Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 95a
כּוֹחֶלֶת — מִשּׁוּם צוֹבַעַת, גּוֹדֶלֶת וּפוֹקֶסֶת — מִשּׁוּם בּוֹנָה. וְכִי דֶרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ? אִין, כִּדְדָרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ''וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע'', מְלַמֵּד שֶׁקִּילְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל אָדָם — שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא ''בַּנָּיְתָא''. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גּוֹדֶלֶת כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת, לְעַצְמָהּ — פְּטוּרָה, לַחֲבֶרְתָּהּ — חַיֶּיבֶת. וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִשָּׁה לֹא תַּעֲבִיר סְרָק עַל פָּנֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁצּוֹבַעַת.
Traduction
A woman who applies eye shadow is liable due to dyeing; one who braids her hair and applies blush is liable due to the prohibition against building. The Gemara asks about this: And is that the typical manner of building? The Gemara answers: Yes, braiding one’s hair is considered building, as Rabbi Shimon ben Menasya taught that the verse states: ''And the Lord God built the side that He took from Adam into a woman'' (Genesis 2:22), which teaches that the Holy One, Blessed be He, braided Eve’s hair and brought her to Adam. From where is it derived that this is the meaning of built? It is because in the islands of the sea they call braiding building. It was taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: With regard to a woman who braids her hair and who applies eye shadow or blush on Shabbat, if she did it for herself, she is exempt; if she did it for another, she is liable. This is because a woman cannot perform these actions for herself in as complete a fashion as she can for someone else. And, so too, Rabbi Shimon ben Elazar would say in the name of Rabbi Eliezer: A woman may not apply rouge to her face on Shabbat because by doing so she is dyeing, which is one of the prohibited labors on Shabbat.
Rachi non traduit
לעצמה פטורה. שאינה יכולה לבנות יפה ואין דרך בנין אלא אשה לחברתה שרואה ועושה:
וכן. מילתא אחריתי דשבת לאיסורא:
סרק. צבע אדום הוא הבא בקנים שקורין טיפוניי''ן:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹלֵב וְהַמְחַבֵּץ וְהַמְגַבֵּן — כִּגְרוֹגֶרֶת. הַמְכַבֵּד, וְהַמְרַבֵּץ, וְהָרוֹדֶה חַלּוֹת דְּבַשׁ, שָׁגַג בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת, הֵזִיד בְּיוֹם טוֹב — לוֹקֶה אַרְבָּעִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת.
Traduction
The Sages taught in a baraita: One who milks an animal, and one who sets milk to curdle, and one who makes cheese, in the measure of a dried fig-bulk, and one who sweeps the house, and one who sprinkles water on the floor, and one who removes honeycombs, if he did so unwittingly on Shabbat, he is liable to bring a sin-offering. If he did so intentionally on a Festival, he receives forty lashes; this is the statement of Rabbi Eliezer. And the Rabbis say: Both this, on Shabbat and that, on a Festival, these actions are only prohibited due to a rabbinic decree, not by Torah law. Therefore, one is neither liable to bring a sin-offering nor to receive lashes for performing those actions.
