Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 118a

מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת, מַאי לָאו — דְּלָא אֲכַל! לָא, דַּאֲכַל. שַׁחֲרִית מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, מַאי לָאו — דְּלָא אֲכַל? לָא, דַּאֲכַל. בְּמִנְחָה מַצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת, מַאי לָאו — דְּלָא אֲכַל? לָא, דַּאֲכַל!

Traduction

one rescues food for three meals. What, is this not referring to a situation where he has not yet eaten any meals? Apparently, one is obligated to eat only three meals on Shabbat. The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one already ate one meal. Three meals still remain, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, who requires four meals. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the morning, one may only rescue food for two meals. What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten one’s morning meal and the obligation is to eat only three meals, one at night and two during the day? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten the morning meal. The Gemara challenges this from the continuation of the mishna: If a fire ignited in the afternoon, one may rescue food for one meal. What, is it not referring to a situation where one has not yet eaten the afternoon meal and the obligation is to eat only three meals? The Gemara rejects this: No, it is referring to a situation where one has already eaten.

Tossefoth non traduit

במנחה מצילין מזון סעודה אחת. מכאן משמע דזמן אכילה שלישית בשבת היא מן המנחה ולמעלה דלא כאותם שמחלקין סעודת שחרית ומברכין בינתים ומיהו מהא דאמרינן בפסחים בפ''ק (דף יג.) י''ד שחל להיות בשבת משייר מזון שתי סעודות אין ראיה מדאין משיירין מזון ג' סעודות שאין לעשות ב' סעודות שחרית דהא כיון שאוכל הכל שחרית חשיב כסעודה אחת ועוד אומר ר''י שיש כאן איסור ברכה שאינה צריכה כדאי' בפ' בא לו (יומא דף ע.) גבי ובעשור שבחומש הפקודים דקאמר וניתי ס''ת אחרינא ונקרי א''ר שמעון בן לקיש מפני ברכה שאינה צריכה:

וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת — מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא שָׁלֹשׁ סְבִירָא לֵיהּ! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא, מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי חִידְקָא.

Traduction

The Gemara challenges this: From the fact that it is taught in the latter clause of the mishna: Rabbi Yosei says: One may always rescue food for three meals, by inference, even the first tanna holds that the obligation is to eat three meals, as there is no dispute with regard to the number of meals on Shabbat. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. According to the tanna’im in the mishna, one is obligated to eat three meals on Shabbat.

Rachi non traduit

לעולם מצילין מזון ג' סעודות. מדלא אמר ארבע לית ליה דרבי חידקא:

מכלל דתנא קמא שלש סעודות סבירא ליה. דבהאי לא איפליגו אלא דת''ק סבר מה שעבר כבר לא יציל ולרבי יוסי יציל:

וְהָא דִּתְנַן: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת — לֹא יִטּוֹל מִן הַתַּמְחוּי, מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה — לֹא יִטּוֹל מִן הַקּוּפָּה. מַנִּי? לָא רַבָּנַן, וְלָא רַבִּי חִידְקָא. אִי רַבָּנַן — חַמְסְרֵי הָוְיָין. אִי רַבִּי חִידְקָא — שֵׁית סְרֵי הָוְיָין! לְעוֹלָם רַבָּנַן, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: מַאי דְּבָעֵית לְמֵיכַל בְּאַפּוֹקֵי שַׁבְּתָא, אִכְלֵיהּ בְּשַׁבְּתָא.

Traduction

And that which we learned in another mishna: One who has sufficient food for two meals in his possession may not take food from the charity plate that is distributed to the poor. He is not considered needy and would be taking food at the expense of people who are worse off than he. And one who has food for fourteen meals, enough meals for an entire week, may not take money from the charity fund. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this mishna? Apparently, it is neither in accordance with the opinion of the Rabbis nor in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. If it were in accordance with the opinion of the Rabbis, they maintain that they are fifteen meals that are eaten in a week, two each day, evening and morning, and three on Shabbat. If it were in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, they are sixteen meals that are eaten in a week, twelve during the six days of the week and four on Shabbat. The Gemara rejects this: Actually, the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, but we say to him: That which you want to eat at the conclusion of Shabbat, Saturday night, eat it as the third meal on Shabbat.

