Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 81a

מַתְנִי' עֶצֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְווֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָף. זְכוּכִית — כְּדֵי לִגְרוֹר בָּהּ רֹאשׁ הַכַּרְכֵּר. צְרוֹר אוֹ אֶבֶן — כְּדֵי לִזְרוֹק בָּעוֹף. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּדֵי לִזְרוֹק בַּבְּהֵמָה.

Traduction

MISHNA: The measure that determines liability for carrying out a bone is equivalent to that which is used to make a spoon. Rabbi Yehuda says: In a measure equivalent to that which is used to make from it a key. The measure that determines liability for carrying out glass is equivalent to that which is used to scrape and smooth the top of a bobbin, a sharpened stick used by weavers. The measure that determines liability for carrying out a pebble or a stone is equivalent to that which is used to throw at a bird to chase it away. Rabbi Elazar bar Ya’akov says: Equivalent to that which is used to throw at an animal, which is larger.

Rachi non traduit

מתני' תרווד. כף קולייר:

חף. קס''ד דפותחת של חף עצמה ושיעורה נפיש מתרווד:

כרכר. עץ יש לאורגין וראשו חד:

כדי לזרוק בבהמה. דלא טרח איניש למשקל צרור משום עוף להבריחו דבקלא בעלמא דרמי ליה אזיל ליה:

גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּשִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ? הָא קַיְימָא לַן דְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ! אָמַר עוּלָּא: חֲפֵי פּוֹתַחַת. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲפֵי פּוֹתַחַת טְהוֹרִין, קְבָעָן בַּפּוֹתַחַת טְמֵאִין. וְשֶׁל גַּל, אַף עַל פִּי שֶׁחִיבְּרָן בַּדֶּלֶת וּקְבָעָן בְּמַסְמְרִים טְהוֹרִין — שֶׁכָּל הַמְחוּבָּר לַקַּרְקַע הֲרֵי הוּא כַּקַּרְקַע.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Is that to say that the measure of Rabbi Yehuda is greater? Don’t we maintain that the measure of the Rabbis is greater? Ulla said: Rabbi Yehuda did not refer to the entire key, but to the teeth of a key. With regard to the above, the Gemara cites that which the Sages taught in a baraita: The teeth of a key are ritually pure, and they cannot become impure when separate from the key, as they have no function on their own. However, if one affixed them to a key, they can become ritually impure as part of a utensil. And teeth of a lock, even though one attached them to the door and affixed them with nails, are ritually pure, as anything attached to the ground has the same legal status as the ground itself, which cannot become ritually impure.

Rachi non traduit

גמ' והא קיי''ל דשיעורא דרבנן נפיש. גבי לעשות תלאי:

חפי פותחת. שינים הקבועים בה ולא היא עצמה ועושים אותם מעצם:

חפי פותחת טהורין. דכל זמן שלא חברן בה אינן ראויין לכלום:

טמאין. דכלי עצם ככלי מתכות ופשוטיהן טמאין בהכל שוחטין (חולין דף כה:) ואי משום דמחובר לפותחת וכל המחובר לטהור טהור פותחת יש לה בית קיבול ומקבל מפתח:

ושל גל. ואם הפותחת הזאת אינה של כלים כגון של שידה ומגדל אלא של גל כמו טרוקי גלי כגון דלתות שערי החצר אע''פ שחברן בפותחת הואיל וחבור זה בדלת היא ודלת בנין מחובר לקרקע טהורין:

Tossefoth non traduit

למימרא דשיעורא דר' יהודה נפיש. ואע''ג דאשכחן תרווד שהוא גדול הרבה כדאמר בנזיר בפרק כ''ג (דף נ:) גבי מלא תרווד רקב כמה שיעורו חזקיה אמר מלא פיסת יד ור' יוחנן אמר מלא חפניו התם ודאי מיירי בתרווד גדול כדתנן במסכת כלים בפ' י''ז (משנה. ב) שאמר מידה גסה מלא תרווד רקב כמלא תרווד גדול של רופאים אבל הכא להוצאת שבת מידי דחשיב בעינן ותרווד קטן חשוב הוא הרבה (א''נ) חף סלקא דעתך שהוא חף גל שהוא גדול ומשני בחפי פותחת שהן קטנים:

חפי פותחת טהורין. פי' בקונטרס שינים של עצם ונותנין אותם בפותחת לפתוח וקודם שלא נקבעו אין ראוין לכלום קבען בפותחת טמאין דכלי עצם כמתכות ופשוטיהם טמאים כדאמר בהכל שוחטין (חול. ן דף כה:) ואי משום דמחובר לפותחת והמחובר לטהור טהור פותחת יש לה בית קיבול דמקבלת מפתח ומה שפירש דפשוטי כלי עצם טמאים כדאמר בהכל שוחטין לא דק דהתם לא איירי אלא בגולמי כלי עצם אבל פשוטי כלי עצם הא תנן ומייתי לה בפ''ק (דף טז:) כלי עץ כלי עור כלי עצם כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומה שפירש דחפין הן של עצם קשה לר''י דגבי כלי מתכות מיתניא בתוספתא דכלים ועוד דאי בשלא נקבעו אין ראויין לכלום אם כן פשיטא דטהורין ומה שפי' שפותחת יש לה בית קיבול לקבל המפתח הא לא חשיב בית קיבול שאין המפתח עשוי לטלטל ע''י אותו בית קיבול כמו הקיטע יוצא בקב שלו (לעיל שבת דף סו.) דטהור כשאין בו בית קיבול כתיתין דפי' בקונט' דמה שמניח ראש שוקו בתוכו לא חשיב בית קיבול שאין השוק מיטלטל על ידו ועוד דפי' דפותחת גורמת טומאה לחף אדרבה תנן במס' כלים בפי''ג (משנה ו) פותחת של עץ וחפין של מתכת טמאה פותחת של מתכת וחפין שלה של עץ טהורה אלמא בתר חפין אזלינן ואע''ג דמשמע דאתיא כרבי נחמיה דלא אזיל בתר מעמיד אלא בתר תשמיש דהיינו חותם ברייתא דשמעתי' נמי נראה לר''י דאתיא כוותיה דקתני סיפא דהכא טבעת של מתכת וחותם של אילמג ר' נחמיה מטהר ונראה לר''י דבחפין של מתכת איירי ואע''פ שלא נקבעו ראויין הם קצת ליתנם בפותחת ואפילו הכי טהורין דגולמי כלי מתכות טהורין קבען בפותחת טמאין שנגמרה מלאכתן וכן משמע בסמוך דטעמא משום גמר מלאכה דקתני ושל גל אע''פ שחברן לדלת כו' דמשמע מה שקבען לדלת יש לו לגרום טומאה אלא כיון שאין להם פותחת [וחף] קבוע בגל טהור:

זְכוּכִית כְּדֵי לִגְרוֹר בָּהּ. תָּנָא: סְכוּכִית — כְּדֵי לִפְצוֹעַ בָּהּ שְׁנֵי נִימִין כְּאַחַת.

Traduction

We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out glass is equivalent to that which is used to scrape and smooth the top of a bobbin. A tanna taught that halakha in a Tosefta in a different manner: The measure that determines liability for carrying out glass is equivalent to that which is used to cut two threads at once, as a glass shard can be used in place of a knife.

Rachi non traduit

סכוכית. זכוכית ועל שם שסוכין קרי סכוכית ועל שם שהיא זכה קרי זכוכית:

צְרוֹר אוֹ אֶבֶן כְּדֵי לִזְרוֹק בָּעוֹף. רַבִּי אֶלְעָזָר כּוּ'. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁמַּרְגֶּשֶׁת בָּהּ. וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ? תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּז.

Traduction

We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out a pebble or a stone is equivalent to that which is used to throw at a bird to chase it away. Rabbi Elazar ben Ya’akov says: Equivalent to that which is used to throw at an animal. Rabbi Ya’akov said that Rabbi Yoḥanan said: And that is only if the stone is large enough that the animal feels it. And how much is the measure of that stone? It was taught in a baraita: Rabbi Elazar ben Ya’akov says: A weight of ten zuz.