Rachi non traduit
המחבץ. המעמיד החלב בקיבה ול''נ מחבץ עושה כמין כלי גמי ונותן הקפוי בתוכו ומי החלב שהן נסיובי נוטפין ולועזין אותן אנקייד''ש:
המכבד. את הבית:
והמרבץ. במים להרביץ את האבק שלא יעלה:
חייב חטאת. לקמיה מפרש טעמא דהרודה חלות דבש חייב משום תולש (מחבץ חייב משום בורר) ומכבד ומרבץ משום בונה:
אחד זה ואחד זה. אחד שבת ואחד יו''ט:
משום שבות. דילמא כי כניס ליה מתמלאין הגומות שבבית מאליהן והוי בנין:
Tossefoth non traduit
המכבד והמרבץ. תימה דע''כ מיירי דלא הוי פסיק רישיה שישוה הגומות דאי פסיק רישיה היכי שרי לקמן ר''ש לכתחילה הא מודה ר''ש בפסיק רישיה ולא ימות וכיון דלא הוי פסיק רישיה אמאי מחייב ר' אליעזר חטאת האמר בפ' אמר להם הממונה (יומא ד' לד:) גבי צירוף עששיות דדבר דאין מתכוין מותר לר' יהודה מן התורה דלא הוי מלאכת מחשבת וי''ל דבהא פליגי דר' אליעזר סבר דהוי פסיק רישיה ורבנן סברי דלא הוי והא דאמר והאידנא דסבירא לן כר' שמעון שרי לכתחלה אע''ג דאפשר דסבר ר''ש דהוי פסיק רישיה מכל מקום הש''ס סבר כרבנן דלא הוי פסיק רישיה הילכך שרי לכתחלה כיון דקיימא. לן כר''ש [עי' תוספות סנהדרין פה. ד''ה ור''ש]:

והרודה חלות דבש. תימה לר''י אמאי לוקה בי''ט לרבי אליעזר ורבנן נמי לא פליגי אלא משום דלא חשבי לה מלאכה והא תנן בפ''ק דמגילה (דף ז:) אין בין יו''ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר' יהודה אומר אף מכשירי אוכל נפש וקאמר בגמ' מ''ט דת''ק אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין ורבי יהודה כתיב הוא וכתיב לכם כאן במכשירין שאפשר לעשותן מעי''ט וכאן במכשירין שא''א כו' מכלל דאוכל נפש שרי רבי יהודה אפי' באפשר ורבנן נמי משמע דלא פליגי אלא במכשירין ולא באוכל נפש ועוד דהך ברייתא כר' יהודה כדפרישית ועוד דבפ' תולין (לקמן שבת דף קלז:) אמרינן דר' אליעזר סבר כרבי יהודה ועדיפא מדרבי יהודה ושרי אפילו אפשר לעשותן מעי''ט וליכא למימר דמיירי ברודה לצורך חול דמכ''מ תקשי למאן דאית ליה הואיל ואי מקלעי ליה אורחין בפרק אלו עוברין (פסחים ד' מו:) ועוד דרבי אליעזר גופיה אית ליה התם הואיל ואור''י דאיכא לאוקמי ברודה סמוך לחשיכה דלא חזי תו לאורחין אי נמי בדבש שהדביש או אסור בהנאה דלא חזי לאכילה ומיהו תימה לר''י כיון דמותר לגבן בי''ט מן התורה אפילו באפשר אפילו לא יהא מותר מדרבנן אלא בדלא אפשר אם כן נפל ביתו בי''ט יהא מותר לבנותו בי''ט דמתוך שהותר בנין לצורך דמגבן הוי משום בונה כדאמר בסמוך הותר נמי שלא לצורך ובלבד שיהא צורך היום לאכול בתוכו שלא יכנו שרב ושמש וי''ל דאסור מדרבנן דהוי עובדא דחול כי היכי דאסורין טחינה והרקדה ביו''ט:
רַב נַחְמָן בַּר גּוּרְיָא אִיקְּלַע לִנְהַרְדָּעָא. בְּעוֹ מִינֵּיהּ: חוֹלֵב, מִשּׁוּם מַאי מִיחַיַּיב? אֲמַר לְהוּ: מִשּׁוּם חוֹלֵב. מְחַבֵּץ, מִשּׁוּם מַאי מִיחַיַּיב? אֲמַר לְהוּ: מִשּׁוּם מְחַבֵּץ. מְגַבֵּן, מִשּׁוּם מַאי חַיָּיב? אֲמַר לְהוּ: מִשּׁוּם מְגַבֵּן. אֲמַרוּ לֵיהּ: רַבָּךְ קָטֵיל קְנֵי בְּאַגְמָא הֲוָה. אֲתָא שְׁאֵיל בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲמַרוּ לֵיהּ: חוֹלֵב חַיָּיב — מִשּׁוּם מְפָרֵק. מְחַבֵּץ חַיָּיב — מִשּׁוּם בּוֹרֵר, מְגַבֵּן חַיָּיב — מִשּׁוּם בּוֹנֶה.
Traduction
The Gemara relates: Rav Naḥman bar Gurya happened to come to Neharde’a. The students asked him: For what prohibited labor is one who milks liable? He said to them: For milking. For what prohibited labor is one who sets milk to curdle liable? He said to them: For setting milk to curdle. For what is a person who makes cheese liable? He said to them: For making cheese. They said to him: Your teacher was a reed cutter in a swamp who did not know how to explain the mishna to his students. He came and asked those questions in the study hall. They said to him: One who milks is liable for performing the prohibited labor of extracting, which is a subcategory of threshing, on Shabbat. This is because when one extracts milk from a cow it is similar to the act of threshing, where one removes the desired content from its covering. One who sets milk is liable for the prohibited labor of selecting because part of the milk is separated and made into congealed milk. And one who makes cheese is liable for building because the cheese within the milk assumes a solid form, which is similar to the process of building.
