Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 8a

אָמַר אַבָּיֵי: בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי כִּדְרַב חִסְדָּא, אֶלָּא הָכָא — בְּאִילָן הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְזָרַק וְנָח אַנּוֹפוֹ, דְּרַבִּי סָבַר אָמְרִינַן ''שְׁדִי נוֹפוֹ בָּתַר עִיקָּרוֹ''. וְרַבָּנַן סָבְרִי לָא אָמְרִינַן ''שְׁדִי נוֹפוֹ בָּתַר עִיקָּרוֹ''.

Traduction

Regarding this assertion, Abaye said: In the private domain, everyone agrees that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Ḥisda, i.e., that the private domain is considered one entity filled from the ground to the sky. However, here this baraita is referring to a special case involving a tree standing in the private domain and its boughs lean into the public domain, and one threw an object from the public domain and it rested upon the boughs of the tree. Rabbi Yehuda HaNasi holds that we say: Cast its boughs after its trunk. The tree’s branches are considered an extension of its trunk, therefore the entire tree is considered a private domain, and one who throws onto it is liable. And the Rabbis hold that we do not say: Cast its boughs after its trunk, and therefore the boughs themselves are not considered to be a private domain, but rather an exempt domain, and one who throws atop them from the public domain is not liable.

Rachi non traduit

ונופו נוטה לרה''ר וזרק. מתחילת ד' לסוף ד' ונח אנופו:

שדי נופו כו'. דחשיב אגב עיקרו דאית ביה ד' ודרב חסדא דלא כרבי ודלא כרבנן לישנא אחרינא אמר אביי בדרב חסדא דהוי ברה''י אפי' רבנן מודו וכי פליגי רבנן בשדי נופו בתר עיקרו הוא דפליגי:

Tossefoth non traduit

אמר אביי הכא באילן העומד כו'. תימה לר''י דטפי ניחא ליה למימר דפליגי בדרב חסדא ורב חסדא כרבי דלשנויא דאביי דלא שייכא פלוגתייהו בדרב חסדא כ''ש דקשה לרב חסדא דהא איכא ברייתא לקמן בהזורק (שבת דף ק. ושם) דלא כרב חסדא דפליגי רבנן ורבי מאיר בזרק למעלה מעשרה ונח בחור כל שהוא דר''מ מחייב משום דאמרי' חוקקין להשלים והוי כמונח ע''ג מקום ד' וחכמים פוטרין אלמא כולהו מודו דבעינן מקום ד' ברה''י ושמא י''ל דטעמא דרב חסדא דלא בעי' מקום ד' ברה''י משום דאמרי' ביתא כמליא דמי וחשיב כמונח על גבי מקום ארבעה אבל בכותל בעינן שיהא בחור ד' על ד':

אָמַר אַבָּיֵי: זָרַק כַּוֶּורֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה שִׁשָּׁה — חַיָּיב. רְחָבָה שִׁשָּׁה — פָּטוּר.

Traduction

Abaye said: One who threw a round reed barrel into the public domain, and the barrel is ten handbreadths high and its diameter is not six handbreadths wide, is liable. Since its diameter is less than six handbreadths, its area can fit the area of four handbreadths squared. Therefore, this barrel is considered an object, and if he threw it from the private domain to the public domain he is liable. However, if the diameter of the barrel was six handbreadths wide, he is exempt. Since the area of the barrel is greater than the area of four handbreadths squared, it is considered an independent private domain, and he did not perform an act of throwing an object from one domain to another domain.

Rachi non traduit

כוורת. עגולה היא:

גבוהה י'. כלומר אפי' גבוהה י' אם אינה רחבה ו' באמצעיתה חייב דאכתי חפץ בעלמא הוא ואינה רשות לעצמה דלא הוי רשות דאוריי' אלא גבוהה י' ורחבה ד' על ד' כדאמרי' בעירובין (דף נא.) דכל שיעורין דשבת צריך הן ואלכסונן ודבר עגול כי מרבעת לה מתוכו ומפקע עיגול שסביב הריבוע לא משכחת ביה ד' מרובעים אי לא הוי עיגולו קרוב לששה כדאמרינן גבי סוכה העשויה ככבשן (סוכה פ''א דף ז:) דעל כרחיך צריך שתמצא בתוכו אלכסון של ד' על ד' וכל טפח בריבועו טפח ותרי חומשי באלכסונו הרי ה' טפחים וג' חומשין ואביי לא דק ולחומרא הוא דלא דק ולהפרישו מאיסור שבת אף ע''ג דיש כאן אלכסון באינה רחבה ששה מחייב ליה מדרבנן עד דאיכא ששה אבל ודאי לענין קרבן לא מייתי אי הויא ה' טפחים וג' חומשין דהוי כזורק רשות:

