Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 47b
מַאי לָאו, זְמַן? לֹא, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּתְפִלָּה.
Traduction
What, is it not that the blessing mentioned is the blessing of time, in support of the opinion of Rabbi Yoḥanan? The Gemara rejects this possibility: No, the blessing here is Grace after Meals and the Amida prayer, where mention is made of the Eighth Day of Assembly and not of Sukkot. Therefore, there is no support for the opinion of Rabbi Yoḥanan that one recites the blessing of time on the Eighth Day of Assembly.
Rachi non traduit
מאי לאו זמן. הך ברכה דקאמר ר' יהודה מאי היא לאו היינו זמן לעצמו:
ברכת המזון. דעד השתא אמרי' את יום חג הסוכות הזה וכאן את יום שמיני חג עצרת הזה:
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ זְמַן — זְמַן כָּל שִׁבְעָה מִי אִיכָּא? הָא לָא קַשְׁיָא: דְּאִי לָא בָּרֵיךְ הָאִידָּנָא — מְבָרֵךְ לִמְחַר, אוֹ לְיוֹמָא אַחֲרִינָא.
Traduction
The Gemara says: So too, it is reasonable that this is the proper understanding of the baraita, as should it enter your mind that the baraita is referring to the blessing of time, is there a blessing of time all seven days of Sukkot? One recites the blessing only on the first day. The Gemara responds: This is not difficult, and that is no proof that the baraita is not referring to the blessing of time, as the baraita could mean that if one did not recite the blessing today, on the first day, he recites the blessing on the next day or on another day of the Festival. Under those circumstances the blessing of time may be recited on any of the seven days.
מִכָּל מָקוֹם כּוֹס בָּעֵינַן! לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב נַחְמָן, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: זְמַן אוֹמְרוֹ אֲפִילּוּ בַּשּׁוּק. דְּאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן כּוֹס — כּוֹס כֹּל יוֹמָא מִי אִיכָּא? דִּלְמָא דְּאִיקְּלַע לֵיהּ כּוֹס.
Traduction
The Gemara asks: How could one recite the blessing of time on each of the days of Sukkot if in any case we require the blessing to be recited over a cup of wine, and not everyone has access to wine during the intermediate days of the Festival? From the fact that the Gemara does not consider this factor, let us say that this baraita supports the opinion of Rav Naḥman, as Rav Naḥman said: One recites the blessing of time even in the marketplace, without wine, as, if you say that we require a cup of wine in order to recite the blessing of time, is there a cup of wine available every day that would enable one to recite the blessing during the intermediate days of the Festival? The Gemara rejects this proof: Perhaps the baraita is referring to a case where a cup of wine happened to become available to him. The baraita is not describing the preferred method of reciting the blessing but merely a possibility.
Rachi non traduit
מ''מ. היכי משכחת לה זמן בחולו של מועד ואפי' לא בריך יומא קמא הא בעינא כוס של יין ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד:
לימא. הא דקתני ברכה כל ז' ומפרש' דהיינו זמן:
מסייע לר''נ. דאמר אומרו בשוק בלא כוס:
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה שְׁמִינִי טָעוּן לִינָה? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְפֶסַח שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ טָעוּן לִינָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ'', וּכְתִיב: ''שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת''. אֶת שֶׁטָּעוּן שִׁשָּׁה — טָעוּן לִינָה, אֶת שֶׁאֵינוֹ טָעוּן שִׁשָּׁה — אֵינוֹ טָעוּן לִינָה. לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי נָמֵי שְׁמִינִי שֶׁל חַג?
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda really hold that the Eighth Day of Assembly requires one to stay overnight at its conclusion? But wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: From where is it derived that the second Pesaḥ, when the Paschal lamb is brought by those who were impure and unable to sacrifice it on the first Pesaḥ, does not require staying overnight at its conclusion? As it is stated with regard to the first Pesaḥ: ''And you shall turn in the morning and go unto your tents'' (Deuteronomy 16:7), and immediately thereafter it is written: ''Six days you shall eat matzot'' (Deuteronomy 16:8). From the juxtaposition of these two verses Rabbi Yehuda derives the following: That which requires observance of the six subsequent days requires staying overnight; that which does not require observance of the six subsequent days does not require staying overnight. What does this juxtaposition come to exclude? Is it not to exclude the eighth day of the Festival, as it is not followed by the observance of six days?
