Vayedaber

שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן, וְלֹא הִגִּיעוּ לְשָׁנִים, בְּנוֹת עֲנִיִּים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד, בְּנוֹת עֲשִׁירִים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסוֹלֶת, בְּנוֹת מְלָכִים — בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר''.

Traduction

who reached physical maturity, but had not yet reached the age of majority, and women who sought to remove hair for cosmetic purposes: They would smear daughters of the poor with lime; they would smear daughters of the wealthy with fine flour; they would smear daughters of kings with shemen hamor, as it was stated: ''For so were the days of their anointing filled, six months with shemen hamor'' (Esther 2:12).

Rachi non traduit

שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים. שיש להן שערות כאילו הגיעו לפרקן והן לא הגיעו לכלל שנים ובושות על כך:

עשירות טופלות אותן בסולת. ומשיר את השער:

מַאי ''שֶׁמֶן הַמּוֹר''? רַב הוּנָא בַּר יִרְמְיָה אוֹמֵר: סְטָכַת. רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ.

Traduction

The Gemara asks: What is shemen hamor? Rav Huna bar Ḥiyya said: Setaket. Rav Yirmeya bar Abba said: It is olive oil extracted from an olive that has not yet reached a third of its growth; the acidic oil is effective as a depilatory.

Rachi non traduit

סטכת. לא איתפרש:

תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְפִּיקְנִין — שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ, וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר.

Traduction

It was taught in a baraita: Rabbi Yehuda says that anpiknin is olive oil from an olive that has not reached a third of its growth. And why is it spread on the body? It is due to the fact that it removes [mashir] the hair and pampers the skin.

Rachi non traduit

אנפיקינון. במנחות תנן אנפקינון לא יביא ומפרש ר' יהודה אנפקינין הוא שמן זית כו':

ומעדן את הבשר. אשקלייר''א:

זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא מִמִּין דָּגָן. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי מֵאַחַר שֶׁשָּׁנִינוּ כֹּל שֶׁהוּא מִין דָּגָן הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּפֶסַח, לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ? כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָגִיל בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן.

Traduction

The mishna states: This is the principle: One violates these prohibitions on Passover with anything that is prepared from a type of grain. It was taught in a baraita that Rabbi Yehoshua said: Now that we learned that by possessing anything that is a type of grain one violates the prohibition against leaven during Passover, why did the Sages list these items individually? They could have simply stated the principle. The baraita explains that the Sages provided a list of prohibited foods so that one would become familiar with these items and with their names, so that it would become widely known that these foods contain a small quantity of grain.

Rachi non traduit

שיהא בקי בהן. שידע ממה הן עושין אותו שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא:

Tossefoth non traduit

למה מנו חכמים את אלו. תימה לרשב''א הא איצטריך למנותם לאשמועינן שהן בלאו ולא בכרת ותירץ ר''י דלא הוה ליה לאשמועינן אלא תרי מינייהו חד לנוקשה בעיניה וחד ע''י תערובת ועוד הקשה דת''ק שמנאם לית ליה האי כללא דהא איכא תכשיטי נשים שהן מין דגן ואין עובר בפסח אלא רבי אליעזר הוא דקאמר לה:

כִּי הָא דְּהָהוּא בַּר מַעְרְבָא אִיקְּלַע לְבָבֶל, הֲוָה בִּישְׂרָא בַּהֲדֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: קָרִיבוּ לִי מַתְכִּילְתָּא. שְׁמַע דְּקָאָמְרִי: קָרִיבוּ לֵיהּ כּוּתָּח. כֵּיוָן דִּשְׁמַע כּוּתָּח — פֵּירַשׁ.

Traduction

The Gemara cites an incident that underscores the significance of familiarity with the names of foods: As in this case of that man from the West, Eretz Yisrael, who visited Babylonia, and had meat with him, he said to his hosts: Bring me a dip with which to eat my bread. He heard them saying: Bring him kutaḥ. Since he heard the word kutaḥ, he stopped eating, as he knew that kutaḥ contains milk and may not be eaten with meat. This incident underscores that it is advantageous for one to familiarize himself with the names and ingredients of different foods, so that he will be aware of the nature of the food even if he does not recognize it.

