Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 102b

מַתְנִי' הַבּוֹנֶה, כַּמָּה יִבְנֶה וִיהֵא חַיָּיב? הַבּוֹנֶה כָּל שֶׁהוּא, וְהַמְסַתֵּת וְהַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ וּבְמַעֲצָד, הַקּוֹדֵחַ כָּל שֶׁהוּא — חַיָּיב. זֶה הַכְּלָל: כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה, וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּימֶת בַּשַּׁבָּת — חַיָּיב. וְכֵן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַמַּכֶּה בְּקוּרְנָס עַל הַסַּדָּן בִּשְׁעַת מְלָאכָה — חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן מְלָאכָה.

Traduction

MISHNA: With regard to one who builds on Shabbat, thereby violating a prohibition in a primary category of prohibited labor, how much must he build to be liable to bring a sin-offering? The Sages said: One who builds is liable for building any amount. And one who chisels, or strikes with a hammer or with an adze, or one who drills a hole of any size on Shabbat, is liable. This is the principle: Anyone who performs a prohibited labor and his labor endures on Shabbat is liable. And so too, Rabban Shimon ben Gamliel says: Even one who strikes an anvil with a sledgehammer during his labor has performed a constructive act and is liable, because he is as one who improves the labor that he is performing.

Rachi non traduit

מתני' הבונה שאמרו באבות מלאכות כמה יבנה כו':

מסתת. מרבע את האבן ומתקנה הכל לפי המקום שיש מקומות שרגילין להחליק ויש מקומות שרגילין לחרוץ בה חריצים חריצים בארץ אשכנז:

המכה בפטיש. גם הוא באבות מלאכות והוא בלעז פי''ק (מעדר) שמפוצץ בו את האבן מן הסלע לאחר שחצב את האבן סביב ומבדיל מן ההר קצת הוא מכה בפטיש מכה גדולה והיא מתפרקת ונופלת וזהו גמר מלאכה של חוצבי אבן וכל הגומר בשבת מלאכה תולדת מכה בפטיש היא:

מעצד. אף הוא כמו קורנס גדול של ברזל לבנין של ברזל:

והקודח. נוקב עץ או אבן בכותל:

כל שהוא. אכולהו קאי אמסתת ומכה בפטיש ובמעצד והקודח:

כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת. שיש מתקיימת כיוצא בו [ואין מוסיף עליה]:

בשבת. אעושה מלאכה קאי:

על הסדן. בלע''ז אינקלימ''א:

קורנס. מרטי''ל:

מפני שהוא כמתקן מלאכה. ואע''פ שאינו מכה על הפעולה אלא על הסדן ובגמרא מפרש מאי מתקן:

Tossefoth non traduit

הבונה. צריך ליתן טעם אמאי תני בונה אחר זריקה והוצאה:

מכה בפטיש. פי' בקונטרס שמפוצץ בו את הסלע לאחר שחצבה ואין נראה לר''י דבמשכן לא הוה בנין אבנים ולא שביק תנא גמר מלאכה דכלים דהוה במשכן ונקט מכה בפטיש דאבן דלא הוה במשכן אלא נראה לר''י דהאי מכה בפטיש היינו מכוש אחרון שמכה על הכלי בשעת גמר מלאכה:

גְּמָ' כָּל שֶׁהוּא לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁכֵּן עָנִי חוֹפֵר גּוּמָּא לְהַצְנִיעַ בָּהּ פְּרוּטוֹתָיו. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן, שֶׁכֵּן תּוֹפְרֵי יְרִיעוֹת חוֹפְרִין גּוּמָּא לְהַצְנִיעַ בָּהּ מַחֲטֵיהֶן. אַבָּיֵי אָמַר: כֵּיוָן דְּמִשַּׁתְּכִי לָא עָבְדִי הָכִי. אֶלָּא, שֶׁכֵּן עָנִי עוֹשֶׂה פִּיטְפּוּטֵי כִּירָה קְטַנָּה לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ קְדֵירָה קְטַנָּה. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן, מְבַשְּׁלֵי סַמָּנִין לִצְבּוֹעַ יְרִיעוֹת שֶׁחָסְרָה מְלַאכְתָּן, עוֹשִׂין פִּיטְפּוּטֵי כִּירָה קְטַנָּה לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ יוֹרָה קְטַנָּה.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: With regard to any small amount of building, for what use is it suited? Rabbi Yirmeya said: As a poor person digs a hole in the floor of his house in which to hide his coins. Digging a hole in the floor of a house is an act of building. The corresponding situation in the Tabernacle was as those who sewed curtains in the Tabernacle dug holes in which to hide their needles. Abaye said: Since needles rust in the ground, they did not do so. The Gemara seeks a different example of small-scale building that is significant. Rather, an example is that a poor person makes legs for a small stove to place a small pot on it. The corresponding situation in the Tabernacle was with regard to those who cooked herbs used to dye curtains, whose dyeing process was lacking a small amount for completion. At that point, it was not worth the effort to cook a large quantity of dye, and so they would make legs for a small stove upon which to place a small cauldron to cook a small bit of dye to finish the job.

