Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 55b

גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קוֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר, אֲבָל לֹא הִתְחִיל בָּהּ קוֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר — לֹא יַתְחִיל בָּהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֲפִילּוּ צִילְצוֹל קָטָן, אֲפִילּוּ שְׂבָכָה קְטַנָּה. לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — לָא. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ נָמֵי גָּמְרִינַן, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מִיגְמַר — אִין, אַתְחוֹלֵי — לָא.

Traduction

one completes it on the fourteenth. When is that the case? It is when he initiated the labor prior to the fourteenth. However, if he did not initiate the labor prior to the fourteenth, he should not initiate it on the fourteenth, even if it is only manufacturing a small belt or even a small hairnet. The Gemara analyzes this: When it is for the purpose of the Festival, yes, one may complete this labor. However, when it is not for the purpose of the Festival, no, one may not complete it, in accordance with the third possibility above. The Gemara rejects this analysis: Actually, the same is true; we may also complete the task even when it is not for the purpose of the Festival. And this comes to teach us that even when it is for the purpose of the Festival, completing a labor, yes, one may do so, but initiating a labor, no, one may not, in accordance with the third aforementioned possibility.

Rachi non traduit

גומרה בארבעה עשר. אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה:

תָּא שְׁמַע, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְשֶׁאֵינָהּ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר, וְעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ — אִין, לֹא נָהֲגוּ — לָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ: לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — לָא. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Come and hear yet another resolution to the dilemma. Rabbi Meir says: With regard to any labor that is for the purpose of the Festival, one may complete it on the fourteenth, and if it is not for the purpose of the Festival, it is prohibited to complete it. And one may perform labor on Passover eves until midday in a place where people were accustomed to do so. The Gemara infers: In a place where people were accustomed to perform labor, yes, one may do so. However, in a place where people were not accustomed to perform labor, no, one may not do so. And learn from it that for the purpose of the Festival, yes, one may perform labor. However, if it is not for the purpose of the Festival, no, one may not do so, in accordance with the first aforementioned possibility. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that this is so.

Rachi non traduit

לא נהגו לא. אפילו גמר דהא בגמר קיימי':

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ אוּמָּנִיּוֹת. תָּנָא: הַחַיָּיטִין, שֶׁכֵּן הֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. הַסַּפָּרִין וְהַכּוֹבְסִין, שֶׁכֵּן הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין מְסַפְּרִין וּמְכַבְּסִין בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הָרַצְעָנִין, שֶׁכֵּן עוֹלֵי רְגָלִים מְתַקְּנִין מִנְעָלֵיהֶן בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.

Traduction

It was stated in the mishna that the Rabbis say: The practitioners of only three crafts are permitted to perform labor until midday on Passover eve. It was taught in explanation of their opinion: The tailors may perform labor on Passover eve, as a layperson is permitted to sew in his usual manner during the intermediate days of the Festival. Since this type of labor is permitted during the intermediate days, when the prohibition against labor is more stringent than on Passover eve, one may be lenient on Passover eve as well. Barbers and launderers, may perform labor on Passover eve, as one who arrives from a country overseas or one who leaves prison who did not have time to cut their hair or launder their clothing before the Festival may cut their hair and wash their clothing on the intermediate days of the Festival. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Shoemakers may also perform their labor, because Festival pilgrims may repair their shoes during the intermediate days of the Festival.

Rachi non traduit

החייטין. משום הכי שרו בארבעה עשר בכל מקום שכן מצינו בהן קולא משאר אומניות גבי חולו של מועד:

שכן ההדיוט תופר כדרכו. משנה היא במועד קטן הדיוט שאינו אומן בכך הלכך בארבעה עשר דקיל מחולו של מועד אפילו אומן נמי שרי:

שכן הבא ממדינת הים וכו'. וכיון דאשכחן בהן היתר קצת בחולו של מועד הלכך בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא:

Tossefoth non traduit

עולי רגלים מתקנים מנעליהן. מהכא משמע בהדיא דאסור לתקן מנעלים בחוה''מ דלא התירו אלא לעולי רגלים דווקא ואין לומר דדבר האבד הוא שמא יקרעו יותר דהא יכול לקנות חדשים ובפרק מי שהפך (מ''ק יג.) מייתי הך ברייתא ופריך אלא מעתה לבלר לישתרי שכן כותב גיטי נשים ושוברים כדתנן בפרק אלו מגלחים (מועד קטן יח:) ומשני שפיר:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: לְמֵידִין תְּחִילַּת מְלָאכָה מִסּוֹף מְלָאכָה, וּמַר סָבַר: אֵין לְמֵידִין תְּחִילַּת מְלָאכָה מִסּוֹף מְלָאכָה.

