Vayedaber

Le texte Le vocabulaire Les révisions

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 122a

אֲמַר לֵיהּ: כְּאוֹתָן שֶׁל בֵּית אָבִיךָ.

Traduction

Rabbi Abba bar Kahana said to him: They are like those from your father’s house, which are large (Tosafot).

Rachi non traduit

של בית אביך. דקטנות היו אבל גדולות אדם קובע להם מקום:

Tossefoth non traduit

אמר ליה כאותן של בית אביך. פי' שהם גדולים או קטנים דאית להו חידקי כמו שפירשתי לעיל (שבת דף לה.):

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: קְרוֹנוֹת שֶׁל בֵּית רַבִּי מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: בְּנִיטָּלִין בְּאָדָם אֶחָד אוֹ בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם? אֲמַר לֵיהּ: כְּאוֹתָן שֶׁל בֵּית אָבִיךָ.

Traduction

And Rabbi Abba bar Kahana said that Rabbi Ḥanina said: The sedan chairs of the house of Rabbi Yehuda HaNasi may be moved on Shabbat. Rabbi Zeira said to Rabbi Abba bar Kahana: Are you referring to sedan chairs that can be moved by one person or those that can be only moved by two people? He said to him: They are like those from your father’s house.

Rachi non traduit

קרונות. עשויות לבני אדם:

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: הִתִּיר לָהֶם רַבִּי חֲנִינָא לְבֵית רַבִּי לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל גּוֹי, בְּחוֹתָם אֶחָד, וְלָא יָדַעְנָא אִי מִשּׁוּם דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אִי מִשּׁוּם אֵימְתָא דְּבֵי נְשִׂיאָה.

Traduction

And Rabbi Abba bar Kahana said: Rabbi Ḥanina permitted the members of the household of Rabbi Yehuda HaNasi to drink wine transported in a gentile’s wagons even though the wine was sealed only with one seal. He was not concerned that perhaps the gentile may have opened the barrel and poured wine libations to idolatry from it or touched it, which would prohibit drinking it. Rabbi Abba bar Kahana adds: And I do not know if that is because Rabbi Ḥanina holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who permits drinking wine from a gentile that was protected by a single seal, or if it was because the gentile would not dare to open these specific casks due fear of the household of the Nasi, but in general Rabbi Ḥanina prohibited drinking wine protected by a single seal.

Rachi non traduit

אי משום דסבר כרבי אליעזר. דאמר במסכת ע''ז (דף לא.) יין מותר בחותם אחד:

אי משום אימתא דבי נשיאה. שהיה הנכרי המביאו ירא מן הנשיא שהיה שליט על פי המלכות ומשום דאיירי ר' אבא בר כהנא לעיל גבי נחש נקט כל הני בשמיה:

מַתְנִי' גּוֹי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר — מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר. מִילֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ — מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר. עָשָׂה גּוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ — יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה וְעָשָׂה גּוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בּוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים.

Traduction

MISHNA: If a gentile kindled a lamp on Shabbat for his own purposes, a Jew also uses its light; and if the gentile kindled it for a Jew, the Sages prohibited to utilize its light. Similarly, if a gentile drew water from a well in the public domain to give his animal to drink, a Jew gives his own animal to drink after him from the same water; and if he drew the water initially for the benefit of a Jew, it is prohibited for a Jew to give his animal to drink from that water. Similarly, if a gentile made a ramp on Shabbat to disembark from a ship, a Jew disembarks after him; and if he made the ramp for a Jew, it is prohibited. There was an incident in which Rabban Gamliel and the Elders were traveling on a ship and a gentile made a ramp on Shabbat in order to disembark from the ship on it; and Rabban Gamliel and the Elders disembarked on it as well.

Rachi non traduit

מתני' אם בשביל ישראל אסור. מדרבנן:

מילא מים. מבור ברה''ר:

כבש. עושין בספינה גדולה לירד בו מספינה ליבשה:

Tossefoth non traduit

משתמש ישראל לאורה. ולא גזרינן שמא ידליק כדגזרינן בפ''ק דביצה (דף ג.) פירות הנושרין שמא יעלה ויתלוש ובמשקין שזבו שמא יסחוט משום דסחיטה ותלישה הם קלים לעשות ואדם להוט אחריהם לפי שהן דבר אכילה אבל בכל הני דהכא אינן קלין לעשות כל כך ואין אדם להוט אחריהן:

ואם בשביל ישראל אסור. נראה דאסור לכל ישראל דדוקא בחוץ לתחום דרבנן אמר בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ.) ובאין צדין (ביצה דף כה.) הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר אבל באיסורא דאורייתא כי הכא לא ואע''ג דישראל המבשל בשבת בשוגג יאכל התם לא חיישינן אי שרית ליה לאכול דילמא אתי לבשולי במזיד דהא איכא איסור סקילה וחמיר עליה אבל בנכרי העושה לצורך ישראל אי שרית ליה אתי למימר לנכרי לעשות בשבילו ולא דמי להא דאמר לעיל נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה והכא אסור כשעושה בשביל ישראל דכי אמרינן דנכרי אדעתא דנפשיה קא עביד הנ''מ בכיבוי וכיוצא בו שאין ישראל נהנה במעשה הנכרי אבל הכא שגוף ישראל נהנה במעשה של נכרי לא אמרינן אדעתא דנפשיה קעביד. הואיל והנכרי מתכוין להנאתו כך פירש רבינו שמשון הזקן:

גְּמָ' וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן נֵר, מִשּׁוּם דְּנֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה, אֲבָל מַיִם לִיגְזַר, דִּילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹשֵׁי בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֶבֶשׁ לְמָה לִי? מַעֲשֶׂה דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

GEMARA: The Gemara comments: And it was necessary to teach this halakha in all these cases. As, had it taught us only the halakha with regard to a lamp, I would have said that this is the halakha because the light of a lamp for one is the light of a lamp for one hundred people. There is no need to kindle multiple lamps for multiple people; the light of one candle suffices for many. Therefore, it is permitted to use the light of a lamp kindled by a gentile. However, with regard to water, there is room to issue a decree against benefitting from the gentile’s efforts, lest one come to increase the amount of water he draws for a Jew, even without stating that intention. The Gemara asks: And why do I need the mishna to mention that it is permitted to use the ramp? The Gemara answers: It taught us the case of the ramp to cite the incident involving Rabban Gamliel and the Elders to indicate that they followed this ruling in practice.

Rachi non traduit

גמ' נר לאחד נר למאה. כיון דנכרי לצרכו הדליקו ליכא למימר דבשביל ישראל אפיש:

כבש למה לי. הא דומיא דנר הוא כבש לאחד כבש למאה:

תָּנוּ רַבָּנַן: גּוֹי שֶׁלִּיקֵּט עֲשָׂבִים — מַאֲכִיל אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר. מִילֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ — מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין מַכִּירוֹ, אֲבָל מַכִּירוֹ — אָסוּר.

Traduction

The Sages taught: If a gentile collected grass on Shabbat for himself, in order to feed his animal, a Jew may feed his own animal after him, and if he collected it for the benefit of a Jew, it is prohibited. If he drew water to give his animal to drink, a Jew may give water to his own animal to drink after him, and if he drew it for the benefit of a Jew it is prohibited. In what case is this statement, that if the gentile acted for himself it is permitted for a Jew to benefit, said? When the gentile does not know him; however, if the gentile knows him, it is prohibited, as in that case, he certainly intended to benefit his Jewish acquaintance as well.

Rachi non traduit

מאכיל אחריו ישראל. את בהמתו ואחריו דוקא נקט בכולהו דנכרי לצורך עצמו עביד:

אבל מכירו אסור. קס''ד דעביד נמי אדעתא דידיה:

Tossefoth non traduit

משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור. אומר ר''ת מדנקט בהמתו ולא נקט מילא מים לעצמו דווקא להשקות בהמתו אסור משום שלא היה יכול להביאה לתוך הבור אבל הוא עצמו שרי דמטפס ועולה מטפס ויורד וכיון שיכול ליכנס לתוך הבור ולשתות לא אסרו לו בשביל שמילא אותם נכרי והא דאסרינן בגמרא נכרי שליקט עשבים לצורך ישראל אע''ג דישראל יכול להעמיד בהמתו על גבי העשבים במחובר אומר ר''ת דהתם נמי איירי בתרי עברי דנהרא שלא היה יכול להביא הבהמה לשם ואע''ג דהך בבא דמילא מים משום חידוש דהיתרא קתני לה כדמוכח בגמרא מיהא בהמתו משום איסורא נקט לה וה''ר אליהו הביא ראיה להתיר מפירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו שלא הפסידו היתירן הראשון כדאמר בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מא:) ה''ה המים שמתחילה היה יכול לבא שם והביאו דרך רה''ר דשרו ולא דמי דהתם לא אתעבידא בהו איסורא דאורייתא מיהו לענין אותו ישראל עצמו לא מצינו חילוק ור''י אומר דה''ה לישראל עצמו אסור והאי דנקט בהמתו לאשמעינן רבותא דלא גזרינן דילמא אתי לאפושי בשביל ישראל שבהמה רגילה לשתות הרבה אבל ישראל עצמו פשיטא דשותה אחריו דליכא למיחש כולי האי דילמא אתי לאפושי דבדלייה אחת מושך הרבה לצורכו ולצורך ישראל ולפי זה אם נמשכו המים לצורך ישראל זה אסור לכל ישראל אי איכא איסורא דאורייתא כגון שמביאם דרך רה''ר או מרה''י לרה''ר אבל בכרמלית שרי לישראל אחר ויש שרצו לומר דדוקא שתיה אסורה אבל לרחוץ ידיו ורגליו ושאר תשמישין שרי כדאמר בפרק חרש (יבמות דף קיד.) רבי יצחק אירכסו ליה מפתחות דבי מדרשא כו' אמר ליה דבר טליא וטליתא ליטיילו התם דאי משכח להו מייתי להו אלמא יכולין ליהנות ממפתחות להשתמש בהם בשבת ואין נראה לר''י כלל דהתם אין עושין לדעת ישראל ועוד דהרי כבש ונר וכמה דברים דאסור להשתמש בהם בשבת כשנעשין לצורך ישראל ה''נ לא שנא שתיה לא שנא שאר תשמישין אסירי:

