Vayedaber

Simple Havroutah

Rosh Hashanah

Daf 15b

חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אֶתְרוֹג — אַחַר לְקִיטָתוֹ לְמַעֲשֵׂר וְאַחַר חֲנָטָה לִשְׁבִיעִית. וְרַבּוֹתֵינוּ נִמְנוּ בְּאוּשָׁא: אַחַר לְקִיטָתוֹ, בֵּין לְמַעֲשֵׂר בֵּין לִשְׁבִיעִית.

Traduction

The Gemara answers: The baraita is incomplete and is teaching the following: Avtolemos testified in the name of five Elders: An etrog follows the time of its picking in the matter of tithes and it follows the time of the formation of its fruit in the matter of the Sabbatical Year. But our Sages voted in Usha and decided that an etrog follows the time of its picking, both in the matter of tithes and in the matter of the Sabbatical Year.

Rachi non traduit

חסורי מיחסרא והכי קתני א''ר יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטה למעשר אחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא וגמרו אתרוג אחר לקיטה בין למעשר בין לשביעית. והכי פירושה אתרוג אחר לקיטה למעשר לענין חדש וישן ולענין שניה נכנסת לשלישית או שלישית לרביעית ואחר חנטה לשביעית בין להפקר בין לביעור כשאר אילנות ובת שביעית הנכנסת לשמינית הפקרה הוא פוטרה מן המעשר דאילו לענין מעשר בשאר שני שבוע אזול ביה רבנן בתר לקיטה לגבי חדש וישן ומעשר שני ומעשר עני משום דדרכו ליגדל על כל מים כירק והכי מפרש בשמעתא קמייתא דקדושין (דף ג.) אבל לשאר דבריו שוה לאילן בתר חנטה ורבה ורב המנונא סבירא להו כאבטולמוס דאמר בתר חנטה לשביעית הלכך בת שביעית שנכנסת לשמינית חייבת בביעור ובת ששית הנכנסת לשביעית פטורה מן הביעור דאזיל בתר חנטה ומיפלג פליגי רבה ורב המנונא במילתיה דאבטולמוס בהא רב המנונא סבר כיון דפטורה מן הביעור חייבת במעשר דלאו הפקרא דמלכא היא ורבה סבר סוף סוף יד הכל ממשמשין ומודה אבטולמוס דפטורה מן המעשר:

Tossefoth non traduit

ורבותינו נמנו באושא. אית דגרסי אתרוג אחר חנטה בין למעשר בין לשביעית דסברי לה השתא כר''א דלעיל (ראש השנה דף יד:) ולא נראה דבהדיא מוכח בפ' לולב הגזול (סוכה דף מ.) דגרסינן אחר לקיטה וג' מחלוקת בדבר:

אִיתְּמַר, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֶתְרוֹג בַּת שִׁשִּׁית שֶׁנִּכְנְסָה לִשְׁבִיעִית — לְעוֹלָם שִׁשִּׁית. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶתְרוֹג בַּת שִׁשִּׁית שֶׁנִּכְנְסָה לִשְׁבִיעִית, אֲפִילּוּ כְּזַיִת וְנַעֲשֵׂית כִּכָּר — חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם טֶבֶל.

Traduction

It was stated that the amora’im of Eretz Yisrael discussed this issue: Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish both say: An etrog from the sixth year of the Sabbatical cycle that entered into, and was picked in, the Sabbatical Year is always and for all purposes considered as sixth-year produce. When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: A sixth-year etrog that entered into, and was picked in, the Sabbatical Year, although at the beginning of the Sabbatical Year it was only the size of an olive-bulk and during the Sabbatical Year it grew to the size of a loaf of bread, is considered sixth-year produce that is subject to tithing, and if one eats it without tithing, he is liable for eating untithed produce.

Rachi non traduit

לעולם ששית. חייבת במעשר ופטורה מן הבעור:

אפילו כזית. אפילו לא גדלה בששית אלא מעט ורובה גדלה בשביעית עד שנעשית ככר חייבת משום טבל דבתר חנטה אזלינן:

תָּנוּ רַבָּנַן: אִילָן שֶׁחָנְטוּ פֵּירוֹתָיו קוֹדֶם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט — מִתְעַשֵּׂר לְשָׁנָה שֶׁעָבְרָה, אַחַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט — מִתְעַשֵּׂר לְשָׁנָה הַבָּאָה. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּאִילָן שֶׁעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בְרִיכוֹת בַּשָּׁנָה.