Rachi non traduit

תמחוי. קערה גדולה היא וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקין לעניים ב' סעודות ליום מיום ליום:

לא יטול. כיון דיש לו נמצא גוזל לעניים:

קופה. מעות הן לפרנס עניים בני טובים דזיל להו מילתא דתמחוי ומתחלקין מע''ש לע''ש:

י''ד סעודות לא יטול מן הקופה. שהרי יכול להמתין לע''ש הבאה אבל כשיש לו מזון י''ב יטול שהרי לא תחלק עוד עד שיגיע ע''ש והרי לשבעה ימי שבת צריכין י''ד סעודות:

אכליה בשבתא. שהרי תאכלנה סמוך לערב ולא תצטרך לאכול בלילה ואף על גב דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ה''מ למאן דאפשר ליה:

לֵימָא רַבָּנַן הִיא, וְלָא רַבִּי חִידְקָא. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי חִידְקָא, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: מַאי דְּבָעֵית לְמֵיכַל בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אִכְלֵיהּ לְאוּרְתָּא. וְכוּלֵּי יוֹמָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא בְּתַעֲנִיתָא מוֹתְבִינַן לֵיהּ?! אֶלָּא הָא מַנִּי — רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.

Traduction

The Gemara asks: Let us say that this mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis and not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. The Gemara rejects that approach: Even if you say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka, the mishna can be understood, as we can say to him: That which you want to eat on Shabbat eve, Friday afternoon, eat at night on Shabbat instead. The Gemara asks: And do we have a person sit and fast all day on Shabbat eve? According to this suggestion, he would not eat at all on Friday. Rather, we must say: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who said: Make your Shabbat like a weekday and do not be beholden to other beings. It is preferable to eat two meals on Shabbat as he does during the week if he can thereby avoid taking charity.

Rachi non traduit

בתעניתא מותבינן ליה. בתמיה:

אלא הא מני ר' עקיבא היא. ולענין סעודת שבת במאן דאפשר ליה איכא למימר כרבנן ואיכא למימר כרבי חידקא ומיהו האי דצריך לבריות יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו:

Tossefoth non traduit

והא דתנן אין פוחתין כו' נימא רבנן היא ולא רבי חידקא. אומר ר''י דאין לפרש שבת נותנין לו מזון ג' סעודות דהיינו כשבא שם בע''ש לעת האוכל דמסתמא ישבות שם שאין רגילות כל כך ללכת ערב שבת ובשביל שבת נותנים לו סעודה אחת יותר ממה שנותנין לו בשאר ימים דא''כ היכי ניחא לרבנן והלא מן הכל אין לו כי אם ד' סעודות אחת שהביא עמו דמלוינן בהדיה ושלשה שנתנו לו וכשיאכל אחת בערב שבת לא ישארו בידו רק ג' סעודות ואותן יאכל בשבת וא''כ תיקשי נמי לרבנן וכי אזיל ריקן אזיל כדפריך בסמוך ומיהו איכא למימר דבסמוך לרבנן נמי פריך אבל קשה דכי משני דמלוינן ליה סעודה בהדיה לא תירץ כלום לר' חידקא דאין לו לשבת כ''א שלש סעודות ולר' חידקא צריך ד' ונראה לר''י דכשבא בע''ש לעת האוכל נותנין לו מזון ב' סעודות כמו בשאר ימים ואם בא לשבות שם מוסיפין לו עוד ג' סעודות וקאמר לימא רבנן היא ולא רבי חידקא דלרבנן ניחא שיש בידו ה' סעודות בתחילת שבת ואותה שהביא עמו יאכל בע''ש ומאותן ה' סעודות יאכל ג' בשבת ואחת במוצאי שבת ואחת יוליך עמו אלא לרבי חידקא כשיאכל ד' בשבת ואחת להוליך עמו למחר א''כ מה יאכל במוצאי שבת וליכא למימר דאמרינן ליה מה דהוה לך למיכל באפוקי שבתא אכול בשבתא כדאמרי' לעיל דהתם אמרינן ליה כדי שלא יהא ניזון מן הצדקה אבל הכא כבר הוא ניזון ולהכי נוטל כל צורכו ומשני דאיכא סעודה בהדיה המתרץ היה סבור שהיה פשוט למקשה שהסעודה שיוליך עמו נותנין לו באחד בשבת אע''פ שבשאר ימים נותנין לו סעודה שיוליך עמו עם אחרות בע''ש אין נותנין לו אותה עד שילך לפי שאינו הולך מיד עד אחר השבת ולכך היה סבור שהמקשה לא היה יודע שהביא סעודה עמו ואין לו בתחלת השבת אלא ד' להכי משני ליה דאיכא סעודה בהדיה והמקשה משיב דפשיטא ליה דאיכא סעודה בהדיה אך קשה ליה כיון דמתרצת דאכיל לכולהו וכי אזיל בריקן אזיל שכמו שהביא עמו לכאן כן ישאנה עמו בצאתו מכאן ומשני דמלוינן ליה כו':