אִינִי?! וְהָאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַעֲמִיד אָדָם בְּהֶמְתּוֹ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת, אֲבָל לֹא עַל גַּבֵּי מוּקְצֶה בְּשַׁבָּת. דְּקָאֵים לַהּ בְּאַפָּהּ, וְאָזְלָא הִיא וְאָכְלָה.

Traduction

The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rav Huna say that Rabbi Ḥanina said: One may position his animal over grass on Shabbat, even grass that is growing in the ground, and there is no concern lest he detach the grass and feed the animal; however, he may not position the animal over an item that is set aside on Shabbat, since there is concern lest one lift the item with his hand. The grass that the gentile collects for himself is certainly set aside, so why may the Jew feed it to his animal? The Gemara answers: Indeed, a Jew may not position his animal over the grass that a gentile picked; he may only position it in before the grass at a distance, and the animal goes on its own and eats.

Rachi non traduit

מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים. מחוברים:

בשבת. לרעות וליכא למיגזר שמא יתלוש ויאכיל:

ואינו מעמידה ע''ג מוקצה. שמא יטול בידו ויאכיל והא נמי מוקצין נינהו לגבי טלטול דאתמול הוו מחוברין:

דקאים ליה באפה. שלא תפנה למקום אחר:

ואזלא ואכלה. אבל הוא אינו עומד על העשבים קרוב להם דניחוש לשמא יטול ויאכיל:

Tossefoth non traduit

איני והאמר רב הונא אמר רב חנינא מעמיד אדם כו' אבל לא על גבי מוקצה. והני עשבים נמי מוקצין נינהו שנלקטו היום מן המחובר וא''ת ולימא דהך ברייתא רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה וי''ל דמשני לה אפילו כר' יהודה א''נ מודה ר''ש במוקצה דמחובר כדפי' בקונטרס בפרק אין צדין (ביצה דף כד:) מדלא ליקטן מאתמול אקצינהו והוי כגרוגרות וצימוקים ובריש ביצה (דף ג.) דאסר פירות הנושרים משום גזירה שמא יעלה ויתלוש ולא אסר להו משום מוקצה משום דמוכנים לעורבים כי ההיא דבמקום שנהגו (פסחים דף נו:) והכא איירי כשאין הבהמה יכולה לבא ולאכול מן המחובר ולהכי הוי מוקצה א''נ עשבים מוקצין הם אפילו לר''ש לפי שאינו יושב ומצפה שילקטום אבל בנר יושב ומצפה מתי יכבה כדאמרינן לעיל (שבת דף מו:) וכן פירות הנושרין יושב ומצפה מתי יפלו ולהכי אי לאו טעמא דשמא יעלה ויתלוש הוו שרו:

מעמיד אדם בהמתו ע''ג עשבים בשבת. כדדרשי' במכילתין למען ינוח שורך וחמורך וגו' יכול לא יניחנו תולש לא יניחנו עוקר ת''ל למען ינוח ואין זה נוח אלא צער. ר''ת:

אָמַר מָר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין מַכִּירוֹ, אֲבָל מַכִּירוֹ — אָסוּר. הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכִּירוֹ הֲוָה! אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הֲוָה. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּפָנָיו, נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה.

Traduction

We learned above that the Master said: In what case is this statement, that if the gentile acted for himself it is permitted for a Jew to benefit, said? When the gentile does not know him; however, if the gentile knows him, it is prohibited. The Gemara asks: However, in the incident involving Rabban Gamliel and the ship, it is a case where the gentile knows him as they traveled together on the ship. Abaye said: The action was not performed in Rabban Gamliel’s presence, and since the gentile had not seen him he intended to make it only for himself. Rava said: Even if you say that the gentile made the ramp in his presence, that is irrelevant because a lamp for one is a lamp for one hundred; similarly, with regard to a ramp, once the gentile constructs it for his own use it can be used by others with no further adjustments.

