Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 37b

שְׁמַע מִינָּה מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ מוּתָּר! שָׁאנֵי הָכָא דְּקַטְמַהּ. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?! הוּבְעֲרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּהוּבְעֲרָה הָדְרָא לָהּ לְמִילְּתָא קַמַּיְיתָא, קָמַשְׁמַע לַן.

Traduction

Conclude from this halakha that even when it is food that shrivels and improves by remaining on the fire, it is nevertheless permitted to leave it. The food is already completely cooked and there is no concern lest one come to stoke the coals and ignite the fire. Rabbi Oshaya did not distinguish between different types of foods in permitting this. The Gemara rejects this conclusion: Here, it is different because he covered the coals in the stove with ashes, and that is the reason that he is permitted to leave food on the stove. The Gemara asks: If so, what purpose was there to say this halakha? Is it to teach that if the coals are covered with ashes, there is no room for concern? That is obvious. The Gemara answers: The case where he covered it with ashes and it reignited on Shabbat was necessary and required additional articulation. Lest you say that since it reignited, it returns to its original status and is prohibited, therefore it taught us that this is not the case.

Rachi non traduit

מצטמק. מתמעט וכויץ רטיי''ט לשון שדים צומקי (הושע ט) כמו שאתה אומר בלשון צווי נצטוה ובלשון צדק נצטדק וכן כל תיבה שראש יסודה צד''י כשהיא מתפעלת נותן ט' אחר צד''י:

מותר. להשהותן בכירה דאי לא במצטמק ויפה לו קאמר מאי אתא לאשמעינן אלא ע''כ במצטמק ויפה לו קאמר ואפילו הכי לא גזרו משום חיתוי הואיל ונתבשל כל צרכו ותנא חמין לאשמעינן דבעינן שהוחמו כל צרכן מבעוד יום:

שאני הכא דקטמה. וגלי דעתיה דלא ניחא ליה בצמוקי:

Tossefoth non traduit

שמע מינה מצטמק ויפה לו מותר. פירש בקונטרס דאי האי תבשיל במצטמק ורע לו מאי אתא לאשמעינן וקשה לר''י הא איצטריך לאפוקי מדרבי מאיר ורבי יהודה דאסרי בשאינה גרופה אפילו חמין דמצטמק ורע להם ועוד קשה כיון דהשתא ס''ד דמשום דהובערה הדרא למילתא קמייתא כי משני שאני הכא דקטמה מאי פריך מאי למימרא הא איצטריך טובא לאפוקי ממאי דס''ד מעיקרא ונראה לר''י דהשתא ס''ד דלא חשיבא קטומה כלל משום דהובערה ואשמעינן דהדרא למילתא קמייתא דאי חשיבא קטומה אמאי נקט בישל כל צרכו אפי' לא בישל כל צרכו שרי דאפילו רבי מאיר דמחמיר מכולהו תנאי שרי בחמין שלא הוחמו כל צרכן כדפירשנו לעיל דסתם חמין ותבשיל הוי שלא הוחמו כל צורכן ופריך שמע מינה מצטמק ויפה לו מותר דהא סתם תבשיל אמר לקמן דמצטמק ויפה לו הוא ומשני שאני הכא דקטמה פירוש וחשיבא לגמרי קטומה וה''ה אפילו לא בישל כל צרכו שרי והא דנקט בישל כל צרכו לאשמעינן דאי לאו קטומה אפילו בישל כל צרכו אסור משום דמצטמק ויפה לו הוא ופריך אי הכי מאי למימרא אף על גב דאשמעינן דאי לא קטמה אסור מ''מ מדנקט למילתיה בלשון היתר משמע דהתירא אתי לאורויי לן ואף על גב דאשמעינן דלא הדרא למילתא קמייתא נראה לו דהא לא איצטריך לאשמעינן דסברא הוא דלא הדרא למילתא קמייתא ואף על גב דמעיקרא הוה בעי למימר דהדרא למילתא קמייתא לאו משום דסברא הוא לומר כן אלא משום דנקט במלתיה בישל כל צרכו היה ר''ל כן כדפרישית ומשני דמכל מקום אצטריך דמהו דתימא כו' ועוד יש לומר שאני הכא דקטמה דלאו לגמרי מהניא קטימה אלא דוקא משום דבישל כל צרכו אבל לא בישל כל צרכו אסור משום דהובערה והשתא אתי שפיר הא דנקט הכא קטמה והובערה ולעיל נקט ונתלבתה דנתלבתה הוי פחות מהובערה והויא לגמרי כקטומה ופריך א''ה מאי למימרא דהא בלאו מילתיה מסברא ה''א דלא הדרא למלתא קמייתא כמו בנתלבתה ושרי ואפי' לא בישל כל צרכו ובלשון איסור ה''ל לאשמעינן ולא בלשון היתר ומשני הובערה איצטריך ליה ואי לאו מילתיה לא היה פשוט היתר אלא הוה ס''ד למימרא דהדרא למילתא קמייתא:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קְטָמָהּ וְהוּבְעֲרָה, מְשַׁהִין עָלֶיהָ חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ כָּל צוֹרְכָּן וְתַבְשִׁיל שֶׁבִּישֵּׁל כָּל צוֹרְכּוֹ, וַאֲפִילּוּ גֶּחָלִים שֶׁל רוֹתֶם. שְׁמַע מִינָּה מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ מוּתָּר! — שָׁאנֵי הָכָא דְּקַטְמַהּ. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?! הוּבְעֲרָה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. הַיְינוּ הָךְ! — גֶּחָלִים שֶׁל רוֹתֶם אִצְטְרִיכָא לֵיהּ.

