Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 33a

הֵזִיד בִּמְעִילָה בְּמִיתָה — רַבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: הֵזִיד בִּמְעִילָה, רַבִּי אוֹמֵר: בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בָּאַזְהָרָה.

Traduction

that one who intentionally misuses consecrated items is liable to receive death at the hand of Heaven? It is Rabbi Yehuda HaNasi. As it was taught in a baraita: With regard to one who intentionally misuses consecrated items, Rabbi Yehuda HaNasi says that he is liable to receive death at the hand of Heaven. The Rabbis say: he violates a warning, a standard prohibition, and is flogged.

Rachi non traduit

הזיד. בהנאת קדש ששגגתה מעילה:

ר' אומר במיתה. כדמפרש גמר חטא חטא הנאת קדש מאכילת תרומה כתיב הכא וחטאה בשגגה וכתיב בתרומה לא ישאו עליו חטא ומתו בו וגו' (ויקרא כ''ב:ט'):

וחכ''א באזהרה. רבנן נמי אית להו גזירה שוה דרבי דהא עיקר מילתא דמעילה בהא גזירה שוה גמרי בפרק חמישי דמעילה (דף יח:) בברייתא גבי פגם ונהנה ובדבר שפגם נהנה ובתלוש מן הקרקע ובשליח שעשה שליחותו כל הני מתרומה גמרי בה ואזהרה נמי מתרומה גמרי מה אכילת תרומה הזהיר דכתיב לא יאכל קודש אף הנאת הקדש דמעילה הזהיר ומיהו מיתה לא גמרינן מינה כדמפרשי רבנן טעמייהו בסנהדרין דמיעט רחמנא בתרומה ומתו בו והאי בו מיעוטא בו ולא במעילה וכן עיקר:

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: גָּמַר ''חֵטְא'' ''חֵטְא'' מִתְּרוּמָה. מָה תְּרוּמָה בְּמִיתָה — אַף מְעִילָה בְּמִיתָה.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? From where does he derive his opinion? Rabbi Abbahu said: He derives it by means of a verbal analogy between the word sin stated with regard to misuse of consecrated items and the word sin stated with regard to teruma. With regard to misuse of consecrated items, the verse states: ''If any one commits a trespass, and sins through error, in the sacred items of the Lord'' (Leviticus 5:15); with regard to teruma, the verse states: ''Lest they bear sin for it, and die due to it, if they profane it'' (Leviticus 22:9). Rabbi Yehuda HaNasi makes the following comparison: Just as eating teruma is punishable by the death penalty, so too, misusing consecrated items is punishable by the death penalty.

Rachi non traduit

מאי טעמא דרבי. גרסינן:

וּמִינַּהּ: מָה תְּרוּמָה בִּכְזַיִת אַף מְעִילָה בִּכְזַיִת!

Traduction

From this verbal analogy, the comparison between teruma and misuse of consecrated property can be extended to other issues as well: Just as one is punished only for eating at least an olive-bulk of teruma, so too, one is punished for misusing consecrated items only if there is at least an olive-bulk of consecrated items. This indicates that the baraita cannot be explained in accordance with the opinion of Abba Shaul, who requires that the item be worth at least a peruta.

Rachi non traduit

ומינה. היינו נרגא כלומר וכיון דמיתה מהכא נפקא לן על כרחיך הכי תילף ומינה מה תרומה מיתה הכתובה בה אאכילה כתובה דהוא כזית אף מעילה אין מיתה עד דאיכא כזית וליכא למימר דתנא הכי תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית:

Tossefoth non traduit

ומינה מה תרומה בכזית. אע''ג דבסוף כל התדיר (זבחים צא:) ובפרק בתרא דמנחות (דף קז.) איכא למ''ד דרבי סבר דון מינה ואוקי באתרה הכא אין לומר אוקי באתרה מה מעילה דממון שוה פרוטה אף מעילה דאכילה כן דהא אכילה דהקדש מאכילה דתרומה יליף והיאך יהיה בו מיתה אם לא כשיעור אכילת תרומה דבשאר נהנה ליכא מיתה אלא אאכילה אפילו לרבי דומיא דתרומה ואם תאמר אמאי אין מפרש לא אם אמרת בשאר מצות שלא חייב מיתה עד דהוי כזית בכדי אכילת פרס תאמר במעילה דאפי' בעינן כזית הא תנן בפרק הנהנה (מעילה יח:) צירף את המעילה אפי' לזמן מרובה וי''ל דאיכא נמי למיפרך דנילף מתרומה שלא יצטרף:

אף מעילה בכזית. תימה לר''י דהכא משמע דמאן דיליף חטא חטא סבירא ליה דמעילה בכזית כמו תרומה וכולהו אית להו גזירה שוה דפרק הנהנה (גם זה שם) יליף מעילה מתרומה למילי טובא ורבנן לא פליגי ארבי אלא לענין מיתה משום דכתיב בו ולא במעילה ואם כן מ''ט דרבנן דלעיל דאמרי לא אמר שוה פרוטה אלא לענין מעילה אבל בתרומה עד שיהא בו כזית:

וּמַתְקִיף לַהּ רַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּרַבִּי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ? דִּילְמָא כְּאַבָּא שָׁאוּל סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: יֵשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה — אַף עַל גַּב דְּלֵית בַּהּ כְּזַיִת.

