Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 51a
אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶם. אָמַר לוֹ: וְלָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּכוּתָאֵי! כּוּתָאֵי מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דִּמְסָרְכִי מִילְּתָא, הָנָךְ אִינָשֵׁי נָמֵי סָרְכִי מִילְּתָא.
Traduction
you are not allowed to permit these actions in their presence, lest they come to treat other prohibitions lightly, saying: If this previously prohibited activity was permitted, other prohibitions are not particularly stringent either. How did Rav Yosef permit the residents of Ḥozai to eat rice dough? Rav Yosef said to Abaye: And wasn’t it stated about this halakha concerning stringencies that Rav Ḥisda said: This was stated specifically with regard to Samaritans? The Gemara rejects this: What is the reason that this applies to Samaritans? It is due to the fact that they will extend this matter of leniency, and add to it additional, unjustified leniencies. These people of Ḥozai will also extend this matter of leniency, and come to practice additional leniencies in other cases, as they are ignoramuses.
Rachi non traduit
דסרכי מילתא. של קולא ומזלזלין יותר:
הנך אינשי נמי. כיון דלא גמרי:
סרכי מילתא. קושיא היא דאתו לאימנועי מחלה אף מדגן:
המפריש מן האורז על הדגן אוכל טבלים דלא חל השם על האורז ולא ניתקן הדגן והמפריש מן הדגן על האורז מאכיל טבל לכהן שאין השם חל על הדגן בשביל האורז שהרי אינו מחוייב ונמצא שאין זו חלה אלא טבל:
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן אִי רוּבָּן אוֹרֶז אָכְלִי — לָא נֵיכְלַהּ זָר בְּאַפַּיְיהוּ, דִּילְמָא מִשְׁתַּכְחָא תּוֹרַת חַלָּה מִינַּיְיהוּ. וְאִי רוּבָּן דָּגָן אָכְלִי — נֵיכְלַהּ זָר בְּאַפַּיְיהוּ, דִּילְמָא אָתֵי לְאַפְרוֹשֵׁי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר, וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב.
Traduction
Rather, Rav Ashi said: We see, if the majority of people in that place eat rice, do not let a non-priest eat ḥalla in their presence, lest the halakhic category of ḥalla be forgotten from them. And if most of them eat grain, let a non-priest eat ḥalla separated from rice dough in their presence, lest they separate ḥalla from grain, from which separating ḥalla is a requirement, on behalf of rice from which separating ḥalla is an exemption, in which case the priest eating the ḥalla would be eating bread from which ḥalla was not separated; or from that which is an exemption on behalf of that which is a requirement, in which case the person eating the grain bread would be eating bread from which ḥalla was not separated.
Tossefoth non traduit
דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא''ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי''ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל פסחים לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:
גּוּפָא, דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶן. אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּכוּתָאֵי עָסְקִינַן. וְכוּלֵּי עָלְמָא לָא? וְהָתַנְיָא: רוֹחֲצִין שְׁנֵי אַחִין כְּאֶחָד, וְאֵין רוֹחֲצִין שְׁנֵי אַחִין בְּכָבוּל. וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁרָחֲצוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד בְּכָבוּל, וְלָעֲזָה עֲלֵיהֶן כָּל הַמְּדִינָה, אָמְרוּ: מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ. וְנִשְׁמַט הִלֵּל וְיָצָא לַבַּיִת הַחִיצוֹן, וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶן: מוּתָּרִין אַתֶּם.
Traduction
After mentioning halakhot relating to customs, the Gemara returns to discuss the matter itself. If matters are permitted but others were accustomed to treat them as a prohibition, you are not allowed to permit these actions in their presence. Rav Ḥisda said: We are dealing with Samaritans, not with Jews. The Gemara is surprised at this: And doesn’t this apply to everyone? Wasn’t it taught in a baraita to the contrary? Two brothers may bathe together, and there is no concern that doing so is immodest or will lead to sinful thoughts. However, the custom was that two brothers do not bathe together in the city of Kabul (see I Kings 9:13). And there was an incident involving Yehuda and Hillel, sons of Rabban Gamliel, who bathed together in Kabul, and the entire city denounced them and said: In all our days we have never seen that type of conduct. Hillel stole away and went out to the outer chamber and did not want to tell them: You are permitted to do so. He preferred to obey the city residents rather than rule it permitted for two brothers to bathe together.