Rachi non traduit

מכירו הוה. שהרי בספינה היה בא עמו:

שלא בפניו הוה. כשעשאו לא היה רבן גמליאל שם דניכוין ליה:

נר לאחד נר למאה. כבש לאחד כבש למאה אבל גבי עשבים כשהוא מכירו מרבה בשבילו:

Tossefoth non traduit

אמר אביי שלא בפניו הוה. נראה לר''י דמודה אביי דנר לאחד נר למאה אלא דסבר דהכא אם היה בפניו עיקר היה נעשה לצורך ר''ג שהיה נשיא ושר וראש בספינה:

מֵיתִיבִי, אָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְשֶׁלֹּא בְּפָנֵינוּ עֲשָׂאוֹ — נֵרֵד בּוֹ. אֵימָא: הוֹאִיל וַעֲשָׂאוֹ נֵרֵד בּוֹ.

Traduction

The Gemara raises an objection to Rava’s statement based on the Tosefta: Rabban Gamliel said to them: Since he made it not in our presence, we will disembark on it. Rabban Gamliel made use of the ramp only for this reason, contrary to Rava’s explanation. The Gemara rejects this: Say the Tosefta in an emended form: Rabban Gamliel said to them: Since he made it, we will disembark on it.

Rachi non traduit

הואיל ושלא בפנינו כו'. קשיא לרבא דשמעינן מינה דבפניו אסור ואע''פ שאין כאן מרבה בשבילו:

אימא הואיל ועשאו נרד בו. וטעמא לאו משום שלא בפניו הוא אלא הכי הוה מעשה:

תָּא שְׁמַע: עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם דָּרִין בְּתוֹכָהּ, וְהָיְתָה בָּהּ מֶרְחָץ הַמַּרְחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רוֹב גּוֹיִם — מוּתָּר לִרְחוֹץ בָּהּ מִיָּד. אִם רוֹב יִשְׂרָאֵל — יַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ חַמִּין! הָתָם, כִּי מְחַמְּמִי — אַדַּעְתָּא דְרוּבָּא מְחַמְּמִי.

Traduction

Come and hear proof from another baraita with regard to the dispute between Abaye and Rava: With regard to a city where both Jews and gentiles live and there was a bathhouse in it in which there is bathing on Shabbat, if the majority of the city’s residents are gentiles, it is permitted to bathe in the bathhouse immediately after Shabbat because the bathhouse was heated on Shabbat to serve the gentiles. However, if there is a majority of Jews in the city, one waits after Shabbat for a period of time sufficient for them to heat the hot water so as not to benefit from prohibited labor performed on Shabbat. Apparently, even when an action is not performed in the presence of a Jew, there is concern that it may have been performed for the benefit of Jews. The Gemara rejects this proof: There, in the case of the baraita, when they heat the water, they heat it with the majority of the city’s inhabitants in mind, and the owner of the bathhouse sets the heating schedule to service the majority.

Rachi non traduit

מותר לרחוץ בה מיד. למוצאי שבת:

בכדי שיחמו חמין. שלא יהנה במה שהקדימו להחם בשבת וכן בכל מעשה שבת נתנו חכמים שיעור להמתין לערב בכדי שיעשו והא הכא דחימום לאחד חימום למאה דבבת אחת מחממין וקתני אם רוב ישראל דהוי דומיא דמכירו דמסיק אדעתיה לעשות אף בשבילו אסור ואע''ג דשלא בפניו וקשיא בין לאביי בין לרבא:

אדעתא דרובא מחממי. ועיקר חילול השבת בשבילם אבל נכרי וישראל דנכרי אדעתא דנפשיה הוא דעביד שרי לאביי שלא בפניו ולרבא אפי' בפניו:

תָּא שְׁמַע: נֵר הַדָּלוּק בִּמְסִיבָּה, אִם רוֹב גּוֹיִם — מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ, אִם רוֹב יִשְׂרָאֵל — אָסוּר, מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — אָסוּר. הָתָם נָמֵי, כִּי מַדְלְקִי —

Traduction

Come and hear a proof from the following baraita: With regard to a lamp kindled at a banquet in which several people are participating, if the majority of those present are gentiles it is permitted for a Jew to utilize its light, and if the majority of those present are Jews it is prohibited, as in that case, the lamp was certainly lit for the Jews’ benefit. If those present are half Jews and half gentiles, it is prohibited. Since they are participating in the same banquet, the gentile certainly knows the Jew. Why, then, is it permitted for a Jew to utilize the light of the lamp even when the majority of those present are gentiles? The Gemara rejects this proof: There, too, when they kindle the lamp,

Rachi non traduit

נר הדלוק במסיבה. של בני אדם:

אם רוב ישראל אסור. והא הכא דהוי דומיא דמכירו הואיל ורובא נינהו אסיק דעתיה להדליק אף בשבילם וקתני אסור:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source