Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 73b

גְּמָ' מִנְיָנָא לְמָה לִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּם בְּהֶעְלֵם אֶחָד — חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

Traduction

GEMARA: We learned in the mishna that the primary categories of labor number forty-less-one. The Gemara asks: Why do I need this tally? Rabbi Yoḥanan said: The tally was included to teach that if he performed all of the prohibited labors in the course of one lapse of awareness, during which he was unaware of the prohibition involved, he is liable for each and every one.

Rachi non traduit

גמ' מנינא למה לי. ליתני אבות מלאכות הזורע והחורש כו' ואנא חזינא אי ארבעין נינהו:

שאם עשאן כו'. ובא להודיעך שאם נתעלמו כל הלכות שבת ממנו חייב כמה חטאות עליו:

הַזּוֹרֵעַ וְהַחוֹרֵשׁ. מִכְּדֵי מִכְרָב כָּרְבִי בְּרֵישָׁא, לִיתְנֵי חוֹרֵשׁ וַהֲדַר לִיתְנֵי זוֹרֵעַ! תַּנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי דְּזָרְעִי בְּרֵישָׁא וַהֲדַר כָּרְבִי.

Traduction

We learned in the mishna, among those liable for performing primary categories of labor: One who sows, and one who plows. The Gemara asks: Since, after all, in terms of plowing, one plows first and only then sows, let the tanna teach first one who plows, and afterward let him teach one who sows. The Gemara answers: The tanna ordered the mishna based on the practice in Eretz Yisrael, where they sow first and then plow. In Eretz Yisrael, the practice was to plow a second time after sowing to cover the seeds.

Rachi non traduit

מכרב כרבי. חורשין:

בא''י. קשה היא ואין יכול לכסות בלא חרישה ואשמעינן דהא נמי חרישה היא:

Tossefoth non traduit

מכדי מכרב כרבי ברישא והדר כו'. לא שייך למידק הכי בהא דקתני המכבה ברישא והדר המבעיר דהכא כל סידורא דפת נקט כסדר לבד מחרישה:

תָּנָא: הַזּוֹרֵעַ, וְהַזּוֹמֵר, וְהַנּוֹטֵעַ, וְהַמַּבְרִיךְ, וְהַמַּרְכִּיב — כּוּלָּן מְלָאכָה אַחַת הֵן. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? [הָא קָא מַשְׁמַע לַן] הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר רַבִּי אַחָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: זוֹמֵר חַיָּיב מִשּׁוּם נוֹטֵעַ, וְהַנּוֹטֵעַ וְהַמַּבְרִיךְ וְהַמַּרְכִּיב חַיָּיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. מִשּׁוּם זוֹרֵעַ אִין, מִשּׁוּם נוֹטֵעַ לָא? אֵימָא: אַף מִשּׁוּם זוֹרֵעַ.

Traduction

A baraita is taught with regard to the prohibited labor of sowing: One who sows, and one who prunes the branches of vines to accelerate their growth, and one who plants, and one who bends the branch of a vine or a tree into the ground so that it takes root while still attached to the trunk, and one who grafts the branch of one tree onto another have all performed one type of labor, as they all stimulate plant growth. The Gemara asks: What is the baraita teaching us? The Gemara explains: This teaches us that one who unwittingly performs numerous prohibited labors subsumed under a single primary category of labor, like those listed in the baraita, is liable to bring only one sin-offering, since they are considered aspects of the same labor. Rabbi Aḥa said that Rabbi Ḥiyya bar Ashi said that Rabbi Ami said: One who prunes is liable for the labor of planting. And one who plants, and one who bends, and one who grafts is liable for the labor of sowing. The Gemara is surprised at this: Is that to say that one who bends and one who grafts a branch, for sowing, yes, he is liable; for planting, no, he is not liable? These labors, performed on trees, are more similar to planting. Rather, say as follows: One is liable even for sowing, as with regard to the halakhot of Shabbat there is no difference between sowing and planting.

