Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 2a
מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.
Traduction
MISHNA: From when, i.e., from which date, does one begin to mention the might of the rains by inserting the phrase: He makes the wind blow and rain fall, in the second blessing of the Amida prayer? Rabbi Eliezer says: The phrase is inserted from the first Festival day of the festival of Sukkot. Rabbi Yehoshua says: From the last Festival day of the festival of Sukkot.
Rachi non traduit
מתני' מאימתי מזכירין גבורות גשמים. שאומר משיב הרוח ומוריד הגשם ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות גשמים מפני שיורדין בגבורה שנאמר עושה גדולות וגו':
Tossefoth non traduit
מתני' מאימתי. מיום טוב האחרון של חג. שמיני דלא יתבון בסוכה ואפילו האידנא אינו אלא מדרבנן משום ספיקא ואע''ג דבקיאינן בקביעא דירחא גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו או משום מנהג אבותינו בידינו כדאי' פ''ק דביצה (דף ד:) ולכן מדכרינן אבל כל שבעה לא שהגשמים בימי סוכה סימן קללה הן כדתנן פרק שני דסוכה (דף כח:) משל לעבד וכו':
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סִימַן קְלָלָה בֶּחָג, לָמָה הוּא מַזְכִּיר? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאוֹל אֶלָּא לְהַזְכִּיר ''מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם'' בְּעוֹנָתוֹ. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!
Traduction
Rabbi Yehoshua said to Rabbi Eliezer: Since rain is nothing other than a sign of a curse during the festival of Sukkot, as rainfall forces Jews to leave their sukkot, why should one mention the might of rain during this period? Rabbi Eliezer said to him: I too did not say that it is proper to request rain at this time, but it is proper only to mention the phrase: He makes the wind blow and rain fall, in its due time. Rabbi Yehoshua said to him: If so, i.e., if reciting the phrase does not constitute a request for rain, one should always mention rain, even in the summer.
Rachi non traduit
סימן קללה בחג הן. כדאמרינן במס' סוכה בפרק הישן (סוכה דף כח:) מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו וא''ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין הקב''ה חפץ שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג:
לא אמרתי לשאול. שיתפלל על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר:
אלא להזכיר. שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים:
בעונתו. כלומר בזמנו:
אם כן. ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:
Tossefoth non traduit
אם כן. אם אתה אומר מזכירין אע''פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו ומה אתה נותן סימן מי''ט הראשון ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר דלעולם בעונתו משמע מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל בי''ט ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל הבא לבקש מקדים ומרצה ואסימן קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד:
אֵין שׁוֹאֲלִים אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח — הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
Traduction
The mishna states a general principle: One requests rain only immediately preceding the rainy season. Rabbi Yehuda says: With regard to the one who passes before the ark as prayer leader on the concluding Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly: The last prayer leader, who leads the additional prayer, mentions rain, whereas the first prayer leader, for the morning prayer, does not mention rain. The opposite is the case at the conclusion of the period for mentioning rain on the first Festival day of Passover: Here, the first prayer leader, who leads the morning prayer, mentions rain, while the last prayer leader, who leads the additional prayer, does not mention rain.
גְּמָ' תַּנָּא הֵיכָא קָאֵי דְּקָתָנֵי ''מֵאֵימָתַי''? תַּנָּא הָתָם קָאֵי —
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Where does the tanna of the mishna stand, that he teaches: From when? The mishna’s opening question indicates that it has already been established that there is an obligation to mention rain at this time of the year. Where is this obligation stated? The Gemara answers: The tanna is standing there, i.e., he bases himself on a mishna in Berakhot.
Rachi non traduit
גמ' תנא היכא קאי. כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא דחייבים להזכיר והיכא חזינן דמחייב להזכיר:
התם קאי. מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת ברכות:
Tossefoth non traduit
התם קאי. פירוש בסדר זרעים בברכות פרק אין עומדין (ברכות דף לג.) וליתני התם מאי שנא כו' כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי דתני התם בסדר זרעים:
דְּקָתָנֵי: מַזְכִּירִים גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, וְשׁוֹאֲלִין בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. וְקָתָנֵי: מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִים גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים.
