Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 39a

מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ?! אֶלָּא הָתָם וְהָכָא אַסּוֹקֵי מִילְּתָא הִיא, וְלֵית לַן בַּהּ). אָמַר רָבָא: לָא לֵימָא אִינִישׁ ''יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא'' וַהֲדַר ''מְבָרַךְ'', אֶלָּא ''יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ'' בַּהֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ?! אֶלָּא, הָתָם וְהָכָא אַסּוֹקֵי מִילְּתָא הוּא, וְלֵית לַן בַּהּ.

Traduction

You, who are as great in this generation as Moses, did you speak well? It is not so; rather, both there and here, whether he recites it with or without pause, the latter part of the verse is the conclusion of the matter, and we have no problem with it, as it is clear that his intention is to recite the entire verse: ''Blessed is one who comes in the name of the Lord.'' Rava said: Let a person not recite in the kaddish prayer: May His great name, and then, after pausing, recite: Be blessed. Rather, let him recite without pause: May His great name be blessed. Rav Safra said to Rava: You, who are as great in this generation as Moses, did you speak well? It is not so, rather, both there and here, whether he recites it with or without pause, the latter part of the verse is the conclusion of the matter, and we have no problem with it.

Rachi non traduit

משה. גדול הדור:

[שפיר קאמרת]. בתמיה:

כל אסוקי מלתא הואיל וכוונתו לגמור לית לן בה:

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּוֹל. תָּנָא: רַבִּי כּוֹפֵל בָּהּ דְּבָרִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא מוֹסִיף בָּהּ דְּבָרִים. מַאי מוֹסִיף? אָמַר אַבָּיֵי: מוֹסִיף לִכְפּוֹל מֵ''אוֹדְךָ'' וּלְמַטָּה.

Traduction

§ The mishna continues: In a place where they were accustomed to repeat certain verses he too should repeat them. It was taught in the Tosefta: Rabbi Yehuda HaNasi repeats certain matters in hallel. Rabbi Elazar ben Perata adds certain matters in hallel. The Gemara asks: What does he add? Abaye said: He continues repeating additional verses in hallel, those from: I will thank You, and onward until the end of the psalm, as is the custom even today.

Rachi non traduit

כופל בה דברים. מאנא והלאה:

מוסיף בה. בהלל מוסיף לכפול על כפילתו של רבי:

מאודך ולמטה. כדפרי' לעיל שכל המזמור כפול מראשו ועד כאן:

לְבָרֵךְ — יְבָרֵךְ. אֲמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחֲרָיו, אֲבָל לְפָנָיו — מִצְוָה לְבָרֵךְ. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּיתָן. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ''עוֹבֵר'', לִישָּׁנָא דְּאַקְדּוֹמֵי הוּא? דְּאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דִּכְתִיב: ''וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר וַיַּעֲבוֹר אֶת הַכּוּשִׁי''. אַבָּיֵי אָמַר, מֵהָכָא: ''וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם''. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ''וַיַּעֲבוֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם''.

Traduction

§ The mishna continues: In a place where the custom is to recite a blessing when reciting hallel, he should recite a blessing. Abaye said: The Sages taught that the obligation to recite a blessing is dependent on custom only with regard to the blessing recited after hallel. However, before hallel, there is a mitzva to recite a blessing, as Rav Yehuda said that Shmuel said: With regard to all the mitzvot, one recites a blessing over them prior to [over] their performance. The Gemara asks: From where may it be inferred that the word over is the language of priority? It is as Rav Naḥman bar Yitzḥak said that it is written: ''And Ahimaaz ran by the way of the plain and overtook [vaya’avor] the Cushite'' (II Samuel 18:23). Abaye said: It is derived from here: ''And he passed [avar] before them'' (Genesis 33:3). And if you wish, say instead that the proof is from here: ''And their king passed [vaya’avor] before them and the Lord at their head'' (Micah 2:13).

