Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 2b
אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ''. מַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּית הַמֵּתִים מִנַּיִן — דִּכְתִיב: ''וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם''.
Traduction
to her, and He opened her womb'' (Genesis 30:22). From where is it derived that the key of the resurrection of the dead is maintained by God Himself? As it is written: ''And you shall know that I am the Lord when I have opened your graves'' (Ezekiel 37:13).
Rachi non traduit
כי אני ה'. ולא שליח:
בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה, דִּכְתִיב: ''פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְגוֹ'''. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא לָא קָא חָשֵׁיב לְהָא? אָמַר לָךְ: גְּשָׁמִים הַיְינוּ פַּרְנָסָה.
Traduction
In the West, Eretz Yisrael, they say: The key of livelihood is also in God’s hand, as it is written: ''You open Your hand and satisfy every living thing with favor'' (Psalms 145:16). The Gemara asks: And what is the reason that Rabbi Yoḥanan did not consider this key of livelihood in his list? The Gemara answers that Rabbi Yoḥanan could have said to you: Rain is the same as livelihood in this regard, as rain is indispensable to all livelihoods.
Rachi non traduit
פותח את ידך. ולא שליח:
גשמים נמי היינו פרנסה. וכבר חשבנא ליה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג כּוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵהֵיכָא גָּמַיר לַהּ? מִלּוּלָב גָּמַר לַהּ, אוֹ מִנִּיסּוּךְ הַמַּיִם גָּמַר לַהּ.
Traduction
§ The mishna taught that Rabbi Eliezer says: One mentions rain from the first Festival day of the festival of Sukkot etc. A dilemma was raised before the Sages: From where did Rabbi Eliezer derive this halakha? He must have learned it from one of the two mitzvot of Sukkot that are linked to rain. Did he derive it from the mitzva to wave the lulav, or did he derive it from the obligation of the water libation?
Rachi non traduit
מלולב גמר לה. שדומה ללולב שכשם שאי אפשר לאלו ארבע מינין בלא גשמים ובאין לרצות על המים כדאמרינן בסוכה כך אי אפשר לעולם בלא מים:
Tossefoth non traduit
איבעיא להו רבי אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמיר מה לולב ביום וכו'. פי' ולולב הוי רצוי דמים וגדל על המים או דלמא מניסוך גמר לה פי' ונפקא מינה אי מלולב גמר לה אבל ניסוך המים סבירא ליה דלאו ביום ראשון הוא או מניסוך המים קא גמר לה דסבירא ליה דניסוך המים ביום ראשון הוא אי נמי דאי מלולב גמר הוה דווקא ביום שנאמר (ויקרא כ''ג:
מ') ולקחתם לכם ביום אבל אי מנסוך הוה אפילו בלילה ולענין זה אהני דאמר מר ומנחתם ונסכיהם בלילה אף וכו' פירוש דאע''ג דניסוך קרבנות לא הוי עד לאחר הקרבת קרבנותיהם ואם כן היאך קריבי נסכים בלילה רוצה לומר בלילה שניה והניסוך החג דהוי ממים מצי למהוי בלילה ראשונה ואע''ג דאמרינן במסכת יומא בפ' בראשונה (יומא דף כו:) אמר רב ואיתימא ר' יוחנן אין מנסכים מים בחג אלא בתמיד של שחר וא''כ לא הוי בלילה ראשונה דהא אינה אלא ביום יש לומר דאינו חייב לנסך אלא בתמיד של שחר מכל מקום אי בעי עביד ליה בליליא:
מִלּוּלָב גָּמַר לַהּ: מָה לוּלָב בַּיּוֹם — אַף הַזְכָּרָה בַּיּוֹם. אוֹ דִלְמָא מִנִּיסּוּךְ הַמַּיִם גָּמַר לַהּ: מָה נִיסּוּךְ הַמַּיִם מֵאוּרְתָּא, דְּאָמַר מָר: ''וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם'', אֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה — אַף הַזְכָּרָה מֵאוּרְתָּא.
Traduction
The Gemara clarifies the significance of this dilemma: Did he derive this halakha from the lulav, in which case one would say: Just as the mitzva to take the lulav applies during the day and not at night, so too, the mention of rain begins during the day of the first Festival day of Sukkot. Or perhaps he derives this halakha from the water libation, in which case one would say: Just as the water libation can be prepared from the first night of Sukkot, as the Master said, with regard to the verse: ''And their meal-offerings and their libations'' (Numbers 29:18), and certain meal-offerings and libations may be brought even at night, so too, the mention of rain begins from the evening.
