Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 85a
לָא, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר מִבַּחוּץ, וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר מִבַּחוּץ, וְיֵשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר מִבִּפְנִים בִּמְקוֹם שְׁבִירָה.
Traduction
No, that is not what it means to say. Rather, this is what it is saying: It is prohibited to break both a bone upon which there is an olive-bulk of meat on the outside and a bone upon which there is not an olive-bulk of meat on the outside, but there is an olive-bulk of meat, i.e., bone marrow, on the inside at the place of the break.
Rachi non traduit
לא הכי קאמר כו'. לעולם אכילה במקום שבירה בעינן ואחד עצם שאין עליו כזית בשר דקאמר הכי קאמר אין עליו בשר מבחוץ ויש בתוכו מוח מבפנים ובמקום שבירה ואשמעינן דאכילת מוח אכילה היא:
Tossefoth non traduit
אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח. הכא מזכיר שאינו פשוט קודם וכן בפ' החולץ (יבמות מא.) כל הנשים לא ינשאו עד ג' חדשים אחד בתולות ואחד אלמנות כו' תנא נמי ברישא בתולות שאינו פשוט והיכא דאיכא פלוגתא או קאי אקרא דרך להזכיר פשוט קודם כההיא דראש השנה (דף כט:) דתנן אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין אלא ביבנה אמרו לו א' יבנה כו' כלומר כמו שפשוט לך שתוקעים ביבנה כך כל מקום שיש ב''ד וכן בבבא קמא (דף נ:) אחד בור אחד שיח ומערה דקאי אקרא דכתיב בור וכן בסוטה (דף מג.) אחד הבונה ואחד הלוקח כו' וכן בפ''ק דסוכה (דף כ.) גבי א' גדולה וא' קטנה כו':
וְהָתַנְיָא: ''וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ'' — אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ, וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ''וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה'' — בְּבָשָׂר שֶׁעַל גַּבֵּי הָעֶצֶם.
Traduction
And as a proof, the Gemara cites that which was taught in a baraita with regard to the verse: ''And you shall not break a bone in it'' (Exodus 12:46). This prohibition includes both a bone in which there is marrow and a bone in which there is no marrow. How do I establish the positive mitzva expressed in the verse: ''And they shall eat the meat on that night'' (Exodus 12:8)? It is to be fulfilled exclusively with meat that is on the bone.
Rachi non traduit
והתניא. בניחותא דאסר לשבר עצם שבתוכו מוח ולא אמרינן ליתו עשה דואכלו את הבשר וידחה את לא תעשה דשבירה:
ומה אני מקיים ואכלו את הבשר בבשר שעל העצם. אבל מוח לא דליכא לאוקמה במוח נמי ועל ידי גחלת דלא מצריך ליה קרא מילתא דאתי בה לידי תקלה דילמא פקע:
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבָשָׂר שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ''וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ'' — בְּעֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ, אֲבָל בְּעֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ — שׁוֹבֵר וְאוֹכֵל. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה.
Traduction
Or perhaps it means only that the positive mitzva also applies to the marrow meat that is inside the bone. And if so, how do I establish the prohibition: And you shall not break a bone in it? It is referring specifically to a bone that does not have marrow. However, in the case of a bone that does have marrow, one may break and eat the marrow. And do not be surprised that one may violate the prohibition of breaking a bone in order to eat the marrow, as it is possible to say that the positive mitzva to eat the meat comes and overrides the prohibition prohibiting one to break a bone, in accordance with the general principle that positive mitzvot override negative mitzvot.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ'' בְּפֶסַח שֵׁנִי, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ''כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ'' — הֱוֵי אוֹמֵר אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ.
Traduction
When it says: ''They shall leave none of it until the morning, nor break a bone in it'' (Numbers 9:12), with regard to the Paschal lamb of the second Pesaḥ, for which there is no need for the verse to state this prohibition, as it is already stated ''according to all the statute of the Paschal lamb they shall keep it,'' which includes the prohibition to break a bone, you must say that it is repeated in order to emphasize the prohibition and indicate that it applies to both a bone in which there is marrow and a bone in which there is no marrow.