Rachi non traduit
רוחצין שני אחים כאחד. ואין כאן משום פריצות דנימא מתוך שמצוין יחד ועכשיו רואין ערומים זה את זה נותנין עין איש באחיו למשכב זכור:
ואין רוחצין כו'. כלומר אין נוהגים שני אחים לרחוץ כאחד:
בכבול. מקום:
Tossefoth non traduit
אי אתה רשאי להתירן בפניהן. תימה א''כ היאך התיר ר' בית שאן בפ''ק דחולין (דף ו:) ותירץ רבינו נסים במגילת סתרים דהאי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור היינו שיודעים שהן מותרים והם רוצים להחמיר על עצמן וכן משמע לישנא דברים המותרים אבל דברים שנוהגים מחמת טעות שסבורים שהוא אסור והוא מותר יכול להתיר בפניהם וכן משמע בהדיא בירושלמי וא''ת א''כ אמאי קאמר דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כיון דידעי שהוא פטור וי''ל דלאו כ''ע ידעי וא''ת דמשמע דווקא בבני המדינה או בכותאי אינו רשאי להתיר אבל בפני חכמים או שלא בפניהם מותר ואמאי והא תנן נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ושהלך לשם ואור''י דמתניתין איירי במנהג חשוב שהנהיגו ע''פ ת''ח והכא מיירי שנהגו בני המדינה מעצמם וכן הנהו דמייתי ודאייתרא דלקמן קים ליה דהוי מנהג חשוב ור''י מסתפק במנהג שאינו חשוב דיכולין להתיר בפני ת''ח אם יכול להתיר להם כדמשמע לקמן ולא רצו לומר להם מותרים אתם משום דבני המדינה חשוב להו ככותאי אבל לתלמידים משמע שהיו אומרים מותרין אתם או דילמא יכול להתיר לעצמו בפניהם אבל להם אינו יכול להתיר וה''ק לא רצה לומר להם מותרים אתם ומה שהחמרתם לא מחמת איסור אלא מחמת מנהג שטות ולתלמידים היה מתיר לעצמו בפניהם אבל לא להם ורשב''א אומר דלא קשה ממתני' דרב אשי דמוקי מתני' באין דעתו לחזור ובכותאי אפילו דעתו לחזור אסור ולאביי דמוקי ה''מ מבבל לא''י אבל מא''י לבבל עבדינן כוותייהו ובכותאי אפילו מא''י לבבל אסור והנהו נמי דמייתי הוו מא''י לבבל:
יוֹצְאִים בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת, וְאֵין יוֹצְאִין בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת בְּבֵירֵי. וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּצְאוּ בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת בְּבֵירֵי, וְלָעֲזָה עֲלֵיהֶן הַמְּדִינָה, וְאָמְרוּ: מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ. וּשְׁמָטוּם וּנְתָנוּם לְעַבְדֵיהֶן, וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶן: מוּתָּרִין אַתֶּם.
Traduction
Similarly, one may go out with wide shoes that resemble slippers on Shabbat; however, one does not go out with wide shoes in the city of Birei. And there was an incident involving Yehuda and Hillel, sons of Rabban Gamliel, who went out with wide shoes in Birei, and the people of the city denounced them and said: In all our days we have never seen that type of conduct. And Yehuda and Hillel removed their shoes, and gave them to their gentile servants, and did not want to tell the residents of the city: You are permitted to go out with wide shoes on Shabbat.
Rachi non traduit
קורדקיסין. אשקפונ''ש (אישקפינ''ש: נעליים קלות) רחבים ולא חיישינן דילמא משתלפי ואתי לאייתוינהו ארבע אמות ואין דרך בני בירי לצאת בקורדקיסין שהן נוהגין בהן איסור:
וְיוֹשְׁבִין עַל סַפְסַלֵּי גּוֹיִם בַּשַּׁבָּת, וְאֵינָן יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַלֵּי גוֹיִם בַּשַּׁבָּת בְּעַכּוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסַלֵּי גוֹיִם בַּשַּׁבָּת בְּעַכּוֹ, וְלָעֲזָה עָלָיו כָּל הַמְּדִינָה, אָמְרוּ: מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ. נִשְׁמַט עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶן: מוּתָּרִין אַתֶּם. בְּנֵי מְדִינַת הַיָּם נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחִי רַבָּנַן גַּבַּיְיהוּ — כְּכוּתִים דָּמוּ.
Traduction
Similarly, one may sit on gentiles’ stools on Shabbat, even though these stools are typically used for displaying merchandise. But one may not sit on gentiles' stools on Shabbat in the city of Akko. And there was an incident involving Rabban Shimon ben Gamliel who sat on gentiles’ stools on Shabbat in the city of Akko, and the entire city denounced him. They said: In all our days we have never seen that type of conduct. Rabban Shimon ben Gamliel moved onto the ground and did not want to tell them: You are permitted to sit on the stools. The Gemara answers: The legal status of people in the cities, since Sages are not found among them, is like that of the Samaritans. Therefore, it is prohibited to tell them that these activities are permitted.
