Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 156b

דְּקָאֵי צֶדֶק בְּמַעֲרָב — מְהַדַּרְנָא וּמוֹקֵימְנָא לֵיהּ בְּמִזְרָח. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ''מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ''.

Traduction

Is it because Jupiter is situated in the west that you cannot have children? I will restore it and establish it in the east. And that is the meaning of that which is written with regard to Abraham: ''Who has raised up one from the east, he will call justice [tzedek] to his steps [leraglo]. He gives nations before him, and makes him rule over kings; his sword makes them as the dust, his bow as the driven stubble'' (Isaiah 41:2). God established Jupiter [tzedek] in the east on behalf of [leraglo] Abraham.

Rachi non traduit

דקאי צדק. שהוא מזל שלך:

במערב. שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד כך מצאתי בהש''ס רבינו הלוי:

במזרחו. שהוא מקום חום:

צדק. הקב''ה קראו להביאו למזרח:

לרגלו. בשבילו:

וּמִדִּשְׁמוּאֵל נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דִּשְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט הֲווֹ יָתְבִי, וַהֲווֹ קָאָזְלִי הָנָךְ אִינָשֵׁי לְאַגְמָא. אֲמַר לֵיהּ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: הַאי גַּבְרָא אָזֵיל וְלָא אָתֵי, טָרֵיק לֵיהּ חִיוְיָא וּמָיֵית. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא, אָזֵיל וְאָתֵי. אַדְּיָתְבִי אֲזַל וַאֲתָא.

Traduction

And from that which transpired to Shmuel, one can also conclude that there is no constellation for the Jewish people. The Gemara relates that Shmuel and the gentile sage Ablet were sitting, and they saw these people were going to the lake. Ablet said to Shmuel: This person will go and he will not return, because a snake will bite him and he will die. Shmuel said to him: If he is a Jew, he will go and come back. As they were sitting for a while, the person they discussed went away and then returned.

Rachi non traduit

אבלט. שם חכם נכרי היה וחוזה בכוכבים:

אזיל ואתי. דאין מזל לישראל ויועיל לו תפלה:

קָם אַבְלֵט שַׁדְיֵהּ לְטוּנֵיהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ חִיוְיָא דִּפְסִיק וּשְׁדֵי בְּתַרְתֵּי גוּבֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: כָּל יוֹמָא הֲוָה מַרְמִינַן רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְאָכְלִינַן. הָאִידָּנָא הֲוָה אִיכָּא חַד מִינַּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רִיפְתָּא, הֲוָה קָא מִיכְּסַף. אָמֵינָא לְהוּ: אֲנָא קָאֵימְנָא וּמַרְמֵינָא. כִּי מְטַאי לְגַבֵּיהּ, שַׁוַּאי נַפְשַׁאי כְּמַאן דִּשְׁקִילִי מִינֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְּסִיף. אֲמַר לֵיהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק שְׁמוּאֵל וּדְרַשׁ: ''וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת'', וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ.

Traduction

Ablet stood up, threw down the person’s burden, and inside he found a snake cut and cast in two pieces. Shmuel said to him: What did you do to merit being saved from death? The person said to him: Every day we all take bread together and eat from the bread. Today, there was one of us who did not have bread, and when it came time to gather the bread, he was embarrassed because he did not have any to give. I said to the others: I will go and take the bread. When I came to the person who did not have bread, I rendered myself as one who was taking from him so that he would not be embarrassed. Shmuel said to him: You performed a mitzva. Shmuel went out and taught based on this incident that even though it is written: ''And charity will save from death'' (Proverbs 10:2), it does not only mean that it will save a person from an unusual death but even from death itself.

Rachi non traduit

בתרתי גובי. בשתי חתיכות שקצצו עם הקנים בלא יודע:

מרמינן בהדדי. מטילין פת [לסל] לכל החבורה כאחד ואוכלין יחד והאחד גובה מכולן:

אנא קאימנא ומרמינא. אגבה ואשים בסל:

שוואי נפשאי כמאן דשקלי מיניה. עשיתי עצמי כגובה ממנו ונתתי משלי חלקו:

לא ממיתה משונה. ומיהו מיתה הגונה ימות אלא ממיתה עצמה מצלת ונותנת חיים:

וּמִדְּרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, אָמְרִי לֵיהּ כַּלְדָּאֵי: הָהוּא יוֹמָא דְּעָיְילָה לְבֵי גְנָנָא, טָרֵיק לַהּ חִיוְיָא, וּמִיתָא. הֲוָה דָּאֵיג אַמִּילְּתָא טוּבָא. הָהוּא יוֹמָא שְׁקַלְתַּהּ לְמַכְבַּנְתָּא, דַּצְתַּהּ בְּגוּדָא, אִיתְרְמִי אִיתִּיב בְּעֵינֵיהּ דְּחִיוְיָא. לְצַפְרָא כִּי קָא שָׁקְלָה לַהּ, הֲוָה קָא סָרֵיךְ וְאָתֵי חִיוְיָא בָּתְרַהּ.

