Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 2a

מַתְנִי' אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ, אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה. וּבַמָּה אָמְרוּ ''שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף'' — מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָּל הַמַּרְתֵּף, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁהֵן הָעֶלְיוֹנוֹת.

Traduction

MISHNA: On the evening [or] of the fourteenth of the month of Nisan, one searches for leavened bread in his home by candlelight. Any place into which one does not typically take leavened bread does not require a search, as it is unlikely that there is any leavened bread there. And with regard to what the Sages of previous generations meant when they said that one must search two rows of wine barrels in a cellar, i.e., a place into which one typically takes some leavened bread, the early tanna’im are in dispute. Beit Shammai say that this is referring to searching the first two rows across the entire cellar, and Beit Hillel say: There is no need to search that extensively, as it is sufficient to search the two external rows, which are the upper ones. This dispute will be explained and illustrated in the Gemara.

Rachi non traduit

מתני' אור לארבעה עשר גרסי':

לאור הנר. בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

בודקין. שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

ובמה אמרו. לקמן במתניתין:

שתי שורות. של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

שתי שורות על פני כל המרתף. בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

שתי שורות החיצונות כו'. מפרש בגמ' (שם):

Tossefoth non traduit

מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ''ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר''י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר''י דאע''ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (פסחים דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (פסחים דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב''א דאפילו לפי טעם האחרון צ''ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר''ת בריש אלו עוברין (פסחים דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ''ד נמי התם דכ''ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן פסחים דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:

גְּמָ' מַאי ''אוֹר''? רַב הוּנָא אָמַר: נַגְהֵי, וְרַב יְהוּדָה אָמַר: לֵילֵי. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּמַאן דְּאָמַר נַגְהֵי — נַגְהֵי מַמָּשׁ, וּמַאן דְּאָמַר לֵילֵי — לֵילֵי מַמָּשׁ.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is the meaning of the term or, translated as: The evening of? The Gemara provides two answers. Rav Huna said: It means light, and Rav Yehuda said: In this context, it means evening. At first glance, it could enter your mind to suggest that the one who said light means that one searches for leaven by the actual light of day, on the morning of the fourteenth of Nisan, and the one who said evening is referring to the actual evening of the fourteenth.

Rachi non traduit

גמ' ה''ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש. כשיאיר השחר שחרית של י''ד:

מאן דאמר לילי לילי ממש. לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש:

Tossefoth non traduit

קא סלקא דעתך מ''ד נגהי וכו'. לא נקט קס''ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש''ה אין לשבש הספרים:

מֵיתִיבִי: ''הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ'' — אַלְמָא ''אוֹר'' יְמָמָא הוּא! מִי כְּתִיב ''הָאוֹר בֹּקֶר''? ''הַבֹּקֶר אוֹר'' כְּתִיב, כְּמַאן דְּאָמַר: צַפְרָא נְהַר, וְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב, וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב.

Traduction

To clarify the meaning of the word or, the Gemara analyzes biblical verses and rabbinic statements. The Gemara raises an objection from a verse: ''As soon as the morning was or, the men were sent away, they and their donkeys'' (Genesis 44:3). Apparently, or is day. The Gemara rejects this contention. Is it written: The light was morning? ''The morning was light'' is written. In this context, or is a verb not a noun, as the one who said: The morning lightened. And this is in accordance with that which Rav Yehuda said that Rav said, as Rav Yehuda said that Rav said: A person should always enter an unfamiliar city with ''it is good'' (Genesis 1:4), i.e., before sunset, while it is light, as the Torah uses the expression ''it is good'' with regard to light upon its creation. This goodness is manifest in the sense of security one feels when it is light. And likewise, when one leaves a city he should leave with ''it is good,'' meaning after sunrise the next morning.

Rachi non traduit

הבקר אור. קס''ד דה''ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

מי כתיב האור בקר. דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

הבקר אור כתיב. האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

בכי טוב. היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

Tossefoth non traduit

וכדרב יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ''ע:

יכנס בכי טוב. אור''י דבפרק הכונס (בבא קמא דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (עירובין דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (שבת דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (בבא קמא דף ס. ושם:) ואומר רשב''א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י''א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:

מֵיתִיבִי: ''וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ'' — אַלְמָא ''אוֹר'' יְמָמָא הוּא! מִי כְּתִיב ''אוֹר בֹּקֶר''? ''וּכְאוֹר בֹּקֶר'' כְּתִיב, וְהָכִי קָאָמַר: וּכְאוֹר בֹּקֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּעֵין זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא.

Traduction

The Gemara raises an objection from another verse: ''And as the light [or] of the morning, when the sun rises, a morning without clouds; when through clear shining after rain the tender grass springs out of the earth'' (II Samuel 23:4). Apparently, or is day. The Gemara rejects this proof as well: Is it written that the light was morning? ''As the light of the morning'' is written, and this is what the verse is saying: And as brightly as the morning light of this world shines at its peak, so will be the rising of the sun for the righteous in the World-to-Come, as in those days the light of the sun will be seven times stronger than at present (see Isaiah 30:26).

