Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 150a

מְדוֹד וְהָבֵא. וְאִיכָּא דְאָמְרִי, שֶׁאָמְרָה ''מְאֹד מְאֹד הָבֵיא בְּלֹא מִדָּה''.

Traduction

Measure and bring a lot of money, has ceased. And some say that the meaning of the statement is that this nation said: Bring very, very much, without measure.

Rachi non traduit

מדוד. מעות ודינרי זהב והבא:

''וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי'', אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: מְלַמֵּד שֶׁרָכַב עַל אֲרִי זָכָר, וְקָשַׁר תַּנִּין בְּרֹאשׁוֹ, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ''וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ''.

Traduction

The Gemara cites another verse pertaining to Nebuchadnezzar: ''And surpassing greatness was added unto me'' (Daniel 4:33), about which Rav Yehuda said that Rav Yirmeya bar Abba said: This teaches that Nebuchadnezzar rode atop a male lion and tied a serpent to its head, fulfilling what was said of him: ''And the beasts of the field I have also given him to serve him'' (Jeremiah 27:6).

Rachi non traduit

ורבו יתירה הוספת לי. לאחר שהיה ז' שנים בהמה וחזר למלכותו היה משתבח כן ומהו התוספת שקשר תנין גדול נחש גדול בראשו של ארי כמין אפסר:

מַתְנִי' לֹא יִשְׂכּוֹר אָדָם פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת. וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ לִשְׂכּוֹר לוֹ פּוֹעֲלִים. אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לִשְׂכּוֹר לוֹ פּוֹעֲלִים וּלְהָבִיא פֵּירוֹת, אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמוֹר, וּמֵבִיא פֵּירוֹת בְּיָדוֹ. כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל: כָּל שֶׁאֲנִי זַכַּאי בַּאֲמִירָתוֹ — רַשַּׁאי אֲנִי לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו.

Traduction

MISHNA: A person may not hire workers on Shabbat to work for him after Shabbat because even speaking about weekday matters is prohibited on Shabbat. Similarly, a person may not tell another on Shabbat to hire workers for him. One may not even wait for nightfall at the edge of the Shabbat boundary in order to leave the boundary immediately after Shabbat to hire workers for himself or to bring produce from his field. But he may wait for nightfall at the edge of the Shabbat boundary in order to guard his produce that is outside the Shabbat boundary, and he may then bring produce back in his hand, since he did not initially intend to wait at the edge of the boundary for this purpose. Abba Shaul stated a general principle: With regard to anything that I am permitted to discuss on Shabbat, I am permitted to wait for nightfall at the edge of the Shabbat boundary for its sake.

Rachi non traduit

מתני' לא ישכור אדם פועלים. דכתיב (ישעיהו נח, יג) ממצוא חפצך:

ולא יאמר לחבירו כו'. בגמרא פריך פשיטא כיון דהוא אסור חבירו נמי אסור דהא ישראל הוא והשולחו עובר משום לפני עור לא תתן מכשול:

אין מחשיכין על התחום. לקרב עצמו בשבת עד סוף התחום ולהחשיך שם שיהא קרוב למקום הפועלים או לפרדס להביא פירות דכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור להחשיך עליו:

אבל מחשיך הוא. להיות קרוב לצאת לשמור פירותיו וזה דבר המותר בשבת לשמור פירותיו אם היו בתוך תחומו:

ומביא פירות בידו. הואיל ועיקר מחשבתו לא היה לכך:

כלל אמר אבא שאול. נותן היה כלל בדבר זה להוסיף דברים אחרים כיוצא בו ולקמיה מפרש לאתויי מאי:

כל שאני זכאי באמירתו. שאני רשאי לאומרו לחבירו או לנכרי בשבת לעשות למוצאי שבת רשאי אני להחשיך עליו:

Tossefoth non traduit

ואין מחשיכין על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות. השתא משמע דוקא על התחום אבל בתוך התחום מחשיכין לשכור פועלי' ולהביא פירו' וקשה לרבי דבסוף פ' בכל מערבין (עירובין דף ל''ח:) תניא לא יהלך אדם לתוך שדהו לידע מה צריכה כיוצא בו לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שיכנס למרחץ מיד ואומר רבי דהתם מינכרא מילתא דאינו מטייל אלא ליכנס למרחץ מיד אחר השבת שעל פתח מדינה רגילים להיות מרחצאות כדאמרי' בפ''ק דמגילה (דף ו:) ה' מאות מעלות עשן חוץ לחומה אבל הכא אין הוכחה כ''כ בתוך התחום המחשיך לשכור פועלים ולהביא פירות וכי האי גוונא משני התם. מ''ר:

גְּמָ' פְּשִׁיטָא מַאי שְׁנָא הוּא וּמַאי שְׁנָא חֲבֵירוֹ? אָמַר רַב פָּפָּא: חָבֵר גּוֹי. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת!

