Psa'him
Daf 51b
וְנָטַל סְפִיחֵי כְרוּב וְאָכַל וְנָתַן לִי, וְאָמַר לִי: בְּנִי, בְּפָנַי — אֱכוֹל, שֶׁלֹּא בְּפָנַי — לֹא תֹּאכַל. אֲנִי שֶׁרָאִיתִי אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי שֶׁאָכַל — כְּדַי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי לִסְמוֹךְ עָלָיו בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו. אַתָּה — בְּפָנַי אֱכוֹל, שֶׁלֹּא בְּפָנַי — לֹא תֹּאכַל.
Traduction
and he took cabbage after-growths that had grown during the Sabbatical Year, and ate from them and gave some to me. And he said to me: My son, in my presence, you may eat this. But when you are not in my presence, you may not eat cabbage that grew as an after-growth. I, who saw Rabbi Shimon ben Yoḥai eat, can say that Rabbi Shimon ben Yoḥai is worthy for one to rely upon him both in his presence and not in his presence. You, who did not see him eat, in my presence, rely on what I saw and eat; however, not in my presence, do not rely on my testimony and do not eat. In this case, Rabba bar bar Ḥana maintained that one who saw a Sage act in a certain way may rely on what he saw, as may his students when they are in the presence of their teacher.
Rachi non traduit
ונטל ספיחי כרוב. בשביעית לאחר זמן הביעור:
כדי. ראוי:
בפני אכול. בפני אתה יכול לסמוך עלי הואיל וראיתי את ר''ש שאכל והיינו פלוגתא דידיה אדידיה דלעיל אמר לא תאכל אפי' בפני והכא קאמר דאע''ג דלאו בר סמכא הוא ולאו מגמריה ומסבריה קא שרי ליה סמכינן עליה מיהא בפניו משום דחזיא לגברא רבה דאכיל:
Tossefoth non traduit
אני ראיתי את ר''ש שאכל. תימה לר''י דאמר בירושלמי ר''ש חזא לההוא גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית א''ל מאי האי א''ל ולאו את הוא דשרית א''ל ולאו חבראי פליגי עלי קרי עליה פורץ גדר ישכנו נחש וכן הוות ליה והשתא כיון שבעצמו היה אוכל למה היה כועס על אחרים שהיו אוכלין וסומכין על הוראתו וי''ל דמ''מ לא היה רוצה שעמי הארץ יסמכו עליו כל זמן שלא פסקו הלכה כמותו:
מַאי רַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל הַסְּפִיחִים אֲסוּרִין, חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן בְּיָרָק הַשָּׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל הַסְּפִיחִין אֲסוּרִים.
Traduction
The Gemara asks: What is that statement of Rabbi Shimon? As it was taught in a baraita that Rabbi Shimon says: All after-growths that grow on their own during the Sabbatical Year are prohibited and may not be eaten, except for the after-growths of cabbage, as there is nothing similar to them among the vegetables in the field. The Sages did not extend the decree prohibiting after-growths to cabbage, because it is unlike other vegetables. Rather, it is like fruit of a tree, which may be eaten if it grows wild during the Sabbatical Year. And the Rabbis say: All after-growths are prohibited, including the after-growths of cabbage.
