Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 7b

אֶלָּא דְּאֵין רְשׁוּת הָרַבִּים לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה — מַתְנִיתִין הִיא? דִּתְנַן: הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר. לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ.

Traduction

Rather, suggest that Shmuel meant that there is no public domain above ten handbreadths. It is a mishna, and why would he repeat an explicit mishna? As we learned in a mishna: With regard to one who throws an object four cubits in the public domain, and the object came to rest on a wall standing in the public domain above ten handbreadths from the ground, it is as if he were throwing an object in the air and it never landed. If it came to rest below ten handbreadths off the ground, it is as if he were throwing an object to the ground. That is an explicit mishna stating that the area of the public domain does not go beyond ten handbreadths off the ground.

Rachi non traduit

אלא. דאין אויר רה''ר למעלה מי' והוי אוירא מקום פטור:

מתני' היא. ולמה ליה לשמואל לאשמעינן:

הזורק ד' אמות. ברה''ר ונדבק בכותל כגון דבילה שמינה כדמוקי לה לקמן:

כזורק באויר. ופטור דלאו ברה''ר נח ורה''י נמי לא הוי אלא דבר המסויים ורחב ארבע:

כזורק בארץ. וחייב דאויר רה''ר משנח משהו הוי הנחה ולא דמי לנח על דבר המסויים למטה מי' דההוא חשיב למיהוי רשות חשוב לעצמו או כרמלית או מקום פטור ולא הויא הנחה ברה''ר:

אֶלָּא כַּרְמְלִית, דְּאֵין כַּרְמְלִית לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. וְאַקִּילוּ בַּהּ רַבָּנַן מִקּוּלֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד וּמִקּוּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים. מִקּוּלֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד — דְּאִי אִיכָּא מָקוֹם אַרְבָּעָה הוּא דְּהָוְיָא כַּרְמְלִית, וְאִי לָא — מְקוֹם פָּטוּר בְּעָלְמָא הוּא. מִקּוּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — דְּעַד עֲשָׂרָה טְפָחִים הוּא דְּהָוְיָא כַּרְמְלִית, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים לָא הָוְיָא כַּרְמְלִית.

Traduction

Rather, it must be that Shmuel’s statement was referring to a karmelit; there is no karmelit above ten handbreadths. And, if so, the Sages were lenient with regard to a karmelit and applied some leniencies of the private domain and some leniencies of the public domain. The Gemara elaborates: Some leniencies of the private domain: That if there is an area of four handbreadths, then it is a karmelit, and if there is not an area of four handbreadths, it is merely an exempt domain. Some leniencies of the public domain: That until a height of ten handbreadths, it is a karmelit, above ten handbreadths is not a karmelit.

Rachi non traduit

אכרמלית. כדפרישית:

ואקילו בה רבנן. לעיל קאי אדרב דימי ורב ששת דאקילו בה רבנן בכרמלית הואיל ואיסורה מדבריהם אקילו בה:

מקולי רה''י ורה''ר. רב דימי אשמעינן מקולי רה''י כי היכי דרשות היחיד ליתיה פחות מרחב ד' והמכניס מרה''ר עליו פטור כרמלית נמי לא הוי ומותר לכתחלה להכניס מרשות הרבים ומרה''י עליו ורב ששת אשמעינן דמקולי רה''ר נמי אקילו עלה דאינה תופסת באויר למעלה מי' כרה''י אלא למטה מי' כתורת רה''ר:

גּוּפָא, אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב: בַּיִת שֶׁאֵין תּוֹכוֹ עֲשָׂרָה וְקֵרוּיוֹ מַשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, עַל גַּגּוֹ — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, בְּתוֹכוֹ — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.

Traduction

To the matter itself: It was mentioned above that Rav Giddel said that Rav Ḥiyya bar Yosef said that Rav said: A house that does not have inside it walls that are ten handbreadths high, and with its roofing it reaches a height of ten handbreadths above the ground; on its roof, one may carry on all of it, as its roof is a private domain in every sense, and inside it, one may only carry four cubits, as inside the height is insufficient to render it a private domain and it retains karmelit status.

אָמַר אַבָּיֵי: וְאִם חָקַק בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ. מַאי טַעְמָא? — הָוֵי חוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דָּמוּ. דְּאִיתְּמַר: חוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דָּמוּ, חוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, אַבָּיֵי אוֹמֵר כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ. רָבָא אוֹמֵר: לָאו כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ.