Rachi non traduit
ספסלי נכרים. שהן מוכרין בהן סחורה ולא חיישינן לחשדא:
ככותאי דמי. דכיון דלא גמירי ולאו מקום תורה הוא סרכי מילתא:
בִּשְׁלָמָא סַפְסַלֵּי גוֹיִם, מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּמִקָּח וּמִמְכָּר. בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן נָמֵי, דִּילְמָא מִשְׁתַּלְּפִין וְאָתֵי לְאֵיתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
Traduction
The Gemara proceeds to clarify the reasons for the stringent customs in those communities. Granted, sitting on gentiles’ stools is prohibited because it appears like one is engaged in buying and selling on Shabbat. In the case of wide shoes as well, it is prohibited to wear them due to the concern lest they fall off one’s feet and he come to carry them in his hand four cubits in the public domain, thereby violating a Torah prohibition.
אֶלָּא רוֹחֲצִין מַאי טַעְמָא לָא? כִּדְתַנְיָא: עִם הַכֹּל אָדָם רוֹחֵץ, חוּץ מֵאָבִיו וְחָמִיו וּבַעַל אִמּוֹ וּבַעַל אֲחוֹתוֹ. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּאָבִיו מִפְּנֵי כְּבוֹד אָבִיו, וְהוּא הַדִּין לְבַעַל אִמּוֹ.
Traduction
However, what is the reason that two brothers may not bathe together? The Gemara answers: The custom to prohibit doing so is based on that which was taught in a baraita: A person may bathe with anyone except for his father, and his father-in-law, and his mother’s husband, and his sister’s husband. Due to the nature of their relation, one might come to ponder how they came to be related and have prohibited thoughts about intimacy between men and women. And Rabbi Yehuda permits one to bathe with his father, due to the honor that he can accord his father by assisting his father while bathing. The same is true for one’s mother’s husband.
Rachi non traduit
מאביו וחמיו. מתוך שרואהו ונזכר שמשם יצא נותן לבו להרהור וכן בחמיו נותן לבו שיצתה אשתו מכאן וכן בבעל אחותו נמי איכא הירהורא:
משום כבוד אביו. שמשמשו במרחץ:
וַאֲתוֹ אִינְהוּ וּגְזוּר בִּשְׁנֵי אַחִין מִשּׁוּם בַּעַל אֲחוֹתוֹ. תָּנָא: תַּלְמִיד לֹא יִרְחַץ עִם רַבּוֹ, וְאִם רַבּוֹ צָרִיךְ לוֹ — מוּתָּר.
Traduction
And the people of Kabul came and issued a decree to prohibit bathing together for two brothers, due to their concern that it is similar to bathing with one’s sister’s husband. It was taught in the Tosefta: A student may not bathe with his teacher, since it is disrespectful to see one’s teacher naked. But if his teacher requires his help when bathing, it is permitted.
Rachi non traduit
ואתו אינהו. בני כבול:
תלמיד לא ירחץ עם רבו. שצריך להתבייש מכבודו וממוראו:
ואם היה רבו צריך לו. שישמשנו במרחץ:
כִּי אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אֲכַל דְּאַיִּיתְרָא. עוּל לְגַבֵּיהּ רַב עַוִּירָא סָבָא וְרַבָּה בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא, כֵּיוָן דַּחֲזִינְהוּ כַּסְּיֵיהּ מִינַּיְיהוּ. אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּיֵי. אֲמַר לְהוּ: שַׁוִוינְכוּ כְּכוּתָאֵי.
Traduction
The Gemara relates: When Rabba bar bar Ḥana came from Eretz Yisrael to Babylonia, he ate the fat found over the straight part of an animal’s stomach. The fat along the stomach consists of two parts: The inner, straight portion, which is shaped like a bowstring, and the outer, rounded portion, which is shaped like a bow. With regard to the fat surrounding the inner, straight portion, the custom in Eretz Yisrael was lenient, whereas in Babylonia it was stringent. Rav Avira the Elder and Rabba, son of Rav Huna, entered to see Rabba bar bar Ḥana. When he saw them coming, he concealed from them what he was eating. They came and told Abaye what had happened, and he said to them: Through his conduct, he rendered you Samaritans, as he could have told you that it is permitted but did not do so.