Rachi non traduit
מנין לפסח שני. האמור לטמאים לעשותו בחדש השני שאינו טעון לינה בירושלים:
ופנית בבקר. וסמיך ליה ששת ימים וגו' פסח שני אינו אסור בחמץ אלא שטעון מצה למצוה ואוכל חמץ מיד:
ה''ג מאי לאו למעוטי נמי שמיני. דכיון דאינו אלא י''ט יחיד אינו טעון לינה:
לָא, לְמַעוֹטֵי פֶּסַח שֵׁנִי דִּכְווֹתֵיהּ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: הַבִּיכּוּרִים טְעוּנִין קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר תְּנוּפָה — רַבִּי יְהוּדָה, וְקָאָמַר: טָעוּן לִינָה.
Traduction
The Gemara rejects this: No, it comes to exclude the second Pesaḥ, which is similar to the first Pesaḥ in terms of its offering, and it teaches that since it is not followed by the observance of six days there is no obligation to stay overnight. The Gemara says: So too, it is reasonable to say that Rabbi Yehuda is excluding the second Pesaḥ, as we learned in a mishna: The first fruits require a peace-offering to be brought with them, a song unique to the occasion, sung by the Levites, waving, and staying overnight. Whom did you hear who said that first fruits require waving? It is Rabbi Yehuda, and the mishna is saying that first fruits require staying overnight. Apparently, Rabbi Yehuda excludes only the second Pesaḥ from the requirement of staying overnight.
Rachi non traduit
לא למעוטי פסח שני דכוותיה. אינו ממעט אלא פסח שני לבדו דבפסח קאי ופסח קממעט אבל שבועות ושמיני עצרת אע''ג דלא איתנהו ז' ימים טעון לינה:
ה''נ מסתברא. דלא ממעיט ר' יהודה אלא פסח שני לחוד:
טעונין קרבן. להביא עמהם שלמים ובהש''ס ירושלמי יליף מושמחת בכל הטוב (דברים כ''ו:י''א) ואין שמחה אלא שלמים דכתיב (שם כז) וזבחת שלמים ואכלת ושמחת ושיר נמי יליף לה מבכל הטוב ואין טוב אלא שיר והלוים היו אומרים אותו ומהו שיר ארוממך ה' כי דליתני (תהילים ל':ב') דכתיב (יחזקאל ל''ג:ל''ב) יפה קול ומטיב נגן ובספרי (פרשת ראה) נמי תניא בכל הטוב זה השיר:
ותנופה. לקמיה יליף לה:
ולינה. התם יליף לה ופנית בבקר הא למדת שכל הפינות שאתה פונה לא יהו אלא בבקר:
מאן שמעת ליה דאמר תנופה. לביכורים:
ר' יהודה. כדלקמן:
וקאמר הכא טעונין לינה. ואע''ג דאין טעונין ששה:
Tossefoth non traduit
הביכורים טעונים קרבן שיר תנופה ולינה. בפ' ג' דביכורים (מ''ו) מפרש דבאמצע הקריאה היתה תנופה דתנן הגיע לארמי אובד אבי מוריד הסל מכתפו ואוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו וקורא מארמי אובד אבי עד שגומר כל הפרשה כולה ומניחו בצד המזבח ומשתחוה ויוצא משמע שלא היה מניף אלא בשעת הקריאה אבל בספרי (פרשת ראה) משמע דאיכא שתי תנופות דקתני והנחתו לפני ה' אלהיך מלמד שטעונין תנופה ב' פעמים אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחויה והתם בספרי דרש ב' תנופות מדכתיב ולקח הכהן הטנא מידך כר' אליעזר בן יעקב ושמא סבר לה נמי כרבי יהודה דדריש הכא והנחתו זו תנופה ולהכי בעי ב' תנופות דולקח הכהן באמצע קריאה כתיב וכי כתיב והנחתו גבי השתחויה כתיב ומשמע ליה לשון תנופה מלשון לך נחה את העם (שמות לב) מנא''ר בלע''ז ומוליך ומביא א''נ מדאחר הנחת כהן כתיב' עוד הנחה אחריתא לאחר קריא' ש''מ דלאחר הנחת כהן חזר ונטלו כדי לחזור ולהניף אחר קריאה דהיינו בשעת השתחויה אבל קשה דבפרק בתרא דמכות (דף יח:) אמרינן מאן תנא דפליג עליה דרבי יהודה ר''א בן יעקב מנא ליה דפליגי דלמא דרשי תרוייהו כמו תנא דספרי והתם משמע דר''א מייתי ליה והנחתו לומר דהנחה מעכבת בהן ושמא מדלא מייתי כל חד דרש' דחבריה מכלל דלא ס''ל ומיהו קשה דרבי יהודה דריש תנופה מוהנחתו ואפ''ה מוקי לה בשעת קריאה כדתנן פרק ג' דביכורים (מ''ו) משום