction
is not withheld, and therefore it continued even during this time of drought. The Gemara asks: And since dew is not withheld, why did Elijah swear that there would be no dew as well as no rain? The Gemara explains that this is what Elijah said to Ahab: Not only will there be no rainfall, but even the dew of blessing, which helps crops grow, will not come. This prediction was indeed fulfilled. The Gemara asks: But if so, let God restore the dew of blessing when He ended the drought of rain, in the aforementioned verse. The Gemara answers: This was not necessary, because the matter is not recognizable, i.e., people cannot distinguish between dew of blessing and the regular dew which is always present.
Rachi non traduit
ולא מיעצר. לעולם אפילו באותן שנים:
אישתבועי למה ליה. אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי הא לא נעצר:
אפילו טל דברכה. שיצמיח שום צמח:
וליהדריה לטל דברכה. ולימא ואתנה טל ומטר:
דלא מינכרא מילתא. דהא טל הוה מעיקרא ולא היה אחאב הרשע מודה בחזירה דטל של ברכה דאי הוה אומר ואתנה טל ומטר היה אחאב מקנטרו ואומר לו שלא נעצר:
אֶלָּא רוּחוֹת מְנָא לַן דְּלָא מִיעַצְרִי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר קְרָא: ''כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה'''. מַאי קָאָמַר לְהוּ? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: דְּבַדַּרְתִּינְכוּ בְּאַרְבַּע רוּחֵי דְעָלְמָא, אִי הָכִי — ''כְּאַרְבַּע''? ''בְּאַרְבַּע'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת — כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara asks: However, with regard to winds, from where do we derive that it is not withheld but perpetually blows? Rabbi Yehoshua ben Levi said that the verse states: ''For I have spread you abroad as the four winds of the heaven, says the Lord'' (Zechariah 2:10). He clarifies: What is God saying to them? If we say that this is what the Holy One, Blessed be He, is saying to the Jewish people: I have scattered you to the four winds of the world; if so, why did He say ''as the four winds''? He should have said: To the four winds. Rather, this is what God is saying: Just as the world cannot exist without winds, so too, the world cannot exist without the Jewish people. This interpretation of the verse is based on the claim that the winds never cease.
Rachi non traduit
אלא דמכניפנא לכו מד' רוחי עלמא לא גרסינן דהא פרשתי אתכם כתיב בקרא ואיכא למימר דגרס ליה והכי משתמע קרא כי מד' רוחות השמים שפרשתי אתכם משם אקבצכם ואריכות לשון בעלמא הוא דלא כתיב קיבוץ בקרא:
כשם שא''א לעולם בלא רוחות. שלא יתקיים מרוב הבל וחמימות:
בלא ישראל. שאין העולם מתקיים אלא בשביל ישראל והכי אמר קרא כי כד' רוחות השמים פרשתי אתכם לרוחות העולם כדי שיתקיים שנאמר (ירמיהו לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי:
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הִלְכָּךְ, בִּימוֹת הַחַמָּה: אָמַר ''מַשִּׁיב הָרוּחַ'' — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר ''מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם'' — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Traduction
Rabbi Ḥanina said: Therefore, since wind and dew are always present, if during the summer one recited: He makes the wind blow, we do not require him to return and repeat the blessing since the wind blows during the summer as well. However, if one recited during the summer: He makes the rain fall, we require him to return and repeat the blessing, because rain in the summer is a curse.