Traduction

GEMARA: The beginning of the mishna taught that one may not hire workers on Shabbat, and one may not tell another to hire workers for him. The Gemara finds this puzzling and states: This is obvious. What is the difference between him and another? Just as he is prohibited from hiring workers on Shabbat, others are also prohibited from doing so. Rav Pappa said: Another is referring to a gentile. Rav Ashi strongly objects to this: This is itself a prohibition, for telling a gentile to do something that is prohibited for a Jew on Shabbat violates a rabbinic prohibition.

Rachi non traduit

גמ' מאי שנא כו'. ופשיטא דכיון דאמר לא ישכור ה''ה לא יאמר לחבירו דהא ישראל הוא כמותו ולא מצי לאוגרינהו:

אמירה לנכרי שבות. וכבר סתמה רבי למתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה:

Tossefoth non traduit

מה לי הוא ומה לי חבירו. ואם תאמר ונימא דחבירו היינו דאמר ליה שכור לי פועלים למחר וי''ל דא''כ מאי איריא חבירו אפי' הוא נמי לא מצי למימר אשכור פועלים למחר דעד כאן לא קאמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר אלא משום דשאם יש בורגנין הולך הא לאו הכי לא:

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲבֵירוֹ יִשְׂרָאֵל, הָא קָא מַשְׁמַע לַן: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ''שְׂכוֹר לִי פּוֹעֲלִים'', אֲבָל אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ''הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב?'' וּמַתְנִיתִין מַנִּי — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. דְּתַנְיָא: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ''הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ''הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב''.

Traduction

Rather, Rav Ashi said: Even if you say that it is referring to another Jew, it can be said that the novel element of this ruling is not the statement itself but what can be derived from it. This is what it is teaching us: One may not say to another explicitly on Shabbat: Hire workers for me, but one may say to another: Does it seem that you will join me this evening? This is permitted even though both of them understand that the questioner intends to hire the other person to work for him. And in accordance with whose opinion is the mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa; as it was taught in a baraita: A person may not say to another on Shabbat: Does it seem that you will join me this evening? Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: A person may say to another on Shabbat: Does it seem that you will join me this evening?

Rachi non traduit

הא קמ''ל. משנה יתירה בהדיא הוא דלא לימא ליה אבל סתמא שרי ליה למימר:

הנראה. עכשיו נראה אם תעמוד עמי לערב אם תבא אלי לכשתחשך ושניהם יודעין שעל מנת לשוכרו לפעולתו הוא מזהירו וכיון דלא מפרש בהדיא שרי כדמפרש טעמא לקמן דבור אסור הרהור מותר:

Tossefoth non traduit

ורבי יהושע בן קרחה היא. יש מפרש דר''ע קרוי קרחה שהיה קרח כדתניא בפרק בתרא דבכורות (דף נח. ושם) אמר בן עזאי כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה ואומר שזה היה ר''ע והיה לו בן ששמו יהושע כדאמר בפרק קמא דשבועות א''ל ר' יהושע בנו של ר''ע לר''ע ואין נראה לר''ת דמה שקראו בן עזאי לר''ע קרח בבדיחותא בעלמא אין לנו לקרותו כן כל שעה דלשון גנות הוא שנא' עלה קרח עלה קרח (מלכים ב ב':

כ''ג) ואמרינן נמי לקמן (שבת דף קנב.) אמר ליה ההוא צדוקי לר' יהושע בן קרחה מהכא לקרחינאה כמה הוי הרי שהיה מגנה אותו על שהיה קרח ועוד אמרי' במגילה פרק בתרא (דף כח.) שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה במה הארכת ימים כו' א''ל רבי ברכני א''ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי ואי ר' יהושע בן קרחה בנו של ר''ע והא קיימא לן דלא נשא ר''ע בת כלבא שבוע עד שקיבל עליו לעסוק בתורה ואז היה בן מ' דתניא בסוף ספרי מ' שנה שימש ת''ח מ' שנה פירנס את ישראל וכל ימיו ק''כ שנים ואמרי' בקידושין פרק בתרא (דף עב.) עד שלא מת ר''ע נולד רבי ואפילו נולד ר' יהושע בשנה ראשונה שנשאה לא נשאר כי אם פ' שנים מר''ע ורבי יהושע בשעה שבירך את רבי היה בן ק''מ שנים לכל הפחות שבפחות מע' שנה לא היה מברכו ואז היה רבי לכל הפחות בן ס' וא''כ לא היה מברכו רק מי' שנים ועוד נראה שלא נשאה עד שעסק בי רב תרי סרי ותרי סרי שנין נמצא כשהיה רבי יהושע בן קרחה בן ק''מ היה רבי יותר מחצי ימיו לכך נראה לר''ת דלא ר''ע היה אלא איניש אחרינא היה ששמו קרחה וקרחה הוא שם אדם כמו קרח ונולד הרבה קודם ר' יהושע בנו של ר''ע. מ''ר:

אומר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב. י''א דדווקא לחבירו אבל לנכרי אסור לפי שהוא [עושה] לדעת אותה [אמירה] ואינו נראה דהא שרינן ליה הכא משו' דדבור אסור והרהור מותר [א''כ] ל''ש נכרי ל''ש ישראל. מ''ר:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה — דִּכְתִיב: ''מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר''. דִּיבּוּר — אָסוּר, הִרְהוּר — מוּתָּר.

