Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 11a
עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, דִּכְתִיב: ''שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעוֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ. וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ'''
Traduction
during which they committed their sins was altogether twenty-six years, as it is written: ''Twelve years they served Chedorlaomer and thirteen years they rebelled, and in the fourteenth year Chedorlaomer came'' (Genesis 14:4–5). The twelve years plus the fourteen years during which they were enslaved were not years of tranquility, leaving only twenty-six tranquil years when they were sinful.
Rachi non traduit
עשרים ושש דכתיב שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעומר. אין זו שלוה וי''ג מרדו אין זו שלום שהיו בהן מלחמות הרי כ''ה שנים ושנת כ''ו נהרג כדרלעומר והיתה בשלוה כ''ו הנותרים מנ''ב:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: כָּל עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ גְּבוֹהִין מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְסוֹף חֲרֵבָה. שֶׁנֶּאֱמַר: ''לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבוֹתָיו''. וְהָנֵי מִילֵּי בְּבָתִּים, אֲבָל בְּקִשְׁקוּשֵׁי וַאֲבַרְוָרֵי לֵית לַן בַּהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא עֲבַדִי לְמָתָא מַחְסֵיָא דְּלָא חֲרַבָה. וְהָא חֲרַבָה! מֵאוֹתוֹ עָוֹן לֹא חָרְבָה.
Traduction
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: Any city whose roofs are higher than the synagogue will ultimately be destroyed because of the contempt shown the synagogue. Allusion to this is from that which is stated: ''To uplift the house of our God and restore its ruins'' (Ezra 9:9). The house that is devoted to God needs to be elevated above the other houses of the city. The Gemara adds: And this applies only to the height of the houses themselves. However, if the poles [kashkushei] and the towers [abrurei] that extend from the house are higher than the synagogue, we have no problem with it. Rav Ashi said: I caused the city of Mata Meḥasseya to not be destroyed by building the synagogue higher than the other houses. The Gemara asks: Wasn’t Mata Meḥasseya ultimately destroyed? The Gemara answers: It was not destroyed because of that sin; other sins caused its destruction.
Rachi non traduit
לרומם בית אלהינו. ועל ידי כן זכינו לתת לנו גדר ביהודה:
קשקושי ואברורי. בירניות ומגדלים:
רב אשי ראש ישיבה היה במתא מחסיא ומנעם מלהגביה בתיהם יותר מבהכ''נ:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: תַּחַת יִשְׁמָעֵאל וְלֹא תַּחַת נָכְרִי. תַּחַת נָכְרִי וְלֹא תַּחַת חָבֵר. תַּחַת חָבֵר וְלֹא תַּחַת תַּלְמִיד חָכָם. תַּחַת תַּלְמִיד חָכָם וְלֹא תַּחַת יָתוֹם וְאַלְמָנָה.
Traduction
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: It is preferable to be under the yoke of Ishmael and not under the yoke of a stranger, the Romans; under a stranger and not under a Ḥabar, a Persian Zoroastrian fire priest; under a Ḥabar and not under a Torah scholar, as if one offends a Torah scholar who is greater than he, the scholar will be exacting with him and he will be punished at the hand of Heaven; under a Torah scholar and not under an orphan or a widow, as they are easily insulted and God promised to hear their cries and punish those who offend them.
Rachi non traduit
תחת ישמעאל. לשמשו:
ולא תחת נכרי. אדומים שהיו רשעי' יותר:
חבר. אומה מבני פרסיים:
תלמיד חכם. אם יקניטנו יענישנו וכן יתום ואלמנה מפני שדמעתן מצויה:
Tossefoth non traduit
ולא תחת חבר. פירש בקונטרס חבר פרסיים ול''נ דפרסיים היו בבבל מימות כורש כדפירש''י בפ''ב דגיטין (דף יז.) וחברים בימי רבי יוחנן אתו לבבל כדאמר בהבא על יבמתו (יבמות סג:) ועוד דאמרינן בקדושין (עב.) הראני פרסיים דומין לחיילות בית דוד הראני חברין דומין למלאכי חבלה משמע דחברי אומה אחרת היא והא דאמר בפרק ב' דגיטין (דף ז.) אתא חברא שקל שרגא מקמייהו אמר רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו למימרא דבני אדומים מעלי מפרסיים והתניא אלהים הבין דרכה וגו' ידע הקב''ה שאין ישראל יכולים לקבל רוב גזרותיו של עשו הרשע עמד והגל' אותם לבבל לאו משום דחברים היו פרסאי אלא עיקר היו הפרסיים והחברים שביניהם היו כפופין להן ומשני הא מקמי דאתו חברי לבבל היו פרסאי מעלו מרומאי והא דקאמר או בטולך או בטולא דבר עשו בתר דאתו חברי לבבל בימי ר' יוחנן כדמוכח בהבא על יבמתו (יבמות סג:) והרשיעו את הפרסיים דרומיים מעלי מפרסאי ורש''י פירש שם דאתו חברי לבבל פרסיים בימי כורש ול''נ כדפרישי' דהא בימי רבי יוחנן אתו חברי ופרסיים בימי כורש וכדמוכח בקדושין (דף עב.) דלאו אומה אחת הן והר''ר יעקב מקורביל מפרש דחברים היו משרתים מפרסיים דומים למלאכי חבלה לפי שלובשים בגדים שחורים ורחבים והיינו דשקל הכומר שרגא להביא לע''ז שלהן:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: כָּל חוֹלִי, וְלֹא חוֹלִי מֵעַיִם. כָּל כְּאֵב, וְלֹא כְּאֵב לֵב. כָּל מֵיחוֹשׁ, וְלֹא מֵיחוֹשׁ רֹאשׁ. כָּל רָעָה, וְלֹא אִשָּׁה רָעָה.