וְהָא דִּתְנַן: אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. לָן — נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה, וְאִם שָׁבַת — נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. לֵימָא רַבָּנַן הִיא, וְלָא רַבִּי חִידְקָא? לְעוֹלָם רַבִּי חִידְקָא — כְּגוֹן דְּאִיכָּא סְעוּדָה בַּהֲדֵיהּ, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: הָא דְּאִיכָּא בַּהֲדָךְ — אִכְלֵיהּ. וְכִי אָזֵיל בְּרֵיקָן אָזֵיל?! דִּמְלַוִּוינַן לֵיהּ סְעוּדָה בַּהֲדֵיהּ. מַאי פַּרְנָסַת לִינָה? אָמַר רַב פָּפָּא: פּוּרְיָא וּבֵי סַדְיָא.

Traduction

And that which we learned in another mishna: One gives no less charity to a poor person who is traveling from place to place than a loaf worth a pundeyon, one forty-eighth of a sela, when the standard price of grain is four se’a for a sela. If he sleeps there, one gives him money for sleeping; and if he spends Shabbat in that city, one gives him food for three meals. Let us say that is in accordance with the opinion of the Rabbis and not the opinion of Rabbi Ḥidka. The Gemara rejects this: Actually, it is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥidka. When it says that if the poor traveler spends Shabbat there one gives him food for three meals, it is referring to a case where there is one meal that he brought with him, for we say to him: This meal that you have with you, eat it. The Gemara is surprised at this: And when he goes, does he go empty-handed, with no food. The Gemara answers: We provide him a meal to accompany him when he leaves. The Gemara asks: What is the meaning of money for sleeping? Rav Pappa said: It means that one provides his sleeping needs, i.e., a bed and cushions.

Rachi non traduit

אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום. שאינו לן בלילה אצלם:

מככר. הלקוח בפונדיון כשהשער ד' סאין בסלע והפונדיון אחד מי''ב בדינר דהוא אחד ממ''ח בסלע ושיערו לו חכמים ככר זו לשתי סעודות היום והלילה:

לן נותנין לו פרנסת לינה. לקמן מפרש מאי היא שהרי סעודה של לילה בכלל ככר היא וככר זו משערינן בעירובין (דף פב:) למזון שתי סעודות לעירובי תחומין:

ואם שבת. אצלם בשבת:

מאי פרנסת לינה. הא קבל ליה סעודת הלילה:

בי סדיא. לבדין פולטר''א להניח תחת מראשותיו:

Tossefoth non traduit

מככר בפונדיון כו'. היינו כר' יוחנן בן ברוקא דחשיב ככר בפונדיון מד' סאין בסלע שתי סעודות דעירוב ופליג התם (עירובין דף פב:) ארבי מאיר ורבי יהודה שאומרים התם שיעור אחר:

דמלוינן סעודה בהדיה. וא''ת א''כ אמאי נותנים לו ב' סעודות כיון שמביא אחת עמו יתנו לו אחת ויאכל אחת והאחת יוליך עמו וי''ל דאין מחלקין תמחוי בלילה אלא ביום בזמן הסעודה ולכך נותנין לו שנים שיאכל אחת מיד ואחת בלילה במקום שיהיה ואחת להוליך עמו למחר:

תָּנוּ רַבָּנַן: קְעָרוֹת שֶׁאָכַל בָּהֶן עַרְבִית — מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן שַׁחֲרִית. שַׁחֲרִית — מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן בַּצָּהֳרַיִם. בַּצָּהֳרַיִם — מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן בַּמִּנְחָה. מִן הַמִּנְחָה וְאֵילָךְ — שׁוּב אֵינוֹ מַדִּיחַ. אֲבָל כּוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת — מַדִּיחַ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין קֶבַע לִשְׁתִיָּה.

