Vayedaber

רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: ''שׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ''. אוֹתוֹ אַתָּה מַתְפִּיס לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְאִי אַתָּה מַתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.

Traduction

It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita: ''Either a bull or a lamb that has anything too long or too short, you may offer it as a free-will offering [to the Temple treasury]; but for a vow [as a sacrifice] it shall not be accepted'' (Leviticus 22:23). From here we learn that it, i.e., a blemished animal, you may consecrate for maintaining the Temple, but you may not consecrate unblemished animals for maintaining the Temple. In other words, any animal fit to be sacrificed as an offering may not be consecrated for maintaining the Temple but only as an offering. From here the Sages stated: Whoever consecrates unblemished animals for maintaining the Temple transgresses a positive mitzva.

Rachi non traduit

רבי יהודה היא. דאמר לאו הבא מכלל לאמור לאו הוא:

שרוע. הוא שאחת מעיניו גדולה ואחת קטנה וכן שאר אברים:

קלוט. שפרסותיו קלוטות:

נדבה תעשה אותו. לדמיו הקדישהו לבדק הבית ולנדר להעלות קרבן לא ירצה וכתב אותו אותו בעל מום אתה מתפיס לקדושת בדק הבית ואין אתה מתפיס תמימים הראויין למזבח לבדק הבית:

אֵין לִי אֶלָּא בַּעֲשֵׂה, בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר'', לִימֵּד עַל כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ שֶׁיְּהֵא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

From here I have only derived that he violates a positive mitzva; from where do I derive that he also transgresses a prohibition? The verse states at the beginning of that passage: ''And the Lord spoke to Moses saying'' (Leviticus 22:17). This introductory statement teaches with regard to the entire portion that a prohibition applies to it. This is the statement of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

וידבר ה' וגו'. בתחלת הפרשה כתיב:

אָמַר לוֹ רַבִּי לְבַר קַפָּרָא: מַאי מַשְׁמַע?

Traduction

The baraita adds that Rabbi Yehuda HaNasi said to Bar Kappara: From where may it be inferred that this is the case? How does Rabbi Yehuda derive his statement that a prohibition applies to the entire portion from the phrase ''And the Lord spoke to Moses saying''?

אָמַר לוֹ: דִּכְתִיב ''לֵאמֹר'' — לֹא נֶאֱמַר בַּדְּבָרִים.

Traduction

He said to him: As it is written: ''Saying [leimor].'' Rabbi Yehuda expounds this term as though it read: Say no [lo emor]. In other words, the word no, an expression of prohibition, is stated with regard to the subsequent matters, which means that these mitzvot are categorized as prohibitions.

Rachi non traduit

לא נאמר בדברים. נוטריקון לאמר:

Tossefoth non traduit

לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו. נראה לר''י דהיינו דוקא בהנך דברים דאית בהו לאו הבא מכלל עשה אבל שאר דברים לא:

בֵּי רַב אָמְרִי: ''לֵאמֹר'' — לָאו אֱמוֹר.

Traduction

In the school of Rav they say a slightly different explanation: The term: Saying, can be expounded as if it were written lav emor, meaning: Say a prohibition. In other words, the verse indicates that Moses was instructed to inform the Jewish people of a prohibition. This teaches that any mitzva introduced by the word leimor should be treated as a prohibition. Since the halakhot of the Paschal lamb are preceded by the phrase: ''And the Lord spoke to Moses and to Aaron in the Land of Egypt saying'' (Exodus 12:1), it can be inferred that the subsequent mitzvot are also prohibitions.

Rachi non traduit

לאו אמור. אמור להן שיש איסור לאו בדברים והכא גבי פסח נמי כתיב בתחלת הפרשה ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר:

מֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל נַחְתּוֹם וְכוּ'. תָּנֵי חֲדָא: שׁוֹפְכִין בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, וְאֵין שׁוֹפְכִין בִּמְקוֹם הָאֶישְׁבּוֹרֶן. וְתַנְיָא אִידַּךְ: שׁוֹפְכִין בִּמְקוֹם הָאֶישְׁבּוֹרֶן!

Traduction

We learned in the mishna: Water that has been used by a baker for cooling his hands or washing dishes must be poured out, as it contains a small, undefined quantity of leavened dough. It was taught in one baraita: One may pour out this water in a place with an incline, and he may not pour it out in a level place where the water collects. And it was taught in another baraita: One may even pour out this water in a level place where the water collects.

