Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 31b
יִרְאַת שָׁמַיִם, דּוֹמֶה לְגִזְבָּר שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וּמַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנוֹת לֹא מָסְרוּ לוֹ, בְּהֵי עָיֵיל? מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי: חֲבָל עַל דְּלֵית לֵיהּ דָּרְתָא וְתַרְעָא לְדָרְתָא עָבֵיד. אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו''.
Traduction
fear of Heaven is like a treasurer [gizbar] to whom they gave keys to the inner doors of the treasury but they did not give keys to the outer door. With what key will he enter? Although the Torah is the inner key, without fear of Heaven one cannot gain access to the genuine Torah. Similarly, Rabbi Yannai would proclaim: Woe unto one who does not have a courtyard, and who makes a fence for the courtyard, i.e., a person who lacks fear of Heaven and is nevertheless involved in Torah study. Rav Yehuda said: The Holy One, Blessed be He, only created His world so that people would fear before Him, as it is stated: ''And God has so made it that men should fear before Him'' (Ecclesiastes 3:14).
Rachi non traduit
יראת שמים דומה. לפתחים חיצונים שדרך להם נכנסים לפנימיים כך אם ירא שמים הוא נעשה חרד לשמור ולעשות ואם לאו אינו חש לתורתו:
בהי עייל. באיזה פתח נכנס לפתוח את הפנימים:
רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר הֲווֹ יָתְבִי. חָלֵיף וְאָזֵיל רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא. אֲמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: נֵיקוּ מִקַּמֵּיהּ, דִּגְבַר דָּחֵיל חֶטְאִין הוּא. אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: נֵיקוּ מִקַּמֵּיהּ, דִּגְבַר בַּר אוֹרְיָין הוּא. אֲמַר לֵיהּ: אָמֵינָא לָךְ אֲנָא דִּגְבַר דָּחֵיל חֶטְאִין הוּא, וְאָמְרַתְּ לִי אַתְּ בַּר אוֹרְיָין הוּא?!
Traduction
The Gemara also related that Rabbi Simon and Rabbi Elazar were sitting. Rabbi Ya’akov bar Aḥa passed and went adjacent to them. One said to the other: Let us stand before him as he is a man who fears sin. The other said to him in response: Let us stand before him, as he is a man of Torah study. He said to him: I said to you that he is a man who fears sin, and you said me that he is a man of Torah study? The former is much greater praise than the latter.
Rachi non traduit
(ואנא) אמינא לך. כלומר אתה מיעטת בשבחו:
תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר דִּגְבַר דָּחֵיל חֶטְאִין הוּא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְגוֹ''' — שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְוָנִי קוֹרִין לְאַחַת ''הֵן''. תִּסְתַּיֵּים.
Traduction
The Gemara remarks: Conclude that Rabbi Elazar is the one who said that he is praiseworthy because he is a man who fears sin, as elsewhere he also spoke in praise of fear. As Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Elazar: The Holy One, Blessed be He, has in His world only fear of Heaven alone, as it is stated: ''And now, Israel, what does the Lord your God ask of you, but to fear the Lord your God'' (Deuteronomy 10:12). And it is written: ''And unto man He said: Behold [hen], the fear of the Lord, that is wisdom; and to depart from evil is understanding'' (Job 28:28), as in the Greek language they call one hen. Apparently, fear of God is of primary importance. The Gemara concludes: Indeed, conclude that Rabbi Elazar is the one who said so.
Rachi non traduit
הן יראת ה'. יחידה היא היראה בעולם:
דָּרֵשׁ רַב עוּלָּא: מַאי דִכְתִיב ''אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וְגוֹ''' — הַרְבֵּה הוּא דְּלָא לִירְשַׁע, הָא מְעַט לִירְשַׁע?! אֶלָּא: מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ נוֹדֵף יַחְזוֹר וְיֹאכַל שׁוּם אַחֵר וִיהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף?!
Traduction
Rav Ulla taught: What is the meaning of that which is written: ''Be not overmuch wicked'' (Ecclesiastes 7:17)? This appears difficult, as, is that to say that only overmuch one should not be wicked; a little, one should be wicked? Rather, this can be understood based on the following adage: One who ate a clove of garlic and its odor spreads, should he again eat another clove of garlic so that its odor will spread further? If you were somewhat wicked, do not think that it is legitimate to continue and be very wicked.
