Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 29a
אַנְתְּ צְבֵית לְ[אַ]חְרוֹבֵי בֵּיתָא — יְדָךְ אַשְׁלֵימְתְּ לֵיהּ.
Traduction
You want to destroy the Temple; I have given you your hand. It is as though one idol said to the other: You are seeking to destroy the Temple by causing Israel to pray to you; I, too, give you a hand to assist you.
Rachi non traduit
אנת צבית לאחרובי ביתיה וידך אשלימת ליה. הצלם אומר לחבירו אתה רצית להחריב ביתו של מקום שהטית ישראל אחריך ואני עשיתי בך נקמה ושילמתי לך ידי ל''א אנת צבית לאחרובי ביתא וידך [אושלית] לי לשון שאילת [כלים] כלומר ועלה בידי:
בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, מְנָלַן — דִּכְתִיב: ''וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן''. וְאָמַר מָר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, שְׁנִיָּה הֵקִים מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְשָׁלַח מְרַגְּלִים. וּכְתִיב: ''וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכָּן הָעֵדֻת''.
Traduction
§ The mishna taught: On the Ninth of Av, it was decreed upon our ancestors that they would not enter Eretz Yisrael. The Gemara asks: From where do we derive this? As it is written: ''And it came to pass in the first month in the second year, on the first day of the month, that the Tabernacle was erected'' (Exodus 40:17). And the Master said: In the first year after leaving Egypt, Moses built the Tabernacle. At the beginning of the second year, Moses erected the Tabernacle and sent the spies. And it is written: ''And it came to pass in the second year in the second month, on the twentieth day of the month, that the cloud was taken up from the Tabernacle of the Testimony'' (Numbers 10:11).
וּכְתִיב: ''וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים''. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם סָרוּ מֵאַחֲרֵי ה'. וּכְתִיב: ''וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''עַד חֹדֶשׁ יָמִים וְגוֹ''' — דְּהָווּ לְהוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין בְּסִיוָן,
Traduction
And it is further written: ''And they set forward from the mount of the Lord three days’ journey'' (Numbers 10:33). Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: That very day, they turned away from God by displaying their anxiety about leaving Mount Sinai. And it is written: ''And the mixed multitude that was among them fell a lusting, and the children of Israel also wept on their part, and said: Would that we were given flesh to eat'' (Numbers 11:4). And it is written that the Jews ate the meat ''for an entire month'' (Numbers 11:20). If one adds to the first twenty days an additional three days’ journey, these are twenty-three days. Consequently, the subsequent month of twenty-nine days of eating meat ended on the twenty-second of Sivan.
Rachi non traduit
ואמר רבי חמא בר חנינא אותו היום וכו'. מהר לשון מהר עכשיו כשתטול י''ט ימים מחדש אייר קודם עליית הענן פשו להו י' והנהו י' היו בין דרך שלשת ימים וז' דהסגרת מרים וחדש של כ''ט ימים שאכלו בשר הוה ל''ט והשתא אשתכח דמשה שלח מרגלים בכ''ט דסיון:
Tossefoth non traduit
דכתיב עד חדש ימים הוו להו כ''ב בסיון. פי' חשוב מעשרים ימים של ר''ח אייר עד סופו תמצא ט' ימים נמצא בכ' בסיון כ''ט ועד חדש ימים הוי שלשים ימים אם כן לפי זה תמצא מעשרים ושנים לחדש השני דזה אייר חדש שלם עד כ''ב דסיון וג' ימים שנסעו מהר ה' הרי ל''ג דל מינייהו ב' ימים דבעשרים בחדש נעלה הענן ואייתר להו שני ימים פשו כ''ג דל יומא מן שלשה שהאחד מן הג' ימים היה בכלל החדש שאייר חסר פש להו כ''ב.:
וּכְתִיב: ''וַתִּסָּגֵר מִרְיָם שִׁבְעַת יָמִים'' — דְּהָווּ לְהוּ עֶשְׂרִין וְתִשְׁעָה בְּסִיוָן, וּכְתִיב: ''שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים'',
Traduction
After this, the Jews traveled to Hazeroth, where Miriam was afflicted with leprosy, and it is written: ''And Miriam was shut out of the camp for seven days, and the people did not journey until Miriam was brought in again'' (Numbers 12:15). Including these seven days, they remained in Hazeroth until the twenty-ninth of Sivan before traveling on to Paran, and it is written immediately afterward: ''Send you men, that they may spy out the land of Canaan'' (Numbers 13:2).