Rachi non traduit

כולן מלאכה אחת הן. דזומר נמי לצמוחי אילנא הוא ונפקא מינה דאי עבד ליה כולן בהדי זורע לא מיחייב אלא חדא דהעושה מלאכות הרבה כו' זורע אב מלאכה ונוטע נמי אב מלאכה הוא דהיינו זורע אלא שזה בזרעים וזה באילנות וכן מבריך ומרכיב אבל זומר תולדה:

זומר חייב. משום תולדת נוטע דלצמוחי עביד:

ונוטע. גופיה וכן מבריך ומרכיב:

חייב משום זורע. כלומר אינהו נמי זורע הן זה אב בזרעים וזה אב באילנות:

משום נוטע לא. אמבריך ואמרכיב קאי:

אימא אף משום זורע. דהך זריעה באילנות ואי עביד ליה בהדי זורע מיחייב חדא ותו לא:

Tossefoth non traduit

משום זורע. אין להוכיח מכאן דצריך להתרות אתולדה משום אב דהא לא קאמר שצריך להתרותו משום זורע אלא דאם התרה בו משום זורע דחייב אבל בריש פרק תולין (לקמן שבת קלח.) משמע קצת דצריך להתרות אתולדה משום אב דקאמר משמר משום מאי מתרינן ביה (שיהא חייב) רבה אמר משום בורר רבי זירא אמר משום מרקד וגם זה יש לדחות דהכי פירושו משום מאי מתרינן ביה שיהא חייב רבה אמר משום בורר אבל אם התרו בו משום מרקד פטור כיון דמתרהו משום דבר שאינו דומה לו הוא סבר שהוא מלעיג בו ופטור אבל אם התרה בו סתם אל תשמר חייב ונראה שגם ר''ח רוצה לפרש כן ועוד ראיה דבריש בבא קמא (דף ב.) קאמר ולר' אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי ליה אב ואמאי קרי ליה תולדה ולא משני דלהכי קרי ליה אב דצריך להתרות אתולדה [משום] אב:

אָמַר רַב כָּהֲנָא: זוֹמֵר וְצָרִיךְ לָעֵצִים — חַיָּיב שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם קוֹצֵר, וְאַחַת מִשּׁוּם נוֹטֵעַ. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי מַאן דְּקָטֵל אַסְפַּסְתָּא חַיָּיב שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם קוֹצֵר, וְאַחַת מִשּׁוּם נוֹטֵעַ. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּקָנֵיב סִילְקָא חַיָּיב שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם קוֹצֵר, וְאַחַת מִשּׁוּם זוֹרֵעַ.

Traduction

Rav Kahana said: One who prunes a tree and needs the wood that he hewed from the tree for fuel or some other purpose is liable to bring two sin-offerings: One sin-offering due to the labor of reaping, like anyone who severs an item from the ground for the purpose of harvesting the detached object, and one sin-offering due to the labor of planting, since he thereby stimulates growth of the plant. Similarly, Rav Yosef said: One who reaps alfalfa is liable to bring two sin-offerings: One due to reaping, since he is cutting the plant for animal feed, and one due to planting, since cutting stimulates the growth of the alfalfa. Similarly, Abaye said: One who cuts beet leaves is liable to bring two sin-offerings: One due to reaping and one due to sowing.