Rachi non traduit

וכאור בקר. השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

מי כתיב אור בקר. דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

וכאור בקר כתיב. ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

Tossefoth non traduit

וכאור בקר בעולם הזה. פי' ר''ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (פסחים דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:

מֵיתִיבִי: ''וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם'' — אַלְמָא ''אוֹר'' יְמָמָא הוּא! הָכִי קָאָמַר: לַמֵּאִיר וּבָא קְרָאוֹ יוֹם. אֶלָּא מֵעַתָּה, ''וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה'' — לַמַּחְשִׁיךְ וּבָא קָרָא לַיְלָה?! וְהָא קַיְימָא לַן דְּעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים יְמָמָא הוּא!

Traduction

The Gemara raises an objection: ''And God called the or Day, and the darkness He called Night'' (Genesis 1:5). Apparently, or is day. The Gemara rejects this proof as well. This is what the verse is saying: God called the advancing light Day. As stated previously, the word or can also be a verb; in this context, God called the beginning of that which eventually brightens, Day. The Gemara challenges this explanation: However, if that is so, the continuation of the verse, ''and the darkness He called Night,'' should be understood to mean: He called the advancing darkness Night, even before it is actually dark. However, this cannot be the correct interpretation of the verse, as we maintain it is day until the emergence of the stars. Since the stars emerge only after the sky begins to darken, the advancing evening cannot be defined as part of the night.

Rachi non traduit

למאיר ובא קראו יום. משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

והא קיימא לן. בשמעתא קמייתא דברכות:

עד צאת הכוכבים יממא. כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא (נחמיה ד':ט''ו):

Tossefoth non traduit

והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר''י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ''ב דמגילה (דף כ:) דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (שבת דף לד:
ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

אֶלָּא, הָכִי קָאָמַר: קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא לִנְהוֹרָא וּפַקְּדֵיהּ אַמִּצְוְתָא דִימָמָא, וְקַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא לַחֲשׁוֹכָא וּפַקְּדֵיהּ אַמִּצְוְתָא דְלֵילָה.

Traduction

The Gemara rejects the previous explanation. Rather, this is what the verse is saying: God called the light to come and commanded it to perform the mitzva of the day, and God called the darkness and commanded it to perform the mitzva of the night. Called, in this context, does not connote the giving of a name. It means that He instructed the day and night to carry out their characteristic functions.

Rachi non traduit

אלא. תריץ הכי:

קריה רחמנא לנהורא כו'. האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

ופקדיה אמצותא דיממא. צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

מֵיתִיבִי: ''הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר'' — אַלְמָא ''אוֹר'' אוּרְתָּא הוּא. הָכִי קָאָמַר: הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכָבִים הַמְּאִירִים. אֶלָּא מֵעַתָּה, כּוֹכָבִים הַמְּאִירִים הוּא דְּבָעוּ שַׁבּוֹחֵי, שֶׁאֵינָן מְאִירִין לָא בָּעוּ שַׁבּוֹחֵי?! וְהָא כְּתִיב: ''הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו''!

Traduction

The Gemara raises an objection: ''Praise Him, sun and moon; praise Him, all the stars of or'' (Psalms 148:3). Apparently, or is the evening, as the stars of light appear at night. The Gemara rejects this contention. This is what the verse is saying: Praise Him, all the stars that radiate, as in this context or is not a noun but rather a verb that describes the activity of the stars. The Gemara challenges this explanation: However, if that is so, does the verse mean that it is the stars that radiate that are required to praise God, whereas those that do not radiate light are not required to praise Him? But isn’t it written in the previous verse: ''Praise Him, all His legions,'' indicating that all stars should praise God?

אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן — דְּאוֹר דְּכוֹכָבִים נָמֵי אוֹר הוּא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְנוֹדֵר מִן הָאוֹר. (דִּתְנַן:) הַנּוֹדֵר מִן הָאוֹר — אָסוּר בְּאוֹרָן שֶׁל כּוֹכָבִים.

Traduction

Rather, this phrase, the stars of light, comes to teach us that the light of stars is also considered light. The Gemara asks: What is the practical difference that emerges from the fact that the light of the stars is classified as light? The Gemara answers: It is significant with regard to one who vows that he will derive no benefit from light. It is necessary to define precisely what is included in the term light. As we learned in a mishna: For one who vows that he will derive no benefit from light, it is prohibited to benefit even from the light of the stars.

Rachi non traduit

הא קמ''ל דאור כוכבים נמי אור הוא. לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:

Tossefoth non traduit

(כדתנן) הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:

מֵיתִיבִי: ''לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב'',

Traduction

The Gemara raises an objection: ''A murderer rises with the or to kill the poor and needy; and in the night he is as a thief'' (Job 24:14).

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source