דוהניחו [קמא] גבי קריאה כתיב לכך נראה דבספרי דריש תנופה להשתחויה מדאיתקש להנחה ועוד תנא שלישי דלית ליה תנופה כלל כדמשמע הכא מאן שמעת דאמר תנופה רבי יהודה מכלל דרבנן לא בעו תנופה כלל והוא תנא פרק כל המנחות באות מצה (מנחית דף סא.) דתנן התם גבי ואלו טעונות תנופות הביכורים כדברי ר''א בן יעקב שמע מינה דלרבנן לא בעו תנופה וכי קאמר במכות מאן תנא דפליג עליה דרבי יהודה ר''א בן יעקב ניחא ליה לאתויי תנא דמשכח בהדיא ועוד י''ל דב' תנופות לאו דוקא אלא לפי שיש ביכורים שאין טעונין קריאה כגון מן החג ועד החנוכה כדתנן פ''ק דביכורים (מ''ו) וקאמר דהטעונין קריאה מניף בשעת קריאה ושאין בהן קריאה מניף בשעת השתחואה:
דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ''וְהִנַּחְתּוֹ'' — זוֹ תְּנוּפָה. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּנוּפָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַנָּחָה מַמָּשׁ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''וְהִנִּיחוֹ'', הֲרֵי הַנָּחָה אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''וְהִנַּחְתּוֹ'' — זוֹ תְּנוּפָה.
Traduction
Rabbi Yehuda holds that first fruits require waving, as it was taught in a baraita: Rabbi Yehuda says that it is stated with regard to first fruits: ''And you shall set it down before the Lord your God,'' (Deuteronomy 26:10), and this is referring to waving before the altar the basket containing the first fruits. Do you say that this is referring to waving, or perhaps it is referring only to actually setting it down adjacent to the altar? When the Torah says: ''And the priest shall take the basket from your hand and set it down before the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 26:4), setting it down is already stated. How, then, do I establish the meaning of the verse: ''And you shall set it down''? This is referring to waving.
Rachi non traduit
דתניא. דאית ליה לרבי יהודה תנופה בביכורים:
והנחתו זו תנופה. דבראש הפרשה נאמר ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני ה' וגו' ובסיפיה נאמר והנחתו מכלל שחזר ונטלו ולמה נטלו לתנופה:
זו הנחה. שמגיד לך שמצוה להניחו לפני המזבח ואח''כ יטלוהו הכהנים ויאכלוהו:
וְדִלְמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, דְּתַנְיָא: ''וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ'' — לִימֵּד עַל הַבִּיכּוּרִים שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
Traduction
The Gemara asks: And perhaps the baraita that requires one to stay overnight when bringing first fruits to Jerusalem is not in accordance with Rabbi Yehuda’s opinion. Rather, it is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who also holds that first fruits require waving. As it was taught in a baraita that it is written: ''And the priest shall take the basket from your hand'' (Deuteronomy 26:4), which taught concerning first fruits that they require waving. This is the statement of Rabbi Eliezer ben Ya’akov.
Rachi non traduit
ודלמא. ההיא דקתני תנופה ולינה ר''א בן יעקב הוא דשמעי' ליה נמי דאמר טעונין תנופה אבל כרבי יהודה לא מתוקמא דאית ליה לר' יהודה כל שאין טעון ששה אין טעון לינה ולא תילף מהכא סברא דידך:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב? אָתְיָא ''יָד'' ''יָד'' מִשְּׁלָמִים, כְּתִיב הָכָא: ''וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ'', וּכְתִיב הָתָם: ''יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה'''.
