Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 115a
מוּתָּר בִּקְנִיבַת יָרָק. (וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יוֹם כִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל) מְפַצְּעִין בֶּאֱגוֹזִים וּמְפַרְכְּסִין בְּרִימּוֹנִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ. דְּבֵי רַב יְהוּדָה מְקַנְּבִי כְּרָבָא. דְּבֵי רַבָּה גָּרְדִי קָארֵי. כֵּיוָן דַּחֲזָא דַּהֲווֹ קָא מְחָרְפִי, אֲמַר לְהוּ: אֲתַאי אִיגַּרְתָּא מִמַּעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּאֲסִיר.
Traduction
trimming vegetables is permitted. And Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: If Yom Kippur occurs on a weekday, one may crack nuts and remove pomegranate seeds from the late afternoon and onward, because doing so involves no actual labor and due to anxiety, i.e., if a person does not know that there is food prepared for when the fast ends, he suffers more during the final hours of the day (Rabbi Zeraḥia HaLevi). The Gemara relates: The members of Rav Yehuda’s house would trim cabbage. The members of Rabba’s house would scrub gourds. Once Rabba saw that they were doing this early, before the late afternoon, he said to them: A letter came from the West, i.e., from Eretz Yisrael, in the name of Rabbi Yoḥanan, saying that doing so is prohibited.
Rachi non traduit
אתא איגרתא ממערבא כו'. כי היכי דלקבלו מיניה:
אמר להו. לאינשי ביתיה:
כיון דחזי דהוי קא מחרפי. מקדימין לפני המנחה דהשתא לאו עגמת נפש הוא:
מותר בקניבת ירק. דשבות לאו איסורא דאורייתא הוא אלא דרבנן והכא משום עגמת נפש שמתקן ואינו אוכל והרי קרוב לעינוי שרי ודווקא מן המנחה ולמעלה שהוא שואף ומצפה לעת אכילה ואיכא עגמת נפש טפי:


הדרן עלך ואלו קשרים

Traduction
MISHNA: With regard to all sacred writings, one may rescue them from the fire on Shabbat, whether they are read in public, e.g., Torah or Prophets scrolls, or whether they are not read in public, e.g., Writings scrolls. This ruling applies even though they were written in any foreign language. According to the Rabbis, those scrolls are not read in public, but they are still sacred and require burial. And why does one not read the Writings on Shabbat? Due to suspension of Torah study in the study hall. People came to the study hall at specific times on Shabbat to hear words of halakha, and other texts were not allowed at those times.
מַתְנִי' כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן, וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן, טְעוּנִים גְּנִיזָה. וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶם — מִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
Traduction
GEMARA: It was stated that amora’im debated the status of sacred writings written in Aramaic translation or in any other language. Rav Huna said: One may not rescue them from the fire on Shabbat. And Rav Ḥisda said: One may rescue them from the fire on Shabbat. The Gemara adds: According to the one who said that sacred writings written in other languages may be read, everybody agrees that one may rescue them. Where they argue is according to the one who said that they may not be read. Rav Huna said: One may not rescue them, as they may not be read. Whereas Rav Ḥisda said: One may rescue them due to disgrace to sacred writings that will result. We learned in the mishna: With regard to all sacred writings, one may rescue them from the fire on Shabbat whether they are read in public or whether they are not read in public, even if they are written in any foreign language. What, is it not that the phrase: ''That they are read'' is referring to the books of the Prophets, and the phrase: ''That they are not read'' is referring to the Writings? Even though these are books written in any foreign language, which may not be read, it is taught that one may save them. This then is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna.