Rachi non traduit
שאין תלמוד לומר. שלא הוצרך ללמד איסור שבירה:
Tossefoth non traduit
כשהוא אומר ועצם לא ישברו בו בפסח שני כו'. בפ' דם חטאת בזבחים (דף צז:) יליף מהכא דאין עשה דוחה ל''ת בקדשים מדכתב רחמנא גבי פסח ועצם לא תשברו בו וקשה היכי יליף מינה ואמאי נמי צריך קרא הכא הא בעידנא דמיעקר לאו לא מקיים עשה ועוד קשה לרשב''א דהכא אפשר לקיים שניהם על ידי גומרתא דהשורף בעצמות אין בו משום שבירת עצם וקיימא לן דהיכא דיכול לקיים שניהם לא אתי עשה ודחי ל''ת ותירץ רבינו חיים לרשב''א דלרבא שפירש לעיל בגומרתא דאסור משום הפסד קדשי' אתי שפיר:
מֵיתִיבִי: אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, חוֹתֵךְ עַד מָקוֹם שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ.
Traduction
The Gemara raises an objection to the view of Rabbi Shimon ben Lakish: If a portion of a limb has gone out of its permissible boundary, one must cut through the meat until one reaches the bone, and then peel the meat that did not go out of the boundary away from the bone until one reaches the joint, and cut off the limb. One then eats the meat that has been detached from the bone and discards the bone and the portion of the limb that went out of the appropriate location.
Rachi non traduit
אבר שיצא מקצתו. וצריך לחתוך את היוצא:
חותך. את הבשר סביב אינקרני''ר (אינקריני''ר: לחרוץ (חריץ)) :
עד שמגיע לעצם וקולף. הבשר שלא יצא:
עד שמגיע לפרק. שמתחברין שם שני עצמות:
וחותך. את הפרק ומשליך את העצם שיצא מקצתו ויאכל בשר הנקלף:
וְאִי אָמְרַתְּ אֵבֶר שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בְּמָקוֹם זֶה וְיֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, לְמָה לִי דְּקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק וְחוֹתֵךְ? נִקְלוֹף בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְנִתְבְּרֵיהּ!
Traduction
And if you say that a limb upon which there is not an olive-bulk of meat in this place but there is an olive-bulk of meat in a different place is not subject to the prohibition of breaking a bone, why do I need the halakha requiring one to peel the meat until he reaches the joint and then cut off the bone? Let him peel a little bit from the section of bone that adjoins the portion that went out of the boundary and break the bone once there is no meat at the location of the break.
Rachi non traduit
נקלף בה פורתא. במקום שבירה סביב:
אַבָּיֵי אָמַר: מִשּׁוּם פֶּקַע. רָבִינָא אָמַר: בְּקוּלִית.
Traduction
Abaye said: One may not do this, due to a concern that the entire bone will crack, including a part of the bone that has meat on it. Ravina said: This ruling was stated with regard to a thigh bone, which has a large amount of marrow in it. It cannot be broken even if one peels away the meat from the location of the break.
Rachi non traduit
משום פקע. שמא יפקע וישבר תחת הבשר כשיכה על מקום הקלוף:
בקולית. רדונדי''ל של היד דיש בו מוח מתוכו לא מהניא ליה קליפה:
תְּנַן הָתָם: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר (וְהַטָּמֵא) מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. חַד אָמַר: מִפְּנֵי חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה. וְחַד אָמַר: מִפְּנֵי עֲצֵלֵי כְהוּנָּה.
Traduction
We learned in a mishna there, at the end of the tractate: Piggul and leftover sacrificial meat render hands impure due to rabbinic edict, although they are not ritually impure by Torah law. Rav Huna and Rav Ḥisda disagreed with regard to the reason for this. One said: The reason is due to priests, who were suspected of purposely disqualifying the offerings of people they disliked via improper intentions. The Sages decreed that the disqualified offerings immediately render the hands of the priest impure as a penalty. And one said: The reason is due to lazy priests. The decree is meant to stop them from allowing offerings to go uneaten.
Rachi non traduit
מטמאין את הידים. מדרבנן:
חד אמר משום חשדי כהונה. שחשודין לפגל קרבן משום איבה גזרו על הפיגול שיטמא את הידים כדי שיהא זה צריך להטביל ידיו קודם שיגע בקודש ויטריחוהו:
וחד אמר משום עצלי כהונה. המתעצלים באכילת קדשים גזרו טומאה על הנותר כדי להטריחו עליהם:
מָר מַתְנֵי אַפִּיגּוּל, וּמַר מַתְנֵי אַנּוֹתָר. מַאן דְּמַתְנֵי אַפִּיגּוּל — מִשּׁוּם חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה. וּמַאן דְּמַתְנֵי אַנּוֹתָר — מִשּׁוּם עֲצֵלֵי כְהוּנָּה.