Traduction
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: It is preferable to suffer from any extended illness and not from an intestinal illness. Similarly, it is preferable to suffer any pain, even if it is sharp and excruciating, and not heart pain; any slight ache and not a headache; any evil and not an evil wife.
Rachi non traduit
חולי. הוא חולי ארוך המנוונה והולך ומתיש כח כגון אשתא וחולי הראש:
כאב. הוא ההולך ובא כגון כאב שן כאב מכה:
מיחוש. חששא בעלמא לפי שעה וקל:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: אִם יִהְיוּ כָּל הַיָּמִים דְּיוֹ, וַאֲגַמִּים קוּלְמוֹסִים, וְשָׁמַיִם יְרִיעוֹת, וְכָל בְּנֵי אָדָם לַבְלָרִין — אֵין מַסְפִּיקִים לִכְתּוֹב חֲלָלָהּ שֶׁל רְשׁוּת. מַאי קְרָאָה אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: ''שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעוֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר''.
Traduction
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: Even if all the seas would be ink, and the reeds that grow near swamps would be quills, and the heavens would be parchment upon which the words would be written, and all the people would be scribes; all of these are insufficient to write the unquantifiable space of governmental authority, i.e., all the considerations with which a government must concern itself and deal. Rav Mesharshiya said: What is the verse that alludes to this? ''The Heavens on High and the land to the depth and the heart of kings are unsearchable'' (Proverbs 25:3).
Rachi non traduit
חללה של רשות. עומק לבם שהוא צריך להיות לו לב לכמה מדינות למס הקצוב ולכמה מלחמות ולכמה משפטים והכל ביום אחד:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כְּאֵשׁ לִנְעוֹרֶת. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּבוֹ בַּיּוֹם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת.
Traduction
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: A fast is effective to neutralize a bad dream like fire burns chaff. Rav Ḥisda said: And a fast is effective specifically on that day that he dreamed. And Rav Yosef said: One suffering from a bad dream that he dreamed is permitted to fast even on Shabbat.
רַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵּי אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי. עָבְדִי לֵיהּ עִיגְלָא תִּילְתָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: לִטְעוֹם מָר מִידֵּי. אֲמַר לְהוּ: בְּתַעֲנִית יָתֵיבְנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְלָא סָבַר לֵיהּ מָר לְהָא דְּרַב יְהוּדָה? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: לֹוֶה אָדָם תַּעֲנִיתוֹ וּפוֹרֵעַ! אֲמַר לְהוּ: תַּעֲנִית חֲלוֹם הוּא. וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כְּאֵשׁ לִנְעוֹרֶת. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: וּבוֹ בַּיּוֹם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת.
Traduction
The Gemara relates: Rav Yehoshua, son of Rav Idi, happened to come to the house of Rav Ashi. They prepared a third-born calf, whose meat is high quality, for him. They said to him: Let the Master taste something. He said to them: I am sitting in the midst of a fast. They said to him: And does the Master not hold in accordance with this halakha of Rav Yehuda, as Rav Yehuda said: A person can borrow his fast and not fast on the day that he originally designated, and repay it by fasting on another day? You can postpone your fast to another day. He said to them: It is a fast for a dream. And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: A fast is effective to neutralize a bad dream like fire burns chaff. And Rav Ḥisda said that the fast is effective specifically on that day that he dreamed. And Rav Yosef said that a person suffering due to a bad dream is permitted to fast even on Shabbat.