Rachi non traduit
בין שאין קורין בהן. כגון כתובים ורבינו הלוי אמר דאפי' יחידים אין קורין בהן כדקתני טעמא משום ביטול בית המדרש דמשכי לבא ובשבת היו דורשין דרשה לבעלי בתים שעסוקין במלאכה כל ימות החול ובתוך הדרשה היו מורין להן הלכות איסור והיתר וטוב להן לשמוע מלקרות בכתובים:
מפני בטול בית המדרש. שהיה קבוע בשבת כדפרישית לעיל:
טעונין גניזה. אסור להניחן במקום הפקר ובגמרא מתרץ לה ורבותי פירשו דהאי בכל לשון דקאמר אכתובים קאי ולא אנביאים ומדומה אני מפני שמצינו ביונתן בן עוזיאל שאמרו תרגום הן מפרשין כך ואני אומר אף בנביאים אם אמר יונתן לא כתבו ולא ניתנו ליכתב והכי מפרש במסכת מגילה (דף ט.) ומאן דאסר בכולהו אסר בר מס''ת יוונית משום מעשה דתלמי המלך ולא מפליג התם בין נביאים לכתובים:
ואע''פ שכתובין בכל לשון. ואיכא למאן דאמר לקמן לא ניתנו לקרות בהן מצילין אותן:
בין שקורין בהן. כגון נביאים שמפטירין בהן בשבת בבית הכנסת:
מצילין אותן. כדקתני לקמן למבוי שאינו מפולש וטירחא בעלמא הוא דשרי בה וחסרון עירוב כדמפרש בגמרא:
מתני' כל כתבי הקדש. כגון תורה נביאים וכתובים ולא תימא תורה לחוד הוא דשרי למיטרח ולאצולי ולא שאר ספרים:
Tossefoth non traduit
מתני' כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה כו'. אומר ר''ת דכולא האי פירקא איירי כשנפלה דליקה באותו בית או באותו חצר דכיון שהאש שם ודאי בהול הוא ואי שרית ליה אתי לכבויי כדמפרש בגמרא אבל נפלה דליקה בבית אחר מותר להציל הכל:
גְּמָ' אִיתְּמַר: הָיוּ כְּתוּבִים תַּרְגּוּם אוֹ בְּכָל לָשׁוֹן, רַב הוּנָא אָמַר: אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמַצִּילִין. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן. רַב הוּנָא אָמַר: אֵין מַצִּילִין, דְּהָא לֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן. רַב חִסְדָּא: אָמַר מַצִּילִין מִשּׁוּם בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. תְּנַן: כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן בֵּין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכָל לָשׁוֹן. מַאי לָאו, ''שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן'' — נְבִיאִים, ''וְשֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן'' — כְּתוּבִים, ''אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכָל לָשׁוֹן'' — דְּלֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן, וְקָתָנֵי: מַצִּילִין, וּתְיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא!
Traduction
Rav Huna could have said to you: And do you understand the mishna that way? Say the latter clause of the mishna, which states: They require burial. This is unnecessary, as now, that it was mentioned that we rescue them from the fire, is it necessary to say that they require burial? Rather, the mishna must be emended. Rav Huna reconciles the mishna in accordance with his reasoning, and Rav Ḥisda reconciles the mishna in accordance with his reasoning. Rav Huna reconciles this in accordance with his reasoning: Whether they are read is referring to the Prophets, and whether they are not read is referring to the Writings. In what case is this statement said? It is in a case where they are written in the holy tongue, but if they are not written in Hebrew but in any other language, they are not rescued from the fire on Shabbat, and even so, they require burial. Rav Ḥisda reconciles the mishna in accordance with his reasoning: Whether they are read is referring to the Prophets, and whether they are not read is referring to the Writings, even if they are written in any language other than Hebrew, they are also rescued. And this is what the mishna is saying: And even the decayed sections of parchment require burial.