רחבה ו' פטור. דהוי רשות לעצמה ואנן ממשכן גמרינן שהיו זורקין מחטיהן במלאכתן זה לזה ולא היו זורקין רשויות וא''ת בדלא גבוהה עשרה נמי רשות לעצמה היא דהא שמה כרמלית ההיא לאו מדאורייתא הוה רשות אלא מדרבנן ולא להקל על דברי תורה בא כגון זו שיפטר מחטאת:

Tossefoth non traduit

רחבה ששה פטור. פר''ח דדוקא נקט ששה דדופני הכוורת יש בהן שני חומשין וצריך שיהא אויר ד' בתוך הכוורת וגבוה י' אף ע''ג דאין אויר גבוה י' אלא עם השולים מצטרפין עם האויר לענין גובה דהלכתא גידוד ה' ומחיצה ה' מצטרפין (עירובין דף צג. ושם) אף על גב דרש''י פי' דגידוד ה' ומחיצה ה' היינו שעשה מחיצה ה' על בור עמוק ה' אין פירושו נראה דהא תנן (שם פ''י דף צט:

ולקמן שבת דף צט.) בור וחוליתו מצטרפין ואם כן היכי פליג רב חסדא לומר אין מצטרפין כיון דמתניתין היא ובכל גגות (עירובין צג:) אמרינן בהדיא דמודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני י' אלא צריך לפרש דגידוד ה' ומחיצה ה' היינו שעשה מחיצה ה' על תל גבוה ה' ואין נראה פירוש ר''ח דהא עובי חוליות הבור מצטרף נמי לחלל הבור לארבעה משום דחזי למינח עליה מידי ולהשתמש כדאמר בפ' חלון (עירובין דף עח.) גבי מלאו כולו ביתדות אלא צ''ל הא דנקט הכא ששה לא דק כדפירש''י:

רחבה ששה פטור. שהכוורת עצמה נעשית רה''י כשתנוח והוי כזורק מרשות היחיד לרה''י דרך רה''ר דפטור כדאמר לעיל (שבת דף ד.) דלא יליף זורק ממושיט ואפילו לר' עקיבא דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא הכא פטור דכל מקום שהיא מונחת חשיב רה''י השתא משמע דפשיטא ליה לאביי דחשיבא כאילו נחה אחר שנעשה רה''י ובפ' הזורק (לקמן שבת צט:) בעי ר' יוחנן בור ט' ועקר ממנו חוליא והשלימו לי' והניחו ברה''ר עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו ומיחייב או לא ואת''ל כיון דלא הויא מחיצה י' מעיקרא לא מיחייב בור י' ונתן לתוכו חוליא ומעטו מהו הנחת חפץ וסילוק מחיצה כו' וא''כ אביי דפשיטא ליה במחצלת דמבטל מחיצתה דקאמר התם בור ברה''ר עמוק י' ורוחב ח' וזרק לתוכו מחצלת וחלקו פטור משום דהשתא לא הויא רוחב ד' וכ''ש דפטור בעשיית מחיצה משום דכיון דלא הויא מחיצה עשרה מעיקרא לא מיחייב וא''כ הכא הוי ליה לחיובי מהאי טעמא כיון דלא הויא מחיצה מעיקרא הרי נח ברשות הרבים וחייב וי''ל דטעמא דאביי משום דלא חשיב לא עקירה ולא הנחה כי אתי בהדי הדדי והכא נמי לא חשיבה הנחה כיון דהנחה ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו והא דפשיטא ליה לרבי יוחנן טפי בעשיית מחיצה מבסילוק מחיצה היינו משום דדילמא עקירה בעינן שתהא חשובה אבל בהנחה לא:

רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ אֵינָהּ רְחָבָה שִׁשָּׁה — פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? — אִי אֶפְשָׁר לִקְרוּמִיּוֹת שֶׁל קָנֶה שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה.

Traduction

Rava said: Even if it was not six handbreadths wide he is exempt. What is the reason for this? He is exempt because it is impossible that the ends of the reeds protruding from the weave of the barrel will not extend above ten handbreadths. Consequently, the entire barrel never entered the public domain, as part of it remains in a non-liable place, i.e., ten handbreadths off the ground of the public domain.

Rachi non traduit

אי איפשר. הואיל וגבוהה י' שלא יהא בה קרומיות מן השתי שגבוהים מחבריהם של ערב ועולין למעלה מי' שהוא אויר מקום פטור וכיון דלא ניחא כולה ברה''ר לא הויא הנחה לאיחיובי:

Tossefoth non traduit

אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מי'. ואביי לא חשיב קרומית ליחשב אגודו במקום פטור:

כְּפָאָהּ עַל פִּיהָ, שִׁבְעָה וּמַשֶּׁהוּ — חַיָּיב. שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה — פָּטוּר.