Rachi non traduit

ל''ש. דתליא ברכה במנהג אלא ברכה שלאחריו:

עובר. קודם:

ויעבור את הכושי. קדמו לרוץ לפניו:

Tossefoth non traduit

אבל לפניו מצוה לברך. כי האי גוונא אמרי' גבי מגילה פ' הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כא:) וכן תנן פרק בא סימן (נדה נא:) ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו ומפרש בגמ' לאתויי ריחני הוה מצי למימר לאתויי הלל ומגילה במקום שנהגו שלא לברך אחריהן אלא ריחני פסיקא ליה וכמו כן הוה מצי למימר מצות טובא כגון ציצית ושופר וסוכה ולולב למאי דפי' ר''ת דאין מברכין לשמור חוקיו אלא אתפילין לחודייהו ודוקא כשמסלקן משום לילה וכמאן דאמר לילה לאו זמן תפילין הוא:

עובר לעשייתן. מטעם זה צריך לברך אלולב קודם שיטלנו דאי לאחר שנטלו מדאגבהיה נפק ביה כדאמרי' בסוף פירקין (סוכה דף מב.) ומיהו לא מסתבר כלל דהיאך יברך עליו והוא מונח בכלי הא אמר בהקומץ רבה (מנחות לה:
ושם) תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה וכל שעה שאין המצוה מזומנת בידו לעשות לא מיסתבר כלל לברך עליו ושמא משיתחיל ליטול לולב קודם שיטול האתרוג מברך והיינו עובר לעשייתן שמעכבים זה את זה אי נמי לאחר שנוטל שניהם אלא שהופך אחד מהן כדאמרינן בסוף פירקין (סוכה דף מב.) כשהפכו דאין יוצא במצות אלא דרך גדילתן כדדרשינן פרק לולב וערבה (לקמן סוכה מה:) מדכתיב עצי שטים עומדים ואפי' נקיט להו כדרך גדילתן אפשר שיתכוין שלא לצאת בו עד אחר ברכה דאע''ג דאמרי' בסוף ראוהו ב''ד (ר''ה כח:) דמצות אינן צריכין כוונה מ''מ בעל כרחו לא נפיק והא דלא משני הכא בסוף פירקין (סוכה דף מב.) דמיירי באדם שאינו בקי שהולך אצל בקי ללמוד אי נמי משום דלא גמרה מצותו עד אחר ניענוע דמהאי טעמא נמי מברכין אנטילת ידים אחר נטילה דלא גמר מצותו עד אחר ניגוב כדאמרי' פ''ק דסוטה (דף ד:) דאסור לאכול בלא ניגוב ידים ומיהו לא דמי כולי האי דניענוע אינו אלא מכשירי מצוה בעלמא ולא מעכב כדאמרי' (פ''ק דסוטה) בסוף פירקין מדאגביה נפק ביה ומשני כשהפכו ולא משני בשלא ניענע ומיהו אמת הוא דלבתר דנפק ביה מברך כדמוכח פ''ק דפסחים (דף ז: ושם) דפליגי בעל ביעור חמץ דמר סבר לשעבר משמע טפי ומר סבר להבא נמי משמע ופריך מהעושה לולב לעצמו דקתני נטלו לצאת בו אומר על נטילת לולב וקשיא למאן דמברך לבער ומשני שאני התם דבעידנא דאגבהינהו נפק ביה ופריך אי הכי לצאת יצא בו מיבעי לי' ומשני משום דקבעי למיתני סיפא לישב בה תנא רישא לצאת בו וצריך לומר על כרחך הואיל והמצוה לא נגמר עדיין לגמרי דבעי ניענוע מברך ועוד כדאמרי' בסוף פירקין (סוכה דף מא:) מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מתוך ביתו ולולבו בידו נכנס לבית הכנסת ולולבו בידו קורא ק''ש ולולבו בידו אע''פ שכל אלו הדברים אין מעכבין מ''מ הואיל ויש בדבר מצוה מן המובחר חשיב כעובר לעשייתן ובהדיא אמר בירושלמי דברכות פרק הרואה גבי ציצית העושה ציצית לעצמו אומר בא''י אמ''ה אקב''ו לעשות ציצית נתעטף בה אומר אקב''ו להתעטף בציצית והיינו טעמא לפי שהמצוה מושכת כל זמן שהוא מעוטף ועומד ומ''מ לא לגמרי דמי ללולב דהתם מברך על נטילת לולב ומשנטל עברה כבר עיקר מצוה והתם בירו' פליגי מצות מאימתי מברך עליהן רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן רב הונא אמר בשעת עשייתן:

מַתְנִי' הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵירוֹ בַּשְּׁבִיעִית — נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְלוֹקְחוֹ בַּשְּׁבִיעִית.