Traduction

With regard to this halakha, Abaye said: And if he dug out an area of four by four handbreadths in the floor of the house and in the place where the digging took place, its height to the ceiling reaches ten handbreadths, the house becomes a private domain, and it is permitted to carry in the entire house. What is the reason for this? Since the dug out area is a private domain, the rest of the house is ancillary to it, and it assumes the legal status of the holes of the private domain, and the holes of the private domain, although they lack the measure of a private domain, are considered like the private domain itself. As it was stated: Everyone agrees that the holes of the private domain are considered like the private domain; since they are subsumed within the private domain, they are judged to be like it. However, they disagreed with regard to the holes of the public domain. Abaye says: They are considered to be like the public domain. And Rava says: They are not considered to be like the public domain; they are either a karmelit or an exempt domain.

Rachi non traduit

חקק בו. בקרקע הבית באמצעיתו ארבעה באורך ורוחב:

והשלימו. במקום חקק לחלל י' גבוה עד הקירוי נעשה כל הבית כולו חורי רה''י כמו כותלי רה''י ובהם חורים כלפי רה''י שהם כרה''י והני נמי כיון דנגד החקק רה''י גמור אינך הוי פיאות של תשמישי רה''י:

חורי רה''ר. חורים שהכתלים כלפי רה''ר:

לאו כרשות הרבים דמו. אלא רשות לעצמן הן ואם רחבים ד' הוי כרמלית ואי לא הוי מקום פטור:

Tossefoth non traduit

ואם חקק בו ד' על ד'. וקשה לריב''א מ''ש מסוכה דאינה גבוהה י' דאמר בפ''ק דסוכה (דף ד.) חקק בה להשלימה לי' אם יש משפת חקק ולכותל ג' טפחים פסולה פחות מג' כשרה והכא מהני חקיקה אפילו מופלגת מן הכותל הרבה ותירץ דשאני התם גבי סוכה דבעינן שיהיו מחיצות סמוכות לסכך דילפינן התם (דף ו:) מחיצות מבסכת בסכת בסכות כדאמרי' התם הרחיק הסיכוך מן הדפנות פסולה ולהכי בעינן שיהא פחות מג' דצריך לצרף הגידוד של חקק למחיצות כדי שיהיו סמוכות לסכך שכנגד הנקב ואע''ג דדופן עקומה מכשרת עד ד' אמות מתרץ לה הש''ס ה''מ היכא דאיכא מחיצות מעלייתא אבל הכא דלשויה מחיצה בפחות מג' מצטרף הגידור עם המחיצות דהויא סמוך לסכך טפי לא מצטרף:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְאַבָּיֵי: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ חוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ, מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקֶרֶן זָוִית הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְתִיהְוֵי כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים?! הָתָם לָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, הָכָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ.

Traduction

Rava said to Abaye: According to you, who said that the holes of the public domain are considered like the public domain, in what way is it different from this halakha? As when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: This addition of karmelit to the Tosefta was only necessary to teach the case of a corner adjacent to the public domain. And, according to your opinion, let this corner be like the holes of the public domain, and its legal status should be that of a public domain itself and not that of a karmelit. Abaye answered: There is a distinction between the cases. There, the corner, its use is not convenient; here, the holes of the public domain, their use is convenient. Since it is convenient to utilize the holes of the public domain, and they are in fact utilized, they are a public domain in every sense.

Rachi non traduit

לא נצרכה. והכרמלית דתני בברייתא אוקמוה רב דימי בקרן זוית כו':

תיהוי כחורי רשות הרבים. ואמאי הויא כרמלית:

Tossefoth non traduit

התם לא ניחא תשמישתיה. וצדי רה''ר לרבנן לאו כרה''ר דמי אע''ג דניחא תשמישתיה טפי מקרן זוית דהא אפילו ר''א דפליג בצדי רה''ר מודה בקרן זוית כדפריש' לעיל אפ''ה לא הוי כחורי רה''ר דחורי רה''ר ניחא תשמישתיה טפי:

תְּנַן: הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה — כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר. לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ? וְהָא לָא נָח!

Traduction

The Gemara raised an additional difficulty for Abaye’s opinion: We learned in a mishna with regard to one who throws an object four cubits in the public domain, and the object came to rest on a wall standing in the public domain above ten handbreadths from the ground, it is as if he were throwing an object in the air and it never landed. If it came to rest below ten handbreadths off the ground, it is as if he were throwing an object to the ground, and he is liable. And we discussed this halakha: What is the reason that when the wall is not ten handbreadths high it is as if he threw it to the ground? The object did not come to rest on the wall, as presumably the object hit the wall and then fell to the ground. Since there was no act of placement, he did not perform the prohibited labor of carrying in the public domain.

