Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 20a

וּבַגְּבוּלִין, כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוּבּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּפֶחָמִין — כָּל שֶׁהוּא.

Traduction

And, however, in the outlying areas, meaning in all of Eretz Yisrael outside the Temple, it is prohibited to light a bonfire on Shabbat eve, unless there is sufficient time for the fire to take hold in most of the bonfire, while it is still day. Rabbi Yehuda says: With a bonfire of coals, even in the outlying areas one is permitted to light the fire on Shabbat eve at nightfall, even if the fire only spread to any amount of the bonfire. The coals, once they are kindled, will not be extinguished again, and there is no concern lest he come to tend to them on Shabbat.

Rachi non traduit

ובגבולין. צריך להבעיר מדורתן מבעוד יום כדי שתאחוז האש ברובו:

ר' יהודה אומר. אם היתה מדורת פחמין אין צריך להאחיז בהן האור אלא כל שהוא והיא דולקת והולכת דאין דרכה להיות כבה והולכת וא''צ לחתות בהן:

גְּמָ' וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב: כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם. תַּנְיָא חֲנַנְיָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי — מוּתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ עַל גַּבֵּי כִּירָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גְּרוּפָה וּקְטוּמָה.

Traduction

GEMARA: We learned in the mishna that one may only roast meat and other food items if there remains sufficient time so that they could be roasted while it is still day. The Gemara asks: And how much do they need to be roasted in order to be considered sufficient, so that it will be permitted to complete their cooking afterward? Rabbi Elazar said that Rav said: So that they will be roasted while it is still day like the food of ben Drosai, which was partially roasted. Ben Drosai was a robber and pursued by all. He could not wait for his food to roast completely, so he sufficed with a partial roasting. It was also stated by another of the Sages, as Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: Anything that is already cooked like the food of ben Drosai by a Jew, no longer has a problem of the cooking of gentiles. If a gentile completed cooking this food, it is, nevertheless, permitted to eat, even though, as a rule, it is prohibited to eat food cooked by gentiles. It was taught in a baraita, Ḥananya says: With regard to anything that is already cooked like the food of ben Drosai, it is permitted to keep it on the stove on Shabbat and even though this stove is not swept of coals and the burning coals are not covered with ashes. Since the food was already cooked to that extent, there is no concern that he will come to stoke the coals.

Rachi non traduit

גמ' בן דרוסאי. לסטים היה ומבשל בישולו שליש:

איתמר נמי. דמאכל בן דרוסאי חשוב בישול:

כל שהוא. מבושל ביד ישראל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בגמרו משום בישולי נכרים:

גרוף. מן הגחלים במגריפה שקורין וודילי:

קטום. מפזרים אפר מלמעלה כדי להפיג חומו שלא יוסיף הבל בשבת וזה תבשיל שהוא כמאכל בן דרוסאי לא חיישי' אם מתבשל והולך בשבת:

אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת כּוּ': אִיבַּעְיָא לְהוּ, תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי תַנּוּר, אוֹ דִילְמָא תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי הָאוּר? תָּא שְׁמַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ הַמְדוּבָּקִין בַּתַּנּוּר.

Traduction

We learned in the mishna that one may only place bread in the oven on Shabbat eve at nightfall if there remains sufficient time for its surface to form a crust while it is still day. According to Rabbi Eliezer, it is permitted to place bread in the oven on Shabbat eve while it is still day if there remains enough time for a crust to form on its bottom side. A dilemma was raised before them: With regard to the bottom mentioned in the mishna, is it that side close to the oven, or perhaps is it the bottom that is close to the fire? Come and hear a resolution to this dilemma from what was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says explicitly: So that its surface that is stuck to the oven will form a crust.