Rachi non traduit
מי שאכל שום וריחו נודף כו'. פירוקא הוא כלומר הכי קאמר קרא אם רשעת מעט אל תוסף על רשעך דמי שאכל שום וריחו נודף כבר לחבריו כלום יחזור ויאכל עוד אחר ויהיה נודף יותר לזמן ארוך:
דָּרֵשׁ רָבָא בַּר רַב עוּלָּא: מַאי דִכְתִיב ''כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם'' — אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּיָּין לָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָן חֲרֵדִין וַעֲצֵבִין מִיּוֹם הַמִּיתָה, אֶלָּא שֶׁלִּבָּם בָּרִיא לָהֶן כְּאוּלָם. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבָּה מַאי דִכְתִיב ''זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ'' — יוֹדְעִין רְשָׁעִים שֶׁדַּרְכָּם לְמִיתָה, וְיֵשׁ לָהֶם חֵלֶב עַל כִּסְלָם. שֶׁמָּא תֹּאמַר שִׁכְחָה הִיא מֵהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה''.
Traduction
Rava bar Rav Ulla taught: What is the meaning of that which is written: ''For there are no pangs [ḥartzubot] at their death and their body is sound'' (Psalms 73:4)? The Holy One, Blessed be He, said: Is it not enough for wicked people that they are not anxious [ḥared] or sad [atzuv], ḥartzubot is an acronym of ḥared and atzuv, in anticipation of the day of their death, but also, their heart is as unyielding for them as the entrance to a hall is wide, and they devote no thought to it. And that is what Rabba said: What is the meaning of that which is written: ''This is the way of them that are foolish and of those who after them speak approvingly, Selah'' (Psalms 49:14)? It means that the wicked know that their path leads to eternal death, but they have fat on their kidneys that prevents that realization from entering their hearts. Lest you say that it is simply forgotten from them; therefore, the verse states: ''And of those who after them speak approvingly, Selah'' (Psalms 49:14). They are aware of their fate and speak of it, but it does not affect them.
Rachi non traduit
חרדין ועצבין. נוטריקון דחרצובות:
כאולם. שפתחו פתוח ורחב:
זה דרכם. לעיל מיניה כתיב קרבם בתימו לעולם דהיינו קבורה והדר כתיב זה דרכם כסל למו כלומר יודעין הם שזו דרכם אבל כסל למו כליותיהם מחופין בחלבם מהשיב כליותיהם מחשבת סופם ושמא תאמר מחמת החלב שכחו והרי הם שוגגין ת''ל ואחריהם את העתיד לבא לנפשם אחרי אובדם בפיהם ירצו ויספרו תמיד ואעפ''כ אינן חוזרין:
כְּחָס עַל הַנֵּר כּוּ'. רַבִּי יוֹסֵי כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, אֲפִילּוּ בְּהָנָךְ נָמֵי לִיחַיֵּיב! וְאִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, פְּתִילָה נָמֵי לִיפְטַר. אָמַר עוּלָּא: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, וְקָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי סוֹתֵר עַל מְנָת לִבְנוֹת בִּמְקוֹמוֹ הָוֵי סוֹתֵר. עַל מְנָת לִבְנוֹת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ — לָא הָוֵי סוֹתֵר.
Traduction
We learned in the mishna that if one extinguished a flame on Shabbat because he sought to spare the lamp, the oil, or the wick, he is liable, but Rabbi Yosei exempts in all cases except in a case in which he extinguished the flame to spare the wick. The Gemara asks with regard to Rabbi Yosei: In accordance with whose opinion does he hold with regard to prohibited labor performed on Shabbat not for its own sake? If he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who holds that one is liable for a prohibited labor performed on Shabbat not for its own sake, then even in all those cases he should also deem him liable. And if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that one is exempt for a prohibited labor performed on Shabbat not for its own sake, then even in the case of a wick he should also deem him exempt. Ulla said: Actually, Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. However, Rabbi Yosei holds that with regard to every destructive action, if he dismantles in order to rebuild in the same place, then it is considered to be dismantling, and he is liable for having performed a prohibited labor on Shabbat. However, one who demolishes in order to build elsewhere it is not considered performance of the prohibited labor of dismantling. He merely performed a destructive act and is not liable. When one extinguishes the flame to spare the lamp or the oil, he does not do so in order to relight them. When he does so to spare the wick, he indicates that he intends to relight the wick.