וְתַנְיָא: בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּסִיוָן שָׁלַח מֹשֶׁה מְרַגְּלִים, וּכְתִיב: ''וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם''. הָנֵי אַרְבָּעִים יוֹם נְכֵי חַד הָווּ!
Traduction
And this calculation is taught in a baraita: On the twenty-ninth of Sivan, Moses sent the spies. And it is written: ''And they returned from spying out the land at the end of forty days'' (Numbers 13:25), which means that they came back on the Ninth of Av. The Gemara asks: These are forty days minus one. The remaining days of the days of Sivan, the entire month of Tammuz, and eight days of Av add up to a total of thirty-nine days, not forty.
Rachi non traduit
הני ארבעים נכי חד. ב' מסיון וכ''ט מתמוז הוה ל''א וח' מאב הוה ל''ט:
אָמַר אַבָּיֵי: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוֹיֵי מַלְּיוּהּ, דִּכְתִיב: ''קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי''.
Traduction
Abaye said: The month of Tammuz of that year was a full month of thirty days. Accordingly, there are exactly forty days until the Ninth of Av. And this is alluded to in the following verse, as it is written: ''He has called an appointed time against me to crush my young men'' (Lamentations 1:15). This indicates that an additional appointed day, i.e., a New Moon, was added so that this calamity would fall specifically on the Ninth of Av.
Tossefoth non traduit
אמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מליוה. ועשו אותו משלשים ימים כדי שיכלו המ' ימים בתשעה באב שלשים יום דתמוז ואחד דסיון דבכ''ט שלח המרגלים ותשעה באב הרי ארבעים ימים וביום תשעה באב שבו המרגלים מתור הארץ:
וּכְתִיב: ''וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא'', אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ לַיְלָה לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם — וַאֲנִי קוֹבֵעַ לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת.
Traduction
And it is further written: ''And all the congregation lifted up their voice and cried and the people wept that night'' (Numbers 14:1). Rabba said that Rabbi Yoḥanan said: That night was the night of the Ninth of Av. The Holy One, Blessed be He, said to them: You wept needlessly that night, and I will therefore establish for you a true tragedy over which there will be weeping in future generations.
חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, דִּכְתִיב: ''וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם וְגוֹ'''.
Traduction
§ The mishna further taught that on the Ninth of Av the Temple was destroyed the first time. The Gemara explains that this is as it is written: ''And in the fifth month, on the seventh day of the month, which was the nineteenth year of King Nebuchadnezzar, king of Babylon, Nebuzaradan, captain of the guard, a servant of the King of Babylon, came to Jerusalem. And he burnt the house of the Lord'' (II Kings 25:8–9). And it is also written: ''And in the fifth month, on the tenth day of the month, which was the nineteenth year of King Nebuchadnezzar, king of Babylon, Nebuzaradan, captain of the guard, who served the king of Babylon, came into Jerusalem. And he burnt the house of the Lord'' (Jeremiah 52:12–13).
וְתַנְיָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּשִׁבְעָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ''בֶּעָשׂוֹר''. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בֶּעָשׂוֹר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ''בְּשִׁבְעָה'', הָא כֵּיצַד? בְּשִׁבְעָה נִכְנְסוּ נָכְרִים לַהֵיכָל, וְאָכְלוּ וְקִלְקְלוּ בּוֹ שְׁבִיעִי שְׁמִינִי.
Traduction
And it is taught in a baraita: It is impossible to say that the Temple was burned on the seventh of Av, as it has already been stated, in Jeremiah, that it was destroyed on the tenth. And it is also impossible to say that the Temple was burned on the tenth of Av, as it has already been stated that it was destroyed on the seventh, in II Kings 25:8–9. How so; what actually occurred? On the seventh of Av, gentiles entered the Sanctuary, and on the seventh and the eighth they ate there and desecrated it, by engaging in acts of fornication.
וּתְשִׁיעִי סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה הֵצִיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר, וְהָיָה דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב''. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי הָיִיתִי בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר לֹא קְבַעְתִּיו אֶלָּא בָּעֲשִׂירִי, מִפְּנֵי שֶׁרוּבּוֹ שֶׁל הֵיכָל בּוֹ נִשְׂרַף. וְרַבָּנַן — אַתְחַלְתָּא דְפוּרְעֲנוּתָא עֲדִיפָא.