Rachi non traduit

מתכילתא. שום לפתן ללפת בו את הפת:

כיון דשמע. שקראו שמו כותח:

פירש. שבקי היה וידע שיש שם חלב:

הֲרֵי אֵלּוּ בְּאַזְהָרָה.

Traduction

It is stated in the mishna: These substances are included in the prohibition but are not punishable by karet.

מַאן תַּנָּא דְּחָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת, וְנוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ בְּלָאו?

Traduction

The Gemara asks: Who is the tanna who maintains that both full-fledged, leavened grain bread in a mixture, and hardened leaven, in its pure, unadulterated form, which is not suitable for consumption, are both included in a prohibition?

Rachi non traduit

מאן תנא. דמתני' דאית ליה חמץ דגן גמור שנתערב במין אחר ואינו בעין שנימוח אי נמי חמץ נוקשה רע ואיתיה בעיניה מוזהרין על אכילתו בלאו דקתני מתניתין כותח הבבלי ושכר המדי חמץ דגן גמור אלא שנתערב בדבר אחר ותכשיטי נשים בעיניה הוא אבל נוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה וקתני באזהרה דעובר עליהן בלאו:

Tossefoth non traduit

מאן תנא חמץ גמור ע''י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו. משמע בשמעתין דאי לאו דאיתרבי חמץ נוקשה למלקות אפילו איסור לא היה בו ותימה לר''י דבפ''ק דחולין (דף כג:) בעי רבי זירא הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו שיאור דמאן אי דר''מ לר''מ מדלקי עליה חמץ הוא והשתא מנא ליה דהוי חמץ לענין תודה דילמא שאני חמץ בפסח דרבייה קרא למלקות (גרידא) ואור''י דהתם נמי איכא שום קרא דמרבינן מיניה חמץ נוקשה והא דתניא בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נג:) אין מחמיצין בתפוחים דהוי חמץ נוקשה כדמשמע התם היינו לכתחילה אבל בדיעבד כשר:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּתַנְיָא: שִׂיאוּר — יִשָּׂרֵף, וְנוֹתְנוֹ לְכַלְבּוֹ, וְהָאוֹכְלוֹ — בְּאַרְבָּעִים.

Traduction

The Gemara answers that Rav Yehuda said that Rav said: It is the opinion of Rabbi Meir, as it was taught in a baraita: Leavening dough, i.e., dough that is at the beginning of the leavening process and is presently hardened leaven, must be burned, or one gives it to his dog. And one who eats it is flogged with forty lashes.

Rachi non traduit

שיאור. שלא נתחמץ כל צורכו שיאור פליגי במתני' ר''מ קרי שיאור את שהכסיפו פניו וזהו תחלת חימוצו ולר' יהודה הוי שיאור שהתחיל ליסדק כבר סדקין דקין כקרני חגבים אחד לכאן ואחד לכאן אבל שהכסיפו פניו לרבי יהודה מצה היא ולר''מ קרני חגבים חמץ גמור הוא והכא הכי קאמר שיאור ישרף דאסור בהנאה שיאור דר''מ הכסיפו פניו ישרף לר''מ ושיאור דרבי יהודה ישרף לר' יהודה וסיפא דקתני ונותנו לפני כלבו אליבא דרבי יהודה קאמר ליה ואשיאור דר''מ קאי והאוכלו בארבעים אתאן לר''מ כלומר לר''מ האוכלו לשיאור זה שרבי יהודה מתיר בהנאה סופג את הארבעים אלמא שמעינן ליה לר''מ דאית ליה חדא מהני תרתי דמתני' דקאמר נוקשה בעיני' בלאו כגון שיאור דנוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה הואיל והחמיץ קצת ולא גמר ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור נמי לא חזי וקאמר בלאו וכ''ש חמץ גמור ע''י תערובת דקסבר רב יהודה ע''י תערובת חמיר מנוקשה בעין והאי לאו דנוקשה נפקא ליה מכל מחמצת לא תאכלו כל רבויא הוא כדלקמן:

הָא גוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ ''שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף'', אַלְמָא אָסוּר בַּהֲנָאָה, וַהֲדַר תָּנֵי: וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ, אַלְמָא מוּתָּר בַּהֲנָאָה!