Traduction

And from that which transpired to Rabbi Akiva as well it can be derived that there is no constellation for the Jewish people, as Rabbi Akiva had a daughter, and Chaldean astrologers told him that on the same day that she enters the wedding canopy, a snake will bite her and she will die. She was very worried about this. On that day, her wedding day, she took the ornamental pin from her hair and stuck it into a hole in the wall for safekeeping, and it happened that it entered directly into the eye of the snake. In the morning, when she took the pin, the snake was pulled and came out with it.

Rachi non traduit

כלדאי. חוזים בכוכבים:

דצתא. תחבתה:

למכבנתא. [אישפינגלי''ז בלע''ז] נושקא של זהב שיש כמו טס בראשה:

Tossefoth non traduit

כלדאי. בכולה סוגיא משמע דהיינו חוזים בכוכבים ולא כמו שפירש''י בערבי פסחים (דף קיג:) מניין שאין שואלין בכלדאים שנאמר תמים תהיה וגו' ופירש דהיינו אוב ועוד קשה דבהדיא כתיב אל תפנו וגו' ובספרי דרש מנין שאין שואלין בגורלות שנאמר תמים תהיה וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא:

אֲמַר לַהּ אֲבוּהּ: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ בְּפַנְיָא אֲתָא עַנְיָא, קְרָא אַבָּבָא וַהֲווֹ טְרִידִי כּוּלֵּי עָלְמָא בִּסְעוּדְתָּא, וְלֵיכָּא דְּשָׁמְעֵיהּ. קָאֵימְנָא, שְׁקַלְתֵּיהּ לְרִיסְתָּנַאי דִּיהַבְתְּ לִי, יַהְבִתֵּיהּ נִיהֲלֵיהּ. אֲמַר לַהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק רַבִּי עֲקִיבָא וּדְרַשׁ: ''וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת'', וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ.

Traduction

Her father Rabbi Akiva said to her: What did you do to merit being saved from the snake? She told him: In the evening a poor person came and knocked on the door, and everyone was preoccupied with the feast and nobody heard him. I stood and took the portion that you had given me and gave it to him. Rabbi Akiva said to her: You performed a mitzva, and you were saved in its merit. Rabbi Akiva went out and taught based on this incident that even though it is written: ''And charity will save from death'' (Proverbs 10:2), it does not mean that it will save a person only from an unusual death, but even from death itself.

Rachi non traduit

ריסתנאי. אמנשטריישו''ן:

וּמִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּאִימֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמְרִי לַהּ כַּלְדָּאֵי: בְּרִיךְ גַּנָּבָא הָוֵה. לָא שְׁבַקְתֵּיהּ גַּלּוֹיֵי רֵישֵׁיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: כַּסִּי רֵישָׁיךָ, כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִשְׁמַיָּא, וּבְעִי רַחֲמֵי. לָא הֲוָה יָדַע אַמַּאי קָאָמְרָה לֵיהּ. יוֹמָא חַד יָתֵיב קָא גָרֵיס תּוּתֵי דִיקְלָא, נְפַל גְּלִימָא מֵעִילָּוֵי רֵישֵׁיהּ, דְּלִי עֵינֵיהּ חֲזָא לְדִיקְלָא, אַלְּמֵיהּ יִצְרֵיהּ, סְלֵיק, פַּסְקֵיהּ לְקִיבּוּרָא בְּשִׁינֵּיהּ.

Traduction

And from that which transpired to Rav Naḥman bar Yitzḥak as well it can be derived that there is no constellation for the Jewish people, As Chaldean astrologers told Rav Naḥman bar Yitzḥak’s mother: Your son will be a thief. She did not allow him to uncover his head. She said to her son: Cover your head so that the fear of Heaven will be upon you, and pray for Divine mercy. He did not know why she said this to him. One day he was sitting and studying beneath a palm tree that did not belong to him, and the cloak fell off of his head. He lifted his eyes and saw the palm tree. He was overcome by impulse and he climbed up and detached a bunch of dates with his teeth. Apparently, he had an inborn inclination to steal, but was able to overcome that inclination with proper education and prayer.