Traduction

The Gemara asks: With regard to what principle do the Rabbis and Rabbi Yosei disagree? The Gemara answers: One Sage, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds: We learn the halakha with regard to the initiation of labor from the halakha with regard to the conclusion of labor; if it is permitted to repair shoes, it is also permitted to initiate their production. And one Sage, the Rabbis, holds: We cannot learn the halakha with regard to the initiation of labor from the halakha with regard to the conclusion of labor; therefore, although it is permitted to repair shoes, it is prohibited to produce new ones.

Rachi non traduit

תחילת מלאכה. רצענין שעושין מנעלים חדשי':

מסוף מלאכ'. תיקון מנעלים:

מַתְנִי' מוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִין לְתַרְנְגוֹלִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וְתַרְנְגוֹלֶת שֶׁבָּרְחָה — מַחֲזִירִין אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ, וְאִם מֵתָה — מוֹשִׁיבִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. גּוֹרְפִין מִתַּחַת רַגְלֵי בְּהֵמָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבַמּוֹעֵד מְסַלְּקִין לִצְדָדִין. מוֹלִיכִין כֵּלִים וּמְבִיאִין מִבֵּית הָאוּמָּן — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.

Traduction

MISHNA: This mishna continues the discussion of the halakhot of Passover eve. One may place eggs under hens on the fourteenth of Nisan so that the birds will brood until the eggs hatch. And if a hen fled from brooding, one may restore it to its place. And if a brooding hen died, one may place another in its stead. Similarly, one may sweep dung from beneath the legs of an animal on the fourteenth of Nisan. And during the intermediate days of the Festival one may clear it to the sides. Similarly, one may take vessels to the craftsman’s house for repair and bring others from there even though they are not for the purpose of the Festival.

Rachi non traduit

מתני' מושיבין שובכין. כשנותנין ביצים תחת תרנגולת להתחמם לגדל אפרוחים קרי מושיבין שובכין:

ותרנגולת. המחממת ביצים:

שברחה. מעליהם מחזירין אותה ובגמ' פריך השתא אותובי מותבינן אהדורי מבעיא ל''א הכי כתיב בסדר המשנה מושיבים שובכין ותרנגולת כלומר שובכין ליונים ותרנגולת היו מושיבין להתחמם לגדל אפרוח' והכי מסתבר' דשובך לא שייך אלא ביונים:

גורפין. ומשליכין לחוץ ובמועד שחמור יותר אין משליכין לחוץ אלא מסלקין לצדדים:

גְּמָ' הַשְׁתָּא אוֹתוֹבֵי מוֹתְבִינַן, אַהְדּוֹרֵי מִיבַּעְיָא?! אָמַר אַבָּיֵי: סֵיפָא אֲתָאן לְחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.

Traduction

GEMARA: Now, the mishna stated that placing a brooding hen to sit on eggs is permitted; is it necessary to mention that restoring a hen to its brooding place is permitted? Abaye said: In the last clause of the mishna we have arrived at the halakhot of the intermediate days of the Festival, when placing a hen to sit on eggs is prohibited, yet one may nevertheless restore a hen that fled, as failure to do so will cause him to incur a loss. On the fourteenth of Nisan, one may even place a hen to brood ab initio.