Rachi non traduit

והוא שמרגשת. הבהמה בצרור זה בהכאתו:

זוּנִין עַל לְבֵי מִדְרְשָׁא, אֲמַר לְהוּ: רַבּוֹתַי, אֲבָנִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא שִׁיעוּרָן בְּכַמָּה? אָמְרוּ לוֹ: כְּזַיִת כֶּאֱגוֹז וּכְבֵיצָה. אֲמַר לְהוּ: וְכִי טוּרְטָנֵי יַכְנִיס? נִמְנוּ וְגָמְרוּ מְלֹא הַיָּד. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּזַיִת כֶּאֱגוֹז וּכְבֵיצָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: מְלֹא הַיָּד.

Traduction

The Gemara relates: Zunin entered the study hall and said to the Sages: My teachers, with regard to stones that may be moved on Shabbat for wiping in the bathroom, how much is their measure? They said to him: Stones of only three sizes may be moved for that purpose: An olive-bulk, a nut-bulk, and an egg-bulk. He said to them: And will he take scales [turtani] into the bathroom to weigh each stone? They were counted and the Sages concluded that one need not measure the stones. He simply takes a handful of stones. It was taught in a baraita: Rabbi Yosei says the measure of bathroom stones is an olive-bulk, a nut-bulk, and an egg-bulk. Rabbi Shimon, son of Rabbi Yosei, says in the name of his father: One need not measure the stones. He simply takes a handful of stones.

Rachi non traduit

שיעורן בכמה. להתחייב עליהן אי נמי לטלטלן בחצר ולהכניסן לבית הכסא ואידי ואידי חד שיעורא הוא דבמידי דחזי להו מיחייב על הוצאתו:

כזית כאגוז כביצה. שלש מכניסין לקינוח ומקנח זו אחר זו אחת כזית ואחת כאגוז ואחת כביצה בתחלה מקנח פי הרעי בקטנה להסיר רעי הנדבק שם שהגדולה פוחסת ומלכלך סביבותיו:

טורטני. מאזנים יכניס לשם לשקול:

מלא היד. בין שלשתן או אפילו הן ד' וה' ובין כולן מלא היד:

תָּנוּ רַבָּנַן בְּשַׁבָּת: שָׁלֹשׁ אֲבָנִים מְקוּרְזָלוֹת מוּתָּר לְהַכְנִיס לְבֵית הַכִּסֵּא. וְכַמָּה שִׁיעוּרָן? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כֶּאֱגוֹז. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּבֵיצָה. אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: כַּמַּחֲלוֹקֶת כָּאן כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בְּאֶתְרוֹג. הָתָם מַתְנִיתִין, הָכָא בָּרָיְיתָא! אֶלָּא: כַּמַּחֲלוֹקֶת בְּאֶתְרוֹג כָּךְ מַחֲלוֹקֶת כָּאן.

Traduction

Our Sages taught in a baraita with regard to Shabbat: Three sharpened stones may be taken into the bathroom. And what is their measure? Rabbi Meir says: A nut-bulk; Rabbi Yehuda says: An egg-bulk. Rafram bar Pappa said that Rav Ḥisda said: Like the dispute here, so too, there is a dispute between these Sages with regard to the minimum size of a citron. The Gemara is surprised at the comparison. Why does the Gemara cite this baraita as a mnemonic to recall the dispute about the size of a citron? There, with regard to a citron, it is a mishna that is known by all; here it is a baraita, which is more obscure and more likely to require a mnemonic and a comparison to a more popular source. Rather, the phrasing is reversed: Like the dispute with regard to a citron, so too, there is a dispute here.

Rachi non traduit

מקורזלות. ביקועו' שיהיו ראויות לקינוח:

מותר להכניסם. בתוך ד' אמות או בחצר דלא ליתסר לטלטולינהו:

כאגוז. כל אחת ואחת:

התם מתני'. פלוגתא דאתרוג מתני' היא במסכת סוכה והיא סדורה בפי התלמידים:

והכא ברייתא. ויש הרבה תלמידים שלא שנאוה והוא תולה הידועה בשאינה ידועה:

כך מחלוקת כאן. ולסימנא בעלמא אמרה דלא תשכח לגירסא דברייתא ואם תשכחנה הזכר ממשנתך דאתרוג:

