Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 42b
דִּסְמִידָא, בָּשָׂר שָׁמֵן — דִּצְפִירְתָּא דְּלָא אִפְּתַח, יַיִן יָשָׁן — עַתִּיק עַתִּיקֵי.
Traduction
is made from refined flour; fatty meat refers to meat from a goat that has not yet given birth; and aged wine refers to wine that has been aged significantly, for at least three years.
Rachi non traduit
דסמידא. סולת:
דצפירתא דלא אפתח. עז שלא ילדה:
עתיק עתיקי. ישן של שלש שנים:
כָּל מִילֵּי דִּמְעַלֵּי לְהַאי — קָשֵׁה לְהַאי, וּדְקָשֵׁה לְהַאי — מְעַלֵּי לְהַאי, בַּר מִזַּנְגְּבִילָא רַטִּיבָא, וּפִילְפְּלֵי אֲרִיכְתָּא, וּפַת נְקִיָּיה, וּבָשָׂר שָׁמֵן, וְיַיִן יָשָׁן — דִּמְעַלֵּי לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ.
Traduction
The Gemara states a general principle: Any food or medical treatment that is effective in healing this sickness or this limb is deleterious for that one. And any food or treatment that is deleterious for this one is effective in healing that one, except for moist ginger, long peppers, and bread made of refined flour, and fatty meat, and aged wine, which are effective to heal all limbs of the body.
Rachi non traduit
כל דמעלי. לחולי זה קשה לזה המועיל ללב קשה לעינים או לאחד מתחלואי שאר האברים:
זנגבילא. זינזיבר''א:
שֵׁכָר הַמָּדִי. דְּרָמוּ בֵּיהּ מֵי שְׂעָרֵי.
Traduction
The Gemara returns to its discussion of the details mentioned in the mishna. Why is Median beer prohibited during Passover? It is because the Medians place barley water into it.
Rachi non traduit
שכר המדי. לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותן שלנו קרי ליה שכר המדי:
דרמו ביה מי שערי. שמטילין לתוכו מי שעורין כגון שכר שלנו ועושין אותו במדי:
וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי. דְּשָׁדוּ בֵּיהּ שְׂעָרֵי.
Traduction
And Edomite vinegar is prohibited because the Edomites place barley into it.
Rachi non traduit
דשדו ביה מי שערי. ביין נותנין שעורין שלמים כדי להחמיצו לפי שיינם טוב ואינו בא לידי חימוץ עד שנותנין לתוכו שעורין:
אָמַר רַב נַחְמָן (בַּר יִצְחָק): בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיוּ מְבִיאִין נְסָכִים מִיְּהוּדָה, לֹא הָיָה יֵינָם שֶׁל יְהוּדָה מַחְמִיץ, עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין. וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ חוֹמֶץ סְתָם.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Initially, when the Temple stood and they would bring wine libations from Judea, the wine would be blessed and would be preserved without any additives. The wine of Judea would not turn to vinegar unless they placed barley into it to achieve this effect. And they would call this vinegar to which barley had been added ordinary vinegar, since wine would not become vinegar without this additive.
Rachi non traduit
בתחילה. כשבית המקדש קיים היו מביאין נסכים מיהודה ובזכות הנסכים היה טעם ביינם ולא היה מחמיץ כו':
וְעַכְשָׁיו אֵין יֵינָם שֶׁל אֲדוֹמִיִּים מַחְמִיץ עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ חוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ''אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה'', אִם מְלֵאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ, וְאִם מְלֵאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא: ''וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ''.
Traduction
And now, after the destruction of the Temple, Edomite wine does not turn to vinegar unless one places barley into it. This is called Edomite vinegar, to fulfill that which is stated with regard to Tyre, and the same applies to other enemies of the Jewish people: ''Because Tyre has said against Jerusalem: Aha, she is broken that was the gate of the peoples; she is turned unto me; I shall be filled with her that is laid waste'' (Ezekiel 26:2). The Sages expound: If this one, Jerusalem, is full, then that one, her enemy, is laid waste; and if this enemy is full, then she, Jerusalem, is laid waste. Therefore, when the Jewish people fall, their enemies can achieve the success that was once attained by the Jews. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: This notion can be derived from here, where the verse states regarding Esau and Jacob: ''The one people shall be stronger than the other people'' (Genesis 25:23), meaning that when one nation gains power, the other is weakened, because they cannot both be strong at the same time.