Rachi non traduit

גמ' סיפא. דקתני מחזירין בחולו של מועד קאמר והכי קאמר מושיבין שובכין בי''ד ותרנגול' שברח' בחולו של מועד מחזירין אותה משום הפסד ביצים דדבר האבד מותר:

אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה לְמִרְדָּהּ — דְּאַכַּתִּי לָא פְּרַח צִימְרָא מִינָּה, וְאַחַר שְׁלֹשָׁה לִישִׁיבָתָהּ — דְּפָסְדָא לַהּ בֵּיעֵי לִגְמָרֵי. אֲבָל לְאַחַר שְׁלֹשָׁה לְמִרְדָּהּ, דִּפְרַח לַהּ צִימְרָא מִינָּה, וְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה לִישִׁיבָתָהּ, דְּאַכַּתִּי לָא פְּסִידִי בֵּיעֵי לִגְמָרֵי — לָא מַהְדְּרִינַן. רַבִּי אַמֵּי אָמַר: אֲפִילּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה לִישִׁיבָתָהּ מַהְדְּרִינַן.

Traduction

Rav Huna said: They taught this halakha that one may restore the hen to the eggs only when it is within three days of its rebellion, when the hen fled from its place, as the heat has not yet completely dissipated from the hen, so that restoring the hen to its place to resume its brooding will be effective; furthermore, this halakha applies only if it is also at least three days after the hen began sitting, when failure to restore the hen to sit on the eggs will cause the eggs to be totally ruined, as on the one hand they are no longer edible, and on the other hand the chick in the egg is only partially formed. However, if it is more than three days after its rebellion, when its heat has completely dissipated, or within three days from when it began sitting, when failure to restore the hen to sit on the eggs will not yet cause the eggs to be totally ruined, one may not restore the hen to sit on the eggs. Rabbi Ami said: Even within three days from when it began sitting, one may restore the hen to sit on the eggs.

Rachi non traduit

לא שנו. דאף במועד מחזירין אלא תוך שלשה למורדה שעדיין לא עברו שלשה ימים שברחה מעליהן:

דאכתי לא פרח צימרא. לא עבר חמימותה ממנה והיא נוחה להחזיר:

צימרא. כמו אשתא צמירתא (ע''ז דף כח.):

ולאחר שלשה לישיבתה. שכבר ישבה עליהן שלשה ימים קודם שעמדה מעליהן וכבר נשתנו הביצים ואם לא תחזור הרי הן אובדין דאין ראויין לאכילה:

אבל לאחר שלשה למרדה. שהיא קשה וטורח גדול להחזיר או אפילו תוך שלשה למרדה אם תוך שלשה עמדה מעליהן דאכתי לא פסדי ביעי שהרי ראויין לאכילה לא מהדרינן:

אפילו תוך שלשה לישיבתה. הואיל ונשתנו קצת ואין ראויין לכל אדם אלא למי שדעתו יפה ואינו איסטניס מהדרינן:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: לְהֶפְסֵד מְרוּבֶּה חָשְׁשׁוּ, לְהֶפְסֵד מוּעָט — לֹא חָשְׁשׁוּ, וּמָר סָבַר: לְהֶפְסֵד מוּעָט נָמֵי חָשְׁשׁוּ.

Traduction

The Gemara asks: With regard to what principle do Rav Huna and Rabbi Ami disagree? The Gemara explains: One Sage, Rav Huna, holds that with regard to a major loss, the Sages were concerned about the eggs being completely ruined, and therefore one may restore the hen to its place only if it had already sat on the eggs for three or more days. With regard to a minor loss of being forced to sell at a discount the unhatched eggs that were incubated for less than three days, they were not concerned. And one Sage, Rabbi Ami, holds that with regard to a minor loss, they were also concerned, and therefore the Sages permitted one to restore the hen to its place during the intermediate days of the Festival.

Rachi non traduit

להפסד מועט. שמוכרים בזול למי שדעתו יפה:

גּוֹרְפִין מִתַּחַת. תָּנוּ רַבָּנַן: הַזֶּבֶל שֶׁבֶּחָצֵר מְסַלְּקִין אוֹתוֹ לִצְדָדִין, שֶׁבָּרֶפֶת וְשֶׁבֶּחָצֵר מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה.

Traduction

It was stated in the mishna: One may sweep the dung from beneath the legs of an animal on the fourteenth of Nisan. The Sages taught in greater detail in the Tosefta: With regard to the dung in a courtyard, one may clear it to the sides, and with regard to the dung that is in the barn and in a courtyard, one may take it out to the garbage dump.