Traduction
The Gemara explains that they do not really argue: One Sage teaches his reason with regard to piggul, and the other Sage teaches his reason with regard to leftover sacrificial meat. The one who teaches the reason with regard to piggul says: The decree is due to priests suspected of purposely disqualifying offerings via improper intentions, as an offering only becomes piggul through intent. And the one who teaches the reason with regard to leftover sacrificial meat says: It is due to lazy priests who would not eat the meat.
Rachi non traduit
מר מתני. טעמא דידי' חשדי אפיגול ומר מתני טעמא דידיה עצלי אנותר:
מר מתני. בין פיגול בין נותר בכזית גזור רבנן דליטמאו:
Tossefoth non traduit
משום חשדי כהונה. וא''ת כמו כן לא יחושו לעשות בטומא' י''ל דאף לרשעים חמירא להו טומאה כדאמרינן ביומא (דף כג.) ללמדך שחמורה עליהן טהרת כלים יותר משפיכות דמים:
מָר מַתְנֵי כְּזַיִת, וּמַר מַתְנֵי כְּבֵיצָה. מַאן דְּמַתְנֵי כְּזַיִת — כְּאִיסּוּרוֹ. וּמַאן דְּמַתְנֵי כְּבֵיצָה — כְּטוּמְאָתוֹ.
Traduction
One Sage teaches that this ritual impurity applies to meat in the amount of an olive-bulk, and the other Sage teaches that the minimum amount of meat necessary for the decree to apply is an egg-bulk. The Gemara explains: The reason for the one who teaches that the minimum amount of meat necessary for the decree to apply is an olive-bulk is that the decree is like its prohibition; one violates the prohibition to eat piggul or leftover sacrificial meat only when one eats an olive-bulk. And the one who teaches that the decree applies only when there is an egg-bulk of meat reasons that it is like its ritual impurity; by Torah law, only an egg-bulk of food can impart ritual impurity.
Rachi non traduit
כאיסורו. כשיעור איסור אכילתו שהוא חייב עליו בכזית:
כטומאתו. כשיעור טומאת אוכלים דאורייתא בכביצה:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: יוֹצֵא גְּזַרוּ רַבָּנַן טוּמְאָה אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: נוֹתָר דִּגְזַרוּ טוּמְאָה דְּאָתֵי לְאִיעֲצוֹלֵי בֵּיהּ, אֲבָל יוֹצֵא, אַפּוֹקֵי בְּיָדַיִם לָא מַפְּקִי לֵיהּ בְּיָדַיִם, לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן טוּמְאָה, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא.
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: With regard to sacrificial meat that has gone out of its permitted boundaries, did the Sages decree that it attains ritual impurity or not? Do we say that a decree had to be made with regard to leftover sacrificial meat, as the priests would come to be lazy about it and not eat it; but with regard to sacrificial meat that has gone out there is no reason for concern, because priests would not actively take it out of its boundaries and thereby disqualify it, and therefore the Sages did not decree that it be considered ritually impure? Or perhaps it is no different, as the Sages decreed that all disqualified sacrificial meat be considered ritually impure, so that the people handling it would do so with greater care.
תָּא שְׁמַע: אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ. וְאִי אָמְרַתְּ גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן טוּמְאָה, כִּי חָתֵיךְ לֵיהּ מַאי הָוֵי? הָא קָמְטַמֵּא לֵיהּ!
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a solution to this dilemma based on the following mishna: If a portion of a limb has gone out of its permissible boundary, one must cut through the meat until one reaches the bone, and then peel the meat away from the bone until one reaches the joint, and cut off the limb. And if you say the Sages decreed ritual impurity on sacrificial meat that has gone out of its boundary, when one cuts it, what has been accomplished? The portion that has gone out renders impure the rest of the sacrificial meat through contact.
Rachi non traduit
הא קא מיטמי. פנימי מחמת מגעו של יוצא המחובר לו:
טוּמְאַת סְתָרִים הִיא, וְטוּמְאַת סְתָרִים לָא מְטַמְּיָא.
Traduction
The Gemara answers: It is a case of ritual impurity in a concealed place, as the part that has gone out would impart ritual impurity to the portion that has not gone out due to the contact they make underneath the skin, which is concealed from view; and the principle is that ritual impurity in a concealed place does not render other objects impure.