Traduction

If he turned the barrel that is less than six handbreadths wide over on its mouth, i.e., if he threw it with its mouth facing down, even if the barrel was only seven handbreadths and a bit high, he is still liable, as the legal status of this barrel is equivalent to that of any other object that lands there. However, if the height of this barrel was seven and a half handbreadths, he is exempt. Within three handbreadths of the ground, the principle of lavud takes effect: An object within three handbreadths of the ground has the legal status of being connected to the ground. The sides of the barrel extend to the ground and then it is considered as if the barrel already touched the ground of the public domain, even though it is actually still three handbreadths away, while its upper part remains an exempt domain. It is as if this was a barrel higher than ten handbreadths.

Rachi non traduit

כפאה על פיה. וזרקה אאינה רחבה ו' קאי:

ז' ומשהו חייב. אם גבוהה ז' ומשהו עדיין חייב וכ''ש פחותה מכן אלא אפילו גבוהה ז' ומשהו דאיכא למימר הואיל ומחיצותיה למטה וקיי''ל הלכה למשה מסיני דאמרינן לבוד אכתי כולה ניחא ברה''ר דכי מטיא פחות מג' סמוך לקרקע ואמר בהן לבוד והויא הנחה אכתי כולה באויר רה''ר היא וחייב:

Tossefoth non traduit

כפאה על פיה. נראה לריב''א דארחב ששה קאי וכי איכא שבעה ומשהו חייב דכשמגיעות המחיצות תוך שלש אין המחיצות גבוהות י' ועובי השולים אין מצטרפין דבעינן מחיצה הרואה את אויר הכלי שיהא גבוה י' ואע''ג דהיכא דכוורת גבוה י' מצטרפין השולים להיות על גבו רה''י כדאמר לעיל גבי בית שאין תוכו י' כו' וכיון דעל גבו רה''י פטור הזורק מ''מ כיון דאין גבוה י' אלא מחמת לבוד אין אויר פחות מג' מצטרף אלא א''כ יהיו המחיצות גבוהות י' לבד השולים דלא אמרינן לבוד אלא במחיצות כדפירש בקונטרס תדע דבשולים למטה לא אמרי' לבוד:

שבעה ומחצה פטור. דכשמגיעות המחיצות תוך ג' יש שם מחיצות עשרה לבד השולים והרי הוא רשות היחיד וחשיב כנח באותה שעה ושוב אינו מתחייב אע''ג דלאחר מכן נופל לארץ ובטל ממנה רה''י ונעשה כמונח ברה''ר אבל אינו רחב ו' אפי' ז' ומחצה חייב דלא אמרי' לבוד אלא במחיצות ומחיצות לא חשיבי אלא כשיש שם רחב ד' אבל כשאינו רחב ד' הרי הוא כשאר חפצים דעלמא ולא אמרינן לבוד:

רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה — חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? — מְחִיצּוֹת לְתוֹכָן עֲשׂוּיוֹת.

Traduction

Rav Ashi said: Even if the height of the barrel was seven and a half handbreadths, he is liable, as the sides of the barrel are not considered to be higher than they are in reality. What is the reason for this? The reason is because partitions are made exclusively for the inside of the barrel. The sides of the barrel play no role beyond the barrel itself, and therefore there is no room to extend the sides by means of the principle of lavud. Therefore, if the barrel itself is not higher than ten handbreadths, it is merely an object.

Rachi non traduit

אבל גבוה ז' ומחצה. וה''ה לשני משהויין פטור דמכי מטא לפחות משלשה סמוך לקרקע אמרינן לבוד במחיצותיה והרי היא כמונחת נמצאו שוליה למעלה מעשרה ואינה נוחה כולה ברה''ר ובשלא כפאה ליכא למימר לבוד דלא אמרינן לבוד אלא במחיצות והא מילתא בין לאביי בין לרבא דאביי נמי מודה דבעינן הנחה כולה ברשות הרבים אלא דאביי לא חשיב קרומיות אבל בהא מודה דבלא קרומיות איתא למעלה מי':

לתוכן עשויות. להניח בהן דבש ולא לכופן כלפי מטה הלכך אין כאן תורת לבוד:

אָמַר עוּלָּא: עַמּוּד תִּשְׁעָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְרַבִּים מְכַתְּפִין עָלָיו, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? — פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה מִדְרָס דָּרְסִי לֵיהּ רַבִּים. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה — לָא מִדְרָס דָּרְסִי לֵיהּ וְלָא כַּתּוֹפֵי מְכַתְּפִי. תִּשְׁעָה וַדַּאי מְכַתְּפִין עִילָּוֵיהּ.