Traduction

Before analyzing the contents of the baraita, the Gemara addresses an apparent contradiction within the baraita. This baraita itself is difficult. You said that leavening dough must be burned; apparently it is prohibited to derive benefit from hardened leaven. And then it teaches: Or one gives it to his dog; apparently, it is permitted to derive benefit from the leaven.

הָכִי קָאָמַר: שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף — דְּרַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי מֵאִיר, דְּרַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יְהוּדָה. וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ — דְּרַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

The Gemara answers that this is what the baraita is saying: Leavening dough must be burned, i.e., leavening dough as defined by Rabbi Meir must be burned in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who maintains that leavening dough is full-fledged leaven. Alternatively, the baraita may be explained as referring to leavening dough as defined by Rabbi Yehuda, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda that it is prohibited to derive benefit from leavening dough. Each tanna maintains that it is prohibited to derive benefit from any dough classified as leavening dough by his definition. When the baraita says that one gives it to his dog, it means: Leavening dough as defined by Rabbi Meir, is only hardened leaven according to Rabbi Yehuda, and therefore one may feed it to his dog. Rabbi Yehuda maintains that it is permitted to derive benefit from this type of leaven.

Tossefoth non traduit

ונותנו לפני כלבו דר''מ לרבי יהודה. מדאורייתא אפי' באכילה שרי כדאמרינן בפ''ק דחולין (דף כג:) דמצה מעלייתא היא אלא מדרבנן אסור:

וְהָאוֹכְלוֹ בְּאַרְבָּעִים — אֲתָאן לְרַבִּי מֵאִיר.

Traduction

With regard to the final statement of the baraita, that one who eats leavening dough is flogged with forty lashes, we have once again arrived at the opinion of Rabbi Meir. Rabbi Meir holds that one who eats this leavening dough, from which it is permitted to derive benefit according to Rabbi Yehuda, is flogged with forty lashes.

שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ — בְּלָאו. וְכָל שֶׁכֵּן חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת.

Traduction

According to this explanation of the baraita, we have learned that Rabbi Meir maintains that hardened leaven in its pure, unadulterated form, is included in a prohibition, and one who eats this leaven is flogged. And all the more so, one who eats full-fledged, leavened grain bread in a mixture is flogged but does not receive karet, as he is not eating the leaven in and of itself. Nevertheless, the prohibition against eating leavened bread on Passover applies in that case.

רַב נַחְמָן אָמַר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּתַנְיָא: עַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר — עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל עֵירוּבוֹ — בְּלָאו, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר — עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל עֵירוּבוֹ — בְּלֹא כְּלוּם. וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת — בְּלָאו, וְכָל שֶׁכֵּן נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ.

Traduction

Rav Naḥman said: The mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as it was taught in a baraita: For eating full-fledged, leavened grain bread one is punishable by karet, whereas for eating a mixture that contains leaven one is punished merely for violating a prohibition. This is the statement of Rabbi Eliezer. And the Rabbis say: For eating full-fledged, leavened grain bread one is punishable by karet; however, for eating leaven in its mixture one is not punished at all. And we learned according to Rabbi Eliezer, who said that full-fledged, leavened grain bread in a mixture is included in a prohibition, and that is true all the more so with regard to hardened leaven in its pure, unadulterated form.

Rachi non traduit

ועל עירובו בלאו. מכל מחמצת כדלקמן:

וְרַב נַחְמָן, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב יְהוּדָה?

Traduction

The Gemara asks: And what is the reason that Rav Naḥman did not state his opinion in accordance with the explanation of Rav Yehuda, that the mishna is in accordance with Rabbi Meir’s ruling?

Rachi non traduit

מ''ט לא אמר כדרב יהודה. דמוקי מתניתין כר''מ: רב נחמן ס''ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע''י תערובת:

אָמַר לָךְ: דִּילְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ, אֲבָל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת — לָא.