Traduction

Rav Pappa strongly objects to Rav Sheshet and Rabba’s rejection of the explanation of the baraita: From where do you know that Rabbi Yehuda HaNasi holds in accordance with the opinion of the Rabbis that one is only punished after eating an olive-bulk of teruma? Perhaps he holds in accordance with the opinion of Abba Shaul, who said one is liable for eating teruma provided the food contains the value of a peruta of teruma, even if it is less than an olive-bulk. As the halakhot of misuse of consecrated items are derived from teruma, one is liable for eating both teruma and consecrated items only if the object is worth at least a peruta. As such, Rav Ḥiyya bar Avin’s explanation of the baraita should not be rejected.

Rachi non traduit

ומתקיף לה. גרסינן:

ומתקיף לה רב פפא. להני דשדו ביה נרגא:

ממאי דרבי. בתרומה כרבנן דפליגי אדאבא שאול סבירא ליה דבעו כזית בתרומה דילמא כאבא שאול סבירא ליה ושפיר מצי למילף מינה מיתה במעילה דהיא בשוה פרוטה מתרומה אפילו לפחות מכזית:

וְהָא רַב פָּפָּא הוּא דְּאָמַר דְּאַבָּא שָׁאוּל תַּרְתֵּי בָּעֵי, אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: הֲדַר בֵּיהּ.

Traduction

With regard to the issue mentioned previously, the Gemara asks: But isn’t Rav Pappa the one who said that Abba Shaul said that it requires two conditions, that the object be worth a peruta and that it be an olive-bulk in volume? Rather, learn from this that Rav Pappa retracted his statement with regard to Abba Shaul’s opinion.

מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא אָמַר, הָכִי קָאָמַר: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁאָר מִצְוֹת — שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהֶן שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין כְּמִתְכַּוֵּין, שֶׁאִם נִתְכַּוֵּין לַחְתּוֹךְ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר — שֶׁפָּטוּר, תֹּאמַר בִּמְעִילָה, שֶׁאִם נִתְכַּוֵּין לְהִתְחַמֵּם בְּגִיזֵּי חוּלִּין וְנִתְחַמֵּם בְּגִיזֵּי עוֹלָה — שֶׁמָּעַל.

Traduction

Mar, son of Rabbana, said the following to resolve the difficulty in the baraita: This is what it is saying: No, if you say that one is exempt from an offering with regard to the rest of the mitzvot, where acting without intent is not treated as though one acted with intent, i.e., if one intended to cut something that is detached from the ground on Shabbat, which is not prohibited by Torah law, and mistakenly cut something that is attached to the ground, then he is exempt because he acted without intent; shall you also say the same with regard to misuse of consecrated items, about which the halakha is stringent, such that if one intended to warm himself with non-sacred wool shearings, and owing to an error or lack of information he warmed himself with shearings from a burnt-offering, then he has misused consecrated property? Thus, misuse of consecrated property is more stringent than other commandments, in that one violates it even when acting without intent, and one cannot deduce the halakha in the case of misuse of consecrated property from the halakha in the case of the rest of the mitzvot.

Rachi non traduit

מר בריה דרבנא אמר. הא מתניתא דלעיל בשיבושא איתני בבי מדרשא והכי קאמר סיפא לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן קרבן בשוגג שאין מתכוין לאותה מלאכה כשוגג שמתכוין לאותה מלאכה:

שאם נתכוון לחתוך את התלוש. שהוא מתכוין לדבר המותר וחתך את המחובר שאפילו בשבת פטור דמלאכת מחשבת בעינן שיתכוין לחתיכת מחובר ומיהו שגג בשבת שאינו יודע שהוא שבת או אינו יודע שהמלאכה זו אסורה:

תאמר במעילה שאם נתכוון כו' שמעל. כגון היו כאן גיזי חולין וגיזי עולה ונתכוין ליטול של חולין והלכה ידו על של עולה ומכיר הוא מי עולה ומי חולין אלא שנסתכל במקום אחר דהיינו שאין מתכוין למעשה זה וחייב מעילה דוחטאה בשגגה כל דהו כתיב ולא כתב בה מיעוטא כדכתיב בשבת מלאכת מחשבת וכתיב בשאר מצות אשר חטא בה פרט למתעסק והיינו מתעסק שמתעסק בדבר אחר ובא זה לידו:

Tossefoth non traduit

נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר. ר''ת מפרש נמצא שהוא מחובר דאי נתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר מאי איריא נתכוון לתלוש אפילו נתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור הואיל ולא איתעבידא מחשבתו דתניא בהדיא בפרק ספק אכל (כריתות כ.) היו לפניו שתי נרות ונתכוון לכבות את זה וכבה את זה פטור:

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, הָכִי קָאָמַר: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁאָר מִצְוֹת, שֶׁכֵּן לֹא מִתְחַיֵּיב בָּהֶן שֶׁאֵין מִתְעַסֵּק כְּמִתְעַסֵּק, שֶׁאִם נִתְכַּוֵּין לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ, וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר — שֶׁפָּטוּר. תֹּאמַר בִּמְעִילָה, שֶׁאִם הוֹשִׁיט יָדוֹ לִכְלִי לִיטּוֹל חֵפֶץ וְסָךְ יָדוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל קוֹדֶשׁ — שֶׁמָּעַל.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said that the baraita should be understood differently, and this is what it is saying: No, if you say this leniency with regard to rest of the mitzvot, where one who is acting unawares is not liable in the same way as one who is acting aware of his actions, such as in a case where one intended to perform a permitted act and mistakenly performed a prohibited one, i.e., if one intended to lift something that is detached from the ground, but his knife happened to cut something that is attached to the ground, in violation of the act of harvesting on Shabbat, then he is exempt; shall you also say the same with regard to misuse of consecrated items, where if one places his hand in a vessel to take an object and unknowingly places his hand in consecrated oil then he has misused consecrated items? Therefore, misuse of consecrated items is more stringent than other commandments, as one commits the sin of misusing consecrated property even if he uses the consecrated object while attempting to perform a different action and is unaware that he is performing a prohibited act.

Rachi non traduit

ר''נ בר יצחק אמר. הא לא הוה ליה למיתני דהא בשאר מצות נמי אם היה מתעסק בחתיכה ואפי' בשל היתר ועלתה בידו חתיכת איסור ואע''ג דאין מתכוין לזו מלאכת מחשבת היא וחייב אלא הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן שאין מתעסק בדבר היתר ושגג באיסור כיוצא בו כמתעסק בדבר היתר ועלה בידו איסור:

שאם נתכוון להגביה את התלוש. דהיינו אין מתעסק בחתיכה לגמרי ואפי' בשל היתר וחתך מחובר שפטור ולא עשאו כמתעסק לחתוך תלוש וחתך מחובר:

תאמר במעילה שאם הושיט ידו כו'. ולא היה מתעסק בשום סיכה ואפילו בשל היתר וסך ידו בשמן של קודש שמעל:

אָמַר מָר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהֶחְמִיצָה, אֲבָל הִפְרִישׁ חָמֵץ תְּרוּמָה — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ קְדוֹשָׁה.

Traduction

The Master said above in the baraita: In what case is this statement said that the tanna’im disagree with regard to the obligation to pay for teruma of leavened bread? It is said with regard to a case where one separated teruma in a permitted manner and it became leavened during Passover. However, if he separated teruma from leavened bread during Passover, everyone agrees that it is not consecrated since it is worthless.

Rachi non traduit

אמר מר במה דברים אמורים כו' דברי הכל. קאמר ואפי' למאן דשרי הנאת חמץ בפסח קאמר:

מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמַר קְרָא: ''תִּתֵּן לוֹ'' — וְלֹא לְאוּרוֹ.

Traduction

The Gemara asks: From where are these matters derived, that a worthless item cannot be designated as teruma? Rav Naḥman bar Yitzḥak said that the verse states: ''The first fruits of your grain, your wine, your oil, and the first of the fleece of your sheep, shall you give to him'' (Deuteronomy 18:4), and not to his fire. One must give the priest something that he can use for any purpose, and not something that the priest will be forced to burn as fuel. Even those who permit one to derive benefit from leavened bread during Passover agree that it may not be eaten, and therefore leavened bread cannot be consecrated as teruma in this case.