Traduction

Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to a stove that he swept out or covered with ashes before Shabbat and subsequently reignited on Shabbat, one may leave hot water that was already completely heated and cooked food that was already completely cooked upon it, even if the coals were from the wood of a broom tree, which are very hot and long-burning. If so, conclude from this that even if food shrivels and improves while on the stove, it is permitted. The Gemara rejects this: Here, in this case, it is different because he covered it with ashes. Therefore, it is permitted to leave it on the stove. The Gemara asks: If so, what was the purpose of saying this halakha? The Gemara answers: Mention of the case where he covered it with ashes and it reignited on Shabbat was necessary. The Gemara challenges that explanation: This case is identical to the previous one. Why did Rabbi Yoḥanan find it necessary to repeat what was already said? The Gemara responds that there is a novel element in his statement. It was necessary to teach the case of coals from the wood of a broom tree. Even in a case of especially hot coals it is permitted.

Rachi non traduit

גחלים של רותם. חמין יותר משאר גחלים ואינם ממהרין לכבות כדאמרינן בהמוכר את הספינה (ב''ב דף עד:):

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים מְשַׁהִין עָלֶיהָ חַמִּין שֶׁלֹּא הוּחַמּוּ כָּל צוֹרְכָּן וְתַבְשִׁיל שֶׁלֹּא בִּישֵּׁל כָּל צוֹרְכּוֹ. עָקַר — לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיִּגְרוֹף אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֵפֶר. קָסָבַר: מַתְנִיתִין ''לְהַחֲזִיר'' תְּנַן, אֲבָל לְשַׁהוֹת — מְשַׁהִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְאֵינוֹ קָטוּם.

Traduction

Rav Sheshet said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to a stove that was lit with pomace or with wood, one may leave hot water on it even if the water has not yet been completely heated, and the same is true for cooked food even if it was not yet completely cooked. However, if one removed the food from the stove, one may only return it if he sweeps the coals out of the stove while it is still day, or if he places ashes on the coals. The reason for mentioning this halakha is because he holds that in our mishna we learned with regard to returning the cooked food to the stove; however, with regard to leaving a pot on top of the stove, if it was placed there while it was still day, one may leave it on the stove even if it is not swept and not covered with ashes.

Rachi non traduit

משהין עליה. ואע''פ שלא קטמה ואמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן:

מתניתין. דקתני עד שיגרוף:

להחזיר תנן. דלא שרו בית הלל להחזיר עד שיגרוף ופירוקא דמתניתין כדאמרינן לעיל חסורי מיחסרא הלכך עקר לא יחזיר הואיל ואינה גרופה:

Tossefoth non traduit

אמר רב ששת אמר ר' יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה תבשיל שלא בישל כל צרכו כו'. פסק ר''ח דהלכה כרב ששת אמר ר' יוחנן דרבא דאמר תרוייהו תננהי סבירא ליה כוותיה וכן פסק רש''י דסתם מתניתין דפרק קמא (דך יט:) כחנניה ומותר להשהות אפי' באינה גרופה אבל להחזיר ודאי אסור אא''כ גרוף וקטום ואפי' בישל כל צרכו כדפי' לעיל:

אָמַר רָבָא: תַּרְוַויְיהוּ תְּנַנְהִי. לְשַׁהוֹת תְּנֵינָא: אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר עִם חֲשֵׁיכָה וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ. הָא קָרְמוּ פָּנֶיהָ — שְׁרֵי. לְהַחֲזִיר נָמֵי תְּנֵינָא: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מַחְזִירִין. וְעַד כָּאן לָא קָשָׁרוּ בֵּית הִלֵּל אֶלָּא בִּגְרוּפָה וּקְטוּמָה, אֲבָל בְּשֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה לָא! וְרַב שֵׁשֶׁת נָמֵי דִּיּוּקָא דְמַתְנִיתִין קָמַשְׁמַע לַן.