Rachi non traduit

והא לא נח. וכי חזרה נפלה לתוך ד' אמות דעל כרחך כשמכה בכותל קופצת לאחוריה:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּדְבֵילָה שְׁמֵינָה שָׁנוּ. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ חוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ, לְמָה לִי לְאוֹקֻמַהּ בִּדְבֵילָה שְׁמֵינָה? לוֹקְמַהּ בִּצְרוֹר וְחֵפֶץ, וּדְנָח בְּחוֹר!

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said that they learned this mishna as referring to a case when he threw a juicy cake of figs that sticks to the wall and remains there. And should it enter your mind to say that the holes of the public domain are considered like the public domain, why do I need to establish the mishna as referring to the case of a juicy cake of figs? Let us establish it simply as referring to the case of a run-of-the-mill stone or object, and that it came to rest in a hole.

זִימְנִין מְשַׁנֵּי לַהּ, שָׁאנֵי צְרוֹר וְחֵפֶץ דְּמִיהֲדַר וְאָתֵי. זִימְנִין מְשַׁנֵּי לַהּ, בְּכוֹתֶל דְּלֵית בֵּיהּ חוֹר. מִמַּאי? — מִדְּקָתָנֵי רֵישָׁא: זָרַק לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּכוֹתֶל דְּאִית בֵּיהּ חוֹר, אַמַּאי כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר? הָא נָח בְּחוֹר!

Traduction

Sometimes Abaye would answer the question by saying that a stone or object is different from a juicy fig in that they come back when they are thrown and do not come to rest in the hole. Therefore, it was simpler to establish the mishna in the case of a fig. And sometimes he would answer it by saying that the mishna is referring to a wall that has no hole. And from where does he find support for this explanation? From that which we learned in the first clause of the mishna: One who throws above ten handbreadths from the ground, it is as if he is throwing in the air and it never landed. And if it should enter your mind to say that we are speaking here about a wall that has a hole in it, why should it be as if he threw it in the air and it never landed? It rested in a hole, and that hole is a private domain, as it is above ten handbreadths, and in that way the prohibited labor of carrying in was performed.

Rachi non traduit

ושאני צרור וחפץ גרסינן. כלומר בכותל דאית ביה חור ואפילו הכי לא אוקמיה ר' יוחנן בדנח בחור משום דלאו אורחייהו דצרור וחפץ לנוח ע''י זריקה במקום שנופלין שם:

אמאי כזורק באויר. הא ה''ל מרה''ר לרה''י דהוה ליה גבוה י' ורשות לעצמו:

וְכִי תֵּימָא מַתְנִיתִין דְּלֵית בְּהוּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַבִּי חִיָּיא: זָרַק לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְהָלְכָה וְנָחָה בְּחוֹר כָּל שֶׁהוּא — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנַן. דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים. וְרַבָּנַן סָבְרִי אֵין חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, בְּכוֹתֶל דְּלֵית בֵּיהּ חוֹר. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

And if you say that the mishna is referring to a case where holes do not have an area of at least four by four handbreadths, which is common for holes in the wall, and therefore the holes have exempt domain status, didn’t Rav Yehuda say that Rabbi Ḥiyya said: One who threw an object above ten handbreadths and the object went and came to rest in a hole of any size, we have arrived in this matter at the dispute between Rabbi Meir and the Rabbis? The decision whether or not there is a prohibition here depends on an analysis of that dispute. Rabbi Meir holds that in all cases where a certain minimum area is required for a specific halakha to take effect and the existing area is smaller, if, theoretically, circumstances would allow to carve out and create an area of the requisite size, one considers it as if he carves out the space to complete it, i.e., the space has the legal status as if it was actually enlarged. And the Rabbis hold that one does not carve out the space to complete it. Rather, the legal status of the area corresponds to its actual size. Consequently, according to Rabbi Meir, if an object landed in a small hole, one considers the area as if it were carved out to complete the hole to four by four handbreadths, and its legal status is like that of a private domain in every sense. Rather, can we not conclude from the mishna that maintains that one who throws an object onto a wall above ten handbreadths it is as if he threw it in the air, that it is referring to a wall that has no hole in it, and the possibility of carving out the space was never raised? The Gemara concludes: Indeed, conclude from it.