Rachi non traduit

האישבורן. לשון שבירה שמשתבר הקרקע ויש בקעים שהמים נאספים ושוהין בתוכן ואין נבלעין ומחמיצין:

לָא קַשְׁיָא: הָא — דִּנְפִישִׁי, דִּקְווּ. הָא — דְּלָא נְפִישִׁי, דְּלָא קְווּ.

Traduction

The Gemara resolves this contradiction: This is not difficult. This baraita, which states that it is prohibited to pour out this water in a level place, is referring to a large amount of water that will collect in one place. Since there is a large amount of water, the flour in the water will not be absorbed into the ground but will leaven. Conversely, that baraita, which states that it is permitted to pour out the water in a level place, is referring to a situation where there was not a large amount of water, so that it will not collect. Instead, this water will be absorbed into the ground before the dough leavens.

Rachi non traduit

הכי גרסינן הא דנפישי דקוו הא דלא נפישי דלא קוו. כשהן מרובות הן נקוות אל מקום אחד ואין נבלעות מהר ומחמיצות וכשהן מועטות לא קוו:

אָמַר רַב יְהוּדָה: אִשָּׁה לֹא תָּלוּשׁ אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ.

Traduction

Rav Yehuda said: A woman may knead matza dough only with water that rested, i.e., water that was left indoors overnight to cool. If water is added to dough immediately after it was drawn, when it is still lukewarm, the dough will leaven at a faster rate.

Rachi non traduit

שלנו. בלילה מפני שבימי ניסן המעיינות חמין שעדיין ימות הגשמים הן כדאמרינן במי שהיה (לקמן פסחים צד:) בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולו של רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות חמין הלכך מלינן בלילה ומצטננין:

דַּרְשַׁהּ רַב מַתְנָה בְּפַפּוֹנְיָא. לְמָחָר אַיְיתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא חַצְבַיְיהוּ וַאֲתוֹ לְגַבֵּיהּ, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: הַב לַן מַיָּא. אֲמַר לְהוּ: אֲנָא בְּמַיָּא דְּבִיתוּ אֲמַרִי.

Traduction

The Gemara relates: Rav Mattana taught this halakha in Paphunya. On the next day, the eve of Passover, everyone brought their jugs to him and said to him: Give us water. They misunderstood his expression mayim shelanu, water that rested, as the near homonym mayim shelanu, our water, i.e., water that belongs to the Sage, and they therefore came to take water from his house. He said to them: I say and meant: Water that rested [devitu] in the house overnight.

Rachi non traduit

דרשה רב מתנה. ובלשון הקודש היו דורשין וכסבורין השומעין שמים שלו הוא אומר:

דביתו. תרגום של לנו (דביתו):

דָּרֵשׁ רָבָא: אִשָּׁה לֹא תָּלוּשׁ בַּחַמָּה, וְלֹא בְּחַמֵּי חַמָּה, וְלֹא בַּמַּיִם הַגְּרוּפִין מִן הַמּוּלְיָיר, וְלֹא תַּגְבִּיהַּ יָדָהּ מִן הַתַּנּוּר עַד שֶׁתִּגְמוֹר אֶת כָּל הַפַּת. וְצָרִיךְ שְׁנֵי כֵלִים — אֶחָד שֶׁמְּקַטֶּפֶת בּוֹ, וְאֶחָד שֶׁמְּצַנֶּנֶת בּוֹ אֶת יָדֶיהָ.

Traduction

Rava taught: A woman may not knead dough for matza in the sun, nor with water that has been heated by the sun, nor with water collected [hagerufin] in an urn heated by coals [mulyar] And in addition, she may not remove her hand from the oven, i.e., interrupt her baking, until she finishes forming all the loaves from the dough, so that it should not become leavened in the interim. And she requires two vessels, one in which she mixes the water into the dough and one in which she cools her hands so that the heat from her hands does not cause the dough to leaven.