Traduction
And on the ninth, adjacent to nightfall, they set fire to it, and it continuously burned the entire day, as it is stated: ''Woe unto us, for the day has declined, for the shadows of the evening are stretched out'' (Jeremiah 6:4). This verse is interpreted as a prophecy about the evening when the Temple was burned. And this is what Rabbi Yoḥanan meant when he said: Had I been alive in that generation, I would have established the fast only on the tenth of Av because most of the Sanctuary was burned on that day. And the Sages, who established the fast on the ninth, how do they respond to that comment? They maintain that it is preferable to mark the beginning of the tragedy.
וּבַשְּׁנִיָּה מְנָלַן, דְּתַנְיָא: מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי, וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּיב.
Traduction
And the mishna further taught that the Temple was destroyed for the second time also on the Ninth of Av. The Gemara asks: From where do we derive that the Second Temple was destroyed on this date? It is taught in a baraita: A meritorious matter is brought about on an auspicious day, and a deleterious matter on an inauspicious day, e.g., the Ninth of Av, on which several tragedies had already occurred.
Rachi non traduit
ה''ג מגלגלין זכות על ידי זכאי:
וחובה על ידי חייב. היינו תשעה באב דרגילין להיות בו רעות:
אָמְרוּ: כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה, וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּמִשְׁמַרְתָּהּ שֶׁל יְהוֹיָרִיב הָיְתָה. וְהַלְּוִיִּם הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה, וְעוֹמְדִין עַל דּוּכָנָם. וּמָה שִׁירָה הָיוּ אוֹמְרִים? ''וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם'', וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר ''יַצְמִיתֵם ה' אֱלֹהֵינוּ'', עַד שֶׁבָּאוּ נָכְרִים וּכְבָשׁוּם. וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה.
Traduction
The Sages said: When the Temple was destroyed for the first time, that day was the Ninth of Av; and it was the conclusion of Shabbat; and it was the year after a Sabbatical Year; and it was the week of the priestly watch of Jehoiarib; and the Levites were singing the song and standing on their platform. And what song were they singing? They were singing the verse: ''And He brought upon them their own iniquity, and He will cut them off in their own evil'' (Psalms 94:23). And they did not manage to recite the end of the verse: ''The Lord our God will cut them off,'' before gentiles came and conquered them. And likewise, the same happened when the Second Temple was destroyed.
Rachi non traduit
מוצאי שבת. יום ראשון:
מוצאי שביעית. שמינית:
דוכן. מקום עשוי כעין איצטבא ועליו לוים עומדין לשורר:
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם ה' אלהינו. במזמור אל נקמות ה' והוא שיר של יום רביעי והאי דאמרי ליה ביום ראשון אילייא בעלמא הוה דנפל בפומייהו כדאמרינן בערכין (דף יב.) פי' אילייא קינה שכן תרגום יונתן בן עוזיאל שא קינה (יחזקאל כ''ח:י''ב) טול אילייא וכמו אלי כבתולה חגורת שק על בעל נעוריה (יואל א':ח') שפירושו קונני ובכי:
Tossefoth non traduit
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו האויבים וכו'. פי' באותו פסוק יש ב' פעמים יצמיתם ולא הספיקו לומר השני עד שבאו וכבשום ואומר ר''י אע''ג דאין אותו פסוק כלל במזמור שיר של מוצ''ש אירע להם כך שאמרו אותו פסוק ובירושל' מפרש אילייא נקט פירוש אילייא הוי כמו אלי כבתולה דהוי לשון קינה כמו שקורין העולם ריאוני''א בלע''ז:
נִלְכְּדָה בֵּיתֵּר — גְּמָרָא.
Traduction
The mishna teaches that Beitar was captured on the Ninth of Av. The Gemara explains that this is known by tradition.
נֶחֶרְשָׁה הָעִיר — תַּנְיָא: כְּשֶׁחָרַשׁ טוֹרָנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת הַהֵיכָל, נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַהֲרִיגָה. בָּא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן וְעָמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְאָמַר: בַּעַל הַחוֹטֶם מִתְבַּקֵּשׁ, בַּעַל הַחוֹטֶם מִתְבַּקֵּשׁ. שָׁמַע רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲזַל טְשָׁא מִינַּיְיהוּ.
Traduction
§ The mishna taught that on the Ninth of Av the city of Jerusalem was plowed. It is taught in a baraita: When the wicked Turnus Rufus plowed the Sanctuary, a decree was issued against Rabban Gamliel for execution. A certain Roman officer came and stood in the study hall and said surreptitiously: The man with the nose is wanted; the man with the nose is wanted. This was a hint that Rabban Gamliel, who stood out in his generation like a nose protruding from a face, was sought by the government. Rabban Gamliel heard and went into hiding.