Rachi non traduit
בימות החמה. מניסן עד החג:
משיב הרוח אין מחזירין אותו. דבלאו הכי לא מיעצר:
מוריד הגשם מחזירין אותו. דמיעצר וכיון דבעא אמיטרא לא התפלל תפלתו כהוגן וחוזר לראש הברכה ואומרה בלא מוריד הגשם לפי שהגשמים בקיץ סימן קללה הן מפני הקציר:
Tossefoth non traduit
בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מוריד הגשם מחזירין אותו. אבל אם דילג שלא אמר לא גשם ולא טל אין מחזירין ובימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו אכן אם אמר מוריד הטל בימות הגשמים אין מחזירין ואם ספק אם הזכיר אם לאו אם אינו זכור שלא אמר שום דבר בימות הגשמים כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הוא אומר ומחזירין מספק כל ל' יום וכן זכרנו ומי כמוך וכתוב לחיים שאומרים מן הכסה עד יום הכפורים מספק מחזירין ירושלמי בשם רבי חנינא היה שייך בגשם והזכיר טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשמים מחזירין אותו והתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל ומפרש רבינו נתנאל טוב כשאינו מזכיר לא גשם ולא טל מכשהוא מזכיר גשם לפי שהגשמים סימן קללה בימות החמה היה שייך בטל לא הזכיר לא טל ולא גשם אין מחזירין אותו והדין להפך במוריד הגשם דאמר בירושלמי בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא אמר גבורות גשמים מחזירין בההוא דלא הזכיר כלל לא טל ולא מטר ומשם הר''ם שאין לומר בימות החמה משיב הרוח דהא אמר רבי חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מכלל דלכתחילה אין לאומרו ומשום הכי אמר הר''י בשם א''ז לעולם בין בימות החמה בין בימות הגשמים מוריד הטל דלעולם לא אתי לידי ספק אמר ספק לא אמר והיכא דלא מזכיר בגבורות מזכיר בשומע תפלה דהכי קאמר בירושלמי ומה שאלה שהיא מדוחק אומר בש''ת הזכרה שהיא מרווח לא כ''ש וכי היכי דשואלין בש''ת הוא מזכיר בש''ת ואפילו הזכיר קודם שומע תפלה אינו אומר עד שיגיע לש''ת והיכא דלא אמר בשומע תפלה אי נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לש''ת ואי לא חוזר לראש בין לא אמר מוריד הגשם ובין לא אמר ותן טל ומטר (ומחזירין) וכן הפסק והני מילי ביחיד אבל שליח צבור פסק רבינו יהודה דאין מחזירין לפי דאין מחזירין שליח צבור אלא משום ג' דברים מתחיית המתים ומבונה ירושלים ומברכת ולמלשינים משום דנראה ככופר שמעתי מפי רבי שלמה לא דמי מצלי ומיקל למאן דלא מצלי ולא מיקל פירוש מיקל כמו מקלל כלומר שאין מחזירין אם לא אמר ותן טל ומטר:
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים: לֹא אָמַר ''מַשִּׁיב הָרוּחַ'' — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. לֹא אָמַר ''מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם'' — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ''מַעֲבִיר הָרוּחַ וּמַפְרִיחַ הַטַּל'' — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Traduction
Conversely, in the rainy season, if one did not recite: He makes the wind blow, we do not require him to return to the beginning, because the wind blows regardless. If one did not recite: He makes the rain fall, we require him to return and repeat the blessing. And not only that, but even if one mistakenly recited: He removes the wind and lifts the dew, i.e., that there should be no wind or dew, we do not require him to return and repeat the blessing, because wind and dew are always present.
Rachi non traduit
מעביר הרוח. שלא ינשב:
ומפריח הטל. שלא ירד:
אין מחזירין אותו. דלא מיעצרי:
תָּנָא: בֶּעָבִים וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר, וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּלָא מִיעַצְרִי.
Traduction
It was taught in a similar baraita: With regard to clouds and with regard to wind, the Sages did not obligate one to mention them, but if one wishes to mention them, he may mention them. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers, as above: Because clouds and winds are constant and are not withheld.
Rachi non traduit
בעבים. מקשר עבים:
וְלָא מִיעַצְרִי? וְהָתָנֵי רַב יוֹסֵף: ''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם'' — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת. אַתָּה אוֹמֵר מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמָּטָר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''וְלֹא יִהְיֶה מָטָר'' — הֲרֵי מָטָר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם'' — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת.
Traduction
The Gemara asks: And are they not withheld? But didn’t Rav Yosef teach in a baraita that the verse: ''And He will close up the heavens'' (Deuteronomy 11:17), means that God will stop up the heavens from the clouds and from the winds? Do you say that ''close up the heavens'' means from the clouds and from the winds, or perhaps it is only referring to the absence of rainfall? When the same verse says: ''So that there will be no rain,'' rain is already mentioned explicitly. How then do I uphold the meaning of the verse: ''And He will close up the heavens''? This must mean from the clouds and from the winds.