Rachi non traduit
ומשני טומאת בית הסתרים היא. כל מגע חיבור בית הסתרים שאין מקום מגעו נראה וטומאה בית הסתרים נפקא לן במסכת נדה דלא מיטמיא מוידיו לא שטף במים בפ' יוצא דופן (נדה דף מג.) דבעינן נגיעה בידים שהן בגלוי:
Tossefoth non traduit
טומאת בית הסתרים היא. וא''ת התינח לר' יוסי אלא לר' מאיר דפליג עליה ומייתי לה בפ' בהמה המקשה (חולין עב:) דאית ליה דמטמא מאי איכא למימר וי''ל דקיימא לן כר' יוסי לגבי ר' מאיר:
וּלְרָבִינָא דְּאָמַר: חִיבּוּרֵי אוֹכָלִין — לָאו חִיבּוּר הוּא, וּכְמָאן דְּמִפָּרְתִי דָּמֵי, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָא קָנָגַע בַּהֲדָדֵי וְקָא מְטַמֵּא! אֶלָּא: לְמַאן דְּמַתְנֵי כְּזַיִת — דְּלֵית בֵּיהּ כְּזַיִת. וּמַאן דְּמַתְנֵי כְּבֵיצָה — דְּלֵית בֵּיהּ כְּבֵיצָה.
Traduction
The Gemara asks: And according to the opinion of Ravina, who said that connections between two pieces of food are not considered true connections and are comparable to foods that are separate, and therefore it cannot be considered ritual impurity in a concealed place, what is there to say? They touch each other, and one imparts ritual impurity to the other. The Gemara answers: Rather, according to his opinion, this must be explained differently: According to the one who teaches that the decree applies only when there is an olive-bulk of meat, the mishna may be addressing a case in which it does not have an olive-bulk of meat. And according to the one who teaches that the decree applies only when there is an egg-bulk of meat, the mishna may be addressing a case in which it does not have an egg-bulk of meat.
Rachi non traduit
ולרבינא דאמר. בפרק בהמה המקשה (חולין דף עג.) לגבי מגע חיבור דאוכלים כמאן דמפרתי דמו ולא הוי חיבור ולא מגע בית הסתרים מיקרי:
דלית ביה כזית. באותו קצת:
Tossefoth non traduit
ולרבינא דאמר חיבורי אוכלין כמאן דמפרתי כו'. וא''ת בלא רבינא כיון דס''ד דאיכא שיעור לטמויי במה שיצא לחוץ הוה מצי לאקשויי דמסקינן בפרק בהמה המקשה (שם) דמודה ר' יוסי בשלש על שלש הבאות מבגד גדול דבשעת פרישתו מאביו מקבל טומאה מאביו וה''נ הכא וי''ל דאיכא לאוקומה בניתזות בכל כחן וכן משני בפ' אמרו לו (כריתות ט:) גבי אבר המדולדל באדם טהור מיהו הכא כיון שאינו חותך העצם אלא חותך סביבו' העצם אינו יכול להתיז בכל כחו ובירושלמי מוקי בחותך ומשליך במעט מעט:
תָּא שְׁמַע: הַמּוֹצִיא בְּשַׂר פֶּסַח מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, טָהוֹר. מַאי לָאו — טָהוֹר וְאָסוּר, דְּיוֹצֵא מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה כַּיּוֹצֵא חוּץ לִמְחִיצָתוֹ דָּמֵי, וּמִפְּסִיל, וַאֲפִילּוּ הָכִי קָתָנֵי טָהוֹר, אַלְמָא לָא גְּזַרוּ רַבָּנַן טוּמְאָה!
Traduction
Come and hear a different proof from a baraita: If one removes the meat of a Paschal lamb from the location of one group to the location of another group, although he violates a prohibition, as the Torah prohibits removing the Paschal lamb from the location of the group that registered for it, the Paschal lamb remains pure. The Gemara seeks to clarify: What, is it not that the meat remains pure, and yet it is prohibited to eat it, because a Paschal lamb that goes out from the location of one group to that of another group is comparable to any offering that goes out of its boundary, and it is disqualified? And even so, it is teaching that the meat remains pure. Apparently, based on this it seems that the Sages did not decree ritual impurity on meat that goes out of the location of its group.