Rachi non traduit

תתן לו. בתרומה כתיב ראשית דגנך וגו':

ולא לאורו. אפי' היא ראויה להסיק הואיל ואינה ראויה לאכילה:

Tossefoth non traduit

תתן לו ולא לאורו. אור''י דלא איצטריך למידרש מלו אלא לר' יוסי הגלילי דאית ליה חמץ מותר בהנאה דלהנך תנאי דאסרי חמץ בהנאה נפקא לן מונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש או מתתן לחודיה שאין ליתן אלא מידי דשרי בהנאה לכל הפחות דשייכא ביה נתינה ולכך משמע ליה למידרש מתתן לו דבר הראוי לאכילה ולא דבר שאין ראוי אלא לאורו והיינו תרומה טמאה דלא חזיא אלא לאורו דאיסור הנאה מתתן נפקא ואם תאמר ובעל הגמרא דבעי מנהני מילי והא הנך תנאי דהך ברייתא דהפריש חמץ תרומה ד''ה אינה קדושה כיון דסבירא להו דאסור בהנאה דבר פשוט הוא דאינו קדוש ומאי קבעי ליה יש לומר דפשיטא ליה לגמרא דלא איצטריך למיתני בברייתא ד''ה אלא לרבי יוסי הגלילי דמשום דהנך דאסירי בהנאה לא איצטריך למיתני ולהכי בעי מנהני מילי לרבי יוסי הגלילי אי נמי רב נחמן גופיה דמפרש לו ולא לאורו קאמר מה''מ לפי שהיה פשוט לו דאליבא דכ''ע קתני הכי וכה''ג איכא בכמה דוכתי:

מֵתִיב רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטְּמֵאָה לַטְּהוֹרָה, וְאִם תָּרַם בְּשׁוֹגֵג — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְאַמַּאי? לֵימָא: ''לוֹ'' וְלֹא לְאוּרוֹ! לָא קַשְׁיָא: הָתָם הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, הָכָא לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר.

Traduction

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, raised an objection based on that which was taught in a mishna: One may not separate teruma from ritually impure produce for ritually pure produce, but if one unwittingly separated it in this manner then his teruma is valid teruma. And why should this be valid teruma? Let the priest say: The verse requires that the teruma be given ''to him'' and not to his fire, and this ritually impure teruma must be burned. In that case, why should this produce actually become teruma? The Gemara answers: This is not difficult. There, in the case of impure teruma, it had a period of fitness, and it could have been given as teruma before it became impure. Here, in the case of leavened bread, it did not ever have a period of fitness, and therefore it cannot be consecrated as teruma.

Rachi non traduit

אין תורמין מן הטמא על הטהור. לכתחלה שמפסיד את הכהן:

בשוגג. שלא ידע שטבל זה טמא:

שהיתה לו שעת הכושר. שנראית כבר לתרומה קודם שנטמא והא דלעיל בחמץ שלא היתה לו שעת הכושר לתרום ממנו דקודם שחל הפסח היה מחובר והחמיץ במחובר וכל זמן חיבורו לא היה ראוי לחול שם תרומה עליו דראשית דגנך כתיב משנדגן ודיגון לשון אסיפה והעמדת כרי הוא:

וּדְלֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּאַחְמֵיץ בִּמְחוּבָּר. אֲבָל אַחְמֵיץ בְּתָלוּשׁ — הָכִי נָמֵי דְּקָדְשָׁה? אֲמַר לֵיהּ: אִין, ''בִּגְזֵירַת עִירִין פִּתְגָמָא וּבְמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵילְתָא'', וְכֵן מוֹרִין בְּבֵי מִדְרְשָׁא כְּווֹתִי.

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances in which this leavened bread did not have a period of fitness even on Passover? This could have happened only in a case where it became leavened while it was still attached to the ground and could not yet become teruma. However, if it became leavened after being detached from the ground, then can this leavened bread indeed become consecrated as teruma, even though the baraita indicates that no leavened bread can be designated as teruma during Passover? Rav Naḥman bar Yitzhak said to Rav Huna, son of Rav Yehoshua: Yes, this is indeed the case despite this puzzling limitation, and the biblical expression can be applied homiletically: ''The matter is by the decree of the watchers, and the sentence by the word of the sacred ones'' (Daniel 4:14). The Sages, who are compared to celestial beings, agree with my statement. And so too, in the study hall, they teach in accordance with my opinion, despite the puzzling nature of this ruling.

Rachi non traduit

עירין. מלאכים כלומר תלמידי חכמים שהם כמלאכי השרת אמרי בבית המדרש כמותי דהא דקתני לעיל אינה קדושה בשהחמיץ במחובר קאמר:

ובמאמר קדישין שאילתא. מקרא הוא בדניאל:

מורין. מורין הוראה:

כוותי. כמותי:

כִּי אֲתָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ,

Traduction

When Rav Huna, son of Rav Yehoshua, came,

Rachi non traduit

רב הונא בריה דרב יהושע אמר. אפילו בשהחמיץ בתלוש נמי קאמר דאינה קדושה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source