Rachi non traduit
אמלאה החרבה. רישא דקרא יען אמרה צור לירושלים האח וגו' אתמלא מן חורבנה של ירושלים וצור מאדום היא:
ולאם מלאם יאמץ. כשעשו גבור יעקב חלש אין מלכות שניהם מתקיים יחד:
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בִּיהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה הַלּוֹקֵחַ חוֹמֶץ מֵעַם הָאָרֶץ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, מִפְּנֵי שֶׁחֲזָקָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַתֶּמֶד. וְעַכְשָׁיו, הַלּוֹקֵחַ חוֹמֶץ מֵעַם הָאָרֶץ — צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, שֶׁחֶזְקָתוֹ אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַיַּיִן.
Traduction
It was taught in a baraita that Rabbi Yehuda said: In Judea, initially, one who would purchase vinegar from an am ha’aretz, i.e., one who is not scrupulous in matters of ritual purity and tithes and is therefore suspect of not having tithed his fruit properly, would not need to tithe it due to the fact that it can be assumed that ordinary vinegar was made only from temed, a liquid produced from grape remnants. After filtering the wine from the stems, seeds, and skins, water was poured over these remnants. The liquid was then drained off and allowed to ferment until it became vinegar. This liquid was called temed, and it is not necessary to tithe it. Vinegar was produced in this way because the wine of that time was so strong that it did not turn to vinegar on its own. But now, one who purchases vinegar from an am ha’aretz must tithe it, as the wine nowadays turns to vinegar quickly, and the presumption is that vinegar comes only from wine.
Rachi non traduit
תמד. בופי''ט לפי שהיין היה טוב ואינו מחמיץ וסתם חומץ שלהם מן תמד היה בא:
ועכשיו. בטל טעם היין וממהר להחמיץ:
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: תֶּמֶד לָאו בַּר עַשּׂוֹרֵי הוּא? וְהָא (תְּנַן): הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה, וּמָצָא כְּדֵי מִדָּתוֹ — פָּטוּר, וְרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב?
Traduction
The Gemara asks: But does Rabbi Yehuda hold that temed is not subject to tithing? Wasn’t it taught in a mishna: With regard to one who produces temed and adds a measured amount of water and afterward finds a corresponding amount of liquid to that which he measured, he is exempt from tithing this temed because it is clear that the grape produce added only flavor and did not add to the volume of the temed. And Rabbi Yehuda obligates one to tithe the temed even in that case. If this is so, how can Rabbi Yehuda permit a person to purchase temed from an am ha’aretz? According to his opinion in this baraita, temed must be tithed.
Rachi non traduit
פטור. מלעשר שהרי אין כאן אלא מים שלא מצא אלא כדי מדתו ואע''ג דחזותיה וטעמא חמרא קיוהא דפירא בעלמא הוא דעייל ביה:
ורבי יהודה מחייב. דאזיל בתר חזותא וטעמא:
הָכִי קָאָמַר: לֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל הַתֶּמֶד. אִי בָּעֵית אֵימָא: נֶחְשְׁדוּ, וְלָא קַשְׁיָא: הָא — בְּדִרְווֹקָא, הָא — בִּדְפוּרְצָנֵי.
Traduction
The Gemara answers: This is what Rabbi Yehuda is saying: One is required to tithe temed; however, amei ha’aretz are not suspected of failing to tithe temed. Because temed is so inexpensive, the assumption is that amei ha’aretz are not sparing with it and are willing to tithe it. If you wish, say instead that even if amei ha’aretz are suspected of failing to tithe temed, and this is not difficult for the following reason: This mishna is referring to a case where the temed was produced with dregs that contain some amount of wine, and therefore Rabbi Yehuda says that a person is required to tithe it. That baraita is referring to a case where the temed was produced with grape pits; because it is assumed that no wine is mixed into the temed, Rabbi Yehuda states that one is exempt from tithing it.
Rachi non traduit
הכי קאמר. מתניתא קמייתא לא נחשדו עמי הארץ מלעשר את התמד לפי שאינו חשוב בעיניהם לפיכך הלוקחו ממנו פטור מן הדמאי:
ואי בעית אימא נחשדו. ורבי יהודה במתניתא קמייתא טעמיה משום דפטור אפי' ממעשר ודאי ובתמד דפורצני קאמר שנותנין מים בחרצנין והוא מחמיץ ומרתיח לאחר זמן כיין התוסס והיינו תמד ולית ביה אלא קיוהא דפירא והא דקתני ר' יהודה מחייב בדרווקא שנותנין בשמרים מים והוא נמי תמד בההוא מחייב ר' יהודה אע''ג דלא מצא אלא כדי מדתו לפי שהיין של שמרים מעורב בו ומן המים נשאר בשמרים:
Tossefoth non traduit
הא בדרווקא והא בדפורצני. והא דאמרינן שחזקתו מן התמד היינו מתמד דפורצני אבל דרווקני טוב מאד ואינם נעשים לעולם חומץ:
וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי וְכוּ'. מַאי זֵיתוֹם הַמִּצְרִי?