Rachi non traduit
למימרא דלא מיעצרי. לפיכך לא חייבוהו להזכיר:
קַשְׁיָא רוּחוֹת אַרוּחוֹת, קַשְׁיָא עָבִים אַעָבִים! עָבִים אַעָבִים לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּחָרְפֵי, הָא — בְּאַפְלֵי.
Traduction
The Gemara summarizes its question: This is difficult due to the contradiction between the statement about wind in the first baraita and the statement about wind in the second baraita, and is similarly difficult due to the contradiction between the statement about clouds in the first baraita and the statement about clouds in the second baraita. The Gemara answers: The contradiction between one statement about clouds and the other statement about clouds is not difficult, as this first baraita is referring to early clouds that precede the rain, which come whether or not rain actually falls, whereas this second baraita is referring to late clouds, which materialize after rainfall. These late clouds are sometimes withheld by God as a punishment.
Rachi non traduit
בחרפי. עבים בכירות הבאים לפני המטר אינן עצורות:
באפלי. הבאות מאוחרות לאחר המטר דשניות למטר הן כדלקמן ובהנהו כתיב ועצר וכיון דאין כולם נעצרות לא חייבו להזכיר:
Tossefoth non traduit
הא בחרפי. פי' הא דאמר נעצרים היינו בחריפי כלומר בפירות המתבכרות וכו' אבל באפלי במאוחרות לא מיעצרי:
רוּחוֹת אַרוּחוֹת לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרוּחַ מְצוּיָה, הָא — בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה חַזְיָא לְבֵי דָרֵי! אֶפְשָׁר בְּנָפְווֹתָא.
Traduction
Likewise, the contradiction between the first statement about wind and the second statement about wind is not difficult, as this first baraita is referring to a typical wind, which is never withheld, while this second baraita is referring to an atypical wind, which may be withheld. The Gemara asks: An atypical wind is fit for winnowing grain on the threshing floor. Since this wind is also a necessity, one should pray for it as well. The Gemara answers: Since it is possible to winnow grain with sieves when there is no wind, there is no great need for these winds.
Rachi non traduit
שאינה מצויה. כתיב ועצר ואפ''ה לא חייבוהו להזכיר דסגי ליה במצויה רוחות לא מצי לתרוצי הא בחרפי הא באפלי דרוח בין במטר בין בלא מטר לא מיעצר כגון רוח מצויה:
רוח שאינה מצויה נמי חזיא לבי דרי. לגורן לזרות הקשין מן התבואה ונחייב להזכיר:
אפשר בנפוותא. וו''ן בלע''ז בנפה וכברה:
Tossefoth non traduit
רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח וכו'. וה''ה דמצי לשנויי הא בחריפי הא באפלי אלא שפיר קא משני ליה הא ברוח מצויה וכו':
תָּנָא: הֶעָבִים וְהָרוּחוֹת שְׁנִיּוֹת לַמָּטָר. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: דְּבָתַר מִיטְרָא. לְמֵימְרָא דִּמְעַלְּיוּתָא הִיא? וְהָכְתִיב: ''יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר'', וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא!
Traduction
§ It was taught in a baraita: Clouds and winds are so significant that, in terms of their benefit, they are secondary only to rain. The Gemara asks: What are the circumstances in which this claim is correct? Ulla, and some say Rav Yehuda, said: The baraita is referring to the clouds and winds that come after rainfall. The Gemara asks: Is this to say that clouds and winds that come after rain are beneficial? But isn’t it written in the chapter of the curses: ''The Lord will make the rain of your land powder and dust'' (Deuteronomy 28:24), and Ulla, and some say Rav Yehuda, said: This curse is referring to winds that come after rain, as they raise up powder and dust?
Rachi non traduit
שניות. כמעט שמועילות כמטר עצמו:
מאי היא. אי זה עבים ורוחות קאמר דשניות למטר:
אמר עולא ואיתימא רב יהודה דבתר מיטרא. עבים ורוחות שלאחר המטר:
זיקא ל''ג הכא:
יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וגו':
זיקא דבתר מיטרא. שהרוח מעלה אבק אחר הגשמים ונדבק בתבואה:
Tossefoth non traduit
שניות למטר. שניות במעלה כדאמרי אינשי משנה למלך:
לָא קַשְׁיָא: הָא דַּאֲתָא נִיחָא, הָא דַּאֲתָא רַזְיָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא דְּמַעֲלֶה אָבָק, הָא דְּלָא מַעֲלֶה אָבָק.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult, since this first statement of Ulla is referring to beneficial wind that comes gently, whereas this second statement of Ulla is referring to harmful wind that comes forcefully [razya], raises up powder and dust, and reduces the effectiveness of the rain. And if you wish, say instead: This, Ulla’s second statement, is referring to wind that raises dust; whereas this, Ulla’s first statement, is referring to wind that does not raise dust.