Rachi non traduit
אפי' בפתילה נמי ליפטר. דחס על הפתילה נמי אינה צריכה המלאכה לגופה דמלאכה היינו כיבוי וכיבוי עצמו אינו צריך לו דאם לא הובערה מעולם הוה ניחא ליה אם מתחלה הובהבה הואיל וחס עליה כי אית בה טפי הוה ניחא ליה בה:
לעולם כר' יהודה סבירא ליה. דמשום אין צריכה לגופה לא מיפטר הואיל וצריכה לדבר אחר מלאכת מחשבת הוא וכי מכבה לה משום חייסא דשמן ונר היינו טעמא דפטור קסבר דסותר ע''מ לבנות במקומו הוי סותר כל מקלקל דשבת הוי פטור דלאו היינו מלאכת מחשבת וסותר דתנן באבות מלאכות דמיחייב סותר ע''מ לבנות הוא ואינו יכול לבנות אלא אם כן סותרו והשתא לאו קלקול הוא ור''י סבר דאם במקומו חוזר ובונה הוא דמחייב אסתירה ואי לא לא ומכבה דומיא דסותר הוא וכן קורע דומיא דסותר ולהכי תנן הקורע ע''מ לתפור וכן מוחק תנן ע''מ לכתוב דכולם סותר נינהו הלכך על הפתילה חייסה דידיה אינה אלא להדליק הלכך מכבה על מנת להדליק היינו במקומו אבל כי חס על הנר או על השמן ועל הפתילה אינו חס ואינו חושש אם משליכה אפי' צריך לשמן להדליק בו פתילה אחרת לאחר זמן בתוך נר זה אין זה סותר ע''מ לבנות במקומו שאין הכיבוי וההבערה לא בשמן ולא בנר אלא בפתילה הלכך לא שייכא סתירה ובנין אלא בפתילה וכיון דאין מחשבת סופו לחזור ולהדליק פתילה זו אין כאן עוד בנין במקום סתירה ודקתני שהוא עושה פחם כלומר מפני שהם עושין פחם מתחלתה ועומדת לחזור ולהאחיז בה אור ואיכא בנין במקום סתירה ורבותינו מפרשין נר ושמן איכא למימר מיבעי ליה למידי אחריני ולא להדליק ולי נראה שאין צריכין אנו לדוחק זה דמשום דאיכא למימר לית לן למיפטריה שהרי הוא יודע למה חס עליהן וסתם נר אינו אלא להדליק בו פתילה:
Tossefoth non traduit
וסותר על מנת לבנות במקומו. ור''ש פוטר אפי' בסותר על מנת לבנות במקומו אלא במקום שע''י סתירה יש תיקון (בבנין אחרון) יותר משלא היה בנין ראשון מעולם שם כגון בפתילה שצריך להבהבה דמחייב ר' שמעון כדאמר בסמוך ואם תאמר לר' שמעון הא דתנן בפרק כלל גדול (לקמן שבת דף עג.) המכבה והסותר בשלמא מכבה משכחת לה דמתקן כדפירש כגון לעשות פחמין אלא סותר לא משכחת שיהא מתקן בסתירה זו יותר משלא היה בנוי שם מעולם ואמאי חייב לר' שמעון וי''ל דכולהו ממשכן ילפינן לה ולא היה כיבוי במשכן כ''א לעשות פחמין ולהכי לא מחייב ר''ש אלא בכה''ג אבל סותר אשכחן במשכן שאין מתקן בסתירה זו יותר משלא היה בנוי שם מעולם ולהכי מחייב שם אפי' ר''ש וא''ת כיון דסותר ומכבה בעינן ע''מ לבנות ולהבעיר א''כ בפרק כלל גדול (שם) דתנן המכבה והסותר הוי ליה למיתני המכבה ע''מ להבעיר והסותר ע''מ לבנות כי היכי דקתני המוחק ע''מ לכתוב שתי אותיות והקורע ע''מ לתפור שתי תפירות וי''ל דהתם נמי לא קתני ליה אלא משום דבעי למיתני שיעורא דשתי אותיות ושתי תפירות אבל במכבה וסותר על מנת להבעיר ולבנות כל שהוא מיחייב לא איצטריך למיתנייה:
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: מִכְּדֵי כָּל מְלָאכוֹת יָלְפִינַן לְהוּ מִמִּשְׁכָּן, וְהָתָם סוֹתֵר עַל מְנָת לִבְנוֹת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי הָתָם כֵּיוָן דִּכְתִיב ''עַל פִּי ה' יַחֲנוּ'', כְּסוֹתֵר עַל מְנָת לִבְנוֹת בִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי.