Traduction
It is stated in the mishna that Egyptian zitom is considered leavened food. The Gemara asks: What is Egyptian zitom?
תָּנָא רַב יוֹסֵף: תְּלָתָא שְׂעָרֵי, תְּלָתָא קוּרְטְמֵי, וּתְלָתָא מִלְחָא.
Traduction
Rav Yosef taught from a baraita: It is one-third barley, one-third safflower, and one-third salt.
Rachi non traduit
קורטמי. מוריק''א קרו''ג:
רַב פָּפָּא מַפֵּיק שְׂעָרֵי וּמְעַיֵּיל חִיטֵּי, וְסִימָנָיךְ סִיסָנֵי.
Traduction
Rav Pappa removes barley from the list of ingredients and includes wheat; he maintains that Egyptian zitom was made with wheat rather than barley. The Gemara comments: Your mnemonic to remember which Sage expressed which version is the word sisanei, meaning a twig basket. Sisanei contains the letter samekh twice, which can help one remember that Rav Yosef, whose name contains a samekh, says that Egyptian zitom is made from se’orim, barley, a word that contains the letter sin, which makes the same sound as samekh.
Rachi non traduit
וסימניך. שלא תטעה מאן אמר חיטי ומאן אמר שערי:
סמ''ך סמ''ך. רב יוסף שיש סמ''ך בשמו אמר שערי לישנא אחרינא וסימניך סיסני כלי ששמו כן כדאמרינן (בכתובות) (ב''מ דף סז:) ואי אגבינהו בסיסני קנה ושם כלי זה יהא סימן לגירסא זו דרב יוסף אמר שערי שני סמכי''ן יחד:
Tossefoth non traduit
וסימניך סיסני. בבמה אשה יוצאה (שבת סו.) גבי הקיטע יוצא בקב שלו רבי יוסי אוסר גרסינן וסימניך סמ''ך סמ''ך הוא סימן טוב יותר והכא לא מצי למימר הכי משום דשערי בשי''ן כתיב:
תָּרוּ לְהוּ וְקָלוּ לְהוּ וְטָחֲנִי לְהוּ וְשָׁתוּ לְהוּ מִדִּיבְחָא וְעַד עֲצַרְתָּא. דִּקְמִיט מְרַפֵּי לֵיהּ, וְדִרְפֵי מְקַמֵּיט לֵיהּ, לְחוֹלֶה וּלְאִשָּׁה עוּבָּרָה סַכַּנְתָּא.
Traduction
The Gemara describes how Egyptian zitom is prepared: Those who prepare it soak the ingredients together, and then they roast them and grind them together. They drink the mixture from Passover to Shavuot. This drink relaxes the bowels of one who is constipated, and it constipates one whose bowel movements are loose. However, it is dangerous for a sick person or a pregnant woman to drink this mixture.
Rachi non traduit
תרו להו. שורין אותן יחד:
מדבחא ועד עצרתא. מפסח ועד עצרת:
דקמיט. עצור מנקביו:
מרפי ליה. משלשלו:
ודרפי קמיט ליה. למי שיש לו שילשול מעצרו:
סכנתא. שמשלשל יותר מדאי:
וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים וְכוּ'. הָכָא תַּרְגִּימוּ: מַיָּא דְּחִיוָּרֵי דְּצָבְעִי בְּהוּ לִבָּא.
Traduction
It was taught in the mishna that dyers’ broth is considered leavened. The Gemara explains: Here, in Babylonia, they interpreted that this is bran water [maya deḥivri] that people use to dye leather.
Rachi non traduit
מיא דחיורא. מי סובין:
דצבעו בהו לבא. סרכ''א:
וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים וְכוּ'. פַּת תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, שֶׁמַּנִּיחָהּ עַל פִּי קְדֵירָה וְשׁוֹאֶבֶת הַזּוּהֲמָא.
Traduction
It was further stated in the mishna that bakers’ well-worked dough is also considered leavened. The Gemara explains the nature of this substance: It is bread made from grain that was harvested before it was one-third ripe and then made into a loaf. This loaf was placed on top of a pot to draw out the filth from the broth.
וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים וְכוּ'. הָכָא תַּרְגּוּמָא: פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי.
Traduction
It was further taught in the mishna that the kolan of soferim, kolan of soferim, is considered leavened. The Gemara explains: Here, in Babylonia, they interpreted that this expression is referring to shoemakers’ glue that is made from flour.