Rachi non traduit

לא בחמה. לפי שחום השמש מחממת:

ולא בחמי חמה. במים שהוחמו בחמה וכ''ש בחמי האור:

הגרופים מן המולייר. דוד גדול של נחושת ותלוי על האור כל שעה ונחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמים או פושרין:

גרופים. לשון שיריים שממצין מנחושתו של שוליו:

ואל תגביה ידה מן התנור. כלומר תהא עוסקת בבצק כל שעה:

שמקטפת בו. טחה פני החררה במים:

שמצננת בו ידיה. דאותן שמקטפת בהן מתחממות מחום ידיה והעיסה:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: עָבְרָה וְלָשָׁה, מַהוּ? מָר זוּטְרָא אָמַר: מוּתָּר, רַב אָשֵׁי אָמַר: אָסוּר.

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: If she transgressed and kneaded the dough with warm water, what is the halakha? Mar Zutra said: It is permitted after the fact. Rav Ashi said: It is forbidden.

Rachi non traduit

עברה ולשה. בחמין:

אָמַר מָר זוּטְרָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: אֵין לוֹתְתִין הַשְּׂעוֹרִין בַּפֶּסַח. וְאִם לָתַת, נִתְבַּקְּעוּ — אֲסוּרִים, לֹא נִתְבַּקְּעוּ — מוּתָּרִין.

Traduction

Mar Zutra said: From where do I say my opinion on this issue? As it was taught in a baraita: One may not soak barley on Passover, and if one soaked barley and it split, the barley is forbidden. If it did not split, the barley is permitted. This case indicates that even if one violates the principles established by the Sages with regard to adding water to flour on Passover, the product is forbidden only after the fact if it actually leavened.

Rachi non traduit

לא נתבקעו מותרות. ואע''ג דתנא אין לותתין הכא נמי ל''ש הואיל ואנו רואין שלא החמיץ שאין שם לא סימני שיאור ולא סימני סידוק:

וְרַב אָשֵׁי אָמַר: אַטּוּ כּוּלְּהוּ חֲדָא מְחִיתָא מְחִיתִינְהוּ?! הֵיכָא דְּאִיתְּמַר — אִיתְּמַר, וְהֵיכָא דְּלָא אִיתְּמַר — לָא אִיתְּמַר.

Traduction

And Rav Ashi said in response: Is that to say that all of them are woven in the same act of weaving? In other words, is the halakha identical in all cases? Where it was stated that the Sages did not punish the violator by rendering his food prohibited, it was stated; and where it was not stated that they refrained from punishing the violator, it was not stated. It is therefore possible that the Sages rendered dough kneaded with warm water forbidden, to punish the woman who prepared it in this manner.

Rachi non traduit

מחיתא מחיתינהו. כולם אריגה אחת אריגת' משום דבחדא איסורא דרבנן תנא אם עבר מותר באכילה בעית למימר נמי בכולהו:

היכא דאתמר. בהדיא דלא קנסינן ליה אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והלכך עברה ולשה בחמין קרובה למזיד היתה ואסור ולא דמי לבציקות של נכרים דאמרינן (לעיל דף מ.) ממלא אדם כריסו מהן דהכא בעינן למיקנסה דעברה אדרבנן. מעשה אורג מתרגמינן עובד מחי (שמות כ''ח:ל''ב):

הָדְרָן עֲלָךְ כָּל שָׁעָה

Traduction

MISHNA: And for possessing these one transgresses [overin] the prohibitions of: It shall not be seen, and: It shall not be found, on Passover, although not all of them are considered food: Babylonian kutaḥ, a dip with a sharp flavor that contains flour; Median beer; Edomite vinegar; Egyptian zitom, a type of beer; dyers’ broth [zoman]; bakers’ well-worked dough; and kolan of soferim.

מַתְנִי' וְאֵלּוּ עוֹבְרִין בַּפֶּסַח: כּוּתָּח הַבַּבְלִי, וְשֵׁכָר הַמָּדִי, וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי, וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי, וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים, וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים, וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים.

Traduction

Rabbi Eliezer says: The same prohibition also applies to women’s adornments, i.e., cosmetics, that contain leaven.

Rachi non traduit

מתני' ואלו עוברין. עליהן בבל יראה ובבל ימצא וכולהו מפרש להו בגמרא זיתום וזומן וקולן ועמילן:

Tossefoth non traduit

מתני' ואלו עוברין בפסח. פ''ה לעבור עליהן בבל יראה ובבל ימצא וגם ריב''א מדקדק מלשון עוברים דמשמע עוברין מן העולם ואין נראה לר''ת דמשמע דכל הנך מרבינן מכל מחמצת לא תאכלו ואפילו באכילה לא הוה מיחייב אי לאו דרבייא קרא ומהיכי תיתי בל יראה ובל ימצא ונראה לר''ת דאלו עוברין פי' האוכלין ועוברין היינו מעל השולחן דלאו בני מיכל נינהו אבל בל יראה ליכא:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים.