Rachi non traduit
קטיל קני באגמא. חותך קנים מן האגם הוה לא ידע לפרש משנה:
מפרק. כמו מפרק משאוי שפורק אוכל ממקום שנתכסה בו והוי תולדת דש ואית דאמרי תולדה דקוצר ולא היא דלאו מחובר הוא אלא פקיד ועקיר וקאי בעטיני הדד כתבואה בקשיה ולשון מפרק נמי לא שייך למימר אלא לשון תולש:
בורר. אוכל מתוך פסולת:
Tossefoth non traduit
החולב משום דש הוא. כדפי' בקונט' ואתיא ברייתא כר' יהודה דאמר יש דישה שלא בגידולי קרקע כדפרי' לעיל בפ' כלל גדול (לעיל שבת דף עג:) וכן נראה לר''י דודאי כרבי יהודה אתיא דהא אסרי חכמים ריבוץ משום שבות ולר''ש שרי לקמן אפילו לכתחלה:
הַמְכַבֵּד, הַמְרַבֵּץ, וְהָרוֹדֶה חַלּוֹת דְּבַשׁ, שָׁגַג בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת, הֵזִיד בְּיוֹם טוֹב — לוֹקֶה אַרְבָּעִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — דִּכְתִיב: ''וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ'', וְכִי מָה עִנְיַן יַעַר אֵצֶל דְּבַשׁ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: מָה יַעַר, הַתּוֹלֵשׁ מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת, אַף חַלּוֹת דְּבַשׁ, הָרוֹדֶה מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת.
Traduction
The baraita cited above taught: With regard to one who sweeps the house, and one who sprinkles water on the floor, and one who removes honeycombs, if he did so unwittingly on Shabbat, he is liable to bring a sin-offering. If he did so intentionally on a Festival, he receives forty lashes; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Elazar said: What is the rationale for the statement of Rabbi Eliezer? His rationale is as it is written: ''And he put forth the end of the rod that was in his hand and dipped it in the honeycomb [yarat hadevash]'' (i Samuel 14:27). The Gemara wonders: What does a forest [ya’ar] have to do with honey [devash]? Rather, it comes to tell you: Just as with regard to a forest, one who picks from a tree on Shabbat is liable to bring a sin-offering, so too, with regard to a honeycomb, one who removes honey from it on Shabbat is liable to bring a sin-offering.
אַמֵּימָר שְׁרָא זִילְחָא בְּמָחוֹזָא. אָמַר: טַעְמָא מַאי אֲמוּר רַבָּנַן — דִּילְמָא אָתֵי לְאַשְׁוֹיֵי גּוּמּוֹת, הָכָא לֵיכָּא גּוּמּוֹת. רָבָא תּוֹסְפָאָה אַשְׁכְּחֵיהּ לְרָבִינָא דְּקָא מִצְטַעַר מֵהַבְלָא, וְאָמְרִי לַהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אַשְׁכְּחֵיהּ לָרַב אָשֵׁי דְּקָא מִצְטַעַר מֵהַבְלָא, אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּתַנְיָא: הָרוֹצֶה לְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ בְּשַׁבָּת, מֵבִיא עֲרֵיבָה מְלֵאָה מַיִם וְרוֹחֵץ פָּנָיו בְּזָוִית זוֹ, יָדָיו בְּזָוִית זוֹ, רַגְלָיו בְּזָוִית זוֹ, וְנִמְצָא הַבַּיִת מִתְרַבֵּץ מֵאֵלָיו? אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתַּאי.
Traduction
The Gemara relates: Ameimar permitted sprinkling water in the city of Meḥoza. He said: What is the reason that the Rabbis said it is prohibited to sprinkle water? It was due to concern lest one come to smooth out holes in an unpaved floor. Here, in Meḥoza, there are no holes in the floor because all the houses have stone floors. The Gemara also relates: Rava Tosfa’a, an expert on the Tosefta, found that Ravina was suffering on Shabbat from the dusty hot air in the house. And some say that Mar Kashisha, son of Rava, found that Rav Ashi was suffering from the dusty hot air. Mar Kashisha said to Rav Ashi: And does my Master not hold in accordance with this halakha that was taught in a baraita: One who wishes to sprinkle water on the floor of his house on Shabbat, where it is otherwise prohibited, brings a large basin full of water, and washes his face in this corner, then moves the basin and washes his hands in this corner, his feet in this corner, and it will eventuate that the floor of the entire house is sprinkled by itself from the water that splashed in a backhanded manner? Rav Ashi said to him: It did not enter my mind to employ that method.