Traduction

The Gemara answers that Rav Naḥman could have said to you that the following distinction applies: Perhaps Rabbi Meir stated his opinion only there, with regard to hardened leaven in its pure, unadulterated form; however, with regard to full-fledged, leavened grain bread in a mixture, no, one is punished not with mere lashes but with karet.

Rachi non traduit

רב נחמן ס''ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע''י תערובת:

וְרַב יְהוּדָה מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב נַחְמָן?

Traduction

The Gemara asks: And what is the reason that Rav Yehuda did not state his opinion in accordance with the explanation of Rav Naḥman, that the mishna is in accordance with Rabbi Eliezer’s ruling?

אָמַר לָךְ: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם אֶלָּא חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת. אֲבָל נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ — לָא אָמַר.

Traduction

The Gemara answers that Rav Yehuda could have said to you: Rabbi Eliezer stated his opinion only there, with regard to full-fledged, leavened grain bread in a mixture that it is included in the prohibition. However, with regard to hardened leaven in its pure, unadulterated form, he did not state his ruling and perhaps Rabbi Eliezer maintains that it is permitted to eat hardened leaven.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: ''כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ'' — לְרַבּוֹת כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי. יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה'', עַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר — עָנוּשׁ כָּרֵת, וְעַל עֵירוּבוֹ — בְּלָאו.

Traduction

The Gemara notes that it was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Yehuda, who said that the halakha is in accordance with Rabbi Meir’s opinion: ''You shall eat nothing leavened; in all your dwellings you shall eat matzot'' (Exodus 12:20). The Sages taught: This verse comes to include Babylonian kutaḥ, Median beer, Edomite vinegar, and Egyptian zitom. I might have thought that one who eats any of these items will be punishable by karet. Therefore, the verse states: ''For whoever eats leavened bread…that soul shall be cut off from Israel'' (Exodus 12:15), from which the Sages derived: For eating full-fledged, leavened grain bread one is punished with karet, but for eating its mixture one is only in violation of a prohibition.

Rachi non traduit

תניא כוותיה דרב יהודה. דאמר חמץ גמור בתערובת חמור: לענין כרת לא כתיב כל מחמצת אלא כל אוכל חמץ ולקמן מפרש ליה: כותח ושכר וחומץ וזיתום כולן חמץ גמור מעורב בהן כותח איכא פת ובהנך תלתא איכא שערי וכולהו בני אכילה ושתיה נינהו אבל זומן ועמילן וקולן דנוקשה הוא ובעיניה הואיל ולאו בני אכילה נינהו לא תנינהו והיינו כדרב יהודה דאמר מודה היה ר''א בנוקשה בעיניה דפטור:

מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר עַל עֵירוּבוֹ בְּלָאו? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, וְאִילּוּ נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ לָא קָאָמַר. שְׁמַע מִינַּהּ: נוּקְשֶׁה לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ.

Traduction

The Gemara analyzes the above statement: Whom did you hear that said that for eating a mixture which contains leaven one is in violation of a prohibition? It is Rabbi Eliezer. However, the baraita is not stating the halakha of hardened leaven in its pure, unadulterated form. This baraita lists only items that contain leaven in a mixture, but not other substances whose legal status is that of hardened leaven, e.g., broth, worked dough, and glue. Learn from this that Rabbi Eliezer is not of the opinion that hardened leaven is prohibited.

Tossefoth non traduit

ואילו נוקשה בעיניה לא קתני. וא''ת ונימא דמשום הכי לא חשיב ליה משום דכ''ש הוא כדאמר רב נחמן וי''ל דאי כ''ש הוא הוה ליה למיתני לאשמועינן דלית ביה כרת:

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עֵירוּבוֹ בְּלָאו מְנָא לֵיהּ? דִּכְתִיב: ''כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ''.

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, from where does he derive the halakha that leaven in its mixture is included in a prohibition? The Gemara answers that he derives it as it is written: ''You shall eat nothing leavened.''