Rachi non traduit
כל הספיחין אסורין. בשביעי' מזמן הביעור ואילך:
חוץ מספיחי כרוב. עלין היוצאין מקלח הכרוב:
שאין כיוצא בהן בירק השדה. משרשין הן גדילין והרי הן כאילן שמוסיף ענפים על ענפים ולאו בכלל שאר ספיחים נינהו וכל שאר ספיחים מזרע הנחבט ונופל לארץ הוא אבל ספיחי כרוב אינו כן אלא עליו גדילין בענפים ולא אסר' תורה אלא ספיחים מעין זריעה כדכתיב הן לא נזרע וגו' כך שמעתי וקשיא לי חדא דכי האי גוונא לא קרי ספיחים אלא הגדילים מזרע הנחבט ונופל לארץ קודם לקיטה ועוד אילנות בשביעית מי לא נהגא בהן נמי קדושה ונראה בעיני דטעמא משום דכרוב אינו כלה לחיה כל ימות החורף וגימגום:
Tossefoth non traduit
כל הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב. פי' רש''י דלאחר ביעור מיירי ואין ביעור נוהג בכרוב לפי שאין השורש כלה בארץ ולא קרינן ביה כלה לחיה מן השדה וקשה לר''י א''כ אמאי איצטריך קרא דלא נאסוף תיפוק ליה דכתיב ולבהמתך ועוד מאי שנא דלא מפיק אלא ספיחי כרוב ה''ל למעוטי כל הני דפ''ז דשביעית (משנה ב) דתנן עיקר הלוף השוטה ונרבינה אין להן ביעור ועוד מאי שנא דרבנן גזרי הכא ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים ובכל הנהו. דהתם לא גזרי ועוד הקשה ריב''א דלעיל קתני ונכנסתי לגינה אחריו ונטל ספיחי כרוב ואכל משמע שתלשן מן הקרקע והי' מהן הרבה מחוברין וא''כ איירי קודם ביעור ועוד הקשה ר''ת דאמרינן בפ''ק דמנחות (דף ה:) מה למנחת העומר שכן מתיר חדש בשביעי' ספיחים כר''ע דאמר ספיחי' אסורים ובפסח של שביעית היא קודם ביעור שאז תבואה אינה כלה בשדה ואדרבה היא במילואה וביעור לא היה אלא בשמינית כשהיא כלה לחיה מן השדה ועוד דקאמר ותרוייהו אליבא דר''ע ורבנן נמי לא פליגי אדרשה דכלה לחיה בשדה ומודו רבנן דספיחים אסורים אחר ביעור דבסיפרי קאמר אמילתא דרבנן דפליגי אדר' עקיבא אמרת לנו לא תזרעו ומה שאנו אוספים אין מכניסו לקיום פי' שאסור אחר ביעור אמרת לנו בערו מה אנו אוכלין מן הביעור ואילך לכך נראה לר''ת דבשביעית קודם ביעור מיירי כדמשמע קרא דלא נאסוף דמייתי דכתיב ביה מה נאכל בשנה השביעית ודריש ר''ע מהאי קרא דספיחים אסורים בשביעית ורבנן פליגי עליה ודרשי לא נאסוף להכניסו לקיום ולא אסרי אלא אחר ביעור ור''ש ורבנן פליגי הכא אליבא דר''ע ומתיר ר''ש ספיחי כרוב דלא אסרה תורה אלא ספיחים דומיא דזריעה דכתיב הן לא נזרע אבל ספיחי כרוב דמו לאילן כדאמר (כתובות קיא:) כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים בו בסולם ולא גזרינן אטו שאר ספיחים ורבנן גזרי ודוקא אליבא דר''ע דאיסור ספיחים מדאורייתא פליגי אבל לרבנן דפליגי עליה דר''ע וסברי איסור ספיחים דרבנן ליכא למיגזר הקשה רבינו נסים גאון דאיפכא שמעינן להו במסכת שביעית בפ''ט (משנה א) דקתני התם ר''ש אומר כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה וליכא למיגרס התם אסורין דבירושלמי מוכח בהדיא דגרס התם מותרין ותירץ דהתם מיירי בספיחים שגדלו בששית בהיתר ונכנסו בשביעית ונשתהו עד לאחר הביעור ולכך שאר ספיחים שרו דלא אתו לאיחלופי בהנהו שגדלו בשביעית דשל ערב שביעית גדולים ושל שביעית קטנים אבל של כרוב שגדילים הרבה בזמן מועט אין היכר בין הגדל בערב שביעית לגדל בשביעית וכן איתא בירושלמי א''ר יצחק כל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש ובין ישן ברם הכא פי' ספיחי כרוב שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר מן האמהות הבאתי והך דשמעתא איירי בשביעית עצמה כדמפר''ת ורבינו נסים פי' נמי שמעתא בע''א ופי' דהכא בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית דאסורין מדרבנן עד כדי שיעשו כיוצא בהן וסבר ר''ש ספיחים אסורין במוצאי שביעית דכשיראו אותם גדולים יסברו שלקטן בשביעית אבל ספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירק השדה לא גזרו בהן אטו שאר ספיחים דכשיראו אותם גדולין לא יסברו שלקטן בשביעית דדרכם ליגדל הרבה בזמן מועט וכשאכל ר''ש בן [רבי] יוסי בן לקוניא ספיחי כרוב במוצאי שביעית הוא דאכל כר''ש בן יוחי ולא משמע הכי ורבנן גזרי היתירא אטו איסורא וכולן אסורין ובגמרא דדמאי בפרק שני גרס לענין ספיחים מר''ה ועד חנוכה איסור ספיחים ומחנוכה ועד ר''ה היתר ספיחים ותניא בתוספתא בפ''ה בצלים שיצאו משביעית למוצאי שביעית אם עשו כיוצא בהן מותרין ואם לאו אסורין ותרוייהו אליבא דר''ע דאסר ספיחים מדאורייתא בשביעית אבל לרבנן דפליגי עליה ליכא למיגזר ומה שפי' רבינו נסים דמה שגדל בששית ונכנסה לשביעית היכא דאיכא למיטעי שמא גדל בשביעית אסור קשה לרשב''א דתניא בפ''ק דר''ה (דף טו.) ר''ש בן יהודה משום ר''ש אומר אתרוג בת ששית שנכנסה בשביעית פטור מן המעשר ומן הביעור והשתא ביעור לא הוי אלא בזמן שהפירות כלים ואפ''ה קאמר פטור מן הביעור ואע''ג דאיכא למיטעי ולמימר שזה האתרוג גדל בשביעית וי''ל דהתם מיירי מדאורייתא א''נ כשלקטן בתחילתה של שביעית דליכא למיטעי מיהו הא קשיא לר''י דבשמעתא משמע לכ''ע דירקות הגדילין בשביעית אסורין באכילה ובמסכת שביעית משמע דשרו דתנן (פ''ט מ''ד) האומר לפועל הילך דינר זה ולקט לי בו ירק היום ובפרק בתרא דע''ז (דף סב.) מייתי לה ותירץ ר''י דבשל ערב שביעית מיירי ומה שיש בהן דין שביעית לענין סחורה ושאר דינים לפי שנלקט בשביעית דבירק אזלינן בתר לקיטה:

וְתַרְוַיְיהוּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: ''הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ'', אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵין זוֹרְעִין מֵהֵיכָא אוֹסְפִין? מִכָּאן לַסְּפִיחִין שֶׁהֵן אֲסוּרִין.
Traduction
The Gemara comments: And both Rabbi Shimon and the Rabbis, who disagree in this case, hold in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. As it was taught in a baraita: The verse states, ''And if you shall say: What shall we eat in the seventh year? Behold, we may not sow, nor gather our crops'' (Leviticus 25:20). Rabbi Akiva said: And since they cannot sow, from where would they gather? Why does the verse mention gathering? It is derived from here that gathering after-growths that were not planted but grew on their own is prohibited.
Rachi non traduit
א''ר עקיבא. למה נאמר ולא נאסוף מאחר שאין אנו זורעין מה יאספו לימד על הספיחים שאסורין וה''ק הן לא נזרע והגדילין מאיליהן לא נאסוף:
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי: גָּזְרִינַן סְפִיחֵי כְרוּב אַטּוּ שְׁאָר סְפִיחֵי דְעָלְמָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: לָא גָּזְרִינַן סְפִיחֵי כְרוּב אַטּוּ סְפִיחֵי דְעָלְמָא.
Traduction
The Gemara asks: With regard to what principle then, do they disagree? The Gemara answers: The Rabbis, who prohibit all after-growths, hold: We issue a decree prohibiting cabbage after-growths due to other after-growths in general. And Rabbi Shimon holds: We do not issue a decree prohibiting cabbage after-growths due to other after-growths in general.