Rachi non traduit
מה לולב ביום. שמתחילין ליטול ביום ראשון אף הזכרה נמי ביום כלומר שאינן מזכירין בלילי יום טוב הראשון עד למחר:
מה ניסוך המים מאורתא. כדאשכחן במס' סוכה (דף נא:) שממלאין הכלי מים לניסוך המים בלילה ויש ספרים דכתיב בהו דאמר מר ומנחתם ונסכיהם בלילה שמקריבין הקרבנות ביום יכולין להביא המנחות והנסכים בלילה אף האי ניסוך המים נמי יכול לנסך בלילה:
אף הזכרה נמי מאורתא. שבלילי י''ט הראשון קאמר ר' אליעזר שמתחילין להזכיר גבורות גשמים:
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לֹא לְמָדָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא מִלּוּלָב. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי אֲבָהוּ גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מַתְנִיתָא שְׁמִיעַ לֵיהּ.
Traduction
The Gemara seeks to resolve this dilemma: Come and hear a resolution, as Rabbi Abbahu said that Rabbi Eliezer derived this halakha from nothing other than the case of lulav. Some say that Rabbi Abbahu learned this claim by way of a tradition, which was the source of Rabbi Eliezer’s opinion; and some say that he learned it from a baraita.
Rachi non traduit
גמרא גמיר לה. רבי אבהו דרבי אליעזר לא למדה אלא מלולב:
מתניתין שמיע ליה. דרבי אליעזר גמר מלולב:
Tossefoth non traduit
דאמר רבי אבהו לא למדה רבי אליעזר אלא מלולב. פירוש וסבירא ליה דניסוך לא הוי עד בשני:
מַאי הִיא — דְּתַנְיָא: מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין עַל הַגְּשָׁמִים? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁעַת נְטִילַת לוּלָב. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִשְּׁעַת הַנָּחָתוֹ.
Traduction
The Gemara asks: What is the baraita from which Rabbi Abbahu may have derived his statement? The Gemara answers: As it is taught in a baraita: From when does one begin to mention the rains in his prayers? Rabbi Eliezer says: From the time that one takes the lulav, i.e., the first day of Sukkot. Rabbi Yehoshua says: From the time that one puts the lulav down, i.e., at the conclusion of Sukkot.
Rachi non traduit
משעת הנחתו. מיום שמברכין בו באחרונה דהיינו בשביעי:
Tossefoth non traduit
משעת נטילת לולב. פירוש דהיינו תחילת יום ראשון של סוכות ורבי יהושע אומר משעת הנחתו פירוש לאורתא דמוצאי שביעי של סוכות שמניחין בו את הלולב:
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הוֹאִיל וְאַרְבַּעַת מִינִין הַלָּלוּ אֵינָן בָּאִין אֶלָּא לְרַצּוֹת עַל הַמַּיִם, וּכְשֵׁם שֶׁאַרְבַּע מִינִין הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר בָּהֶם בְּלֹא מַיִם — כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מַיִם.
Traduction
§ The baraita cites a discussion of these opinions. Rabbi Eliezer said: It is since these four species, the lulav and the other species taken with it, come only to offer appeasement for water, as they symbolize the rainfall of the coming year. And this symbolism is as follows: Just as these four species cannot exist without water, as they need water to grow, so too, the world cannot exist without water. Therefore, it is proper to mention rain in one’s prayers when taking the four species.
Rachi non traduit
ארבעה מינין הללו. שבלולב ואתרוג:
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא גְּשָׁמִים בֶּחָג אֵינוֹ אֶלָּא סִימָן קְלָלָה! אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאוֹל, אֶלָּא לְהַזְכִּיר. וּכְשֵׁם שֶׁתְּחִיַּית הַמֵּתִים מַזְכִּיר כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ וְאֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, כָּךְ מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים כָּל הַשָּׁנָה וְאֵינָן אֶלָּא בִּזְמַנָּן. לְפִיכָךְ, אִם בָּא לְהַזְכִּיר כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ — מַזְכִּיר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: מִשָּׁעָה שֶׁמַּפְסִיק לִשְׁאֵלָה — כָּךְ מַפְסִיק לְהַזְכָּרָה.