Rachi non traduit

ובעי רחמי. בקש רחמים שלא ישלוט בך יצר הרע:

קיבורא. אשכול תמרים והדקל לא שלו היה:

מַתְנִי' מְחַתְּכִין אֶת הַדִּלּוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרָה — לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן.

Traduction

MISHNA: One may cut the pumpkins before an animal on Shabbat, as long as they were picked prior to Shabbat. And likewise one may cut an animal carcass before the dogs on Shabbat. Rabbi Yehuda says: If it was not already a carcass, i.e., it was not dead, prior to Shabbat, it is prohibited to cut it or even move it on Shabbat because it is not prepared for use on Shabbat.

Rachi non traduit

מתני' את הדלועין. התלושין ומיהו סתמן לאו למאכל בהמה קיימי אלא לאדם:

ואת הנבלה. שנתנבלה היום ובין השמשות היתה עומדת לאדם ואפ''ה מחתכין:

Tossefoth non traduit

רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מע''ש כו'. תימה היכי מוכח בפסחים פרק מקום שנהגו בסופו (דף נו:
ושם) ובפ''ק דביצה (דף ו: ושם) מהך מתניתין דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים לעולם מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים והכא היינו טעמא דאסירא לכלבים משום דהואי מוקצה מחמת איסור שלא היתה ראויה חיה (לא) לאדם (ולא לכלבים) ותירץ ר''י דיש דברים ראויים ליתן לפני הכלבים חיים כגון עופות וכיוצא בהן הלכך אי לאו דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים הוה שריא ליתן לכלבים וה''ר יצחק בן הר''ר מאיר גריס במתני' אם לא היתה נבלה מעיו''ט אסורה השתא אתי שפיר בפשיטות דמוכן שפיר לאדם ואינו מוקצה מחמת איסור ולא נהירא לי דבריש ביצה (דף ב.) דייק מינה דגבי שבת סתם לה תנא כר''ש אלמא גבי שבת מיתניא וה''ר פורת מפרש דממשנה יתירה דייק דה''ל למתני אם לא היתה נבלה מע''ש אסורה ותו לא דמאי צ''ל לפי שאינה מן המוכן אלא להכי תני לה דאפילו הוי מוכן לאדם לגמרי שלא היה מוקצה מחמת איסור לא הוי מוכן לכלבים. מ''ר:

גְּמָ' אִיתְּמַר: (עָרֵל שַׁחַז סִימָן.) אָמַר עוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה (וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן).

Traduction

GEMARA: A dispute between the amora’im with regard to the prohibition of set-aside on Shabbat was stated. Ayin, reish, lamed, shin, ḥet, zayin is a mnemonic for the names of the amora’im who stated the following halakhot. Ulla said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who holds that there is a prohibition of set-aside on Shabbat. And Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.

Rachi non traduit

גמ' כר''ש. דלית ליה מוקצה:

Tossefoth non traduit

ושמואל אמר הלכה כר''ש. תימה לר''י תרתי דשמואל למה לי דתיפוק ליה מההיא דכרכי דזוזי ועז לחלבה ורחל לגיזתה דשילהי פ''ק (דף יט:
ושם) ותירץ ר''י דמוקצה דהתם קיל ממוקצה דהכא:

וְאַף רַב סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. מִדִּכְרָכֵי דְזוּזֵי, דְּרַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. וְאַף לֵוִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. כִּי הָא דְּלֵוִי כִּי הֲווֹ מַיְיתִי טְרֵיפְתָּא לְקַמֵּיהּ בְּיוֹמָא טָבָא, לָא הֲוָה חָזֵי לַהּ אֶלָּא כִּי יָתֵיב אַקִּיקְלִיתָא. דַּאֲמַר: דִּילְמָא לָא מִתַּכְשְׁרָא, וַאֲפִילּוּ לִכְלָבִים לָא חַזְיָא.

Traduction

And Rav also holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. From where is it ascertained that this is Rav’s opinion? From that which was taught with regard to the mats that are on ships; Rav prohibited moving them on Shabbat due to the prohibition of set-aside, and Shmuel permitted moving them. And Levi also holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as can be seen from his practice when they would bring a slaughtered animal with regard to which there was concern that it was an animal with a condition that will cause it to die within twelve months [tereifa], before Levi on a Festival. He would examine it only when he was sitting near a garbage dump, as he said: Perhaps it would not be determined to be kosher and it would not be suited even for dogs, and then it would be prohibited to move the carcass. Apparently, he holds that it is prohibited to move a carcass that was not prepared for use before Shabbat.