Rachi non traduit

רבי מאיר ורבנן. במסכת יומא גבי מזוזה:

רבי מאיר סבר. דבר שאין בו שיעור ויש שם עובי ורחב לחקוק ולהשלים לכשיעור אמרינן כמאן דחקוק דמי והכא נמי לרבי מאיר חוקקין להשלים וחייב וסתם משנה ר' מאיר:

Tossefoth non traduit

והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת רבי מאיר ורבנן. תימה לר''י דבפרק קמא דעירובין (דף יא:
ושם) בכיפה דפליגי בה ר''מ ורבנן אמרינן התם דלא אמרינן חוקקין להשלים לר''מ אלא ביש ברגליה ג' וגובהה י' פי' גבוה ג' טפחים שיש בהן רחב ד' אבל אין ברגליה ג' או שאינה גבוה מי' לא אמרינן וא''כ היכי אמרינן הכא חוקקים להשלים לר''מ בחור כל שהוא ואומר ר''י דאיירי בחורין שדרכן לעשות בשעת הבנין שמפולשין לרה''ר ובצד רה''י הם רחבים ד' אבל לא מצד רה''ר ולכ''ע הוי חור רה''י דהא חורי רה''י כרה''י דמי ולא פליגי אלא לשוויה מקום ד' על ד' דלרבי מאיר חוקקין להשלים והוי כד' על ד' אבל ממש בחור כל שהוא אפילו ר''מ מודה דלא אמרינן חוקקין להשלים וכן משמע בירושלמי דגרסינן התם על דעתיה דר''מ בין שיש שם ד' בין שאין שם ד' רואין את הכותל כגמום ודוקא אותם שלמעלה מי' חשיבי חורי רה''י אבל שלמטה מעשרה אין בני רה''י משתמשין שם מפני בני רשות הרבים שמשתמשין בהן וה''פ וכ''ת דלית ביה ד' ואע''ג שהם חורי רה''י הוי כזורק באויר לפי שלא נח על מקום ד' והאמר רב יהודה כו' והא דלא מוקמינן מתני' בחור כל שהו ממש דלא אמרי' חוקקין לכ''ע היינו משום דסתם חורים כך הם ועוד דע''כ הוצרך לאוקמי בדביל' שמינ' דבחור כל שהוא ממש דלא אמר ביה חוקקין להשלים ליכא לאוקמי' דא''כ למטה מי' אמאי כזורק בארץ והא לא נח ע''ג מקום ד' ואצ''ל כפרש''י דפריך מכח דסתם מתני' ר''מ היא אלא ע''כ אי מיירי בחור כל שהוא שאינו רחב ד' צריך לאוקמה כר''מ דאמר חוקקין להשלים דלרבנן אמאי למטה מי' כזורק בארץ ויש ליישב פירש''י דהוצרך לפ' משום דסתם מתני' ר''מ קפריך דאי לאו הכי הוה ליה למפרך בהדיא וכ''ת דלית ביה ד' למטה מי' אמאי כזורק בארץ:

גּוּפָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו, אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה — חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁרְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ. לֵימָא רַב חִסְדָּא דְּאָמַר כְּרַבִּי? דְּתַנְיָא: זָרַק וְנָח עַל גַּבֵּי זִיז כָּל שֶׁהוּא — רַבִּי מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. אַלְמָא לָא בָּעֵינַן מָקוֹם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה.

Traduction

The Gemara again returns to the matter that was mentioned above in passing itself [gufa]. Rav Ḥisda said: One who stuck a stick in the ground of the private domain, and an object that he himself threw from the public domain rested atop it, even if that stick was a hundred cubits high, he is liable. The reason for this is because the private domain rises up to the sky. The Gemara suggests: Let us say that when Rav Ḥisda said his statement, it was in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. The tanna’im disagreed with regard to a similar issue, as it was taught in a baraita: One who threw an object on Shabbat in the public domain, and the object rested on a projection of any size, Rabbi Yehuda HaNasi deems him liable and the Rabbis deem him exempt. Consequently, only according to Rabbi Yehuda HaNasi is there no need for the object to come to rest on an area of a specific size, and therefore the statement of Rav Ḥisda with regard to the stick can only be in accordance with Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion.

Rachi non traduit

דאמר כרבי. דלא בעי הנחה על גבי מקום ד':

זרק ונח כו'. קס''ד מרה''ר לרה''י:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source