Rachi non traduit
זילחא. לרבץ הבית ורצפת אבנים היתה בכל העיר:
מהבלא. שהיה אבק עולה ומרבה הבל:
לאו אדעתאי. לא הייתי זכור ורבותי פירשו לא סבירא לי:
Tossefoth non traduit
שרא זילחא במחוזא. תימה דבשילהי תמיד נשחט (פסחים ד' סד.) תכמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים ומפרש בגמ' דשלא ברצון חכמים היינו שלא ברצון ר' אליעזר דאי רבנן שבות הוא ואין שבות במקדש דתניא המכבד והמרבץ כו' ומדמוקי מתני' כר''א משמע דמחייב מדאורייתא אפי' בעזרה דאיכא רצפה והכא משמע דברצפה ליכא אשוויי גומות וי''ל דבהדחה איכא אשוויי גומות טפי שהיו מתמלאות הגומות שבין רובד לרובד א''נ בעזרה נמי לא אסור לר''א אלא משום שבות אטו היכא דליכא רצפה דאיכא חיוב חטאת לר''א וחמיר האי שבות ונוהג אפילו במקדש וכמה שבות אשכחן במקדש בפ' בתרא דעירובין (דף קב:) אבל לרבנן לא חמיר האי שבות כיון דאפי' בלא רצפה לא הוי לדידהו אלא איסורא דרבנן הלכך אינו נוהג במקדש:
תָּנָא: אִשָּׁה חֲכָמָה מְרַבֶּצֶת בֵּיתָהּ בְּשַׁבָּת. וְהָאִידָּנָא דִּסְבִירָא לַן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, שְׁרֵי אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה.
Traduction
One of the Sages taught: A wise woman sprinkles water on the floor of her house on Shabbat by washing different vessels in different parts of the house. And now that we hold in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who maintains that it is permitted to perform an unintentional act on Shabbat, it is permitted to sweep and sprinkle water on the floor of a house on Shabbat even ab initio, because one’s intention is not to smooth the holes in the floor.
Rachi non traduit
אשה חכמה. אשת ת''ח או בת ת''ח ששמעה מאביה:
מרבצת ביתה. רוחצת קיתוניות בזוית זו וכוסות בזוית זו:
כרבי שמעון. דדבר שאין מתכוין מותר והמרבץ אינו מתכוין להדביק עפר בגומא ולהשוות הבית אלא שלא יעלה אבק:
Tossefoth non traduit
והאידנא דקי''ל כר''ש שרי אפי' לכתחלה. בה''ג שרי כיבוד מהאי טעמא אפי' בדהוצין ואין נראה לר''י דבפרק כל הכלים (לקמן שבת דף קכד:) אמר ר' אליעזר אף מכבדות של תמרה מותר לטלטלן ופריך אי מחמה לצל בהא לימא ר' אליעזר אפי' בשל תמרה משמע דפשיטא ליה דליכא מאן דשרי אפי' לרבי שמעון משום דהוי מלאכתו לאיסור ואי שרי לכבד הוי מלאכתו להיתר אלא ודאי כיבוד אסור לכולי עלמא מפני שמזיז עפר ממקומו ולא שרינן הכא לרבי שמעון אלא דווקא ריבוץ:
מַתְנִי' הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב — חַיָּיב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב — פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה.
Traduction
MISHNA: One who severs a leaf or a fruit from a plant growing in a perforated flowerpot on Shabbat is liable, as a plant in a flowerpot with holes in it has the legal status of a plant connected to the ground. Picking from it is prohibited due to reaping. And one who picks from an imperforated pot is exempt, but it is prohibited to do so ab initio. And Rabbi Shimon deems one who does so exempt in both this, the case of the perforated flowerpot, and that, the case of the imperforated flowerpot.