Rachi non traduit

ור''א עירובו בלאו מנא ליה. פשיטא מדאפקיה בלשון מחמצת וגבי כרת נמי מחמצת כתיב:

אִי הָכִי, כָּרֵת נָמֵי לְחַיֵּיב, דְּהָא כְּתִיב: ''כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה''!

Traduction

The Gemara challenges this derivation: If so, if the expression: Anything leavened, includes leaven in a mixture, let one also be liable to receive karet for eating leaven in a mixture. As it is written: ''Seven days no leaven shall be found in your houses; for whosoever eats anything [kol] leavened, that soul shall be cut off from the people of Israel, whether he is a sojourner or one born in the land'' (Exodus 12:19). Apparently, one is punished with karet for eating anything that contains leaven.

הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, (''מַחְמֶצֶת'') אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו, מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''כָּל... מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה''.

Traduction

The Gemara answers that Rabbi Eliezer needs that phrase: Anything leavened, in order to derive for that which was taught in a baraita: From the phrase: Anything leavened, I have derived only that an item that became leavened on its own is prohibited. However, from where do I derive that one is punished with karet for eating an item that became leavened due to a different factor? The verse states: ''Whosoever eats anything [kol] leavened…shall be cut off,'' indicating that food that became leavened due to a different factor is considered leavened bread.

Rachi non traduit

ההוא. מחמצת דגבי כרת לאו לעירובו אתא אלא לנתחמץ מחמת דבר אחר:

אִי הָכִי, דְּלָאו נָמֵי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא!

Traduction

The Gemara asks: If so, if the phrase: Anything leavened, is referring to food that became leavened by means of something else, then when this same phrase appears with regard to the prohibition, I should explain that it comes for that purpose as well. Consequently, there should be no violation for eating a mixture that contains leaven, as apparently, the phrase: Anything leavened, does not refer to that case at all.

Rachi non traduit

אי הכי. האי דגבי לאו נמי אימא לאזהורי אנתחמץ מחמת דבר אחר אתא ואזהרה דתערובת מנא ליה:

אֶלָּא: טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִ''כָּל''.

Traduction

Rather, the reason for the opinion of Rabbi Eliezer is that he derives this halakha from the term anything [kol]. He does not derive his opinion from the term leavened; he bases his ruling on the inclusive term anything.

הָתָם נָמֵי, הָכְתִיב ''כָּל''? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ — לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: There, too, in the verse that mentions the punishment of karet, isn’t it written: ''For whosoever [kol] eats anything leavened, that soul shall be cut off''? The Gemara answers: Rabbi Eliezer requires that term to include women who are also punishable by karet for eating leavened bread.

Rachi non traduit

התם נמי. גבי כרת הא כתיב כל אוכל מחמצת ונכרתה:

Tossefoth non traduit

ההוא כל לאתויי נשים. תימה לר''י הא תרי כי כל כתיבי גבי כרת כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי כל אוכל מחמצת ונרבינן עירובו לכרת ואפילו לרבנן דלא דרשי כל כי כל דרשי ואור''י דפשיטא ליה לגמרא דאתא לשום דרשא:

נָשִׁים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר קְרָא ''אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם'', הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִישׁ לְאִשָּׁה לְכָל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה.

Traduction

The Gemara asks: Is this source necessary to derive this halakha? The fact that women may not eat leavened bread is derived from the statement that Rav Yehuda said that Rav said. As Rav Yehuda said that Rav said, and similarly, the Sage in the school of Rabbi Yishmael taught: The verse said: ''Speak to the children of Israel: A man or woman, when they commit any of the sins of men, to commit a trespass against the Lord, and that soul shall be guilty'' (Numbers 5:6). The Torah rendered a man equal to a woman for all punishments of the Torah. Since the punishment of karet for eating leavened bread on Passover is included in this general principle, there is no need for a separate source to include women.

Rachi non traduit

לכל עונשין. מכאן שהנשים חייבות על כל לא תעשה שבתורה שהרי עונשן מלקות:

אִיצְטְרִיךְ,

Traduction

The Gemara answers: Nonetheless, it is necessary to cite a source that men and women are equal specifically with regard to the punishment of karet for eating leavened bread,