Traduction
The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov? How does he derive the waving of the first fruits from this verse? The Gemara answers: This is derived by means of a verbal analogy between the term ''hand'' written with regard to first fruits and the term ''hand'' written with regard to a peace-offering. It is written here, with regard to first fruits: ''And the priest shall take the basket from your hand,'' and it is written there, with regard to a peace-offering: ''His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire; the fat with the breast shall he bring, that the breast may be waved before the Lord'' (Leviticus 7:30).
Rachi non traduit
ידיו תביאינה. בבעלים דשלמים כתיב גבי תנופה דכתיב בסיפיה להניף אותו תנופה וגו':
מָה כָּאן — כֹּהֵן, אַף לְהַלָּן — כֹּהֵן. וּמָה לְהַלָּן — בְּעָלִים, אַף כָּאן — בְּעָלִים. הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יָד בְּעָלִים וּמֵנִיף.
Traduction
In addition, one can derive by means of the verbal analogy that just as here, with regard to first fruits, a priest performs the waving, so too, with regard to a peace-offering, a priest performs the waving. And just as there, with regard to a peace-offering, the owner performs the waving, so too here, with regard to first fruits, the owner performs the waving. How so? How can both the priest and the owner perform the waving? The owner places his hands beneath the peace-offering or under the first fruits, and the priest places his hand under the hand of the owner and waves it together with him. In any event, Rabbi Eliezer ben Ya’akov requires waving of the first fruits. Therefore, it is possible that the baraita is stated in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov and no conclusive proof can be cited with regard to the opinion of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
מה כאן. בביכורים כהן דכתיב ולקח הכהן:
תחת יד הבעלים. בעלים אוחזים בשפת הטנא וכהן מניח ידיו תחת שוליו וכן מפרש במסכת ביכורים (פ''ג מ''ו):
Tossefoth non traduit
כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. לאו דוקא קאמר תחת יד הבעלים ממש דא''כ הויא חציצה בין הכלי ובין הכהן ובסוף שתי מדות מסקינן גבי בעלים חברים לנפו כולהו בהדי הדדי קא הויא חציצה אלא כדתנן פרק ג' דביכורים (מ''ו) גבי סל של ביכורים אוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו והיינו תחת יד הבעלים ומיהו בההיא דבעלים חברים פי' שם בקונט' דבתנופת הכהן לא איכפת לן אם יש בה חציצה דעיקר תנופה בבעלים היא ותימה היא מנא ליה הא דתרוייהו כתיבי והתם (מנחות דף סא:) תניא גבי תנופה דשלמים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף כיצד עושה מניח אימורין על פיסת היד וחזה ושוק עליהם והתם מצינו למימר שאוחז הכהן באימורים היוצאין חוץ לפיסת היד ולפי שהבעלים למעלה קאמר תחת יד הבעלים ובירושלמי דסוטה משמע קצת דהוי בנגיעה ממש גבי תנופת מנחת סוטה דפריך בירושלמי ואין הדבר כעור מביא מפה ואינו חוצץ מביא כהן זקן ואפילו תימא ילד אין יצר הרע מצוי לאותה שעה מיהו מצינו למימר דאף על פי שזה למטה מן הכלי וזה למעלה מן הכלי פעמים שנוגעין ידו בידה על ידי שמתעסקין בתנופה:
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? רַב נַחְמָן אָמַר: אוֹמְרִים זְמַן בִּשְׁמִינִי שֶׁל חַג, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין אוֹמְרִים זְמַן בִּשְׁמִינִי שֶׁל חַג. וְהִלְכְתָא: אוֹמְרִים זְמַן בִּשְׁמִינִי שֶׁל חַג.
Traduction
What halakhic conclusion was reached concerning the blessing of time? Rav Naḥman said: One recites the blessing of time on the eighth day of the festival of Sukkot. And Rav Sheshet said: One does not recite the blessing of time on the eighth day of the Festival. The Gemara concludes: And the halakha is that one recites the blessing of time on the eighth day of the Festival.
Rachi non traduit
מאי הוי עלה. דזמן בשמיני:
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: שְׁמִינִי
Traduction
The Gemara notes: It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Naḥman: The eighth day
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source