Traduction
Rabbi Yehoshua said to him in response: But rain during the festival of Sukkot is nothing other than a sign of a curse. Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: I too did not say that it is proper to ask for rain at this time, but only to mention it. And just as with regard to the resurrection of the dead, one mentions it the entire year and yet it will come only at its proper time, when God wills the resurrection, so too, one mentions the might of the rains all the year, and they fall only in their season. Therefore, if one seeks to mention rain throughout the year, he may mention it. Rabbi Yehuda HaNasi says: I say that when one ceases to request rain, one also ceases to mention it.
Rachi non traduit
כך גשמים. יהא מזכיר כל השנה אפילו בימות החמה אם הוא רוצה יהא מזכיר:
משעה שפוסק מלשאול. שבפסח פוסק מלומר ותן טל ומטר פוסק מלהזכיר גבורות גשמים והשתא לא מצית למימר אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר אלא בימות החמה אינו מזכיר הואיל ואין זמנו אף בחג אינו מזכיר הואיל ולא סימן ברכה הן:
Tossefoth non traduit
משעה שמפסיקין לישאל. ותן טל ומטר בברכת השנים פוסקין מלהזכיר מוריד הגשם בתחיית המתים:
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בַּשִּׁשִּׁי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר. רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח — הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
Traduction
Rabbi Yehuda ben Beteira says: On the second day of the festival of Sukkot one mentions rain, rather than on the first day. Rabbi Akiva says: On the sixth day one mentions rain. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Yehoshua: With regard to the one who passes before the ark as prayer leader on the concluding Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly, the last prayer leader of the additional prayer mentions rain, whereas the first prayer leader for the morning prayer does not mention rain. Conversely, on the first Festival day of Passover, the first prayer leader mentions rain, while the last prayer leader does not mention rain.
Rachi non traduit
האחרון. המתפלל תפלת מוסף:
הראשון. המתפלל תפלת יוצר:
אינו מזכיר. ושוב אין מזכירין:
Tossefoth non traduit
העובר לפני התיבה בי''ט של חג האחרון מזכיר וכו'. פי' האחרון שמתפלל תפלת מוסף הראשון אינו מזכיר פירוש שמתפלל שחרית אינו מזכיר ובירושלמי קאמר אמאי אינו מזכיר מאורתא פירוש מתפלת ערבית ומשני דלית תמן כל עמא ולדכרו בצפרא פירוש בתפלת שחרית ומשני דהוו סברי דהוו מדכרו ליה מאורתא:
שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ! אָמַר לְךָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: בִּשְׁלָמָא תְּחִיַּית הַמֵּתִים מַזְכִּיר, דְּכוּלֵּי יוֹמָא זִמְנֵיהּ הוּא.
Traduction
The Gemara asks: Rabbi Eliezer is speaking well to Rabbi Yehoshua. How does Rabbi Yehoshua respond to Rabbi Eliezer’s powerful argument that one can mention God’s praises at any time of the year? The Gemara answers: Rabbi Yehoshua could have said to you: Granted, with regard to the resurrection of the dead, one mentions this daily, as although it is not fulfilled every day, any day is fit to be its proper time.
Rachi non traduit
שפיר קאמר ליה ר' אליעזר לר' יהושע. דאמר כי היכי דמזכירין תחיית המתים כל השנה ואף על גב דלא מטא זימנייהו כך מזכירין גבורות גשמים אם רוצה כל השנה ובחג נמי אע''ג דלאו סימן ברכה הן מזכירין הואיל ואין שואלין:
אֶלָּא גְּשָׁמִים, כֹּל אֵימַת דְּאָתַיִין זִמְנַיְיהוּ הִיא?! וְהָתְנַן: יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים — סִימַן קְלָלָה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם וְגוֹ'''.
Traduction
However, in the case of rain, are all times when it falls its proper time? But didn’t we learn in a mishna (12b): If the month of Nisan has ended and rains subsequently fall, they are a sign of a curse, as it is stated: ''Is not the wheat harvest today? I will call to the Lord that He may send thunder and rain, and you will know and see that your wickedness is great, which you have done in the sight of the Lord, in asking you a king'' (I Samuel 12:17).