Rachi non traduit

דגבי תנור. שהככרות נדבקים בדופני התנור סביב הילכך מבעיא ליה הי קרי תחתון הנך פנים דגבי דופני התנור או פנים הפונים למטה לחלל התנור לצד האור:

מדובקים בתנור. וחומרא היא דפנים שכלפי האור ממהרין לקרום:

Tossefoth non traduit

איבעיא להו תחתון האיך דגבי תנור. ולפ''ה דפי' דלגבי האור ממהר לקרום ומיבעיא ליה אם תחתון דקאמר ר' אליעזר דגבי תנור והא דקאמרי רבנן עד שיקרמו פניה אחת מפניה ואפילו בעליון סגי ואם תחתון דקאמר ר''א היאך דגבי האור אם כן הא דקאמרי רבנן עד שיקרמו פניה היינו כל פניה תא שמע ר' אליעזר כו' ופושט דר''א לחומר' ומיהו בירושלמי משמע דלהקל בא דקאמר התם ומודה ר''א בלחם הפנים שאין קרוי לחם עד שיקרמו פניו בתנור משמע דהכא סגי בקרימה כל דהו אבל בלחם הפנים בעינן קרימה מעליא. ריב''א:

מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח: מַאי טַעְמָא? — מִשּׁוּם דִּבְנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן. הָא לָאו הָכִי לָא?! וְהָאָמַר מָר: גַּדְיָא בֵּין שְׁרִיק בֵּין לָא שְׁרִיק — שַׁפִּיר דָּמֵי! הָתָם מִינְּתַח, הָכָא לָא מִינְּתַח.

Traduction

We learned in the mishna that one may lower the Paschal lamb into the oven on Shabbat eve at nightfall. The Gemara explains: What is the reason that this was permitted? Because the people of the group who registered to be counted together for the offering and eating of the Paschal lamb are vigilant in the performance of mitzvot and they will not transgress the halakhot of Shabbat. The Gemara asks: And if that was not so, there would not be permission to do so? Didn’t the Master say: The meat of a kid, whether it is in an oven that is sealed or whether it is in one that is not sealed, everyone agrees that he may well place it in the oven at nightfall because taking it out of the oven harms it, and there is no room for concern that he will do so? If so, there is no room for concern with regard to the meat of the Paschal lamb, which must be either a goat or a lamb (Exodus 12:5). The Gemara answers: In any case, it is necessary to emphasize the vigilance of the members of the group, as there, where it was permitted, it was specifically in a case that the goat was cut into pieces. However, here, with regard to the Paschal lamb, the goat is not cut into pieces. It is roasted whole, in accordance with the halakhot of the Paschal lamb. Consequently, it does not roast quickly, and there is room for concern lest he stoke the coals in order to accelerate the roasting. However, since the members of the group are vigilant, the Sages permitted it.

Rachi non traduit

התם מנתח. ואם פותח פי התנור עייל ביה זיקא וקשי ליה:

הכא לא מנתח. דכתיב (שמות י''ב:ט') על ראשו ועל קרבו ואי מגלי ליה לא קשי ליה זיקא הלכך אי לא דזריזין הן אסור:

וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר וְכוּ': מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב הוּנָא: ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם''. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אִי אַתָּה מַבְעִיר, אֲבָל אַתָּה מַבְעִיר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי? אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: קְרָא כִּי אֲתָא לְמִישְׁרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים הוּא דַּאֲתָא, וְכֹהֲנִים זְרִיזִין הֵן.

Traduction

We learned the following in the mishna: And one may light the fire in the bonfire of the Chamber of the Hearth in the Temple on Shabbat eve adjacent to nightfall and allow the fire to spread afterward throughout the entire bonfire. The Gemara asks: From where are these matters that doing so is permitted, derived? Rav Huna said, as it is stated: ''You shall kindle no fire in all of your habitations on the day of Shabbat'' (Exodus 35:3). The Gemara infers: ''In all of your habitations,'' the dwelling places of the Jewish people, you may not kindle fire, but you may kindle fire on Shabbat in the bonfire of the Chamber of the Hearth, which is in the Temple. Rav Ḥisda objects: If so, if that is the source for the fact that kindling the fire is permitted on Shabbat eve at nightfall, it should also be permitted to kindle it even on Shabbat itself. Why kindle the fire while it is still day? Rather, Rav Ḥisda said, it should be understood as follows: When the verse came, it came to permit burning the limbs and fats of the sacrifices on the altar, even on Shabbat. Lighting the bonfire of the Chamber of the Hearth was not permitted on Shabbat itself, since it is not part of the Temple service. It was kindled merely for the benefit of the priests. The fact that there was no concern about lighting the bonfire on Shabbat eve at nightfall is because the priests are vigilant with regard to mitzvot, and they will certainly not come to stoke the coals.