אָמַר רַב יְהוּדָה: אֲבָל לֹא אֶת הַפָּאיֵיס. מַאי ''פָּאיֵיס''? אָמַר רַבִּי זֵירָא: כַּרְשִׁינֵי בַּבְלָיָיתָא. אָמַר רָבָא: אָסוּר לְמַשְׁמֵשׁ בִּצְרוֹר בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּמַשְׁמֵשׁ בַּחוֹל. מַתְקִיף לַהּ מָר זוּטְרָא: לִיסְתַּכַּן? כִּלְאַחַר יָד. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אִם יֵשׁ מָקוֹם קָבוּעַ לְבֵית הַכִּסֵּא — מְלֹא הַיָּד. אִם לָאו — כַּהֶכְרֵעַ מְדוֹכָה קְטַנָּה שֶׁל בְּשָׂמִים. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אִם יֵשׁ עָלֶיהָ עֵד — מוּתָּר.

Traduction

Rav Yehuda said: However, one may not move the payis for use in a bathroom. The Gemara asks: What is the meaning of payis? Rabbi Zeira said: It refers to clods of Babylonian earth, which is soft and flaky. Rava said: It is prohibited to manipulate the anus with a stone on Shabbat to help discharge bodily functions in the manner that one manipulates it on weekdays. Mar Zutra strongly objected to this: According to Rava, should one endanger himself by refraining from relieving himself? The Gemara explains: He meant he should do so in an unusual manner and not in the manner it is typically done. With regard to the size of stones, Rabbi Yannai said: If he has a fixed place for a bathroom, he may take a handful of stones; if he does not need them on Shabbat, he can use them on another occasion. If he does not have a fixed place he may bring in an average size stone, which is the size of a small mortar used for crushing spices. Rav Sheshet said: If the stone has an indication on it that it has already been used in the bathroom, one is permitted to move it for that purpose on Shabbat, regardless of its size.

Rachi non traduit

אבל לא הפאייס. כמו שקל פיסת רגב (סנהדרין דף סד.) שקורין גלישט''א דהואיל ומיפרכה לא חזי לקינוח ואסורה לטלטל:

כרשיני בבלייתא. הכי מיקרו משום שבבל ארץ לחה היא והמחרישה מעלה רגבים:

למשמש. הנצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות אמרינן לקמן בפירקין דממשמש בצרור בנקב והוא נפתח וקא סלקא דעתך דקאמר ובשבת אסור למשמש כלל כדרך שממשמשים בחול:

ליסתכן. דאמר מר (תמיד פ''א דף כז:) עמוד החוזר מביא אדם לידי הדרוקן:

ומשני כלאחר יד. האי כדרך דקאמר רבא כדרך הממשמש בחול בלא שינוי משום השרת נימין אבל כלאחר יד כגון אוחז צרור בב' אצבעותיו שפיר דמי:

אם יש מקום קבוע לבה''כ. שאם ישתיירו לו ערבית יקנח בהם שחרית מכניס שם מלא יד:

כהכרע. כשיעור המכריע כאגוז נפיש מכזית וזוטר מכביצה:

מדוכה קטנה. מלאכתה לאיסור אסור לטלטל:

ואם יש עליה עד. קנוח המעיד שעשויה לכך מותר לטלטלה לקינוח:

Tossefoth non traduit

אסור למשמש בצרור. פירש בקונטרס הנצרך לפנות ואינו יכול אסור משום השרת נימין וא''ת והא רבא בדבר שאין מתכוין סבר כר''ש בספ''ב דביצה (דף כג.) וכה''ג פריך לקמן לרבי יוחנן דאסר משום השרת נימין ויש לומר דהכא במשמוש צרור הוי פסיק רישיה:

ואם לאו כהכרע. ונראה לר''ת כגירסת ר''ח ואם לאו כהכרע מדוכה קטנה של בשמים והכרע פי' רגל כמו כרעי המטה וכן מפרש בירושלמי כמלא רגל מדוכה קטנה של בשמים:

אמר רב ששת אם יש עליה עד מותר. מילתא באפי נפשה היא פירוש מותר לקנח בה אפילו גדולה יותר מכביצה או אם יש הרבה ממלא היד מותר ליטול כולן דכיון דיש עליהן עד הוכנו כולן:

מֵיתִיבִי? עֲשָׂרָה דְּבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי תַחְתּוֹנִיּוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: הָאוֹכֵל עֲלֵי קָנִים, וַעֲלֵי גְפָנִים, וְלוּלַבֵּי גְפָנִים, וּמוֹרִיגֵּי בְהֵמָה בְּלֹא מֶלַח, וְשִׁדְרוֹ שֶׁל דָּג, וְדָג מָלִיחַ שֶׁלֹּא בִּישֵּׁל כָּל צוֹרְכּוֹ, וְהַשּׁוֹתֶה שִׁמְרֵי יַיִן, וְהַמְקַנֵּחַ בְּסִיד, וּבְחַרְסִית, וְהַמְקַנֵּחַ בִּצְרוֹר שֶׁקִּינַּח בּוֹ חֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַתּוֹלֶה עַצְמוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּלַח, הָא בְּיָבֵשׁ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כָּאן מִצַּד אֶחָד, וְכָאן מִשְּׁנֵי צְדָדִין. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דִּידֵיהּ, הָא דְּחַבְרֵיהּ.

Traduction

The Gemara raises an objection: Is it permitted to wipe with a stone that was already used? Didn’t the Sages say: Ten things bring a person to suffer from hemorrhoids and they are: One who eats the leaves of bulrushes, grape leaves, tendrils of grapevines, the palate and tongue of an animal, as well as any other part of the animal which is not smooth and which has protrusions, without salt, the spine of a fish, a salty fish that is not fully cooked, and one who drinks wine dregs, and one who cleans himself with lime and clay, the materials from which earthenware is made, and one who cleans himself with a stone with which another person has cleaned himself. And some say: One who suspends himself in the bathroom as well. Apparently, using a previously used stone is dangerous to one’s health. The Gemara answers: This is not difficult. Here, where it is prohibited, is referring to a case where the stone is still moist. Here, where it is permitted, is referring to a case where the stone is dry. And if you wish, say instead that here, where it is prohibited, is referring to one side, using the side that was already used; here, where it is permitted, is referring to both sides, using the other side of the same stone. And if you wish, say instead that this, where it is permitted, is referring to one’s own stone, which he used to clean himself; this, where it is prohibited, is referring to another person’s stone, which poses a danger.

Rachi non traduit

תחתוניות. פיג''ש:

לולבי גפנים. אותן פיצולין הגדלין בגפן וקורין וודיל''ש:

מוריגי בהמה. כל בשר שיש בבהמה העשוי כמורג שהוא פגום וחרוקה כמורג חרוץ חדש כלומר כל מקום שאין הבשר חלק כגון קליפת הלשון וכגון החיך שיש בו כמין קוצין וכפגימות וכבית הכוסות:

שקינח בו חבירו. אסיד ואחרסית נמי קאי:

התולה. שאינו יושב אלמא קינח בו חברו לא חזי לקינוח ורב ששת אמר לעיל אם יש עליה עד מותר:

לח. לא חזי יבש חזי:

מצד אחד. באותו צד שקינח בו חבירו לא חזי לקינוח אבל בצד שני חזי:

דידיה. שהיה קינוח שעליה שלו:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: יָרְדוּ עָלֶיהָ גְּשָׁמִים וְנִטַּשְׁטְשׁוּ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אִם הָיָה רִישּׁוּמָן נִיכָּר — מוּתָּר.

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: What is the ruling if rain fell on the stone and the indications that it had been used previously in the bathroom were obscured? The dilemma is: Is moving it permitted like a stone that is designated for use in the bathroom on Shabbat, or, is moving it prohibited since its indications were obscured and it might have the legal status of set-aside? Rav Yosef said to him: If indication on them is apparent, even though it is partially obscured, it is permitted, since the stone remains clear that it is designated for use in the bathroom.

Rachi non traduit

ונשטשטשו. אותו עד:

מהו. מי בטיל לייחוד דידהו או לא:

אי רשומו ניכר מותר. דכיון דמאיס לא חזי לבשמים ולא מיבטל ליה מבית הכסא:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבָּהּ בַּר רַב שֵׁילָא מֵרַב

Traduction

Rabba bar Rav Sheila raised a dilemma before Rav

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source