Traduction

Rava said: We already learned both aspects of Rav Sheshet’s halakha and there is no need to teach us something that was already stated explicitly in the mishna. We already learned that it is permitted to leave a pot on the stove. One may not put bread into the oven at nightfall and may not place cake on top of coals unless there is enough time before Shabbat that its surface will form a crust. However, if its surface already formed a crust before Shabbat, it is permitted to leave it even in an oven that was not swept and not covered with coals. Likewise, we also already learned in our mishna the second aspect of Rav Sheshet’s halakha that it is permitted to return the pot to the fire, as Beit Hillel say: One may even return. And it is clear that Beit Hillel only went so far as permitting the return of the pot in a stove that is swept or covered with ashes; however, in one that is not swept or covered with ashes, they did not permit doing so. If so, Rav Sheshet’s statement is superfluous. The Gemara answers: Rav Sheshet also only came to teach us the inference from the mishna and not to introduce new halakhot.

Rachi non traduit

תרוייהו תננהי. בין לשהות בשאינה גרופה תנינא בהדיא סתם משנה דמותר ועקר לא יחזיר נמי תנינא ולמה ליה לרבי יוחנן לאשמעינן:

הא קרמו פניה שרי. והיינו לא בישל כל צרכו ותנור לאו גרוף וקטום הוא ואי נמי גרוף בתנור לא מהניא גריפה כדתנן במתניתין וכ''ש פת דאדעתא לבשולי יהביה בגוויה:

ועד כאן לא שרו כו'. דמתניתין אלאחר שיגרוף קאי דקתני לא יתן עד שיגרוף ובין למאן דאמר לא ישהה ובין למ''ד לא יחזיר מ''מ חזרה דסיפא אגרוף וקטום מהדר:

ורב ששת נמי דיוקא דמתני' קמ''ל. משום דלא מתני לה בהדיא הא קרמו שרי ואנן דמשהינן קדירה על גבי כירה שאינה גרופה אדחנניה סמכינן הואיל ותנן סתם מתניתין כוותיה כדאמר הא קרמו שרי ואע''ג דלא בישל כל צרכו ואמר רב ששת משמיה דרבי יוחנן כוותיה דמתניתין דפרקין משום חזרה הוא דבעי גרופה אבל לשהות לא וכל הני אמוראי דאסרי סברי מתניתין לשהות תנן:

Tossefoth non traduit

דיוקא דמתני' קמ''ל. פי' רש''י דקמ''ל דקרמו פניה שפיר דמי ואין נראה דדיוק פשוט הוא דהא כיון דתנא עד שיקרמו פניה ממילא שמעינן דקרמו פניה שרי ונראה לפרש דדיוקא דמתניתין דכירה אתא לאשמעי' דלהחזיר תנן וחסורי מחסרא והכי קתני:

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים מְשַׁהִין עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל שֶׁבִּישֵּׁל כָּל צוֹרְכּוֹ וְחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ כָּל צוֹרְכָּן וַאֲפִילּוּ מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: הָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ אָסוּר!

Traduction

Rav Shmuel bar Yehuda said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to a stove that was lit with pomace or with wood, on Shabbat eve one may leave a cooked dish that was already completely cooked, as well as hot water that was already completely heated, upon it and even if it is the type of food that when left for a prolonged period of time on the fire it shrivels and improves. There is no concern lest one come to stoke the coals. The Gemara relates that one of the Sages said to Rav Shmuel bar Yehuda: Isn’t it Rav and Shmuel who both say, contrary to your opinion, that if food shrivels and improves when placed on the stove, leaving it on there on Shabbat is prohibited?

אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ לֵית אֲנָא יָדַע דְּאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ — אָסוּר? כִּי קָאָמֵינָא לָךְ, לְרַבִּי יוֹחָנָן קָאָמֵינָא. אֲמַר לֵיהּ רַב עוּקְבָא מִמֵּישָׁן לְרַב אָשֵׁי: אַתּוּן דִּמְקָרְבִיתוּ לְרַב וּשְׁמוּאֵל — עֲבִידוּ כְּרַב וּשְׁמוּאֵל, אֲנַן נַעֲבֵיד כְּרַבִּי יוֹחָנָן.