Rachi non traduit
גזרינן ספיחי כרוב אטו ספיחין דעלמא. דאע''ג דאין ביעור לכרוב דהא מתקיים כל ימות הגשמים ספיחין דידיה אסורין דלא לימא טעמא משום דאין בספיחי' איסור שביעית ואתו למישרי שאר ספיחים:
הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם וְכוּ'. בִּשְׁלָמָא הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין — נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם, וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקֶת וְלָא לֶיעְבֵּיד.
Traduction
We learned in the mishna with regard to refraining from performance of labor on Passover eve: With regard to one who travels from a place where people perform labor on Passover eve to a place where people do not, or from a place where people do not perform labor on Passover eve to a place where people do, the Sages impose upon him the stringencies of the place from which he left and the stringencies of the place to which he went. The Gemara asks: Granted, in the case of one who travels from a place where people perform labor to a place where they do not perform labor, the Sages impose upon him the stringencies of the place to which he went, and a person should not deviate from the standard practice in that place due to potential dispute, and he should not perform labor.
אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין, אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקֶת וְנַעְבֵּיד? הָא אָמְרַתְּ: ''נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם וְחוּמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם''!
Traduction
However, if one traveled from a place where people do not perform labor to a place where they do perform labor, is the ruling there too, that a person should not deviate from the standard practice in that place due to conflict, and perform labor? That cannot be. Didn’t you say: The Sages impose upon him the stringencies of the place to which he went and the stringencies of the place from which he left? He should not perform any labor.
אָמַר אַבָּיֵי: אַרֵישָׁא. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם אַסֵּיפָא, וְהָכִי קָאָמַר: אֵין בָּזוֹ מִפְּנֵי שִׁינּוּי הַמַּחְלוֹקֶת. מַאי קָא אָמְרַתְּ — הָרוֹאֶה אוֹמֵר מְלָאכָה אֲסוּרָה? מֵימָר אָמְרִי: כַּמָּה בַּטְלָנֵי הָוֵי בְּשׁוּקָא.
Traduction
Abaye said: The principle that one should not deviate due to potential dispute is referring to the first clause, that one who arrives at a place where people do not perform labor adopts the local stringency. Rava said: Actually, it is possible to say this halakha is also referring to the latter clause of the mishna, and this is what it is saying: Refraining from labor does not constitute a deviation that causes dispute. What are you saying; one who sees him will say that he is not working because he believes that performing labor is prohibited, contrary to local practice? That is unlikely, as when people see him inactive that will not be their assumption. Instead, they will say: How many idle people there are in the market every day who do not work. In this case, people will assume that this individual was unable to find work that day.
Rachi non traduit
ארישא. ואל ישנה דמתני' ארישא קאי ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין:
רבא אמר לעולם אסיפא. והכי משמע מתני' או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ולא ליעבד דהא דקי''ל בעלמא אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת וכאן אין מחלוקת:
דמאי אמרת. הרואה אותו בטל יאמר זה אומר שהמלאכה אסורה וחלוק על כולנו לא יאמר הכי אלא יאמר מלאכה אין לו שהרי כמה בטלנין יש בשוק כל ימות השנה:
אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא לְרַבִּי אַבָּא: כְּגוֹן אֲנַן דְּיָדְעִינַן בִּקְבִיעָא דְיַרְחָא,
Traduction
After discussing stringencies resulting from customs, the Gemara elaborates on the second day of a Festival observed in the Diaspora. Rav Safra said to Rabbi Abba: Communities in a situation like us, who, based on calculations, already know the determination of the month and are no longer concerned lest the Festival be observed on the wrong day, clearly, on the second day of a Festival,
Tossefoth non traduit
כגון אנא דידענא בקביעא דירחא. ולא בסוד העיבור קאמר דהא בני בבל בקיאי בעיבורא דירחא כדאמרינן בריש ביצה (דף ד:) ועבדי תרי יומי אלא מפרש ר''ת שהיה במקום ששלוחי בית דין מגיעין ושם אין עושין אלא יום אחד והיינו בקביעא דירחא שהיה יודע מתי נקבע החודש דהתם ליכא למיגזר שמא יעשה מלאכה בי''ט ששומעין קידוש החודש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source