Traduction

The Sages taught in a baraita: With regard to bowls from which one ate in the evening on Shabbat, he may rinse them in order to eat from them in the morning. Bowls from which one ate in the morning, he may rinse them to eat from them in the afternoon. Bowls from which one ate in the afternoon, he may rinse them to eat from them in the afternoon. However, from the afternoon onward, one may no longer rinse them because there is no further need for these bowls on Shabbat, and it is prohibited to make preparations on Shabbat for a weekday. However, with regard to cups, and ladles, and flasks, which are vessels used for drinking, one rinses them all day long because there is no fixed time for drinking, and one does not know when he will drink again.

Rachi non traduit

שוב אינו מדיחן. דאין הדחה זו אלא לחול:

Tossefoth non traduit

לפי שאין קבע לשתיה. מכאן יש ללמוד בלילה כשרוצה להתענות למחר לאחר אכילה אע''פ שאינו יכול לאכול אם לא התנה לפי שמסתמא כשבירך סילק דעתו מלאכול מלשתות ודאי לא סילק דעתו כדאמר הכא דאין קבע לשתיה והיכא דלא שכיח יין אע''ג דסילק דעתו מן היין מ''מ ממים לא סילק דעתו ומיהו אומר ר''י דשמא דוקא בימיהם שהיו קובעין עצמן לשתיה אחר אכילה אמרו דאין קבע לשתיה אכל לדידן לא וריב''א פירש במסכת תענית (דף יב.) שאף לאחר שישן מותר לשתות על פי הירושלמי ואין ר''י רוצה להקל כל כך כיון שלא נזכר בהדיא בש''ס שלנו:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל הַמְקַיֵּים שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת נִיצּוֹל מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת: מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ — כְּתִיב הָכָא ''יוֹם'', וּכְתִיב הָתָם: ''הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם וְגוֹ'''. מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם — כְּתִיב הָכָא ''יוֹם'', וּכְתִיב הָתָם: ''יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא''. מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג — כְּתִיב הָכָא ''יוֹם'', וּכְתִיב הָתָם: ''בְּיוֹם בֹּא גּוֹג''.

Traduction

Rabbi Shimon ben Pazi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of bar Kappara: Anyone who fulfills the obligation to eat three meals on Shabbat is rescued from three punishments: From the pangs of the Messiah, i.e., the suffering that precedes the advent of Messiah, and from the judgment of Gehenna, and from the war of Gog and Magog. The Gemara derives that one is rescued from the pangs of Messiah by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day: ''Eat it today'' (Exodus 16:25). And it is written there, with regard to Messiah, day: ''Behold, I am sending you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of God'' (Malachi 3:23). The Gemara derives that one is rescued from the judgment of Gehenna by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day, as cited above. And it is written there, day: ''That day will be a day of wrath, a day of trouble and distress, a day of destruction and desolation, a day of darkness and blackness, a day of cloud and thick fog'' (Zephaniah 1:15), which is interpreted as referring to the punishment of Gehenna. The Gemara derives that one is rescued from the war of Gog and Magog by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day. And it is written there, with regard to the War of Gog and Magog, day: ''And it shall be on that day, on the day that Gog arrives on the land of Israel'' (Ezekiel 38:18).

Rachi non traduit

חבלו של משיח. כדאמרי' בכתובות (דף קיב:) דור שבן דוד בא בו קטיגוריא בתלמידי חכמים שנאמר ועוד בה עשיריה וגו' חבלי לשון חבלי יולדה (הושע יג):

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ

Traduction

Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yosei: With regard to anyone who delights in the Shabbat, God gives him a boundless portion, i.e., a very large reward, as it is stated: ''If you keep your feet from violating Shabbat, from pursuing your affairs on My holy day, and you call Shabbat a delight, the Lord’s holy day honored, and you honor it by not going your own way, or attending to your own matters or speaking idle words. Then you shall delight in the Lord and I will cause you to ride on the heights of the world, and to feast

Rachi non traduit

בלי מצרים. כלומר אין לה קץ:

אז תתענג. בתר וקראת לשבת עונג כתיב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source