Traduction

Rav Shmuel bar Yehuda said to him: Is that to say that I do not know that Rav Yosef said that Rav Yehuda said that Shmuel said: If food shrivels and improves when left on the fire for an extended period, it is prohibited to leave it there? When I said to you that it is permitted to leave it, I said it in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan. Rav Ukva from Meishan said to Rav Ashi: You, who are close to the place where Rav and Shmuel lived, act in accordance with the ruling of Rav and Shmuel; we will act in accordance with the ruling of Rabbi Yoḥanan.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַהוּ לְשַׁהוֹת? אֲמַר לֵיהּ: הָא רַב יְהוּדָה מְשַׁהוּ לֵיהּ וְאָכֵיל. אָמַר לֵיהּ: בַּר מִינֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, דְּכֵיוָן דִּמְסוּכָּן הוּא — אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי שְׁרֵי לְמֶעְבַּד לֵיהּ. לִי וְלָךְ מַאי? אֲמַר לֵיהּ: בְּסוּרָא מְשַׁהוּ, דְּהָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מָרֵי דְעוֹבָדָא הֲוָה, וּמְשַׁהוּ לֵיהּ וְאָכֵיל. אָמַר רַב אָשֵׁי: קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וְשַׁהִין לֵיהּ כָּסָא דְהַרְסָנָא וָאֲכַל, וְלָא יָדַעְנָא אִי מִשּׁוּם דְקָסָבַר מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ מוּתָּר, אִי מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּאִית בֵּיהּ מִיחָא — מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ הוּא.

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: What is the ruling with regard to leaving food on the stove from Shabbat eve? Rav Yosef said to him: Didn’t they leave food for Rav Yehuda and he ate it? Apparently, it is permitted to do so. Abaye said to him: No proof can be brought from Rav Yehuda. Since he is in danger, as he is sick and needs hot food, even on Shabbat as well, it is permitted to heat up food for him. However, for me and you as well as for all other people what is the ruling? Rav Yosef said to Abaye: In Sura, they leave food on the stove from Shabbat eve, as Rav Naḥman bar Yitzḥak from Sura was a master of good deeds who was meticulous in his performance of mitzvot, and they would leave food for him and he would eat it. Rav Ashi said: I stood before Rav Huna and saw that they left fish fried in oil [kasa deharsena] for him atop the stove on Shabbat, and he ate the fish on Shabbat. And I do not know if his reason for doing so is because he holds that it is permitted to leave food that shrivels and improves when left on the stove for a long time. Or, if it is because this dish has flour in it, and therefore it shrivels and deteriorates. Everyone agrees that it is permitted to leave food atop the stove that shrivels and deteriorates.

Rachi non traduit

מהו לשהות. בשאינה גרופה:

מסוכן הוא. רגיל לאוחזו בולמוס וצריך לאכול מאכל מתוק וטוב:

מרי דעובדא. מדקדק במעשיו:

כסא דהרסנא. דגים המבושלים בשמנן בקמח:

מיחא. קמח:

Tossefoth non traduit

מהו להשהות. באינה גרופה ולא בישל כל צרכו קבעי או במצטמק ויפה לו:

אָמַר רַב נַחְמָן: מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ — אָסוּר, מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ — מוּתָּר. כְּלָלָא דְּמִלְּתָא: כָּל דְּאִית בֵּיהּ מֵיחָא — מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ, לְבַר מִתַּבְשִׁיל דְּלִיפְתָּא דְּאַף עַל גַּב דְּאִית בֵּיהּ מֵיחָא — מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ הוּא. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאִית בֵּיהּ בִּשְׂרָא, אֲבָל לֵית בֵּיהּ בִּשְׂרָא — מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ הוּא. וְכִי אִית בֵּיהּ בִּשְׂרָא נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא קָבָעֵי לֵהּ לְאוֹרְחִין, אֲבָל קָבָעֵי לֵהּ לְאוֹרְחִין — מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ. לַפְדָּא דַּיְיסָא וְתַמְרֵי מִצְטַמֵּק וְרַע לָהֶן.

Traduction

Rav Naḥman said: Food that shrivels and improves when left on the stove, it is prohibited to leave it on the stove; if it shrivels and deteriorates, it is permitted. The principle in this matter is as follows: Any food that has flour in it shrivels and deteriorates, except for a cooked turnip dish, which, even though it has flour, shrivels and improves. And this applies only when there is meat in it, but when there is no meat in it, it shrivels and deteriorates. And when there is meat in it, too, we only said that it shrivels and improves when one does not need it for guests, but when one needs it for guests, it shrivels and deteriorates because it is not polite to serve guests overcooked food, which is not aesthetic. Furthermore: Leaving dishes made of figs [lafda], porridge, or dates on the stove causes them to shrivel and deteriorate.

Rachi non traduit

דאית ביה בשרא. מצטמק ויפה לו ששומן הבשר משבר כח הלפת כדאמר בברכות (דף מד:):

לאורחין. צריך חתיכות חשובות לשום לפניהם ואין דרך כבוד בתבשיל הצטמק שאין הבשר ניכר בו:

לפדא. מאכל שעושה מתאנים:

תמרי. מאכל תמרים:

בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא:

Traduction

They raised a dilemma before Rabbi Ḥiyya bar Abba:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source