Rachi non traduit

לצדדין. ולא לאשפה חוץ לחצר:

הָא גוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: זֶבֶל שֶׁבֶּחָצֵר מְסַלְּקִין אוֹתוֹ לִצְדָדִין, וַהֲדַר תָּנֵי: שֶׁבָּרֶפֶת וְשֶׁבֶּחָצֵר מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה! אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, כָּאן בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. רָבָא אָמַר: הָא וְהָא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, וְהָכִי קָאָמַר: אִם נַעֲשָׂה חָצֵר כְּרֶפֶת — מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה.

Traduction

The Gemara asks: This matter itself is difficult. On the one hand, you said: With regard to the dung in a courtyard, one may clear it to the sides, from which it may be inferred that one may not take it out to the garbage dump. And then it was taught in the Tosefta: With regard to the dung that is in the barn and in a courtyard, one may take it out to the garbage dump. Abaye said: This is not difficult. Here, where the Sages permitted taking out the dung to the garbage dump, it refers to the fourteenth of Nisan. There, where they permitted only moving it to the sides, it refers to the intermediate days of the Festival. Rava said: Both this case and that case refer to the intermediate days, and this is what it is saying: In an ordinary courtyard one may only move the dung to the sides; however, if the courtyard becomes as filthy as a barn, one may take out the dung to the garbage dump.

Rachi non traduit

אם נעשית חצר כרפת. שנתקלקלה כולה ואין מקום לסלק לצדדין מוציאין אותן לאשפה:

מוֹלִיכִין כֵּלִים וּמְבִיאִין מִבֵּית הָאוּמָּן. אָמַר רַב פָּפָּא: בָּדֵיק לַן רָבָא. תְּנַן: מוֹלִיכִין וּמְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וּרְמִינְהוּ: אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן, וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶן שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ — מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת!

Traduction

It was stated in the mishna: One may take vessels to the craftsman’s house for repair and bring others from there. Rav Pappa said: Rava tested us. We learned in the mishna: One may take vessels to the craftsman’s house for repair and bring others from there even if they are not for the purpose of the Festival. He raised a contradiction from that which we learned: One may not bring vessels from a craftsman’s house, and if he is concerned lest they be stolen, he may move them to another courtyard belonging to the craftsman, but not to his own house.

Rachi non traduit

בדיק לן. מנסה אותנו:

לחצר אחרת. אצל האומן אבל לא יביאם לביתו שרחוק מבית האומן מפני הטורח:

וּמְשַׁנֵּינַן, לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, כָּאן — בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָא וְהָא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּמַאֲמִינוֹ, כָּאן — בְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ.

Traduction

And we answered: This is not difficult. Here, where one may bring vessels from the craftsman’s house, it is referring to the fourteenth of Nisan. There, where one may not bring them, it is referring to the intermediate days of the Festival. And if you wish, say instead that this and that are referring to the intermediate days, and nevertheless, this is not difficult. Here, where one may not bring them home, it is referring to a case where he trusts that the craftsman will return the items; there, where it is permitted to take the vessels home, it is referring to a case where he does not trust him.

Rachi non traduit

במאמינו. לאומן שלא ימכרם אין מביאין ל''א מאמינו שלא יתבע שכרו פעם אחרת והוא צריך לשכרו עכשיו:

וְהָתַנְיָא: מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן, כְּגוֹן הַכַּד מִבֵּית הַכַּדָּר, וְהַכּוֹס מִבֵּית הַזַּגָּג. אֲבָל לֹא צֶמֶר מִבֵּית הַצַּבָּע, וְלֹא כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן, וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל — נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וּמַנִּיחוֹ אֶצְלוֹ. וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ — מַנִּיחָן בְּבַיִת הַסָּמוּךְ לוֹ. וְאִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ — מְבִיאָן בְּצִינְעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.