Rachi non traduit
כל אימת דאתיין זימנייהו הוא. וכיון דלאו זימניה הוא אין מזכירין והוא הדין בחג:
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה? דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר:
Traduction
§ The baraita states that Rabbi Yehuda ben Beteira says: On the second day of the festival of Sukkot, one begins to mention rain. The Gemara asks: What is the reason for this ruling of Rabbi Yehuda ben Beteira? The Gemara answers: As it is taught, in a baraita that deals with the source for the water libation on Sukkot, that Rabbi Yehuda ben Beteira says: The Torah alludes to the water libation in its description of the libations of the additional offerings of Sukkot. The Torah uses a slightly different term for the libations of certain days. On most days, it states that the sin-offering must be brought with ''its libation [veniskah]'' (e.g., Numbers 29:16), in the singular form.
נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי ''וְנִסְכֵּיהֶם'', וְנֶאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי ''וּנְסָכֶיהָ'', וְנֶאֱמַר בַּשְּׁבִיעִי ''כְּמִשְׁפָּטָם'',
Traduction
By contrast, it is stated on the second day that one must offer ''their libations [veniskeihem]'' (Numbers 29:19). The plural form indicates the presence of multiple offerings. And furthermore, it is stated concerning the sin-offering libations on the sixth day: ''And its libations [unsakheha]'' (Numbers 29:31), which is again a plural form that is referring to many libations. And finally, it is stated, with regard to the libations of the additional offering on the seventh day, that they must apportion the respective animals, i.e., oxen, rams, and sheep: ''According to their laws [kemishpatam]'' (Numbers 29:33), using another plural form which differs from the phrase used on the other Festival days: ''According to the law [kamishpat]'' (e.g., Numbers 29:19), in the singular.
Rachi non traduit
בשני ונסכיהם. דסגי בנסכה וכיון דבשני אייתר מ''ם לדרשה להכי מתחילין להזכיר בשני:
הֲרֵי מֵ''ם יוֹ''ד מֵ''ם, הֲרֵי כָּאן מַיִם — מִכָּאן רֶמֶז לְנִיסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה.
Traduction
These variations yield the three superfluous letters mem, yod, and mem, from veniskeiheM, unsakhEha, and kemishpataM, which together spell the Hebrew word for water [MaYiM]. The letter yod is represented in unsakhEha with the letter E and in MaYiM with the letter Y. From here one learns an allusion to the mitzva of the water libation in the Torah.
Tossefoth non traduit
מים. מ''ם מנסכיהם דכתיב בשני ויו''ד דכתיב בששי ונסכיה ומ''ם שבשביעי כתיב כמשפטם והוי מים טעמא דרבי עקיבא בששי ונסכיה דמשמע תרי נסכים הלכך בששי בחג הוא מזכיר גבורות גשמים:
וּמַאי שְׁנָא בְּשֵׁנִי דְּנָקֵט, דְּכִי רְמִיזִי לְהוּ בִּקְרָא — בְּשֵׁנִי הוּא דִּרְמִיזִי, הִלְכָּךְ בְּשֵׁנִי מַדְכְּרִינַן.
Traduction
The Gemara asks: And what is different about the second day that Rabbi Yehuda ben Beteira took it as the day on which one begins to mention rain? The Gemara answers: The reason is that when the verse first alludes to the water libation, it is on the second day of Sukkot that it alludes to it (Numbers 29:19). Therefore, on the second day one begins to mention rain.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בַּשִּׁשִּׁי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי: ''וּנְסָכֶיהָ'', בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר — אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן.
Traduction
The baraita stated that Rabbi Akiva says: On the sixth day one begins to mention rain. The Gemara explains that this ruling is based on the allusion to the water libation in the offering of this day. As it is stated on the sixth day: ''And its libations [unsakheha]'' (Numbers 29:31). The allusion is written in the plural, which indicates that the verse is speaking of two libations: One is the water libation and the other one is the standard wine libation.
Rachi non traduit
בשני ניסוכין הכתוב מדבר. שני ניסוכין על קרבן אחד אבל ונסכיהם משמע הרבה דבקרבנות הרבה לכן לא הוה דריש רבי עקיבא מונסכיהם:
אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ דְּחַמְרָא! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה, דְּאָמַר: רְמִיזִי מַיָּא.
Traduction
The Gemara raises an objection: Even if it is accepted that the verse is referring to two libations, one can say that both libations are of wine. The Gemara answers: Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira, who said that the superfluous letters of these verses allude to water [mayim]. This proves that the additional libation of the sixth day must be a water libation.
Rachi non traduit
סבר לה כרבי יהודה. דמ''ם יו''ד מ''ם מרבה ניסוך המים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source