Rachi non traduit

זומר. להצמיח הגפן:

וצריך לעצים. להסקה משום דצריך להם הויא תולדה דקוצר דצריך נמי לקצור:

דקטל אספסתא. שחת וקוצרין אותו ג' פעמים בחדש וחוזר וצומח:

דקניב סילקא. חותך תרדין מן המחובר וחוזרין וגדלין:

Tossefoth non traduit

זומר וצריך לעצים חייב שתים. והא דאמר בפ' זה בורר (סנהדרין דף כו.) תו חזיוה לההוא גברא דהוה קא כסח אמר להן כהן וזמיר אמרו ליה יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך אף על גב דהכא אמר חייב משום נוטע התם מיירי בכה''ג שאין האילן מיתקן בכך אלא מתקלקל:

וצריך לעצים. נראה דאפילו לר' יהודה דמחייב מלאכה שאינה צריכה לגופה בעינן צריך לעצים דלא מיקרי בעצים קוצר אלא בענין זה מידי דהוה אקורע על מנת לתפור ומוחק על מנת לכתוב וכדאמר רבי יוחנן לקמן בפ' חבית (שבת דף קמה.) אחד כבשים ואחד שלקות שסחטן לגופן מותר למימיהן חייב חטאת ואמאי שרי לגופן ליהוי כמלאכה שאינה צריכה לגופה אלא טעמא לפי שאין דרך דישה בכך:

וְהַחוֹרֵשׁ. תָּנָא: הַחוֹרֵשׁ וְהַחוֹפֵר וְהַחוֹרֵץ כּוּלָּן מְלָאכָה אַחַת הֵן. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָיְתָה לוֹ גַּבְשׁוּשִׁית וּנְטָלָהּ, בַּבַּיִת — חַיָּיב מִשּׁוּם בּוֹנֶה, בַּשָּׂדֶה — חַיָּיב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ. אָמַר רָבָא: הָיְתָה לוֹ גּוּמָּא וּטְמָמָהּ, בַּבַּיִת — חַיָּיב מִשּׁוּם בּוֹנֶה, בַּשָּׂדֶה — מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ.

Traduction

We learned in the mishna among those liable for performing primary categories of labor: One who plows. A tanna taught in a baraita with regard to the labor of plowing: One who plows, and one who digs, and one who makes a furrow in the ground have all performed one type of labor. Rav Sheshet said: One who had a mound of earth and removed it in the house, thereby evening the surface, is liable due to the labor of building, as he thereby engages in construction of the house. In the field, he is liable due to the labor of plowing. Similarly, Rava said: One who had a hole and filled it, in the house he is liable due to the labor of building. In the field, he is liable due to the labor of plowing.

Rachi non traduit

החורץ. עושה חריצין בקרקע:

מלאכה אחת הן. אינו חייב אלא אחת דכולהו לרפויי ארעא עבידי:

גבשושית. תל קטן:

בבית. שייך בנין שמתכוין להשוות קרקעיתו:

משום חורש. דמרפי ארעא:

גומא וטממה. בעפר היינו חורש שהעפר שמילאה בו הוי רפוי וטוב לזריעה והשוה לקרקע להיות נזרע עם השדה:

אָמַר רַבִּי אַבָּא: הַחוֹפֵר גּוּמָּא בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַעֲפָרָהּ — פָּטוּר עָלֶיהָ. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּיב עָלֶיהָ — הָנֵי מִילֵּי מְתַקֵּן, הַאי — מְקַלְקֵל הוּא.

Traduction

Rabbi Abba said: One who digs a hole on Shabbat and digs the hole only because he needs its dirt is exempt for that act, which is not the labor of digging prohibited on Shabbat by Torah law. And even according to Rabbi Yehuda, who said that in general one who performs labor that is not necessary for its own sake, i.e., he performs the labor for a purpose other than the direct result of that action, is liable for it; that ruling applies only to a purpose that is constructive. However, this purpose is destructive, as one performs an act that unnecessarily mars the surface of the ground. Therefore, Rabbi Yehuda would agree that in this case he is exempt.