Rachi non traduit
אכל דאייתרא. חלב שבכפיפת הקיבה שהקיבה כפופה ועשויה כקשת ואותו חלב שבמקום היתר אוכלין בני ארץ ישראל ובני בבל נוהגין בו איסור:
שוינכו ככותאי. דאמרינן לעיל דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהן ואוקמה רב חסדא בכותאי:
וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה לֵית לֵיהּ הָא דִּתְנַן נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם? אָמַר אַבָּיֵי: הָנֵי מִילֵּי מִבָּבֶל לְבָבֶל, וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִי נָמֵי, מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל — לָא. כֵּיוָן דַּאֲנַן כַּיְיפִינַן לְהוּ, עָבְדִינַן כְּווֹתַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara asks: And is Rabba bar bar Ḥana, who was lenient with regard to a matter that is prohibited, not in agreement with that which we learned in the mishna: When one travels from one place to another, the Sages impose upon him the stringencies of the place from which he left and the stringencies of the place to which he went? Abaye said: That applies when one travels from one place in Babylonia to another place in Babylonia, or from one place in Eretz Yisrael to another place in Eretz Yisrael, or alternatively, from Babylonia to Eretz Yisrael. However, when traveling from Eretz Yisrael to Babylonia, no, this principle does not apply. Since we, the residents of Babylonia, are subordinate to them in terms of halakha, we act in accordance with their custom, but a resident of Eretz Yisrael is not required to follow the Babylonian custom.
Rachi non traduit
הני מילי מבבל לבבל. מעיר לעיר בבבל דכיון דלא כייפי להדדי אם ישנה מנהגן לעיניהן יש כאן מפני המחלוקת וכל שכן מבבל לארץ ישראל אל ישנה את מנהג המקום מפני המחלוקת:
אבל מארץ ישראל לבבל. אם ישנה את המנהג בבבל אין כאן מחלוקת דאנן כייפינן לבני א''י דאינהו סמיכי ובבבל לא סמיכי:
עבדינן כוותייהו. כלומר אם באין משם לכאן אין להם לשנות מנהגם אלא עושין כמקומן:
Tossefoth non traduit
כיון דאנן כייפינן להו וכו'. קשה לר''ת דבפ''ק דסנהדרין (דף ה.) אמר פשיטא מהכא להתם מהני דהכא שבט והתם מחוקק משמע דבני בבל עדיפי ותירץ דה''מ לאפקועי ממונא אבל לענין איסור והיתר וסמיכה בני א''י עדיפי שלומדים תורה ברבים ואמרינן (ב''ב דף קנח:) אוירא דארץ ישראל מחכים.:
עבדינן כוותייהו. לא עבדי כוותייהו ה''ל למימר ומשום פ''ק דחולין (דף יח:) נקט הכי דקאמר התם כי סליק רבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל ופריך ולית ליה לרבי זירא נותנין עליו חומרי מקום וכו' ומשני אביי הני מילי וכו' אבל מבבל לארץ ישראל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו:
רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר, וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר הֲוָה. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לִבְנֵיהּ: בְּנִי, לֹא תֹּאכַל לֹא בְּפָנַי וְלֹא שֶׁלֹּא בְּפָנַי. אֲנִי שֶׁרָאִיתִי אֶת רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָכַל — כְּדַי הוּא רַבִּי יוֹחָנָן לִסְמוֹךְ עָלָיו בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו. אַתָּה לֹא רָאִיתָ אוֹתוֹ, לֹא תֹּאכַל בֵּין בְּפָנַי בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנַי.
Traduction
Rav Ashi said: Even if you say that when one travels from Eretz Yisrael to Babylonia, he is required to act stringently in accordance with the local custom, this applies only when his intent is not to return. One is required to adopt the local customs when permanently settling in a new location. However, as Rabba bar bar Ḥana’s intent was to return to Eretz Yisrael, his point of origin, he continued to follow the custom of Eretz Yisrael. The Gemara relates that Rabba bar bar Ḥana said to his son: My son, you live in Babylonia. Therefore, do not eat this fat, neither when you are in my presence nor when you are not in my presence. I, who saw Rabbi Yoḥanan eat this fat, can say that Rabbi Yoḥanan is worthy for one to rely upon him both in his presence and not in his presence. You did not see him. Therefore, do not eat it, neither when you are in my presence nor when you are not in my presence, since you may not rely upon my opinion alone in this matter.
Rachi non traduit
אפילו תימא מארץ ישראל לבבל. אל ישנה:
לא תאכל. דאייתרא:
Tossefoth non traduit
רבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה. ובחולין נמי מתרץ רבי זירא אין דעתו לחזור הוה קצת קשה דהשתא לצדדין קתני וחומרי מקום שיצא משם בדעתו לחזור וחומרי מקום שהלך לשם באין דעתו לחזור:
ופְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ. דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, סָח לִי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא לַגִּינָּה,
Traduction
The Gemara comments: And this statement of his disagrees with another statement of his, as Rabba bar bar Ḥana said: Rabbi Yoḥanan ben Elazar told me: Once I followed Rabbi Shimon ben Rabbi Yosei ben Lakonya into the garden next to his house,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source