Traduction
Rabba said to him: That reasoning is implausible. After all, all labors prohibited on Shabbat, we derive them from the labors performed in the Tabernacle, and there it was a case of dismantling in order to build elsewhere. They would dismantle the Tabernacle and reconstruct it at the next encampment. Ulla said to Rabba: That is not a proof, as there, in the case of the Tabernacle, it is different. Since it is written: ''At the commandment of the Lord they encamped'' (Numbers 9:23). The time and place of their travels and their encampments were not determined by them but rather by the word of God. Consequently, when they took down the Tabernacle it was tantamount to demolishing in order to build in the same place. Since the demolition and the construction were both accomplished at the command of God, there was never a case of destruction without a constructive purpose.
Rachi non traduit
ומשכן סותר על מנת לבנות שלא במקומו הוא. שהיו סותרין אותו בחנייה זו ונוסעים למקום אחר וחונים וחוזרים ומקימין אותו:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְעוֹלָם כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ. וּמַאי שְׁנָא פְּתִילָה? כִּדְאָמַר רַב הַמְנוּנָא, וְאִיתֵּימָא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָכָא בִּפְתִילָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְהֲבָהּ עָסְקִינַן, דִּבְהָהִיא אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵי, דְּקָא מְתַקֵּן מָנָא. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם, וְלָא קָתָנֵי מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֵׂית פֶּחָם. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said: Actually, Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. And as far as the question, what is different about a wick, that can be answered as Rav Hamnuna said, and some say, Rav Adda bar Ahava said: Here, we are dealing with a wick that one must singe before lighting it in order to facilitate its burning, as, in that case, even Rabbi Shimon agrees that extinguishing the flame is prohibited, as, by doing so, he prepares a vessel for use. Rava said: That interpretation is also precise in the language of the mishna, as it was taught in the mishna that one who extinguished a wick is liable because he makes the wick into charcoal intentionally, and it was not taught because charcoal was made on its own. The Gemara concludes: Conclude from it that the mishna is to be understood in that manner.
Rachi non traduit
כר' שמעון. דפטר ליה משום דאין צריכין לגופה וכחס על הפתילה היינו טעמא דמחייב כגון שצריך להבהבה שלא הובהבה מבעוד יום דכיבוי זה צריך לגופו שיהא הלהב נוח לאחוז בה כשיבא להדליקה:
שהוא עושה פחם. שהוא מתכוין ממש לעשותה כמין פחם עכשיו אלמא בכבוי הצריך לגופו מיירי ולא קתני שנעשית פחם מתחלתו שהובהבה דנמצי למימר טעמא משום דבת בנין היא דאיכא בנין במקום סתירה מה שאין כן בשמן ונר דלא שייך בהו בנין וסתירה:
מַתְנִי' עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן: עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, בַּחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.
Traduction
MISHNA: This mishna concludes the aggadic treatment of the topic of kindling the Shabbat lights. For three transgressions women are punished and die during childbirth: For the fact that they are not careful in observing the laws of a menstruating woman, and in separating ḥalla from the dough, and in lighting the Shabbat lamp.
Rachi non traduit
מתני' בשעת לידתן. בגמרא מפרש מאי שנא שעת לידתן:
גְּמָ' נִדָּה מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הִיא קִלְקְלָה בְּחַדְרֵי בִטְנָהּ, לְפִיכָךְ תִּלְקֶה בְּחַדְרֵי בִטְנָהּ. תִּינַח נִדָּה — חַלָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? כְּדִדְרַשׁ הַהוּא גָּלִילָאָה עֲלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְבִיעִית דָּם נָתַתִּי בָּכֶם — עַל עִסְקֵי דָם הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: A woman who was not careful in observing the laws of menstruation, what is the reason that she is punished during childbirth? Rabbi Yitzḥak said: She sinned with regard to the chambers of her womb; therefore, she is afflicted in the chambers of her womb. The Gemara asks: Granted, with regard to menstruation; but with regard to a woman who was not careful in separating ḥalla and in kindling the Shabbat lights, what is there to say? Rather, it must be explained in accordance with that which that Galilean taught before Rav Ḥisda. The Holy One, Blessed be He, said: I placed a quarter [revi’it] of a log of blood in you when you were formed, and about matters of the blood of menstruation I warned you.
Rachi non traduit
גמ' הכי גרסינן בנדה מאי טעמא:
בחדרי בטנה. מקור דמה:
קלקלה. מרדה:
רביעית דם. חיי אדם תלויין בה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source