Traduction

Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa. And Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: What is the reason for Rabbi Yehoshua ben Korḥa’s ruling? As it is written in the verse from which we derive the prohibition to speak on Shabbat about activities that one may not perform on that day: ''And you shall honor it by not doing your ways, nor pursuing your business, nor speaking of it'' (Isaiah 58:13). We derive from this verse that speaking is prohibited, but merely contemplating these matters is permitted.

רָמֵי לֵיהּ רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא לְרָבָא: מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דִּיבּוּר אָסוּר הִרְהוּר מוּתָּר — אַלְמָא הִרְהוּר לָאו כְּדִיבּוּר דָּמֵי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכָל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! שָׁאנֵי הָתָם, דְּבָעֵינַן ''וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ'', וְלֵיכָּא.

Traduction

Rav Aḥa bar Rav Huna raised a contradiction to Rava: Did Rabbi Yoḥanan really state as a general principle that speaking is prohibited, but contemplating is permitted? Consequently, we can derive from here that contemplation is not tantamount to speech. But Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: It is permitted to think about Torah in any place except for a bathhouse and a bathroom. This statement indicates that contemplation is tantamount to speech, as even thought is prohibited in these locations. The Gemara answers: It is different there, for with regard to Torah we need to fulfill the verse: ''For the Lord your God walks in the midst of your camp to deliver you and to give your enemies before you; therefore, your camp shall be sacred so that He see no unseemly thing in you and turn away from you'' (Deuteronomy 23:15); and the requirement to be sacred is not fulfilled if one thinks about Torah while in the bathhouse or bathroom.

Rachi non traduit

מותר להרהר. בדברי תורה:

והיה מחניך קדוש. ולא כתיב ביה דבר אלא מקום חנייתך תהא בקדושה וטעמא משום דישראל מהרהרין תמיד בדברי תורה:

הָכָא נָמֵי, כְּתִיב: ''וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר''? הַהוּא, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב יְהוּדָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה גּוֹי עָרוֹם — אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע כְּנֶגְדּוֹ.

Traduction

The Gemara challenges this: But here, too, with regard to a bathhouse and a bathroom, it is written: ''So that He see no unseemly thing [davar] in you'' (Deuteronomy 23:15). We can infer that this prohibits speech [dibbur] but not contemplation. The Gemara answers: That verse is not referring to speech. It is needed for the ruling of Rav Yehuda, for Rav Yehuda said: Opposite a naked gentile, it is prohibited to recite Shema, as this is included in the prohibition of unseemly things mentioned above.

Rachi non traduit

ערות דבר. אלמא לא אסיר ליה אלא בשעת דבור:

ההיא כדרב יהודה. כלומר לעולם והיה מחניך קדוש משום הרהור תורה ואפי' אין דבור ולא יראה בך ערות דבר במילתא אחריתי מיירי דאסור בשעת הדבור ולא בשעת הרהור כגון להסתכל בערוה:

עכו''ם ערום. כ''ש ישראל כדמפרש ואזיל:

מַאי אִירְיָא גּוֹי, אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי?! ''לָא מִיבַּעְיָא'' קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא יִשְׂרָאֵל דְאָסוּר, אֲבָל גּוֹי, כֵּיוָן דִּכְתִיב בֵּיהּ: ''אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם'', אֵימָא שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: Why did Rav Yehuda teach this prohibition particularly with regard to a gentile? Even in the presence of a naked Jew, reciting Shema is also prohibited. The Gemara answers: That ruling is stated employing the style of: There is no need. The Gemara explains: There is no need to state this halakha with regard to a Jew, as it is certainly prohibited to recite Shema in the presence of a naked Jew. However, with regard to a gentile, since it is written about him: ''Whose flesh is as the flesh of donkeys'' (Ezekiel 23:20), perhaps his flesh is not considered nakedness, and one may say that it seems well and permitted. Therefore, Rav Yehuda teaches us that it is also prohibited to recite Shema before a naked gentile.

Rachi non traduit

אימא שפיר דמי. דכבהמה בעלמא הוא:

אֵימָא הָכִי נָמֵי?! אָמַר קְרָא: ''וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ''.