Rachi non traduit

אלא לעפרה. לכסות צואה:

פטור עליה. ואין כאן משום בנין בבית דקלקול הוא ולזריעה נמי לא חזיא אבל אם היה צריך לה חייב משום בונה:

לרבי יהודה. בפרק המצניע (לקמן שבת צג:) גבי מוציא את המת במטה:

מתקן. כמו מוציא את המת לקוברו אינו צריך לגופה דהוצאה ולא למת אלא לפנות ביתו והוצאה הצריכה לגופה כגון שהוא צריך לחפץ זה במקום אחר:

מקלקל הוא. את ביתו:

וְהַקּוֹצֵר. תָּנָא: הַקּוֹצֵר, הַבּוֹצֵר, וְהַגּוֹדֵר וְהַמַּסִּיק, וְהָאוֹרֶה — כּוּלָּן מְלָאכָה אַחַת. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּשְׁדָא פִּיסָּא לְדִיקְלָא וְאַתַּר תַּמְרֵי חַיָּיב שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ, וְאַחַת מִשּׁוּם מְפָרֵק. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֵין דֶּרֶךְ תְּלִישָׁה בְּכָךְ, וְאֵין דֶּרֶךְ פְּרִיקָה בְּכָךְ.

Traduction

And we learned in the mishna, among those liable for performing primary categories of labor: One who reaps. It was taught in a Tosefta with regard to the labor of reaping: One who reaps, and one who picks grapes, and one who harvests dates, and one who collects olives, and one who gathers figs have all performed one type of labor, as they all involve picking fruit. Rav Pappa said: One who threw a clod of earth at a palm tree and severed dates is liable to bring two sin-offerings: One due to severing, which is a subcategory of the primary category of reaping; and one for extracting, which is a subcategory of the primary category of threshing, as he removes something edible, the date, from its cover, its cluster. Rav Ashi said: In that case, one is exempt, since that is not the typical manner of severing, and that is not the typical manner of extracting, and one who performs a labor in an atypical manner is exempt.

Rachi non traduit

גודר. בתמרים:

ומוסק. בזיתים:

אורה. בתאנים:

דשדא פיסא לדיקלא. זרק פיסת רגבים לדקל:

ואתר תמרי. השיר התמרים:

תולש. תולדה דקוצר:

מפרק. תולדה דדש שמפרק תבואה משבליה לשון פורק מן החמור דישקארגיי''ר בלע''ז רבינו לוי וגם בתשובת רבינו משולם הגאון מצאתי כן ואף זה מפרק התמרים מן המכבדות:

אין דרך תלישה ופריקה בכך. על ידי זריקה אלא או ביד או בכלי ותולש כלאחר יד הוא ופטור:

Tossefoth non traduit

ואחת משום מפרק. אין נראה לר''י כמו שמפרש רש''י שמפרק האילן ממשאו מן הפירות שעליו אלא כמו שפירש רבינו שמואל שיש על התמרים קליפה העליונה וכשהוא מכה בתמרים מפרק את הקליפה מן התמרים והוי כמו דש שמפרק את התבואה מן השבולת:

מפרק. פירש''י דהוה תולדה דדש וקשה לר''ת דבשילהי המצניע (לקמן שבת צה.) אמר דחולב חייב משום מפרק ואי הוה תולדה דדש הא אמר לקמן גבי הפוצע חלזון דלרבנן אין דישה אלא בגידולי קרקע ואין לומר דדוקא חלזון שהוא דג פטרי רבנן דלא הוי גידולי קרקע אבל בחולב מחייבי דבהמה חשיבא גידולי קרקע כדמוכח בריש בכל מערבין (עירובין דף כז:) דהא [ע''כ טעמא דרבנן משום] דילפינן להו מסממנין שבמשכן דאין דישה אלא בגידולי קרקע לגבי דבר הגדל ממש מן הקרקע לא חשיבא בהמה גידולי קרקע כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב''מ פט.) מה דיש מיוחד שהוא גידולי קרקע ופועל אוכל בו אף כל כו' יצא החולב והמגבן כו' ודוחק לומר דברייתא דהמצניע אתיא כר''י דפליג לקמן אדרבנן ונראה לר''ת דמפרק חייב משום ממחק דכשחולב ממחק את הדד ומחליקו ואין נראה לר''י דבפרק חבית (לקמן שבת קמד:) אמרינן חולב אדם לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה ולר''ת מה לי לתוך הקדרה מה לי לתוך הקערה ולפירוש הקונטרס א''ש דמעיקרא כשהיה בדדין חשיב אוכל וכשחולב לתוך הקדרה (דהשתא) נמי הוי אוכל ולא דמי לדש שנשתנה ונראה דלפירוש הקונטרס הלכה כרבי יהודה דהאמר בפרק אע''פ (כתיבות ס.) אמר רבי מרינוס גונח יונק חלב בשבת מ''ט מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צער לא גזרו רבנן ופסיק התם רב יוסף הלכתא כרבי מרינוס ואין נראה לומר דאף לרבנן אסור מדרבנן דמיחזי כמפרק ואף על גב דלא אסירא אלא מדרבנן לא שרי אלא משום דאיכא תרתי כלאחר יד ובמקום צער:

וְהַמְעַמֵּר. אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּכָנֵיף מִילְחָא מִמִּלְחֲתָא חַיָּיב מִשּׁוּם מְעַמֵּר. אַבָּיֵי אָמַר: אֵין עִימּוּר אֶלָּא בְּגִידּוּלֵי קַרְקַע.

Traduction

And we learned in the mishna, among those liable for performing primary categories of labor: One who gathers. Rava said: One who gathers salt from salt pools is liable due to the labor of gathering, as he gathers a substance from the field into a pile. Abaye said: That is not so, as the prohibition of gathering by Torah law applies only to produce that grows from the ground.

Rachi non traduit

דכניף מלחא ממלחתא. שצבר מלח ממשרפות מים דמתרגמינן חריצי ימא (יהושע יא) שממשיך לתוכו מים מן הים והחמה שורפתן והן נעשין מלח ואותו חריץ קרי מילחתא:

משום מעמר. שאף הוא כמאסף בשבלין הוא:

וְהַדָּשׁ. תָּנָא: הַדָּשׁ, וְהַמְנַפֵּץ, וְהַמְנַפֵּט — כּוּלָּן מְלָאכָה אַחַת הֵן.

Traduction

And we learned in the mishna, among those liable for performing primary categories of labor: One who threshes. A tanna taught in a Tosefta: One who threshes, and one who beats flax to remove it from the hard cover of its stalk, and one who strikes a cotton plant to remove the cotton seeds have all performed one type of labor.

Rachi non traduit

המנפץ. פשתן בגבעולין:

והמנפט. צמר גפן בקשת כדרך האומנין וצמר גפן גידולי קרקע הוא להכי קרי ניפוט דיליה תולדה דדש שמפרק גרעינין ממנו ולא קרי ליה תולדת מנפץ דצמר:

הַזּוֹרֶה, הַבּוֹרֵר, וְהַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד. הַיְינוּ זוֹרֶה, הַיְינוּ בּוֹרֵר, הַיְינוּ מְרַקֵּד. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כָּל מִילְּתָא דַּהֲוַאי בְּמִשְׁכָּן,

Traduction

And we learned in the mishna, among those liable for performing primary categories of labor: One who winnows, and one who selects, and one who grinds, and one who sifts. The Gemara asks: The prohibited labor of winnowing is the same as the prohibited labor of selecting, which is the same as the prohibited labor of sifting. They are all identical in the manner in which they are performed and have the same objective: Separating food from the accompanying waste. Why was it necessary to list them all? An answer was provided by Abaye and Rava, who both said and established a principle: Any manner of labor that was performed in the Tabernacle, for the purposes of the Tabernacle,

Rachi non traduit

ה''ג היינו זורה היינו בורר היינו מרקד. היינו כמו הי ניהו כלומר דמפליג להו תנא דמתניתין לתלת והלא כולן מלאכה אחת הן דמפריש אוכל מן הפסולת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source