Rachi non traduit
מתני' התולש מעציץ נקוב חייב. דהוי כמחובר דיונק מן הקרקע ע''י הנקב שמריח לחלוחית הקרקע ואפילו הנקב בדופנו:
גְּמָ' רָמֵי לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב לְרַב: תְּנַן רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה. אַלְמָא נָקוּב לְרַבִּי שִׁמְעוֹן — כְּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב מְשַׁוֵּי לֵיהּ. וּרְמִינְהוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין בֵּין נָקוּב לְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב
Traduction
GEMARA: Abaye raised a contradiction before Rava, and some say it was Rabbi Ḥiyya bar Rav who raised the contradiction before Rav: On the one hand, we learned in the mishna that Rabbi Shimon deems one exempt in both this case and that case. Apparently, Rabbi Shimon equates a perforated pot with an imperforated pot. And they raised a contradiction: Rabbi Shimon says: The only difference between a perforated pot and an imperforated pot
Tossefoth non traduit
ורמינהו רבי שמעון אומר אין בין נקוב כו'. תימה מאי קפריך והא בהך ברייתא נמי קתני כמו במתני' דלכל מילי נקוב כשאינו נקוב בר מלענין הכשר זרעים בלבד ואי קשיא ליה מ''ש שבת מהכשר זרעים אם כן בלא משנה תקשי ליה ברייתא גופה מ''ש דלהכשר זרעים חשיב נקוב כמחובר ולענין שאר דברים חשוב כתלוש ואומר ר''ת דהכי פריך כיון דלענין שבת חשיב נקוב כשאינו נקוב אף על גב דהוי לקולא ופטור וכן לענין כלאים במסכת כלאים (פ''ז מ''ח) כ''ש לענין הכשר זרעים אית לן לאחשוביה נקוב כשאינו נקוב דהוי לחומרא ובברייתא קתני דנקוב הוי כמחובר לענין הכשר זרעים שאינו מכשיר והכי פירושא דברייתא אין בין נקוב לשאינו נקוב דלכל מילי נקוב ושאינו נקוב שוין ואזלינן לחומרא דבמקום דהוי תלוש חומרא חשבינן תרוייהו כתלוש ואי הוי מחובר חומרא כמו שבת וכלאים חשבינן תרוייהו כמחובר אלא בהכשר זרעים דלא החמירו לאחשובי נקוב כתלוש כשאינו נקוב אלא אוקמוה אדיניה ליחשב כמחובר וצ''ל לפי זה דאין תורמין לר''ש מן הנקוב על פירות הגדלים בקרקע כמו באינו נקוב דאזלינן לחומרא ור''י פי' דהכי פריך ר''ש אומר אין בין נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד וכיון דגבי הכשר זרעים חשוב נקוב כמחובר אע''ג דהוי להקל שאינו מקבל הכשר ש''מ מדאורייתא חשוב כמחובר דאי מדאורייתא חשוב כתלוש היכי הוה מטהרינן להו מדרבנן כשנגעה בהן טומאה כיון דקיבלו הכשר מן התורה ואם כן הא דקתני ברישא דברייתא אין בין נקוב לשאינו נקוב ע''כ לעשות שניהם כמחוברים ולא לעשות שניהם כתלושין כיון דנקוב חשיב מחובר מדאורייתא ובכל מילי נקוב ואינו נקוב כמחוברים חוץ מהכשר זרעים בלבד דאחמיר רבנן לטמויי כשאינו נקוב והשתא משני שפיר שאני לענין טומאה כו' דהתם הוא דכתב רחמנא בהדיא דחשיב נקוב כמחובר אבל לכל מילי חשיב כתלוש ולהכי פטר במתני' אבל קשה לאלו הפירושים דקאמר אלמא נקוב לר''ש כשאינו נקוב משוי ליה משמע דבעי לאיתויי מברייתא דלא משוי נקוב כשאינו נקוב וזה אינו ויש לפרש דה''ק. אלמא נקוב לר''ש כשאינו נקוב משוי ליה ורמינהו כו' דאדרבה שאינו נקוב כנקוב משוי ליה ועוד פר''י דה''ק אין בין נקוב לשאינו נקוב לענין מעשר ופאה וכלאים דכיון דכתיב בהו שדך וכרמך וכן במעשר כתיב היוצא השדה שנה שנה חשיבי תלוש בין נקוב בין שאינו נקוב ואין בו חילוק אלא לענין הכשר זרעים וכל דדמי ליה כגון שבת שאינן תלוים בדבר שהוא חשוב שדה אלא בתלוש ומחובר ובהנהו לא הוי נקוב כשאינו נקוב ולפי זה אתי שפיר הא דקאמר אלמא נקוב לר''ש כשאינו נקוב משוי ליה ורמינהו דלא משוי נקוב כשאינו נקוב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source