Traduction

Ulla said: A pillar that is nine handbreadths high, standing in the public domain, and many people adjust the burden on their shoulders upon it, and one threw an object from the private domain and it rested atop the pillar, he is liable. What is the reason for this? It is based on this principle: Anything protruding from the public domain: If it is less than three handbreadths off the ground, and the multitudes step on it, it is considered to be part of the ground. If it is from three to nine handbreadths, they, the multitudes, neither step on it nor adjust the burden on their shoulders on it, and it is not considered part of the public domain. However, a protrusion nine handbreadths high, certainly the multitudes adjust the burden on their shoulders on it. Since the multitudes utilize it, it is considered a public domain, despite its height.

Rachi non traduit

תשעה. דוקא נקט דחזי לכתופי דאינו לא גבוה ולא נמוך:

וזרק. מתחלת ד' לסוף ד':

מכתפי עילויה. וכיון דצריך לרבים רה''ר הוא בין רחב בין קצר:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: גּוּמָּא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: וְכֵן בְּגוּמָּא. רָבָא אָמַר: בְּגוּמָּא לָא. מַאי טַעְמָא? — תַּשְׁמִישׁ עַל יְדֵי הַדְּחָק לָא שְׁמֵיהּ תַּשְׁמִישׁ.

Traduction

Based on Ulla’s statement, Abaye said to Rav Yosef: A hole in the ground of the public domain, which is several handbreadths deep, what is its legal status? Is it also considered, in accordance with Ulla’s principle, part of the public domain? In general, with regard to the halakhot of Shabbat, there is no distinction between an area elevated above its surroundings and an area depressed below its surroundings. Rav Yosef said to him: And the same is true in a hole; these halakhot apply. Rava said: In a hole, these halakhot do not apply. What is the reason for this? Since use under duress is not considered use, and the use of a pit even if it is nine handbreadths deep is inconvenient, and it is not comparable to a pillar of the same height.

Rachi non traduit

גומא. עמוקה ט':

מאי. גבי רה''י דעשרה תניא לעיל (שבת דף ו.) עומקה כגובהה דקתני חריץ עמוק י' ורחב ד' רשות היחיד הכא מאי אי אמרי' מנחי ביה בני רה''ר חפצים שבידם עד דהדרי ואתו דרך שם ושקלי ליה ונמצא שצריכים לו רבים הלכך רשות הרבים הוא:

ה''ג רבא אמר גומא לא מ''ט תשמיש ע''י הדחק לא שמיה תשמיש. הלכך לאו צורך רבים הוא אלא כרמלית הוא:

Tossefoth non traduit

אמר ליה וכן בגומא. נוכל לומר דוכן בגומא היינו כלומר אפי' גבוה ט' הוי רה''ר דמכתפין בה ע''י הדחק וכ''ש פחות מתשעה דיותר נוח להשתמש בה וכן משמע בסמוך דקאמר אברייתא דמייתי מאי לאו וכן בגומא אסיפא משמע דכל פחות מי' מטלטלין כמו בקופה:

אֵיתִיבֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא לְרָבָא: הָיְתָה קוּפָּתוֹ מוּנַּחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה — אֵין מְטַלְטְלִין לֹא מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ. פָּחוֹת מִכֵּן — מְטַלְטְלִין. וְכֵן בְּגוּמָּא. מַאי לָאו אַסֵּיפָא: לָא, אַרֵישָׁא.

Traduction

Rav Adda bar Mattana raised an objection to Rava’s opinion from that which was taught in a baraita: One whose basket was placed in the public domain and it was ten handbreadths high and four wide, one may neither move an object from it to the public domain nor from the public domain to it, since its legal status is that of a private domain. If it were less than that height, one may carry from it to the public domain and vice versa. The baraita adds: And the same is true for a hole. Is this statement not referring to the latter clause of the baraita: One may carry from a pit which is less than ten handbreadths deep to the public domain? This supports the opinion of Rav Yosef, that a hole is subsumed within the public domain. Rava rejected this: This statement is not referring to the latter clause of the baraita, but rather to the first clause of the baraita: It is like a basket in that one may not carry from a hole ten handbreadths deep to the public domain because it is a full-fledged private domain. However, no conclusion may be drawn with regard to a hole less than ten handbreadths deep.

Rachi non traduit

אין מטלטלין. דהוי רה''י לעצמה:

פחות מכן. או בגובה או ברוחב מטלטלין וא''ת פחות מי' ורחבה ד' כרמלית היא לא גזור רבנן לבטולי מתורת כלים הואיל וכלי הוא:

מאי לאו. האי וכן אסיפא נמי קאי דפחות מכן מטלטל לכתחלה אלמא רה''ר חשיב ליה ואוקמא בעמוק ט' דמשתמשין בו קצת:

לא ארישא. אגבוהה י' ורחבה ד' דהוי רה''י קתני וכן בגומא:

אֵיתִיבֵיהּ:

Traduction

Rav Adda bar Mattana raised another objection to Rava’s opinion from what was taught in a different baraita, which deals with the laws of joining of borders:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source