Rachi non traduit
ה''ג הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא. כשירד בנחת אינו מעלה אבק:
רזיא. בכח ולא גרסינן ואי בעית אימא הא והא כו' אלא ה''ג הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק והיינו הך:
Tossefoth non traduit
הא דאתא ניחא. פי' כשיורדות בנחת חשובה כאן ברזיא כלומר בחוזק ואז אינה טובה:
וְאָמַר רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. עֵיבָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. שִׁימְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא — כִּתְרֵי מִטְרֵי. לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי גִּילְהֵי דְלֵילְיָא, וְשִׁמְשָׁא דְּבֵינֵי קַרְחֵי.
Traduction
And on a related topic, Rav Yehuda said: Wind that blows after rain is as beneficial to the earth as rain itself. Clouds that appear after rain are as beneficial as rain, while sunlight that follows after rain is as beneficial as two rainfalls. The Gemara asks: If wind, clouds, and sun are all beneficial after rainfall, what does Rav Yehuda’s statement serve to exclude? The Gemara answers: He comes to exclude the glow of the evening and the sun that shines between the clouds, appearing only in patches. These phenomena are harmful after rain.
Rachi non traduit
כמיטרא. שניות למטר כדקתני בתוספתא:
למעוטי מאי. מאחר דכולהו כמיטרא מאי קמעטינן דהוי בתריה ולא הוי כמיטרא:
גילהי דליליא. אישלושטר''א בלע''ז בגילהי הוה קאי במס' (פסחים דף יג.) ורוב גילהי בליליא שכיח:
וביומא שמשא דביני קרחי. שבין העבים שנראה במקום אחד אורה ובמקום אחר מעונן כקרח שיש לו שערות במקום אחד וקרחה במקום אחר:
Tossefoth non traduit
גילהי דליליא. פי' זריחת הלילה שקורין לנישו''ר בלע''ז:
ושמשא דביני קרחי. פי' כמו דבר קרחה שמכאן ומכאן יורדין הגשמים והשמש זורח באמצע זה השמש לא מעלי:
אָמַר רָבָא: מְעַלֵּי תַּלְגָא לְטוּרֵי כְּחַמְשָׁה מִטְרֵי לְאַרְעָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ''.
Traduction
On a related note, Rava said: Snow is as beneficial to the mountains as five rainfalls to the earth of the plains, as it is stated: ''For He says to the snow: Fall on the earth, likewise to the shower of rain, and to the showers of His mighty rain'' (Job 37:6). This verse compares snow to rain by means of five allusions to types of rainfall: The word ''rain,'' which appears twice; the word ''shower''; and the plural ''showers,'' which indicates two rainfalls. This teaches that snow is as beneficial as five rainfalls.
Rachi non traduit
מעלי תלגא לטורי. וכ''ש לבקעה אלא הרים אין להם גשמים אלא שלג שהגשמים יורדין למטה ואין ההר שותה מהן ועוד שלג שבעמקים נמס והולך מפני החום ששולט שם כמים הוא אבל בהרים קרוי שלג:
כחמשה מיטרי לארעא. דהכי משמע קרא כי לשלג יאמר הוא ארץ כשיאמר לשלג הוה ארץ הרי הוא כגשם מטר וגשם מטרות והרי יש כאן חמשה:
וְאָמַר רָבָא: תַּלְגָא — לְטוּרֵי, מִטְרָא רַזְיָא — לְאִילָנֵי, מִטְרָא נִיחָא — לְפֵירֵי,
Traduction
And on the same topic, Rava said: Snow brings benefits to the mountains; strong rain provides benefits to trees; light rain brings benefit to fruit;
Rachi non traduit
מיטרא ניחא. שיורד בנחת יפה לפירות התבואה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source