Rachi non traduit
שיצא מחבורה לחבורה. לקמיה מפרש לא תעשה דיליה:
מאי לאו טהור. מלטמא:
ואסור. לאכול כשאר יוצא חוץ למחיצה דמחיצת פסח מקום אכילתו היא ואפילו הכי קתני טהור:
לָא — טָהוֹר וּמוּתָּר, דְּיוֹצֵא מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה לָאו כַּיּוֹצֵא חוּץ לִמְחִיצָתוֹ דָּמֵי, וְלָא מִפְּסִיל.
Traduction
The Gemara rejects this proof: No, the baraita should be understood as teaching that the meat is pure and permitted to be eaten because meat that goes from the location of one group to the location of another group is not comparable to sacrificial meat that goes out of its boundary, and it is not disqualified.
Rachi non traduit
לא טהור ומותר. דלא פסול יוצא אית ביה אבל יוצא חוץ למחיצה לעולם אימא לך דמטמא:
וְהָא קָא תָנֵי סֵיפָא: הָאוֹכְלוֹ הֲרֵי זֶה בְּלֹא תַעֲשֶׂה! בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּבֵיצָה — דְּאִית בֵּיהּ כְּזַיִת וְלֵית בֵּיהּ כְּבֵיצָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּזַיִת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara asks: But didn’t the latter clause of the baraita teach that one who eats the meat of a Paschal lamb that was removed from the location of its group is in violation of a prohibition? Granted, according to the one who said that the Sages decreed ritual impurity on offerings only when there is at least an egg-bulk, the case in this baraita may be one in which there is an olive-bulk, which is the minimal measure one must eat to violate the prohibition, and there is not an egg-bulk, which is the minimal measure necessary for the rabbinic decree of ritual impurity to take effect. But according to the one who says that the Sages decreed ritual impurity even on an olive-bulk, what is there to say?
Rachi non traduit
הרי זה בלא תעשה. כדאמר בפרק כל שעה (לעיל פסחים כד.) לא יאכל כי קדש הם כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו אלמא יוצא חשיב ליה ואפי' הכי קתני טהור:
בשלמא למאן. דמתני אפיגול ונותר כביצה מצי לתרוצי דגזור טומאה נמי איוצא והאי דקתני טהור בדליכא כביצה:
מאי איכא למימר. מדקתני האוכלו בלא תעשה מכלל דאיכא כזית:
אֶלָּא: בְּיוֹצֵא בַּפֶּסַח לָא מִיבַּעְיָא לַן דְּלָא גְּזַרוּ רַבָּנַן טוּמְאָה, מַאי טַעְמָא — בְּנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן, וּמִזְהָר זְהִירִי בֵּיהּ. אֶלָּא, כִּי קָמִיבַּעְיָא לַן בְּיוֹצֵא בְּקָדָשִׁים, מַאי, תֵּיקוּ.
Traduction
Rather, the previous answers may be withdrawn in favor of the following: With regard to meat that goes out of its location that is from the Paschal lamb, it is not necessary for us to say that the Sages did not decree ritual impurity on it, because it is obvious. What is the reason the Sages did not decree it to be ritually impure? It is because the members of the group are zealous and are very careful to ensure that the meat remains in its proper location, making it unnecessary to penalize those who allow the meat to leave the location of its group. Rather, when this question was asked, it was with regard to other sacrificial meat that has gone out of its boundary. What is the halakha? The Gemara does not have an answer to this question and concludes: Let it stand unresolved.
Rachi non traduit
זריזין הן. שיש רבים ומזרזים זה את זה מלהוציא ולא איצטריך לאחמורי עלייהו שלא יבואו לידי יציאה:
Tossefoth non traduit
דבני חבורה זריזין הן כי קמיבעיא לן יוצא דקדשים. וא''ת דבפ' המוצא תפילין (עירובין קג.) משמע איפכא דקאמר כהנים זריזין הן אמרינן בני חבורה זריזין הן לא אמרינן ותירץ ר''י דלא דמי דגבי בני חבור' שייך למיגזר טפי שמא יחתה מלגבי כהנים דהא מילתא לא שייכא לפסח כלל אבל במידי דשייך לפסח כגון יוצא זריזין בני החבורה יותר מכהנים:
וּמוֹצִיא בְּשַׂר פֶּסַח
Traduction
The Gemara questions the source of a halakha mentioned above: And with regard to one who carries out meat from the Paschal lamb
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source