Traduction

The Sages taught in a baraita: A tree whose fruits were formed before the fifteenth of Shevat is tithed in accordance with the previous year, and if the fruits were formed after the fifteenth of Shevat it is tithed in accordance with the coming year. Rabbi Neḥemya said: In what case is this statement said? It is said with regard to a tree that produces two broods, two crops, in a single year.

שְׁתֵּי בְרִיכוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: כְּעֵין שְׁתֵּי בְרִיכוֹת.

Traduction

The Gemara interrupts with a question about the wording of this baraita: Does it enter your mind to say two broods? Animals produce broods, but trees do not. Rather, say: Like two broods, i.e., two seasons’ worth of crops.

Rachi non traduit

שתי בריכות ס''ד. אין לשון זה נופל אלא בעופות כדתנן (ב''ב דף פ.) הלוקח פירות שובך מפריח הבריכה ראשונה:

כעין שתי בריכות. שאין פירותיו נגמרין כאחת כגון תאנים כדאמרן (לעיל ראש השנה דף יג:) גבי קטניות מתוך שעשויין פרכין:

Tossefoth non traduit

שתי בריכות ס''ד. דלא שייך לשון בריכה באלו אלא ביונים כדפי' בקונטרס כדתנן בפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף פ.) הלוקח פירות שובך מפריח בריכה ראשונה ואין לפרש דפריך משום דאין אילן טוען שתי פעמים בשנה דהא אשכחן דיופירא בריש עושין פסין (עירובין דף יח.) ומיהו י''ל משום דקשיא ליה דכיון דלא שכיח אין לנו לחלק מדרבנן:

אֲבָל אִילָן הָעוֹשֶׂה בְּרִיכָה אַחַת, כְּגוֹן דְּקָלִים וְזֵיתִים וְחָרוּבִין, אַף עַל פִּי שֶׁחָנְטוּ פֵּירוֹתֵיהֶן קוֹדֶם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט — מִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה.

Traduction

The baraita continues: But in the case of trees that produce only one brood of fruit, for example, palm trees, and olive trees, and carob trees, which yield fruit only once a year, although their fruit took form before the fifteenth of Shevat, they are tithed in accordance with the coming year, since they follow the time of their fruit’s picking. According to Rabbi Neḥemya, most fruit will be tithed according to the time that the fruit is picked, since only a minority of fruit trees produce two crops a year.

Rachi non traduit

אבל אילן. שפירותיו נלקטין כאחד בתר לקיטה אזלינן בהו:

Tossefoth non traduit

כגון הדקלים והזיתים. בחנם נקט זיתים דמודה בהו ת''ק דתבואה וזיתים אחר שליש ולא אחר חנטה:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָהֲגוּ הָעָם בֶּחָרוּבִין כְּרַבִּי נְחֶמְיָה.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: The people were accustomed to act with regard to carobs in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, that their tithe year follows the time of the fruit’s picking.

Tossefoth non traduit

נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה. לאו דוקא נקט חרובים דהוא הדין דקלים וזיתים וכל אילנות העשויות בריכה אחת בשנה מדפריך ליה ריש לקיש מבנות שוח וא''ת והא בנות שוח מפרש בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) תאיני חיורתא ובריש כלל גדול (שבת דף סח. ושם) אמרינן לקיטתו כאחד למעוטי תאנה ואע''פ שיש לחלק בין סתם תאנים לתאיני חיורתא הא בפ''ק דפאה (מ''ה) חשיב אילנות שלקיטתן כאחד ולא חשיב בנות שוח ושמא תנא ושייר:

אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: בְּנוֹת שׁוּחַ — שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן שְׁנִיָּה, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשׂוֹת לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים!

Traduction

Reish Lakish raised an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan from a mishna that teaches: In the case of white fig trees, the Sabbatical Year for them with regard to the halakhot of eating and elimination is in the second year of the Sabbatical cycle, due to the fact that their fruit grows for three years, and so the fruit that ripens in the second year of the Sabbatical cycle had already taken form in the previous Sabbatical Year. This indicates that the tithe follows the time of the formation of the fruit and not the time of picking.