Rachi non traduit

גמ' דמשתכי. מעלין חלודה המחטין רואי''ל:

פטפוטי. רגלי כירה כמין כלי ברזל שקורין טרפיי''ד מעמידין הכירה של חרס:

מבשלי סממנים לצבוע שחסרה מלאכתן. שצמצמו צמר צביעתן וחסרה למלאכתן והוצרכו לחזור ולבשל סמנין ולצבוע מעט:

יורה קטנה גרסינן הכא:

Tossefoth non traduit

כל שהוא למאי חזי. דוקא הכא איצטריך לפרושי דהוה דכוותיה במשכן משום דלא חשיב בנין כל שהוא אבל מוציא עיטרן ופלפלת כל שהוא סברא הוא דמיחייב:

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת. אֶלָּא, שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶקֶב בְּבִירָתוֹ וְסוֹתְמוֹ, דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן, שֶׁכֵּן קֶרֶשׁ שֶׁנָּפְלָה בּוֹ דַּרְנָא — מַטִּיף לְתוֹכָהּ אֲבָר וְסוֹתְמוֹ.

Traduction

Rav Aḥa bar Ya’akov said: There is no poverty in a place of wealth. In the Tabernacle, as in any public project, actions are not performed on a small scale or in parsimonious quantities; they were performed generously. Those who cooked dyes in the Tabernacle had no use for small crucibles. Rather, an example of significant small-scale building is a homeowner who has a small hole in his house and seals it. The corresponding situation in the Tabernacle was with regard to a beam that was set upon by a worm that bore a hole into it; one pours lead into the hole and seals it.

Rachi non traduit

אין עניות במקום עשירות. לא עשו דבר בצמצום אלא הכל מתחלתן דיים והותר:

בבירתו. בירה נאה שהוא אוכל ושוכב מקפיד על חור קטן שבה אם מגונה הוא וסותמו בטיט:

דרנא. תולעת:

אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמְצַדֵּד אֶת הָאֶבֶן — חַיָּיב. מֵיתִיבִי, אֶחָד נוֹתֵן אֶת הָאֶבֶן וְאֶחָד נוֹתֵן אֶת הַטִּיט — הַנּוֹתֵן אֶת הַטִּיט חַיָּיב!

Traduction

Shmuel said: If one sets a stone in place on Shabbat, i.e., he takes a building stone and fixes it in place on the ground on Shabbat, he is liable for performing the prohibited labor of building. The Gemara raises an objection to this from that which the Sages taught with regard to building on Shabbat. In a case where one puts down a stone and another one places the mortar, the one who places the mortar is liable for building. Apparently, the prohibition of building is only violated when mortar is added. Merely setting a stone in place is not enough to establish liability.

Rachi non traduit

המצדד את האבן. מושיבה ומצדדה עד שמתיישבת בקרקעית יסוד הבנין יפה מתוך שהוא מצדדה הוא מכינה תחתיה ומושיבה בארץ חייב ואפילו לא נתן טיט הוי בונה כל שהוא דיש מקיימין כן בלא טיט:

הנותן את הטיט חייב. אבל הנותן האבן פטור:

Tossefoth non traduit

הכי גרסינן המצדד את האבן חייב. ול''ג משום מכה בפטיש דבמסקנא מוקי לה בתתאה דלא שייך שם מכה בפטיש ועוד דאכתי קאי בבונה:

וְלִיטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וַאֲפִילּוּ הֶעֱלָה וְהִנִּיחַ עַל גַּבֵּי דִּימוֹס שֶׁל אֲבָנִים — חַיָּיב! אֶלָּא תְּלָתָא בִּנְיָינֵי הָווּ: תַּתָּא, מְצִיעָאָה, וְעִילָּאָה. תַּתָּא בָּעֵי צַדּוֹדֵי וְעַפְרָא. מְצִיעָא בָּעֵי נָמֵי טִינָא. עִילָּאָה בְּהַנָּחָה בְּעָלְמָא.