Rachi non traduit

אברים ופדרים הוא דאתא. להתיר את הקטירן כל הלילה אבל מדורת בית המוקד שאינה צורך גבוה אלא צורך כהנים לא הותרה וסמוך לחשיכה היינו טעמא דלא גזור משום דכהנים זריזין הם שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים ולא אתו לחתויי משתחשך:

Tossefoth non traduit

למשרי אברים ופדרים. וא''ת אי אברים ופדרים דחול כדפ''ה הא אמר בפרק [במה מדליקין] (דף כד:) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ואי אברים ופדרים דשבת ואשמועינן מבכל מושבותיכם דאע''ג דמצותן כל הליל' ואפשר להקטירן במוצאי שבת אפ''ה דחי שבת הא מעולת שבת נפק מדממעט. עולת חול דהיינו ע''כ אברים ופדרים דחול דשחיטה וזריק' עבר זמנו בשקיעת החמה א''כ אברים ופדרים דשבת קרבים בשבת וי''ל דאתי למשרי אברים ופדרים דחול כשמשלה בהן האור מבעוד יום והא דקאמר ולא עולת אברים ופדרי' דחול בשבת היינו דוקא בשלא משלה בהן האור וכן הא דאמר בפרק טרף בקלפי (יומא דף מו. ושם) אברי חול שנתותרו עושה להן מערכה בפני עצמן וסודרן אפי' בשבת ואפי' לרב הונא דפליג התם היינו. דאמר דאין עושה להן מערכה בפני עצמן אבל ד''ה דסודרן על המערכה גדולה היינו כשמשלה בהן האור כדמוכח התם והא דקאמר התם לחד לישנא דדוקא בפסולין אי משלה בהן האור אין אי לא לא לאו משום דכשרים לא בעינן משלה בהן האור אלא ה''ק דדוקא בפסולים אצטריך לאשמעינן במשלה בהן האור אבל בכשרים לא איצטריך לאשמעי' וריב''א מסתפק בשאר קרבנות כשמשלה בהן האור אם נעשו כלחמו של מזבח למשרינהו בשבת אי לאו דדילמא דוקא בתמיד מהני האי טעמא משום דשם תמיד דוחה שבת וקשה דהתם מפיק ליה ביומא מבמועדו ואפי' בשבת והכא מפיק ליה מבמושבותיכם ונראה דעיקר דרשא מבמושבותיכם והתם נקט במועדו ואפי' בשבת אגב דבעי למנקט במועדו ואפי' בטומאה וע''ק והא במושבותיכם אצטריך לשריפת בת כהן דלא דחיא שבת כדדרשי' פ''ק דיבמות (דף ו:

ושם) ופרק אחד דיני ממונות (סנהדרין לה:) נאמר כאן במושבותיכם כו' אף מושבות האמור כאן כו' וי''ל דהכא מכם דריש מדכתי' מושבותיכם ולא כתיב מושבות והא דדרשי' בפ''ק דקדושין (דף לז. ושם) מושבות דכתב רחמנא גבי שבת ל''ל וקאמר דסד''א הואיל ובענין מועדות כתיב תבעי קדוש ב''ד כמועדות קמ''ל לא מלא תבערו אש בכל מושבותיכם דריש כדפירש הקונטרס דההוא לא כתיבא בענין דמועדות ואצטריך לה נמי כדדריש הכא אלא מושבותיכם דכתי' באמור (ויקרא כ''ג:
כ''א) דההוא כתיב בענינא דמועדות:

וּבַגְּבוּלִין כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז כּוּ'. מַאי רוּבָּן? אָמַר רַב: רוֹב כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ ''הָבֵא עֵצִים וְנַנִּיחַ תַּחְתֵּיהֶן''. תָּנֵי רַב חִיָּיא לְסַיּוֹעֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵילֶיהָ וְלֹא שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר.