Rachi non traduit
גמ' איתמר היו כתובין תרגום. אכתובים קאמר ול''נ אכל כתבי הקדש קאי:
אליבא דמאן דאמר ניתנו לקרות בהן. מותר לקרות בכתבי הקדש הכתובין בכל לשון במסכת מגילה (דף ח:) ואין בין ספרי' ותפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון:
לא ניתנו. (רבן גמליאל) פליג עלה ואמר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית:
ואע''פ שכתובין בכל לשון. ולא ניתנו לקרות דמדקאמר אף על פי מכלל דלא ניתנו לקרות בהן דאי ניתנו מאי גריעותייהו:
Tossefoth non traduit
לא ניתנו לקרות בהן. פירש רש''י דהיינו רבן שמעון בן גמליאל דפליג במתניתין בפ''ק דמגילה (דף ח:) דאף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית ופירש הרב פור''ת דהיינו טעמא כיון דלא ניתנו ליכתב אסור לקרות בהן משום דדברים שבכתב אסור לאומרן בעל פה וקשה דאין זה אי אתה רשאי לאומרו בעל פה כיון שאינו אומרו בלשון הקדש אלא באותו לשון כשהן כתובין דהא שרי למימר בעל פה תרגום כדמתרגם רב יוסף:
אליבא דמ''ד ניתנו לקרות בהן כ''ע לא פליגי דמצילין. והשתא ספרים שלנו מצילין דנתנו לקרות בהן משום עת לעשות לה' הפרו תורתך כדאמרינן בהניזקין (גיטין ס.):
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: וְתִסְבְּרָא? אֵימָא סֵיפָא: טְעוּנִין גְּנִיזָה — הַשְׁתָּא אַצּוֹלֵי מַצִּילִּינַן, גְּנִיזָה מִיבְּעֵי? אֶלָּא, רַב הוּנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, וְרַב חִסְדָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ. רַב הוּנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: ''בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם'' — נְבִיאִים, ''וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶם'' — כְּתוּבִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁכְּתוּבִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל בְּכָל לָשׁוֹן — אֵין מַצִּילִין, וַאֲפִילּוּ הָכִי גְּנִיזָה בָּעוּ. רַב חִסְדָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: ''בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן'' — נְבִיאִים, ''וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן'' — כְּתוּבִים, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, נָמֵי מַצִּילִין. וְהָכִי קָאָמַר: וּמְקָק שֶׁלָּהֶן טְעוּנִין גְּנִיזָה.
Traduction
The Gemara raises an objection from that which was taught in a baraita: If they were written in Aramaic translation or in any language other than Hebrew, they are rescued from the fire on Shabbat. And this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, who states that these are not rescued. Rav Huna could have said to you: This tanna holds that sacred writings not written in Hebrew may be read, whereas Rav Huna stated his ruling in accordance with the opinion of the tanna who holds that they may not be read, and therefore may not be rescued. Come and hear another proof from that which was taught in a different baraita: Sacred writings that were written in Coptic, Egyptian; Median; Ivrit, i.e., ancient Hebrew script; Eilamitic; or Greek are rescued from the fire on Shabbat, even though they may not be read. This is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, who holds that they are not rescued. Rav Huna could have said to you: This is a dispute between tanna’im, as it was taught in a baraita: If they were written in Aramaic translation or in any language other than Hebrew, one may rescue them from the fire on Shabbat. Rabbi Yosei says: One may not rescue them from the fire.
Rachi non traduit
ומקק שלהם. אם בלו ונעשו רקבון אף המקק רקבובית של אכילת התולעים טעונין גניזה:
ואפילו הכי בעו גניזה. ודקתני ואע''פ שכתובין בכל לשון לאו אהצלה קאי אלא אטעונין גניזה והכי קאמר אף על פי שכתובים בכל לשון ובשבת אין מצילין אותן בחול מיהא טעונין גניזה:
אימא סיפא. לדידך דאמרת אע''פ שכתובין בכל לשון אמצילין קאי אימא סיפא על כרחיך מילתא באנפיה נפשיה הוא וטעונין גניזה בחול פשיטא השתא בשבת מצילינן להו גניזה בחול מיבעיא:
מֵיתִיבִי: הָיוּ כְּתוּבִים תַּרְגּוּם וְכָל לָשׁוֹן — מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא! אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: הַאי תַּנָּא סָבַר נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן. תָּא שְׁמַע: הָיוּ כְּתוּבִין גִּיפְטִית, מָדִית, עִיבְרִית, עֵילָמִית, יְווֹנִית, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן — מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא! אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: הָיוּ כְּתוּבִין תַּרְגּוּם וּבְכָל לָשׁוֹן — מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה.