Rachi non traduit

בנות שוח. מפרש במסכת ע''ז (דף יד.) תאיני חיורתא:

שביעית שלהן שניה. שביעית שלהן נוהגת בשנה שניה של שמטה כדמפרש טעמא:

מפני שעושות לשלש שנים. פירות החונטים בה בשביעית אין נגמרין עד שנה שניה של שמטה ואנן בתר חנטה אזלינן ונהגא בהו שביעית:

Tossefoth non traduit

בנות שוח. בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) אמר רבה בר בר חנה תאיני חיורתא ופרי גרוע הוא כדמשמע בריש מסכת דמאי דלא נחשדו עליהם עמי הארץ דתנן הקלין שבדמאי השיתין הרימין והעוזרדין ובנות שוח וכן משמע בפ''ק דע''ז (דף יד. ושם) דאמרינן גבי שביעית הוסיפו עליהן מוכססין ובנות שוח אבל מעיקרא לא נהגו בהם שביעית שלא היה חשוב בעיניהם וקשיא דבפ''ק דשבועות (דף יב:
ושם) משמע שהוא פרי חשוב גבי מותרות קיץ למזבח כבנות (שבע) לאדם כל שאוכלין אותו בקינוח סעודה והיינו בנות שוח דאמרינן בבראשית רבה גבי עץ שאכל אדם הראשון דקרו ליה בנות שוח לפי שגרמו שוחה לאדם ואיכא דקרו ליה בנות שבע לפי שגרמו שבעת ימי אבילות ובפרק ארבעה נדרים (נדרים כז.) גבי נודר מן הכלכלה והיו בהן בנות (שבע) ואמר אלו הייתי יודע שבנות (שבע) בתוכה משמע נמי דפרי טוב הוא ולרבי יוחנן דפטר בירושלמי בריש דמאי אפילו בודאי ודמאי דמתניתין לאו דוקא לפי שרוב מינין אינם באין אלא מן ההפקר הוה מצינו למימר דפרי הוא הגדל ביערים שהוא מקום הפקר ופטור מן המעשר אע''פ שהוא טוב כעין אגוזים קטנים שלנו וכגון ערמונים והא דלא נהגו ביה שביעית מעיקרא לאו משום גריעותא הוא אלא משום דעושות לשלש שנים כדאמרינן הכא והוו סברי דלא אזלינן בהו בתר חנטה אלא בתר לקיטה כיון דעיקרן אינם נגמרין בשנה שחונטים בה אבל לריש לקיש דירושלמי דמחייב בודאי ופטרי בדמאי לפי שלא נחשדו משמע משום גריעותא הוא ושיטתיה דהש''ס כוותיה בפ' כ''מ (ברכות מ:) דאמרינן דמאי הוא דלא בעי עשורי הא ודאי בעי עשורי ועוד קשיא דהתם ובפ''ק דע''ז (דף יד.) תאיני חיורתא קרי ליה ובפ' ארבעה נדרים (נדרים דף כז.) אמרי' דאין זה לא תאנים שחורות ולא תאנים לבנות וצריך לומר דשלשה מיני תאנים הן שחורות ולבנות הן סתם תאנים ובנות שוח הם תאנים רעות כגון הנך דדמאי ובפ''ק דע''ז וקראום בנות שוח לפי שתולין הקלקלה במקולקל אבל בנות שבע דשבועות ונדרים הן חשובות שגרמו שבעת ימי אבילות ומסתמא מן הטובות אכל שנאמר (בראשית ג':ו') ונחמד העץ להשכיל ואית דגרסי בפ''ק דע''ז מוכססין בנות שוח בלא וי''ו שהוא פרי אחד שכך שמו כדמוכח בפ''ק דבכורות (דף ח. ושם) דאמרי' הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס לשלש שנים וכנגדו באילנות בנות שוח נחש לשבע שנים ולאותו רשע לא מצינו חבר ויש אומרים כנגדו מוכססין בנות שוח ופי' שם בקונטרס מוכססין של בנות שוח ולא בנות שוח ממש ועוד י''ל דמשעת נטיעת האילן של בנות שוח אין טוען פירות עד שבע שנים ואהכי מייתי לה גבי נחש וכי האי גוונא קאמר התם אפעה לשבעים שנה וכנגדו באילן חרוב וחרוב זה משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו שבעים שנה אבל גבי זאב וארי דלשלש שנים היינו משעת חניטתו עד גמר פרי כדאמרינן הכא:

אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן לְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן: אַמַּאי אִישְׁתִּיק? לֵימָא לֵיהּ: אָמֵינָא לָךְ אֲנָא רַבִּי נְחֶמְיָה, וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי רַבָּנַן?!

Traduction

Rabbi Yoḥanan was silent and did not respond, as though he had no answer. Rabbi Abba the priest said to Rabbi Yosei the priest: Why was Rabbi Yoḥanan silent? He should have said to Reish Lakish as follows: I am speaking to you of the opinion of Rabbi Neḥemya, and you say to me the opinion of the Rabbis?

מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: שָׁבְקַתְּ רַבָּנַן וְעָבְדַתְּ כְּרַבִּי נְחֶמְיָה?!

Traduction

Rabbi Yosei the priest answered: He could not have made this argument, because Reish Lakish would then have said to him: Do you abandon the opinion of the Rabbis, who constitute the majority, and act in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, who expresses a sole dissenting opinion?

Tossefoth non traduit

שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה. עדיפא מיניה הוה ליה לאקשויי דרבי יוחנן אית ליה הלכה כסתם משנה:

משום דאמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה. נראה לי כך פי' לכן לא א''ל הכי כדקאמרת דאי הוה א''ל הכי הוה משיב לו ריש לקיש וכי שבקינן רבנן ונעביד כרבי נחמיה דאת אמרת כרבי נחמיה קאמינא לך:

וְלֵימָא לֵיהּ: קָאָמֵינָא לָךְ ''נָהֲגוּ'', וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי אִיסּוּרָא?! דַּאֲמַר לֵיהּ: בִּמְקוֹם אִיסּוּרָא, כִּי נָהֲגוּ שָׁבְקִינַן לְהוּ?!

Traduction

Rabbi Abba the priest asked further: Rabbi Yoḥanan should have said to him: I am speaking to you only about how the people practice and that their custom follows the opinion of Rabbi Neḥemya, and you say to me that it is a prohibition? Rabbi Yosei the priest answered: He could not have said this, because Reish Lakish would then have said to him: Where there is a prohibition, even if they were accustomed to act in a particular manner, would we leave them to continue?

Rachi non traduit

ואת אמרת לי איסורא. דאסור למיזל בהו בתר לקיטה אנא נמי מודינא דאסור אלא נהגו כך:

שבקינן להו. בתמיה:

Tossefoth non traduit

וכי נהגו שבקינן להו. בתמיה דלשון נהגו משמע בפרק בתרא דתענית (דף כו:) דאי עביד לא מהדרינא והכא כיון דאיכא אסורא דהלכה כרבנן אית לן לאהדורי ובריש ערבי פסחים (פסחים דף קג.) גבי הא דאמר רבי יוחנן נהגו העם כב''ה ואליבא דרבי יהודה משמע קצת דלכתחילה עבדי הכי מדבריך רבא אבשמים ברישא והדר אמאור ובכל ענין מתיישב כאן ומכאן סותרים מה שפירש רש''י בפ''ק דפסחים (דף ב:) אסורים בעשיית מלאכה במקום שנהגו דכיון דתני אסורין לא תלינן במנהגא [וע''ע תוספות ברכות נב:
ד''ה נהגו ותוס' פסחים קג. ד''ה ואמר]:

וְלֵימָא לֵיהּ: כִּי אָמֵינָא לָךְ אֲנָא — מַעֲשֵׂר חָרוּבִין דְּרַבָּנַן, וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי שְׁבִיעִית דְּאוֹרָיְיתָא?!

Traduction

Rabbi Abba the priest asked further: Rabbi Yoḥanan should have said to Reish Lakish as follows: I am speaking to you about the tithe of carobs, which is only by rabbinic decree, as by Torah law all fruits apart from grapes and olives are exempt from tithing, and you speak to me about the Sabbatical Year, which is by Torah law? This being an irrefutable argument, the Gemara once again clarifies this matter.

אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן: תְּמֵיהַנִי אִם הֱשִׁיבָהּ רֵישׁ לָקִישׁ לִתְשׁוּבָה זוֹ. אִם הֱשִׁיבָהּ? הָא אוֹתְבַהּ! אֶלָּא אֵימָא: אִם קִיבְּלָהּ רַבִּי יוֹחָנָן, אִם לָא קִיבְּלָהּ.

Traduction

Rather, Rabbi Abba the priest said: I wonder whether Reish Lakish actually raised this original objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan, since it has such a clear refutation. The Gemara asks: Whether he asked it? But he did ask it, as is reported in the story. Rather, say: I wonder if Rabbi Yoḥanan accepted this question and was silent because he had nothing to answer, or he did not accept it but nevertheless remained silent because he thought the question was not worthy of an answer.

Rachi non traduit

אם קיבלה. והאי דאישתיק משום דלא ידע להשיב אם לא קיבלה והאי דאישתיק משום דלא איכפת ליה דלא דמי מעשר פירות האילן דרבנן לאחמורי ביה כשביעית דאורייתא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source