Traduction

This is the principle: If one possesses any substance that is derived from a type of grain that became leavened, although it is not actually bread, one transgresses the prohibitions of: It shall not be seen, and: It shall not be found, on Passover. These substances are included in the warning, i.e., the biblical prohibition of possessing leaven, but there is no element of karet if one eats them.

Rachi non traduit

תכשיטי נשים. בגמרא מפרש:

Tossefoth non traduit

רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים. היינו חמץ נוקשה ואפילו הוי חמץ דגן גמור על ידי תערובות מ''מ מדקאמר אף משמע דמודה לת''ק ובגמרא אמרי' דרבי אליעזר סבר נוקשה בעיניה בלא כלום לכך נראה דגרס רבי אלעזר בחד מינייהו או במתני' או בגמרא:

זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא מִמִּין דָּגָן — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח. הֲרֵי אֵלּוּ בָּאַזְהָרָה, וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כָּרֵת.

Traduction

GEMARA: Since the mishna mentions kutaḥ, the Gemara cites a baraita where kutaḥ is discussed. The Sages taught that three things were said with regard to kutaḥ: It blocks the heart, it blinds the eyes, and it weakens the body.

Rachi non traduit

מין דגן. חמשה מינין חיטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון:

ואין בהן כרת. אם אכלן אבל לאו יש באכילתן ובגמרא יליף לה כולה:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֱמָרִים בְּכוּתָּח הַבַּבְלִי: מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב, וּמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם, וּמַכְחִישׁ אֶת הַגּוּף.

Traduction

The Gemara explains each statement: It blocks the heart due to the whey. Whey was added to kutaḥ and was considered to be an inferior type of food. It blinds the eyes due to the salt in it, which can be dangerous if it enters the eyes. And it weakens the body due to the mold in the bread, as one of the ingredients of kutaḥ was crumbs from dough that had become leavened to the point that they were nearly spoiled.

Rachi non traduit

גמ' מטמטם. לשון סתימה:

מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב — מִשּׁוּם נַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא. וּמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם — מִשּׁוּם מִילְחָא. וּמַכְחִישׁ אֶת הַגּוּף — מִשּׁוּם קוֹמָנִיתָא דְאוּמָא.

Traduction

After mentioning this baraita, the Gemara continues to discuss the nutritional effects of other foods. The Sages taught: Three things increase one’s waste, lower one’s stature, and take one five-hundredth of a person’s vision if he eats them regularly. And they are: Bread from coarse flour, new beer, and raw vegetables.

Rachi non traduit

מסמא את העינים משום מילחא. מלח סדומית יש שמסמא את העינים כשנוגע במלח וחוזר ונוגע בעין:

נסיובי דחלבא. מישג''א:

קומניתא דאומא. עיפושא פת שמתעפש לאחר זמן בתוך הכותח:

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַרְבִּין הַזֶּבֶל, וְכוֹפְפִין אֶת הַקּוֹמָה, וְנוֹטְלִין אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: פַּת קִיבָּר, וְשֵׁכָר חָדָשׁ, וְיָרָק חַי.

Traduction

Similarly, the Sages taught in another baraita: Three things decrease one’s waste, straighten one’s stature, and improve one’s vision, and they are: Bread from fine flour, fatty meat, and aged wine. The Gemara explains: Fine bread

Rachi non traduit

וכופפין את הקומה. כלומר מתישין כוחו:

ירק חי. כגון כרישין ובצלים וחזרין כשאוכל מהן הרבה תמיד:

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְמַעֲטִין אֶת הַזֶּבֶל, וְזוֹקְפִין אֶת הַקּוֹמָה, וּמְאִירִין אֶת הָעֵינַיִם, אֵלּוּ הֵן: פַּת נְקִיָּיה, בָּשָׂר שָׁמֵן, וְיַיִן יָשָׁן. פַּת נְקִיָּיה —

Traduction