Rachi non traduit
עיגלא תילתא. שלישי לבטן שהוא משובח מפני שהבהמה בקטנותה אינה עדיין בכחה והולד ראשון ושני אינו בריא:
וְאִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין, מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע. הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא אֵין מַפְסִיקִין? סֵיפָא אֲתָאן לְדִבְרֵי תוֹרָה. דְּתַנְיָא: חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה — מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע, וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּגוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי וַחֲבֵירָיו שֶׁתּוֹרָתָן אוּמָּנוּתָן. אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ, מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה.
Traduction
We learned in the mishna that if they already began any one of the activities mentioned in the mishna they need not stop to recite the Amida prayer; however, they stop to recite Shema. The Gemara asks: Didn’t the first clause of the mishna already teach that they need not stop? Why does the mishna repeat it? The Gemara answers: In the latter clause of the mishna, we came to discuss matters of Torah. With regard to those engaged in Torah study, they need not stop for prayer, but they are required to stop to recite Shema. As it was taught in a baraita: Torah scholars, who were engaged in the study of Torah, stop their Torah study for Shema, and they do not stop for prayer. Rabbi Yoḥanan said a caveat to this statement: They only taught that they need not stop for prayer with regard to the likes of Rabbi Shimon ben Yoḥai and his colleagues, whose Torah is their vocation and they never interrupt their Torah study. However, for the likes of us, who also engage in other activities, we stop both for Shema and for prayer.
Rachi non traduit
והא תנא ליה רישא אם התחילו אין מפסיקין. וגבי תפלה קיימינן ולמה ליה למיהדר למיתני ואין מפסיקין לתפלה:
אתאן לדברי תורה. ומילתא אחריתי נקט:
חברים העוסקין בתורה מפסיקין. תורתן לקריאת שמע דזמנה דאוריי' ובשכבך ובקומך ואין מפסיקין לתפלה:
אבל אנו. הואיל ומפסיקין תורתנו לאומנתנו כ''ש שנפסיק לתפלה:
Tossefoth non traduit
כגון רבי שמעון בן יוחי וחבריו. והא דאמר לקמן (דף לג:) כי הוה מטי (זמן תפלה) לביש ומכסי ומצלי ההוא מצלי היינו ק''ש:
כגון אנו מפסיקין בין לקריאת שמע בין לתפלה. והא דאמר ליה רבי זירא לרבי ירמיה מסיר אזנו משמוע תורה וגו' וי''ל תורתו היתה אומנתו או עדיין לא היתה שעה עוברת:
וְהָתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה, כָּךְ אֵין מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע! כִּי תָּנֵי הַהִיא — בְּעִיבּוּר שָׁנָה. דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, וְכֵן תָּנוּ סָבֵי דְהַגְרוֹנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: כְּשֶׁהָיִינוּ עוֹסְקִין בְּעִיבּוּר הַשָּׁנָה בְּיַבְנֶה לֹא הָיִינוּ מַפְסִיקִין לֹא לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא לִתְפִלָּה.
Traduction
With regard to the essence of the statement the Gemara asks: Didn’t we learn in a different baraita: Just as they do not stop for prayer, they do not stop for Shema? The Gemara answers: When that baraita was taught, it was taught with regard to those engaged in the intercalation of the year. Since their activity is crucial and all the Festivals of the year are determined through that activity, the Sages allowed them to continue and not stop to recite Shema. As Rav Adda bar Ahava said, and the Elders of the city of Hagronya also taught that Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, said: When we were engaged in the intercalation of the year in Yavne, we would stop neither for Shema nor for prayer.
Rachi non traduit
עיבור שנה. שהיו עולים שבעה לעלייה ונושאין ונותנין אם השנה ראויה וצריכה להתעבר כדאמר בסנהדרין (יא:) על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה:
Tossefoth non traduit
בעיבור שנה. שלא יתקלקלו המועדות:
מַתְנִי' לֹא יֵצֵא הַחַיָּיט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. וְלֹא הַלַּבְלָר בְּקוּלְמוֹסוֹ. וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן תִּינוֹקוֹת קוֹרְאִין, אֲבָל הוּא לֹא יִקְרָא. כַּיּוֹצֵא בוֹ: לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה.
Traduction
MISHNA: This mishna deals with various decrees, especially with regard to the halakhot of Shabbat, which were issued in order to distance a person from transgressions that he is liable to commit through habit and routine. The mishna said: The tailor may not go out with his needle adjacent to nightfall on Shabbat eve, lest he forget that he is carrying the needle and go out with it to the public domain even after Shabbat begins. And, similarly, the scribe [lavlar] may not go out with his quill[kulmos] for the same reason. And one may not shake his clothes on Shabbat to rid them of lice; and one may not read a book by candlelight, so that he will not come to adjust the wick of the lamp. However, in truth they said an established halakha: The attendant sees where in the book the children under his supervision are reading in the Torah, even by candlelight on Shabbat. However, he himself may not read. Similarly, the Sages issued a similar decree with regard to other halakhot, as they said: The zav may not eat even with his wife the zava, despite the fact that they are both ritually impure, because, by eating together, they will come to excessive intimacy and become accustomed to sin.