Traduction

MISHNA: In the case of one who purchases a lulav from another who is an am ha’aretz during the Sabbatical Year, the seller gives him an etrog along with it as a gift, as he is not permitted to purchase the etrog during the Sabbatical Year because it is prohibited to engage in commerce with Sabbatical-Year produce.

Rachi non traduit

מתני' הלוקח לולב מחבירו. לי נראה דהלוקח לולב מעם הארץ גרסי' דהא בעם הארץ קמיירי כדאמרי' בגמ' ועם הארץ לגבי חבר לא קרי ליה חבירו ואי לוקח נמי עם הארץ מי ציית לן להחזיק חבירו בחשוד:

נותן לו אתרוג במתנה. חבר שקונה הושענא כולה מעם הארץ בשביעית יבקש ממנו ליתן לו אתרוג במתנה:

לפי שאין רשאי כו'. בגמ' מפרש טעמא:

Tossefoth non traduit

הלוקח לולב מחבירו בשביעית. פירש בקונטרס דמעם הארץ מוקמי לה בגמרא ועם הארץ לגבי חבר לא קרי חבירו ועל חנם דחק דאשכחן בדוכתי טובא דקרי ליה חבירו דתנן בפ' הניזקין (גיטין סא. ושם) משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית ובפרק בכל מערבין (עירובין לב. ושם) האומר לחבירו צא ולקט לך תאנים מתאנתי אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי וקתני סיפא בד''א בעם הארץ ובשבת פרק שואל (שבת דף קנ.) לא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים ומוקי לה בחבירו נכרי:

גְּמָ' לֹא רָצָה לִיתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה, מַהוּ? אָמַר רַב הוּנָא: מַבְלַיע לֵיהּ דְּמֵי אֶתְרוֹג בְּלוּלָב. וְלִיתֵּיב לֵיהּ בְּהֶדְיָא?

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: If, the seller did not want to give him the etrog as a gift, what is the halakha? How should the buyer purchase the etrog? Rav Huna said: He incorporates the cost of the etrog into the price of the lulav. He should purchase the lulav at an inflated price to cover the cost of the etrog as well. The Gemara asks: And let the buyer give the seller the money for the etrog directly; why employ artifice in the transaction?

Rachi non traduit

גמ' מבליע ליה דמי אתרוג בלולב. ימכור לולב ביוקר עד שיתן לו אתרוג במתנה:

וליתיב ליה. דמי אתרוג בהדיא מ''ט אין רשאי ללוקחו בשביעית:

Tossefoth non traduit

וליתיב ליה דמי האתרוג בהדיא. מ''ט אין רשאי ללוקחו דאי משום דאסור לעשות סחורה בפירות שביעית לא חשיב סחורה אלא כי ההיא דמסכת שביעית פ''ז (מ''ג) לא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו לקח לעצמו והותיר מותר למכור פי' היינו לוקח היינו לוקט כדקתני סיפא אבל הוא לוקט ובהדיא קתני בתוספתא ולא יהא לוקט וכשמוכר בשוק הוא הלוקט עצמו אסור [דללקט] לאכלה אמר רחמנא ולא ללקט לסחורה דהיינו למכור אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו דלא חשיב סחורה כיון דהוא לא ליקטם ובירושל' אמרי' האחין מלקטין ואחד מוכר על ידיהן דעל ידי הבלעה מוכר שלו ושל חבירו א''ר יוסי בר בון ובלבד שלא יעשו פלטר פי' ולא יהא מוכר בההוא אתרא כל שעה וסוחרי שביעית דתנן פ''ק דר''ה (דף כב. ושם) ופ' זה בורר (סנהדרין כד:) היינו כי האי גוונא ואפשר הקונה מחבירו כדי להרויח למכור ביוקר היינו נמי סחורה ובפ' ז' דשביעית (מ''ג) תנן שאין עושין סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומות ולא בנבלות ולא בטרפו' ולא בשקצים ולא ברמשי' לא משכחת שיהו כולם שוים לענין סחורה אלא כי האי גוונא דבהדיא שרא רחמנא למכור כדכתיב או מכור לנכרי:

לְפִי שֶׁאֵין מוֹסְרִין דְּמֵי פֵּירוֹת שְׁבִיעִית לְעַם הָאָרֶץ. דְּתַנְיָא: אֵין מוֹסְרִין דְּמֵי פֵּירוֹת שְׁבִיעִית לְעַם הָאָרֶץ יוֹתֵר מִמְּזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. וְאִם מָסַר, יֹאמַר: הֲרֵי מָעוֹת הַלָּלוּ יְהוּ מְחוּלָּלִין עַל פֵּירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי,

Traduction

The Gemara answers: That is necessary because one may not transfer money used to purchase Sabbatical-Year produce to an am ha’aretz, lest he make improper use of money that has sanctity of the Sabbatical Year. As it is taught in a baraita: One may not transfer to an am ha’aretz money used to purchase Sabbatical-Year produce that is worth more than the value of food sufficient for three meals. One may use money that has sanctity of the Sabbatical Year to purchase food for his personal use. If the money is sufficient for three meals, presumably the seller will use it in a permitted manner. And if the buyer transferred more money than that, he should say: This money is deconsecrated by my redeeming it in exchange for non-Sabbatical-Year produce that I have in my house.

Rachi non traduit

אין מוסרין דמי פירות כו'. דהתורה אמרה (ויקרא כה) לאכלה ולא לסחורה שכל פירות שביעית חייבין להתבער בשביעית הן ודמיהן ולא שיעשה בהם סחורתו להצניע לאחר שביעית ולהעשיר ועמי הארץ חשודין על כך לפיכך אין מוסרין להם דמים ליקח מהם כלום בדמים דקעבר אלפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י''ט:י''ד):

יותר ממזון שלש סעודות. אבל מזון ג' מוסרים כדי חייו דאיכא למימר לסעודת שבת הוא צריך וכיון שהותר בערב שבת הותר לכל ימות השבת:

ואם מסר. ששכח ומסר לו:

יאמר. חבר זה שמסר לו:

מעות הללו. שמסרתי לעם הארץ זה (וכו') וחלה עליהם קדושת שביעית כדאמרינן לקמן שביעית תופסת דמיה בקדושת' מקראי:

יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי. שאינם של שביעית ויכנסו הפירות לקדושה תחתיהן:

Tossefoth non traduit

שאין מוסרין לעם הארץ דמי פירות שביעית. פי' הקונט' דהתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה שכל פירות שביעית חייבין להתבער בשביעית הן ודמיהן ולא יעשה בהן סחורתו להצניע לאחר שביעית ולהעשיר וקשה דא''כ לישתרו כל אותן דתנן במס' שביעית פ''ז (מ''ה) שיש להן שביעית ואין להם ביעור ובהדיא פריך בשמעתין אי הכי לולב אין לו ביעור דמתקיים הוא וקא אסר למסור דמיו לע''ה אלא ה''ט דאיכא איסורי טובא שאין ע''ה נזהר לאסור לקנות בהן בהמה טמאה עבדי' וקרקעו' חלוק וטלית ומנעלי' ואין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספן ולא לספר דשביעית לאכילה ולשתיה ולסיכה ולא לשאר דברים ואסור לפרוע מהן חובו ואין מספר לדינים ולאיסורים שיש בפירות שביעית שצריך לנהוג בהן קדושת שביעית:

יותר ממזון שלש סעודות. משמע שיש בדמי אתרוג יותר ממזון שלש סעודות והא דתנן פ''ו דמעילה (דף כא.) נתן לו שתי פרוטות ואמר לו לך והבא לי אתרוג באחת ובאחת רמון התם באתרוג פסול דלא בעי ליה אלא לאכילה אבל הכא כשר והדר לברכה דמיו יקרים:

מעות הללו מחוללין על פירות שיש לי בביתי. פלוגתא היא בשמעתא דצנועין במרובה (ב''ק סח:
ושם) גבי כרם אם יכול לחלל מה שביד חבירו ולמאן דאסר קשה מה מועיל כאן וי''ל דהכא קנסא בעלמא הוא ודכוותה אשכחן פרק האיש מקדש (קדושין דף נה: ושם) דאין לוקחין בהמה טמאה ועבדים וקרקעות במעות מעשר שני ואם לקח יאכל כנגדם ומפרש התם קנסא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source