Traduction
As it teaches (Berakhot 33a): One mentions the might of the rains and recites: He makes the wind blow and the rain fall in the second blessing of the Amida prayer, the blessing of the resurrection of the dead. And the request for rain: And grant dew and rain as a blessing, is recited in the ninth blessing of the Amida prayer, the blessing of the years. And the prayer of distinction [havdala] between the sacred and the profane, recited in the evening prayer following Shabbat and Festivals, is recited in the fourth blessing of the Amida prayer: Who graciously grants knowledge. And it is based on that mishna, which establishes the obligation to request for rain, that this mishna teaches: From when does one begin to mention the might of the rains.
וְלִיתְנֵי הָתָם! מַאי שְׁנָא דְּשַׁבְקֵיהּ עַד הָכָא?!
Traduction
The Gemara asks: But if so, let the tanna teach this halakha there, in tractate Berakhot, at the beginning of the order of Zera’im. What is different about this case that he left it until here, toward the end of the order of Moed? In other words, if this issue is indeed a continuation of the mishna in Berakhot, why did the tanna neglect it until tractate Ta’anit?
Rachi non traduit
(וליתני התם. במסכת ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני מאימתי):
מ''ש דשבקיה עד הכא. כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד מאימתי ליתני התם דקתני מזכירין במסכת ברכות היינו סדר זרעים:
עד הכא. עד סדר מועד:
אֶלָּא, תַּנָּא מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה סָלֵיק, דִּתְנַן: וּבֶחָג נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם. וְאַיְּידֵי דִּתְנָא וּבֶחָג נִידּוֹנִים עַל הַמַּיִם, תָּנָא מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים.
Traduction
The Gemara answers: Rather, the tanna interrupted a discussion from tractate Rosh HaShana. As we learned in a mishna there: And on the festival of Sukkot all creatures are judged for water. Since the tanna taught: And on the festival of Sukkot all creatures are judged for water, from which it can be inferred that one should request rain near the time of this judgment, he taught here: From when does one mention the might of the rains.
Rachi non traduit
אלא. לא תימא דהא דקתני מאימתי דהתם קאי דתנא מראש השנה סליק ששניהן בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר מאי שנא דשבקיה עד הכא:
(בחג. הוי דין על המים ומשום דתני מאימתי הוי דין על המים קתני נמי אימתי זמן הזכרה):
ואיידי דתני בחג נידונין. כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר בנפשיה הואיל ונידונין בחג על המים ש''מ בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על המים דליתו לברכה להכי קתני מאימתי מזכירין:
Tossefoth non traduit
אלא תנא מראש השנה קא סליק. פירוש ור''ה הויא בסדר מועד ואם תאמר ואכתי ליתני בסדר זרעים וי''ל דהכא עיקר דאמר בחג נידונין על המים ואורחא דמילתא לרצות לפני שאלה לכך שביק עד הכא אבל בסדר זרעים אומרים מזכירין גבורות גשמים אפשר דמשמע לעולם כמו תחיית המתים או הבדלה בחונן הדעת:
וְלִיתְנֵי ''מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִים עַל הַגְּשָׁמִים''. מַאי ''גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים''? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי שֶׁיּוֹרְדִין בִּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר'', וּכְתִיב: ''הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת''.
Traduction
§ The Gemara asks a question with regard to the language of the mishna: And let the tanna simply teach: From when does one mention the rains. What is the meaning of the phrase: The might of the rains? Rabbi Yoḥanan said: Because the rains fall with might. The might of the rain displays God’s power in the world, as it is stated: ''Who does great things beyond comprehension, marvels without number'' (Job 5:9). And it is also written: ''Who gives rain upon the earth, and sends water upon the fields'' (Job 5:10).
Rachi non traduit
כתיב עושה גדולות עד אין חקר. אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם מה ברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב ביה גבורה:
Tossefoth non traduit
וליתני מאימתי מזכירין גשמים מאי גבורות גשמים אמר ר' יוחנן שיורדין בגבורה. תימה התם בברכות פ' אין עומדין (שם) קתני כי הכא מזכירין גבורות גשמים ושואלין הגשמים וכו' אמאי לא קא מקשה כמו הכא וליתני מזכירין על הגשמים מאי גבורות ויש לומר שאני הכא דהוי עיקר סדר של גשמים באיזה זמן מתחילין לאומרו ומאימתי פוסקין מלאומרו ומשום הכי פריך הכא טפי מהתם:
מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: אָתְיָא ''חֵקֶר'' ''חֵקֶר'' מִבְּרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם.
Traduction
The Gemara asks: From where may it be inferred that these verses indicate that rainfall is considered a mighty act of God? Rabba bar Sheila said: This is derived by means of a verbal analogy between the term ''comprehension'' here and the term ''comprehension'' from a passage that deals with the creation of the world.