Traduction

As it was taught in the following baraita: One may bring vessels from the house of a craftsman, such as a jug from the house of a potter, or a cup from the house of a glassmaker, but one may bring neither wool from the house of a dyer nor other vessels from the house of a craftsman that are not for the purpose of the Festival. And if the craftsman has nothing to eat, one gives the craftsman his payment on the intermediate days of the Festival and leaves the item with him. And if he does not trust that the craftsman will deliver the items, he leaves them in the adjacent house. And if he is concerned lest the item be stolen, he may bring them to his house surreptitiously.

Rachi non traduit

והתניא. בניחותא:

כגון כד מבית הכדר וכוס מבית הזגג. שצריכין למועד:

זגג. עושה כלי זכוכית:

אבל לא צמר. שאין צורך המועד:

ואם אינו מאמינו וכו'. אלמא שאני לן בין מאמינו לשאין מאמינו:

Tossefoth non traduit

ואם מתיירא שמא יגנבו. וכיון שאין יכול להניחם בביתו ולא בבית הסמוך לו לא הזקיקוהו להניח בבית שלישי והתירו להביאם בצינעא בביתו:

תָּרֵצְתְּ מְבִיאִין. מוֹלִיכִין קַשְׁיָא, דְּקָתָנֵי: אֵין מְבִיאִין וְכָל שֶׁכֵּן דְּאֵין מוֹלִיכִין! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא.

Traduction

The Gemara asks: You have resolved the issue of bringing items from a craftsman’s house, but taking items to his house is difficult, as it was taught: One may not bring, and all the more so one may not take items to be repaired. Therefore, the Gemara rejects the second answer and concludes: Rather, it is clear as we answered initially, i.e., the baraita refers to the intermediate days and the mishna refers to Passover eve.

Rachi non traduit

תרצת מביאין. דמתני' ואין מביאין דמועד קטן תרוייהו בחולו של מועד ומתניתין דהכא בשלא מאמינו אבל מוליכין קשיא דקתני מתניתין מוליכין והתם מאי אין מאמינו איכא ובההיא קתני אין מביאין וכ''ש דאין מוליכין:

מעיקרא. מתניתין בי''ד וההיא בחולו של מועד:

מַתְנִי' שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, עַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם. וְאֵלּוּ הֵן שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כָּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם: מַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ,

Traduction

MISHNA: The mishna continues the discussion of the halakhot of Passover eve, along with other local customs. Six actions were performed by the Jewish residents of Jericho, contrary to common practice. With regard to three, the Sages reprimanded them, and with regard to three, the Sages did not reprimand them. And these are the ones with regard to which they did not reprimand them: The residents of Jericho would graft palm trees the entire day on the fourteenth of Nisan; and they would bundle Shema, as explained in the Gemara; and they would harvest and pile grain before the omer offering was brought. And these are the ones with regard to which the Sages reprimanded them: They would permit the use of consecrated branches of carob or sycamore trees. This refers to trees whose branches were cut and consecrated for Temple upkeep, which subsequently sprouted new branches;

Rachi non traduit

מתני' ששה דברים עשו אנשי יריחו. היו נוהגין ישראל הדרים ביריחו:

מרכיבין דקלים כל היום. של י''ד בלעז אינטי''ר:

וכורכין את שמע. מפרש בגמרא: וקוצרין לא גרסינן דהא היתר גמור הוא דקיימא לן במנחות בפרק רבי ישמעאל (מנחות דף עא.) ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר ותבואת יריחו של עמקים היא ואינה כשירה למנחות דתנן (שם פה.) אין מביאין סולת למנחה לא מבית השלחין ולא מבית העמק וכו' ולהכי אינה כשירה לעומר דאין מנחות באה ממנו דבעינן משבח ארץ ישראל דילפינן התם ג''ש ארץ ארץ:

מתירין גמזיות. גידולין ענפים שגדלו בחרובין ושיקמין שהקדישו אבותיהן הן היו מתירין ליהנות מן הגידולים דרך חרוב ושקמה לקוצצו לשבע שנים והן חוזרין וגדילין ומיתוספין וקודם קציצתן קרי ליה בתולת שיקמה ומשנקצץ קרי ליה סדן שיקמה והקדישו מתחילה כשהן מקוצצין וניתוסף לאחר מיכן גמזיות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source