Traduction

We also learned in the mishna that in the outlying areas one may not light a bonfire on Shabbat eve at nightfall unless there is sufficient time for the fire to take hold in most of the bonfire. The Gemara asks about this: What is meant by the measure of most of it? Rav said: Most of each and every one of the branches. And Shmuel said: It is sufficient if the branches are sufficiently lit so that they will not say to each other: Bring thinner branches, which are easier to kindle, and we will place them beneath the existing branches to accelerate their burning. Rav Ḥiyya taught a baraita to support Shmuel, from a halakha that was stated with regard to the Temple candelabrum. The baraita said that it must be lit to the point that the flame will ascend on its own and not that the flame will ascend due to something else. In a place where kindling is required, it is sufficient to ensure that the fire burns on its own (Tosafot).

Rachi non traduit

כל אחד ואחד. כל עץ ועץ ולא תימא כיון שאחזה ברוב מנין העצים:

ושמואל אמר. כדי שלא צריך לומר הבא עצים דקים ונניח תחתיהן להבעיר את אלו:

תני ר' חייא. בפ' במה מדליקין לגבי מנורה להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאליה אלמא בכי האי גוונא הויא הדלקה משום ר''י הלוי וקשה לי חדא דרמי בר חמא קתני לה התם ועוד דלאו מתניתא היא אלא הוא אמר לה בפירוש דמתני' אחריתי ושאר רבותינו תנו לה לענין מדורה ואני מצאתי אותה בת''כ לגבי מנורה:

Tossefoth non traduit

כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה. אלמא במקום שהקפיד הכתוב שלא יכבה סגי שתהא שלהבת עולה מאליה ואין צריך שתהא הפתילה שורפת ברובא:

עֵץ יְחִידִי, רַב אָמַר: רוֹב עָבְיוֹ, וְאָמְרִי לַהּ: בְּרוֹב הֶיקֵּפוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ בָּעֵינַן רוֹב עָבְיוֹ וּבָעֵינַן רוֹב הֶיקֵּפוֹ. כְּתַנָּאֵי: רַבִּי חִיָּיא אָמַר: כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁחֵת הָעֵץ מִמְּלֶאכֶת הָאוּמָּן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתֹּאחַז הָאֵשׁ מִשְּׁנֵי צְדָדִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ''אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה''.

Traduction

To this point, the Gemara was discussing a bonfire. However, the Gemara asks: What is the halakha with regard to a single branch that one kindles on Shabbat eve? Rav said: Most of the thickness of the wood must ignite while it is still day, before Shabbat. Others say the same halakha in the name of Rav: Most of the circumference of the wood must ignite while it is still day, before Shabbat. Rav Pappa said: Since there is disagreement with regard to Rav’s halakha, and it is not clear exactly what he said, therefore, we require most of its thickness to ignite and we require most of its circumference to ignite; thereby, we avoid entering into a situation of uncertainty. The Gemara comments: This dispute is parallel to the dispute of the tanna’im, who disagreed with regard to a different matter. Rabbi Ḥiyya said: A fire is considered to be kindled when the wood will be ruined to the extent that it can no longer be used for the work of a craftsman. And Rabbi Yehuda ben Beteira says: So that the fire will take hold from both sides of the wood. And he added: And even though there is no proof for the matter, i.e., what constitutes burning as far as Shabbat is concerned, nevertheless there is an allusion to the matter that wood in this condition is considered burnt, as it is stated: ''Behold, it is cast into the fire for fuel; the fire consumed both of its ends and the midst of it is burned. Is it fit for any work?'' (Ezekiel 15:4).