Rachi non traduit
פירורא דאושכפי. גלו''ד והרצענים מדבקין בו את העור כשמתחלק לשתים או מדבקין שתי עורות יחד לעשותן עבה ודרכן לתת בה קמח של שיפון ולקמיה מפרש מאי של סופרים:
רַב שִׁימִי מָחוֹזְנָאָה אָמַר: זֶה טִיפּוּלָן שֶׁל בְּנוֹת עֲשִׁירִים, שֶׁמְּשַׁיְּירוֹת אוֹתוֹ לִבְנוֹת עֲנִיִּים.
Traduction
Rav Shimi from Ḥozna’a said: This is the depilatory paste of the daughters of the wealthy, of which they would leave a remnant for the daughters of the poor. It was the common practice for women to remove hair from different parts of their bodies by applying various pastes, some of which contained flour. The kolan of soferim mentioned in the mishna was such a substance. It was given this name because wealthy young women would give the paste [kolan] to poor young women whose fathers were schoolteachers [soferim], so that the poor women could utilize it as well.
Rachi non traduit
טיפולן של בנות עשירים. שהיא של סולת משיירות משיוריהן לבנות סופרים מלמדי תינוקות שהן עניים ומטיפולן של בנות עניים לא מצי למימר דעניות אין להן סולת אלא סיד טיפול לשון מטפל ומדביק אותו דבר או סיד או סולת על בשרן להשיר השער:
Tossefoth non traduit
טיפולן בנו' עשירי. וא''ת א''כ היינו תכשיטי נשים ותירץ הר''י דאורלינ''ש דהכא מיירי בפנים של מעלה דלא מאיס כל כך כשטופלים על פניהם ותכשיטי נשים היינו בפנים של מטה שטופלים להסיר השער דמאיס טפי:
אִינִי? וְהָא תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא: אַרְבָּעָה מִינֵי מְדִינָה, וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי אוּמָּנוּת. וְאִי אָמְרַתְּ טִיפּוּלָן שֶׁל בְּנוֹת עֲשִׁירִים, מַאי מִינֵי אוּמָּנוּת אִיכָּא?
Traduction
The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rabbi Ḥiyya teach a mnemonic by noting that the mishna lists four items that are used by the ordinary people of the state, i.e., kutaḥ, beer, vinegar, and zitom, and three items of artisans, i.e., dyers’ broth, kolan of soferim, and bakers’ well-worked dough? And if you say that kolan of soferim is the depilatory paste of the daughters of the wealthy, then what artisanship is there in that? According to this interpretation, that substance does not belong on the list of artisans’ items.
Rachi non traduit
והא תני ר' חייא. ויהיב סימנא בהני דמתני' ואמר ארבע מיני מדינה שנינו בהם הצריכין לכל אדם בין אומן בין לא אומן שהרי למאכל או לרפואה עשויין כותח שכר וחומץ וזיתום אבל זומן אינו ראוי אלא לצבעים וקולן של סופרים ועמילן של נחתומין נייר עשוי מעשבים ע''י דבק שקורין גלו''ד:
וְאֶלָּא מַאי, פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי? אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ הַאי קוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים? קוֹלָן שֶׁל רַצְעָנִין מִיבַּעְיָא לֵיהּ! אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: לְעוֹלָם פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי, וּמַאי קָרֵי לֵיהּ קוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים? דְּסוֹפְרִים נָמֵי מְדַבְּקִין בְּהוּ נְיָירוֹתֵיהֶן.
Traduction
The Gemara answers with another question: Rather what, will you say that this is referring to shoemakers’ glue? If so, why did the authors of the mishna call it bookmakers’ glue [kolan shel soferim]? It should have been called shoemakers’ glue [kolan shel ratzanin]. Rav Oshaya said: Actually, one should explain that kolan is referring to shoemakers’ glue; and why is it called bookmakers’ glue? The reason is that bookmakers also use it to attach their pages. During the time of the mishna, this paste was referred to as bookmakers’ glue.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים וְכוּ'. תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: אַף טִיפּוּלֵי נָשִׁים. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
Traduction
It is stated in the mishna: Rabbi Eliezer says that women’s adornments are also prohibited as leavened food. The Gemara asks: Could it enter your mind to say that adornments made from silver, gold, or woven materials contain leaven? Rather, say instead that this means: Even women’s cosmetics or other items used by women to enhance their skin are prohibited if they contain leavened ingredients. As Rav Yehuda said that Rav said: With regard to the Jewish women
Rachi non traduit
תכשיטי נשים. הוא כחל ושרק ובשמים שתולות בצואריהן להריח ומאי חמץ איכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source