Traduction
Rabbi Yosei said: There was an incident involving my father, Ḥalafta, who went to the esteemed Rabban Gamliel of Yavne in Tiberias, where he found him sitting at the table of Yoḥanan HaNazuf and in his hand there was a translation of the book of Job, and he was reading from it. Yoḥanan said to Rabban Gamliel of Yavne: I remember Rabban Gamliel, your father’s father, who was standing on top of a step on the Temple Mount. And they brought before him a translation of the book of Job, and he said to the builder: Bury this book under the course of bricks. When he heard of that incident, Rabban Gamliel of Yavne ordered that it be buried and he buried it. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says that on the Temple Mount they overturned a large bowl of mortar on it. Rabbi Yehuda HaNasi said: There are two responses to this that prove that it did not happen: One, from where would they get mortar on the Temple Mount? Construction on the Temple Mount was performed with other materials, not with mortar. And furthermore, is it permitted to actively destroy even sacred writings that are not read, with one’s hands? Rather, at the very least they leave them in a neglected place, where they are likely to decompose quickly, and they decay on their own. The Gemara seeks to clarify: Who are the tanna’im who dispute this halakha according to Rav Huna?
Rachi non traduit
עברית. כתב של עבר הנהר:
Tossefoth non traduit
עילמית יוונית. אומר ר''י דאתיא כרבי יהודה דאסר שאר ספרים לכתוב יוונית ולא התיר אלא בס''ת בלבד אבל רבנן שרו אף בשאר ספרים כדאמר בפ''ק דמגילה (דף מ.):
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּאַבָּא חֲלַפְתָּא שֶׁהָלַךְ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי לִטְבֶרְיָא, וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹחָנָן הַנָּזוּף וּבְיָדוֹ סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם, וְהוּא קוֹרֵא בּוֹ. אָמַר לוֹ: זָכוּר אֲנִי בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אֲבִי אָבִיךָ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו סֵפֶר אִיּוֹב תַּרְגּוּם, וְאָמַר לַבַּנַּאי: שַׁקְּעֵהוּ תַּחַת הַנִּדְבָּךְ. אַף הוּא צִוָּה עָלָיו וּגְנָזוֹ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲרֵיבָה שֶׁל טִיט כָּפוּ עָלָיו. אָמַר רַבִּי, שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: חֲדָא, וְכִי טִיט בְּהַר הַבַּיִת מִנַּיִן? וְעוֹד, וְכִי מוּתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד? אֶלָּא מַנִּיחָן בִּמְקוֹם הַתּוּרְפָּה וְהֵן מַרְקִיבִין מֵאֲלֵיהֶן. מַאן תַּנָּאֵי
Traduction
Rachi non traduit
אבא חלפתא. אבא של רבי יוסי חלפתא שמו:
רבן גמליאל בריבי. לא שהיה בנו של רבי אלא אדם גדול קרי בריבי:
רבן גמליאל אבי אביך. הוא רבן גמליאל הזקן ורבן גמליאל שהיה בדורו של חלפתא הוא אבי אביו של רבינו הקדוש:
גב מעלה בהר הבית. שבהר הבית היו מעלות כשהוא הולך וגבוה כדתנן במסכת מדות (פ''ב מ''ג):
נדבך. שורת אבני הבנין:
טיט בהר הבית מנין. וכי בטיט היו בונין והלא בטרכסיד היו בונים חול וסיד מעורבין וטיט לא הוי אלא עפר ומים:
התורפה. גלוי והפקר:
מאן תנאי. דקאמר רב הונא לעיל תנאי היא מאן מהני תנאי קאי כרב חסדא ומאן כרב הונא:
Tossefoth non traduit
ובידו ספר איוב תרגום. משמע שבימי התנאים כבר נעשה תרגום כתובים וכן תניא במגילה (דף כא:) במגילה ובהלל אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין מה שאין כן בתורה אע''פ שיונתן לא עשאו מ''מ שוב נעשה בימי התנאים ודלא כאומרים דתרגום של כתובים רב יוסף עשאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source