Traduction

The Gemara answers: And according to your line of reasoning, say the latter clause of that mishna where we learn that Rabbi Yosei says: And even if one lifted the stone and placed it on a top row of stones [dimos], he is liable even without securing it with mortar. Rather, apparently, there are three different kinds of building: Bottom row, middle row, and upper row. The bottom row requires setting the stones in place and dirt to hold it in place. The middle row requires mortar as well. The upper row suffices with mere placement.

Rachi non traduit

דימוס. שורת אבני חומה אלמא בהנחה בעלמא חייב ואפילו לא צידד ועדיפא הא מדשמואל:

אלא. לאו קושיא תלתא בנייני הוי:

תתא. יסוד החומה תחתית שמושיבין אבנים על הארץ בלא טיט בצדודי ועפר כל עצמו אינו אלא לצדד את האבן שתשב בשוה ולא תטה לכאן ולכאן ויהא עפר סביב לה לסומכה ובההוא אמר שמואל מילתיה וברייתא במיצעא כל הבנין כולו שמן היסוד עד שורה העליונה בעי נמי טינא עם הצידוד:

עילאה. דימוס העליון שאין על גביו עוד דימוס אינו חושש אם נוטה האבן לצד אחד הלכך בהנחה בעלמא סגי והוא מילתא דרבי יוסי:

Tossefoth non traduit

ולטעמיך אימא סיפא אפילו העלה ע''ג דימוס כו'. ול''ג ר' יוסי אומר אפילו העלה דאי גרסינן ליה מאי קאמר וליטעמיך הא פליגי רבנן עליה ובתוספתא נמי ל''ג ליה:

וְהַמְסַתֵּת. מְסַתֵּת מִשּׁוּם מַאי מִיחַיַּיב? רַב אָמַר: מִשּׁוּם בּוֹנֶה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ. הָעוֹשֶׂה נֶקֶב בְּלוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, רַב אָמַר: מִשּׁוּם בּוֹנֶה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ. עַיֵּיל שׁוּפְתָּא בְּקוֹפִינָא דְמָרָא, רַב אָמַר: מִשּׁוּם בּוֹנֶה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ.

Traduction

We learned in the mishna: One who chisels any amount is liable. The Gemara asks: With regard to one who chisels, for which primary category of prohibited labor is he liable? Rav said: He is liable due to the prohibited labor of building. And Shmuel said: He is liable due to the prohibited labor of striking a blow with a hammer to complete the production process of a vessel. They similarly disagreed with regard to one who makes a hole in a chicken coop. Rav said: He is liable due to the prohibited labor of building. And Shmuel said: He is liable due to the prohibited labor of striking a blow with a hammer. And similarly, with regard to one who inserts a pin into the handle of a hoe in order to secure the handle, Rav said: He is liable due to the prohibited labor of building. And Shmuel said: He is liable due to the prohibited labor of striking a blow with a hammer.

Rachi non traduit

משום מאי. איזו תולדה מן האבות הוא:

מכה בפטיש. גמר מלאכה הוא שהמקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד:

לול של תרנגולין. של עץ הוא וסתום ומנקבו שיצא הריח של צואה ולא יזיק להו:

משום מכה בפטיש. שהיא גמר מלאכת הלול וכל מידי דהוא גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש כדאמרי' בפ' כלל גדול (שבת דף עה:):

עייל שופתא בקופינא דמרא. שופתא יתד קטן שתוחבין בתוך בית יד של מרא בהיותו בנקב הברזל להדקו שלא יצא שקורין קאיינ''ל:

קופינא. הוא חור שבראש המר:

מרא. בלע''ז פושי''ר:

Tossefoth non traduit

העושה נקב בלול. קשה לרב דאמר משום בונה אמאי הפסיק מכה בפטיש בין מסתת לקודח דהוו תרווייהו משום בונה ולשמואל נמי ליתני תרווייהו בהדי הדדי:

האי מאן דעייל שופתא בקופינא רב אמר חייב משום בונה. ואע''ג דקי''ל אין בנין. בכלים אור''י דהיינו דווקא בהחזרת בתי תריסין או במנורה של חוליות אבל בנין גמור מיחייב בכלים כמו בקרקע כדאמרי' בס''פ כירה (לעיל שבת דף מז.) גבי מטה של טרסיים אם תקע חייב חטאת ומחזיר קני מנורה חייב חטאת וקרן עגולה ואין חילוק. בין כלים לקרקע. אלא במקום שאין חיזוק ואומנות דבכלי לא חשיב בנין ובקרקע חשיב בנין ובפ' בכל מערבין (עירובין דף לה.) גבי נתנו במגדל דמוקי לה רבה ורב יוסף במגדל של עץ דמ''ס כלי הוא ואין בנין בכלים ומ''ס אהל הוא התם מיירי במנעול וקטיר במיתנא כדמסיק אביי לבסוף ולא הוצרכו לפרש משום דפשיטא דבהכי איירי דבע''א יש סתירה ובנין בכלים וכן משמע מדמוקי אביי במנעול וקטיר במיתנא דהוי כמו חותמות שבכלים הא לאו הכי אסור ובריש סוגיא דפריך ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא אע''ג דסתם מגדל של עץ הוא דהוי כלי כדמוכח בכמה דוכתי מעיקרא הוה סבר דאיירי שאי אפשר לקחת העירוב אלא על ידי סתירה גמורה:

וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא — בְּהַהִיא קָאָמַר רַב, מִשּׁוּם דְּדֶרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ. אֲבָל עוֹשֶׂה נֶקֶב בְּלוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, דְּאֵין דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ — אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא — בְּהָא קָאָמַר רַב, מִשּׁוּם דְּדָמֵי לְבִנְיָן, דְּעַבְדֵיהּ לְאַוֵּירָא,

Traduction

The Gemara comments: It is necessary for the Gemara to teach us that Rav and Shmuel disagreed in each of these cases because one could not be inferred from the other. As, had the Gemara told us only the first case of chiseling, I would have said that it is specifically in that case that Rav said one is liable for building because it is a typical manner of building; however, with regard to one who makes a hole in a chicken coop, which is not a typical manner of building, say that Rav agrees with Shmuel that this is not subsumed under the rubric of the prohibited labor of building. And had the Gemara told us only about this case of making a hole in a chicken coop, I would have said that it is specifically in that case that Rav said one is liable for building, because it is similar to building, as people do so for ventilation in a chicken coop, just as they place windows in buildings.

Rachi non traduit

ואי אשמעינן בהא. בעושה נקב בלול:

דדמי לבנין. שאף בבנין הבתים עושין נקבים לאויר כדקאמר ועבדי לאוירא חורים וחלונות:

Tossefoth non traduit

לול של תרנגולין. דלא חשיב ליה שמואל בונה אומר ר''י משום דלא חשיב להאי פתח עשוי להכניס ולהוציא:

אֲבָל שׁוּפְתָּא בְּקוֹפִינָא דְמָרָא דְּאֵין דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ — אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר שְׁמוּאֵל, אֲבָל בְּהָנָךְ תַּרְתֵּי — אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב, צְרִיכָא.

Traduction

However, inserting a pin into the handle of a hoe, which is not a typical manner of building, say that Rav agrees with Shmuel that it is not subsumed under the rubric of the prohibited labor of building. Conversely, had the Gemara told us only about this case of inserting a pin into the handle of a hoe, I would have said that it is only in that case that Shmuel said that the action is not subsumed under the rubric of the prohibited labor of building; however, with regard to these other two cases of chiseling and making a hole in the coop, say that Shmuel agrees with Rav that they are subsumed under the rubric of the prohibited labor of building. Therefore, it was necessary to cite all three disputes.

Rachi non traduit

ואי איתמר בהא. בשופתא:

בהא קאמר שמואל. דאי אתרו ביה משום בונה לא מיחייב דלאו בנין הוא:

Tossefoth non traduit

אבל בהנך תרתי אימא מודה כו'. ומקמייתא ובתרייתא נמי לא ידעינן מציעתא:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא מֵרַבִּי יוֹחָנָן: מְסַתֵּת מִשּׁוּם מַאי מִיחַיַּיב? אַחְוִי לֵיהּ בִּידֵיהּ מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ. וְהָאֲנַן תְּנַן: הַמְסַתֵּת וְהַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ! אֵימָא: הַמְסַתֵּת הַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ.

Traduction

Rav Natan bar Oshaya raised a dilemma before Rabbi Yoḥanan: With regard to one who chisels, for which primary category of prohibited labor is he liable? He indicated with his hand that he is liable for striking a blow with a hammer. The Gemara asks: Didn’t we learn in the mishna: One who chisels and one who strikes a blow with a hammer, indicating that they are two different prohibitions? The Gemara answers: Emend this and say: One who chisels is liable due to the prohibition of striking a blow with a hammer.

Rachi non traduit

אחוי בידיה. מכה באגרופו על כפו כמכה בפטיש:

אימא המסתת המכה בפטיש. וה''ק המסתת שהוא חייב משום מכה בפטיש חייב בכ''ש:

תָּא שְׁמַע:

Traduction

Come and hear a proof that will resolve this dilemma from that which we learned:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source