Rachi non traduit

עץ יחידי. כעין צוק''ש שלנו:

רוב עביו. שיכנס האור בתוך עביו עד רובו:

רוב היקפו. מבחוץ:

כתנאי. רוב עביו או רוב היקפו:

שישחת. רוב עביו:

ב' צדדיו. רוב היקפו:

זכר לדבר. דשוב הולך ודולק:

קצותיו אכלה האש. בידוע שתוכו נחר והלכה לחה שלו ונעשה יבש:

נחר. פסק לחה שלה ויבש כמו נחר גרוני (תהילים ס''ט:ד') וכן חרה מני חורב (איוב ל':ל'):

Tossefoth non traduit

עד שישחת ממלאכת האומן. אבל למ''ד משתאחוז האור משני צדדין אינו נשחת בהכי ממלאכת האומן ואע''ג דכתיב את שני קצותיו אכלה האש היצלח למלאכה היינו גבי עץ הגפן אבל שאר עצים אין נשחתין כ''כ במהרה ממלאכת האומן:

''וְהָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת''. מַאי אָח? אָמַר רַב: אַחְווֹנָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֵצִים שֶׁנִּדְלְקוּ בְּאַחְווֹנָא. הַהוּא דְּאָמַר לְהוּ מַאן בָּעֵי אַחְווֹנָא? אִשְׁתְּכַח עֲרַבְתָּא.

Traduction

Along the same lines, the Gemara cites a different verse that discusses burning fire, as it relates to King Jehoiakim: ''And the hearth [aḥ] was burning before him'' (Jeremiah 36:22). Amora’im disputed the question: What is the aḥ mentioned in the verse? Rav said that it means willow branch [aḥvana]. And Shmuel said: It is referring to wood that was lit with aḥvana, meaning with fraternity [aḥva], i.e., that each piece of wood is lit from another, even small ones from large ones. The meaning of the word aḥvana was forgotten; the Gemara relates that this man, who said to people in the marketplace: Who wants aḥvana? And he was found to be selling willow, and therefore, the meaning of the word was understood.

Rachi non traduit

והאח. בשריפת יהויקים המגילה כתיב:

באחוה. כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול:

אָמַר רַב הוּנָא: קָנִים אֵין צְרִיכִין רוֹב, אֲגָדָן — צְרִיכִין רוֹב. גַּרְעִינִין אֵין צְרִיכִין רוֹב, נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת — צְרִיכִין רוֹב. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא: קָנִים — מִבַּדְּרָן, אֲגָדָן — לָא מִבַּדְּרָן. גַּרְעִינִין — מִבַּדְּרָן, נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת — לָא מִבַּדְּרָן. אִיתְּמַר נָמֵי

Traduction

Rav Huna said: Reeds with which he lights a bonfire on Shabbat eve do not require that most of the reeds ignite prior to Shabbat, because they burn easily. However, if he tied them together into a bundle, the reeds assume the legal status of a wooden beam and most of the reeds need to catch fire before Shabbat. The same is true with regard to date seeds that he kindles. They do not require that most of them catch fire before Shabbat, because they burn easily. However, if he placed them in woven baskets [ḥotalot], most of the seeds need to ignite before Shabbat. Rav Ḥisda strongly objects to this: On the contrary, the opposite makes sense, as reeds are scattered and difficult to burn. When they are bundled, they are not scattered, and therefore burn more easily. Similarly, seeds are scattered. And if he placed them in woven baskets, they are not scattered. It was also stated

Rachi non traduit

אין צריכין רוב. להצית את האור ברובן מע''ש אלא מאחיז בהן אור מבעוד יום לפי שאין כבין והולכים אלא דולקים והולכים:

צריכים רוב. לפי שאין שלהבת יכול ליכנס ביניהם:

גרעינין. של תמרה אם עשה מהם מדורה לכשיבשו אין צריכין רוב:

נתנן בחותלות. כלים שעושין מלולבין ונתן הכלי מלא במדורה צריכין רוב לפי שצבורין יחד ואין השלהבת יכולה להכנס בהן:

קנים מבדרן. לכאן ולכאן ואחת מהן היוצאה לא תמצא את חברתה לבערה הלכך כי לא אגדן צריכי רוב אבל אגדן לא מבדרן ואין צריכין רוב וכן גרעינין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source