Rachi non traduit
מתני' שמא ישכח ויצא. משתחשך:
ולא יפלה את כליו. מבער כנים מבגדיו דמתרגמינן בערתי פליתי (דברים כו) ולקמן (שבת יב.) מפרש טעמא:
ולא יקרא לאור הנר. בספר שמא יטה הנר להביא השמן לפי הפתילה שידלק יפה ונמצא מבעיר בשבת:
החזן. חזן הכנסת המקרא שבעה הקוראים בתורה ופעמים שאינו יודע היכן צריכין לקרות למחר ורואה היכן קורין תינוקות של בית רבן בשבת זו והן קורין בסדר לאור הנר בבית הכנסת ויודע שהיא פרשה של שבת זו ל''א חזן מלמד תינוקות ורואה היכן יתחילו למחר והיכא יסיימו פרשיותיהן:
כיוצא בו. לעשות הרחקה לעבירה אמרו:
לא יאכל הזב עם הזבה. וכ''ש טהור עם הזבה:
מפני הרגל עבירה. מפני שמתוך שמתיחדין יבא לבעול זבה שהיא בכרת:
Tossefoth non traduit
שמא ישכח ויצא. אליבא דרבא דאמר לא גזרי גזירה לגזירה אין לפרש שמא ישכח המחט דאפילו יצא ליכא איסור דאורייתא כדאיתא בפ''ב דב''ק (דף כו:) הכיר בה ושכחה לענין שבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה אלא שמא ישכח את המחט להצניעו עד שיהיה שבת ולבסוף כשיזכור את המחט ישכח שהוא שבת ויצא:
גְּמָ' תְּנַן הָתָם: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. אֲבָל אִם הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה — מוּתָּר.
Traduction
GEMARA: Among the halakhot concerning decrees that were issued lest one come to commit a transgression, we learned in a mishna there: A person may not stand in the private domain and drink water located in the public domain, or vice versa, stand in the public domain and drink water located in the private domain, lest he transfer the vessel from which he is drinking the water to the place where he is standing and become liable to bring a sin-offering. However, if he introduced his head and most of his body into the place where the water that he is drinking is located, there is no longer room for concern, and it is permitted,
Rachi non traduit
לא יעמוד אדם. ברה''י ויושיט פיו וראשו לרה''ר לאחוז כלי ולשתות גזרה שמא יוציא הכלי אליו ונמצא מתחייב חטאת:
Tossefoth non traduit
לא יעמוד אדם ברה''ר וישתה ברה''י. בהמוצא תפילין (נ. ירובין דף צט.) מוקי לה בחפצים הצריכים לו ודברי הכל פי' אפי' רבנן דאמרי עומד אדם בר''ה ומטלטל ברה''י הכא מודו דכיון דצריך לשתות איכא למיחש שמא יביאם אצלו וא''ת השתא נמי כי יכניס ראשו ורובו אמאי שרי הא מפיק מרה''י לרה''ר שלוקח ברה''י ונחית בבטנו ברה''ר דהכי אמר התם השתין מים ורק חייב חטאת ויש לומר דבליעתו היינו הנחתו ואין לחוש במה ששוב נכנסים לתוך מעיו כדאמר (לקמן שבת דף כ.) הוציא דיו לכתוב ב' אותיות וכתבן כשהוא מהלך חייב דכתיבתן זו היא הנחתן ואתי שפיר הא דפרק אמרו לו (כריתות דף יג:) יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד רבי מאיר אומר אף אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב והשתא היכי תני ר''מ הוצאה דלא מחייב עלה עד שתנוח במעיו בהדי הנהו דמחייב בשעת בליעה אלא אהוצאה מחייב נמי בשעת בליעה כדפרישית ורש''י תירץ בענין אחר בהמוצא תפילין (עירובין דף צט:) ובפ''ב דעירובין (דף כ. ושם) פירשתי ונראה דאע''ג דהלכה כר''מ בגזרותיו בהא דאמר לא יעמוד ברה''ר ומטלטל ברה''י או איפכא לית הלכתא כוותיה אלא כרבנן דשרו כדמוכח בהמוצא תפילין (שם דף צח:) דאמר מתני ליה רבי חנינא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב לא יעמוד כו' א''ל שבקת רבנן ועבדת כר''מ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source