Traduction

The Gemara asks: Why not say that it is indeed so, that gentile flesh is not considered nakedness? The Gemara rejects this idea: The verse already said with regard to the sons of Noah: ''And they walked backward and covered their father’s nakedness, and their faces were turned backward, and they did not see their father’s nakedness'' (Genesis 9:23). The verse uses the term nakedness with regard to Noah, who was a gentile.

Rachi non traduit

וערות אביהם. אלמא ערוה היא בבן נח:

וְדִיבּוּר מִי אֲסִיר? וְהָא רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה — מוּתָּר לְחַשְּׁבָן בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פּוֹסְקִים צְדָקָה לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְפַקְּחִין פִּיקּוּחַ נֶפֶשׁ וּפִיקּוּחַ רַבִּים בְּשַׁבָּת, וְהוֹלְכִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת.

Traduction

The Gemara addresses the basis of the halakha mentioned above: And is it speaking about proscribed activities prohibited on Shabbat? But Rav Ḥisda and Rav Hamnuna both said: It is permitted to make calculations pertaining to a mitzva on Shabbat, and Rabbi Elazar said that this means that one may apportion charity for the poor on Shabbat. And Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yoḥanan said: One may attend to activities necessary for saving a life or for communal needs on Shabbat, and one may go to a synagogue to attend to communal affairs on Shabbat.

Rachi non traduit

ודבור מי אסור והא אמר רב חסדא כו'. וכל הני דבור הוא:

פקוח נפש. בדבר שיש בו סכנה פקוח דיקומבימונ''ט:

ופקוח דרבים. כגון לרשות:

Tossefoth non traduit

ודיבור מי אסור. פי' מן התורה דהא מדשרינן דיבור של מצוה מכלל דמדאורייתא שרי:

ואמר ר''א פוסקין צדקה לעניים בשבת. וא''ת מה צריך לאתויי הא ה''ל לאתויי מילתייהו דבית הלל [בפי''ז] (בתוספתא) דתני אין פוסקים צדקה אפי' להשיא יתום ויתומה ואין משדכין על התינוקות ליארס בו דברי בית שמאי ובית הלל מתירין וצ''ל דניחא ליה לאתויי מילתא דרבי אלעזר דמהתם לא הוה שמעינן פסיקת צדקה לעניים דהא לא שרי בית הלל אלא להשיא יתום ויתומה:

וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלְכִין לְטֵרַטְיָאוֹת וּלְקִרְקְסָאוֹת וּלְבָסִילְקָאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְתָנָא דְבֵי מְנַשֶּׁה: מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת לֵיאָרֵס בְּשַׁבָּת, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת?! אָמַר קְרָא: ''מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר'' — חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מוּתָּרִין.

Traduction

And Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yoḥanan said: One may go to theaters [tarteiot], and circus performances [kirkesaot], and courthouses [basilkaot] to attend to communal affairs on Shabbat. And one of the Sages in the school of Menashe taught: One may make the necessary arrangements to pair off children so that they will be betrothed on Shabbat, and one may likewise make arrangements for a child by finding someone to teach him how to read books and to teach him a craft. If speaking about monetary matters is prohibited on Shabbat, how is it possible to participate in all these activities? The Gemara answers that although speaking about similar things is generally prohibited on Shabbat, it is permitted in these cases because the verse said: ''Nor pursuing your business, nor speaking of it'' (Isaiah 58:13), which indicates that your business matters are prohibited to speak of on Shabbat, but the business of Heaven, matters which have religious significance, is permitted to speak of.

Rachi non traduit

טרטייאות וקרקסאות ובסילקאות. מיני פלטין הן ששם נאספו לבית הוועד:

ללמדו אומנות. דהא נמי מצוה היא דכל שאינו מלמדו אומנות מלמדו לסטות ומצוה ילפינן מקרא בקדושין בהאשה ניקנית (ד' ל:):

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל [מַלָּךְ] וְשֶׁל מַה בְּכָךְ — מוּתָּר לְחַשְּׁבָן בְּשַׁבָּת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ וְשֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת — אָסוּר לְחַשְּׁבָן. שֶׁל מַלָּךְ

Traduction

Rav Yehuda said that Shmuel said: With regard to calculations of: What is it to you, [mallakh], calculations that are in no way relevant to the person making them, and of: What significance does it have [ma bekhakh], calculations that do not have any practical significance, it is permitted to make them on Shabbat. This was also taught in the Tosefta: Calculations with regard to matters that have passed or that will be in the future may not be calculated on Shabbat. However, with regard to calculations of: What is it to you,

Rachi non traduit

של מלך. של עצה שאינו שלו ואין צריך בכך כגון הרוצה לבנות בית כך וכך צריך להוציא בו ול''נ כמו מה לך מה לך ולחשבונות הללו הרי אין צורך בהן לא לך ולא לאחר כגון ההיא דפרישית:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source