Rachi non traduit
נחרשה העיר. כדכתיב (מיכה ג':י''ב) ציון שדה תחרש שנחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה:
בעל החוטם. בעל קומה וצורה ל''א גדול הדור:
מתבקש. ליהרג ברמז אמר ליה שלא יכירו בו אנשי המלך:
טשא. נחבא כמו טשו במערתא (שבת דף לג:):
אֲזַל לְגַבֵּיהּ בְּצִנְעָא אֲמַר לֵיהּ: אִי מַצֵּילְנָא לָךְ מַיְיתֵית לִי לְעָלְמָא דְּאָתֵי? אֲמַר לֵיהּ: הֵן. אָמַר לֵיהּ: אִשְׁתְּבַע לִי. אִשְׁתְּבַע לֵיהּ. סְלֵיק לְאִיגָּרָא נָפֵיל וּמִית. וּגְמִירִי, דְּכִי גָּזְרִי גְּזֵירְתָּא וּמִית חַד מִינַּיְיהוּ מְבַטְּלִי לִגְזֵרְתַּיְיהוּ. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אוֹתוֹ הֶגְמוֹן מְזוּמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
Traduction
The Roman officer went to him in private, and said to him: If I save you from death, will you bring me into the World-to-Come? Rabban Gamliel said to him: Yes. The officer said to Rabban Gamliel: Swear to me. He swore to him. The officer ascended to the roof, fell, and died. And the Romans had a tradition that when they issued a decree and one of their advisors died, they would cancel the decree. The officer’s sacrifice saved Rabban Gamliel’s life. A Divine Voice emerged and said: That officer is designated for the life of the World-to-Come.
Rachi non traduit
אזל. האדון אצל רבן גמליאל בצנעא:
ומית חד מינייהו. מן היועצין וכסבורין שאירע להן על שהרעו לגזור:
תָּנוּ רַבָּנַן: מִשֶּׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, נִתְקַבְּצוּ כִּיתּוֹת כִּיתּוֹת שֶׁל פִּרְחֵי כְּהוּנָּה וּמַפְתְּחוֹת הַהֵיכָל בְּיָדָן, וְעָלוּ לְגַג הַהֵיכָל, וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הוֹאִיל וְלָא זָכִינוּ לִהְיוֹת גִּזְבָּרִין נֶאֱמָנִים — יִהְיוּ מַפְתְּחוֹת מְסוּרוֹת לָךְ. וּזְרָקוּם כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְיָצְתָה כְּעֵין פִּיסַּת יָד וְקִיבְּלָתַן מֵהֶם. וְהֵם קָפְצוּ וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הָאוּר.
Traduction
The Sages taught: When the Temple was destroyed for the first time, many groups of young priests gathered together with the Temple keys in their hands. And they ascended to the roof of the Sanctuary and said before God: Master of the Universe, since we did not merit to be faithful treasurers, and the Temple is being destroyed, let the Temple keys be handed to You. And they threw them upward, and a kind of palm of a hand emerged and received the keys from them. And the young priests jumped from the roof and fell into the fire of the burning Temple.
וַעֲלֵיהֶן קוֹנֵן יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: ''מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה''. אַף בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר: ''מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר''.
Traduction
And the prophet Isaiah lamented over them: ''The burden of the Valley of Vision. What ails you now that you have all gone up to the roofs? You that were full of uproar, a tumultuous city, a joyous town, your slain are not slain with the sword, nor dead in battle'' (Isaiah 22:1–2). This is referring to the young priests who died by throwing themselves off the roof into the fire. And even with regard to the Holy One, Blessed be He, it is stated: ''For it is a day of trouble, and of trampling, and of confusion for the Lord of hosts, in the Valley of Vision; a shouting over walls and a cry to the mountain'' (Isaiah 22:5). This verse indicates that even God shouts over the destruction of the Temple.
Rachi non traduit
גיא חזיון. ירושלים שהכל מסתכלין שם:
מקרקר. לשון יללה:
קיר ושוע. מקונן וזועק לשון הנה קול שועת בת עמי (ירמיהו ח) קיר כמו קירי דבשחיטת חולין (דף קלט:):
אל ההר. בשביל הר ציון ששמם:
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה וְכוּ'. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כְּשֵׁם שֶׁמִּשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה — כָּךְ מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה.
Traduction
§ The mishna teaches that from when the month of Av begins, one decreases acts of rejoicing. Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, said in the name of Rav: Just as when Av begins one decreases rejoicing, so too when the month of Adar begins, one increases rejoicing.
Rachi non traduit
משנכנס אדר. ימי נסים היו לישראל פורים ופסח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source