Rachi non traduit

מדכרכי דזוזי. מחצלות העשויות לספינות לכסות פרקמטיא שבתוכן. זוזי ספינות בלשון ארמי כך מצאתי בתשובת הגאונים:

כי הוו מייתי טריפתא לקמיה. בהמה שנולד בה ספק טרפות וצריכה להוראת חכם:

אקלקילתא. על האשפה שאם יראנה טריפה יניחה שם:

ואפילו לכלבים לא חזיא. דנשחטה היום ולא יוכלו לטלטל כרבי יהודה:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאַף זְעֵירִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן: בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה — לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ, וְתַרְגְּמַהּ זְעֵירִי: בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים. אֲבָל בְּחוּלִּין — שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן:

Traduction

And Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that the prohibition of set-aside does not apply on Shabbat. And Ze’eiri also holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as we learned in a mishna: With regard to an animal that died on Shabbat, one may not move it from its place on Shabbat. And Ze’eiri explained: This prohibition only applies to a consecrated animal, as consecrated items may not be fed to dogs in deference to their sanctity; therefore, it is set-aside and may not be moved on Shabbat. However, in the case of a non-sacred animal, one may well move it and use it because it does not have set-aside status. And Rabbi Yoḥanan also said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan really say that? Didn’t Rabbi Yoḥanan say: The halakha is in accordance with an unattributed mishna, and we learned in a mishna:

Rachi non traduit

תרגמא זעירי. במסכת ביצה בבהמת קדשים דאסורה בהנאה ולא חזיא לכלבים הא דחולין שפיר דמי להאכילה לכלבים:

Tossefoth non traduit

תרגמא זעירי בבהמת קדשים. תימה לר''י היכי מוכח מהכא דס''ל כר''ש ע''כ איצטריך לאוקמה בבהמת קדשים כדמוכח פרק אין צדין (ביצה דף כז:) משום דמתני' נמי דיקא דקתני עלה ולא החלה שנטמאת מה חלה דקדשים אף בהמה דקדשים ומכח האי דיוקא פריך התם למר בר אמימר דאמר מודה היה ר''ש בבעלי חיים שמתו שאסורין ודחיק ר''י לתרץ דהכי קים ליה להש''ס שלא פירש זעירי כן אלא משום דבעי לאוקמה כר''ש. מ''ר:

והא א''ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן אין מבקעין כו'. תימה לר''י היכי מוכח מהכא דלא ס''ל כר''ש דההיא ודאי כרבי יהודה דשמא אית ליה לרבי יוחנן מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא וקורה שנשברה אפילו לר''ש איתקצאי בין השמשות קודם שבירתה דהואי מוקצה מחמת חסרון כיס דמודה ביה ר''ש אבל במתניתין לא איתקצאי בין השמשות דלית ליה ההיא מוקצה מה שהיא עומדת לאדם והיה רוצה רבי לתרץ דאי אית ליה לר' יוחנן מיגו דאיתקצאי היה אוסר ודאי לטלטל בהמה שנתנבלה בשבת שהרי נהי שהיתה ראויה לכלבים בלא שחיטה כדפירשית לעיל מיהו לטלטל היתה אסורה דכולי עלמא מודו דבעלי חיים הם מוקצים הוה לן למימר מיגו דאיתקצאי ודנתי לפני רבי כיון שהיא ראויה לכלבים משום שהיא מוקצה לטלטל אין לנו לאוסרה לטלטל נבלה בשבת מידי דהוה אפירות הנושרין דתלינן טעמא בריש ביצה (דף ג.) שמא יעלה ויתלוש ומשום מוקצה לא אסירי לטלטל כיון דחזו לעורבים בעודן מחוברין אע''פ שבעת חבורן היו אסורין לטלטל ותירץ רבי דמסתמא מתניתין בכל ענין איירי בין אותן שראויין לכלבים בעודן חיים בין שאינן ראויין לכלבים דבכולהו שרי ר''ש ואכולהו קאי רבי יוחנן דאמר הלכה כרבי שמעון דמתניתין ולא למחצה אלמא לית ליה מיגו דאיתקצאי. מ''ר:

והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה. בריש ביצה (דף ב.) אמרינן גבי שבת דסתם לן תנא כר''ש משמע דחשיב לסתמא דמתני' סתמא. אמר רבי לאו משום סתמא קאמר דודאי לא חשיב כסתמא כיון דבמתניתין נמי פליג רבי יהודה וסתמא לאו דוקא אלא חשיב כרבים. מ''ר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source