כְּתִיב הָכָא: ''עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר'', וּכְתִיב הָתָם: ''הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ'', וּכְתִיב: ''מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה''.
Traduction
Rabba bar Sheila elaborates on this verbal analogy. It is written here: ''Who does great things that are beyond comprehension,'' and it is written there, with regard to the creation of the world: ''Have you not known? Have you not heard that the everlasting God, the Lord, the Creator of the ends of the earth, does not grow faint or weary? His discernment is beyond comprehension'' (Isaiah 40:28). This shows that both creation and rainfall are beyond comprehension. And concerning the creation of the world, it is written elsewhere: ''Who sets firm the mountains with Your strength; Who is girded with might'' (Psalms 65:7). From this verse it can be inferred that rainfall, like the creation of the world, reflects God’s might.
Tossefoth non traduit
וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. וזה גבי בריאת עולם וכי היכי דהאי חקר בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר נמי רוצה לומר גבורות אכן יש להקשות אמאי נקט גבורות טפי מכח וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות גשמים וי''ל דמן הדין נקט גבורות משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה אי נמי משום דהברכה מתחלת בגבורה להכי נקט גבורות:
וּמְנָא לַן דְּבִתְפִלָּה — דְּתַנְיָא: ''לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'', אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב — הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ תְּפִלָּה. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ''וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ''.
Traduction
The Gemara asks: And from where do we derive that rain must be mentioned specifically in the Amida prayer? The Gemara answers: As it was taught in a baraita with regard to the verse: ''To love the Lord your God and to serve Him with all your heart'' (Deuteronomy 11:13). Which is the service of God that is performed in the heart? You must say that this is referring to prayer. And, afterward, it is written: ''And I shall give the rain of your land in its due time, the first rain and the last rain'' (Deuteronomy 11:14). This juxtaposition teaches that it is appropriate to request rain while engaged in the service of the heart, i.e., prayer.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ בְּיַד שָׁלִיחַ, וְאֵלּוּ הֵן: מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּית הַמֵּתִים.
Traduction
§ The Gemara cites related statements concerning the idea that rainfall provides evidence of God’s might. Rabbi Yoḥanan said: There are three keys maintained in the hand of the Holy One, Blessed be He, which were not transmitted to an intermediary, i.e., God tends to these matters Himself. And they are: The key of rain, the key of birthing, and the key of the resurrection of the dead.
Rachi non traduit
ואמר רבי יוחנן שלש מפתחות. היינו שלא נמסרו לשליח אחד ביחד:
Tossefoth non traduit
שלשה מפתחות שלא נמסרו לשליח. וא''ת והא אמרינן (סנהדרין דף קיג.) דמפתח הגשמים נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב (מלכים א י''ז:
כ''ג) ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה''נ אומר בפירקין דלקמן (תענית דף כג.) וי''ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר''ל שלא נמסרו מעולם דהא של תחיית המתים ושל גשמים נמסרו אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם:
מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים — דִּכְתִיב: ''יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ''. מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה מִנַּיִן — דִּכְתִיב: ''וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע
Traduction
Rabbi Yoḥanan cites verses in support of his claim. The key of rain, as it is stated: ''The Lord will open for you His good treasure, the heavens, to give the rain of your land in its due time'' (Deuteronomy 28:12), indicates that rainfall is controlled by God Himself. From where is it derived that the key of birthing is maintained by God? As it is written: ''And God remembered Rachel and listened
Rachi non traduit
יפתח ה'. ולא שליח:
Tossefoth non traduit
וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה. פירוש שהוא בעצמו עשה וא''ת מהכא משמע דליכא אלא שלשה מפתחות וא''כ יש להקשות והא כתיב (ירמיהו נ':
כ''ה) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו ומשמע נמי שלא נמסרו לשליח וכמו ההיא וישמע אליה אלהים וגו' וא''כ אמאי לא חשיב לה וי''ל דלא חשיב כי אם אותן מפתחות של טובה ולהכי לא קא חשיב מפתח של זעם וא''ת דמשמע מהאי קרא דפתח ה' שלא נמסר מפתח של זעם לשליח והא אמרינן (פסחים דף קיח.) יורקמי שר של ברד הוי וי''ל מכלי זעם אחרינא קאמר שלא נמסרו לשליח אבל משום ברד לא דאותו של ברד נמסרו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source