Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 28a

חָזַר רַבִּי יְהוּדָה וְדָנוֹ דִּין אַחֵר: נוֹתָר יֶשְׁנוֹ בְּ''בַל תּוֹתִירוּ'', וְחָמֵץ בְּ''בַל תּוֹתִירוּ''. מָה נוֹתָר בִּשְׂרֵיפָה — אַף חָמֵץ בִּשְׂרֵיפָה.

Traduction

Then Rabbi Yehuda presented a different logical derivation: The prohibition against eating and deriving benefit from leftover sacrificial meat is clearly included in the prohibition of: And you shall not leave over. And leavened bread is also included, in a sense, in the prohibition of: And you shall not leave over, as once the time it may be eaten expires, one violates the prohibitions of: It shall not be seen, and: It shall not be found, by owning it. Just as leftover sacrificial meat is subject to burning, so too, leavened bread is subject to burning.

Rachi non traduit

חמץ ישנו בבל תותירו. לא יראה ולא ימצא:

Tossefoth non traduit

חזר ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב''א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו:

וחמץ הרי הוא בבל תותירו. תימה לר''י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר''י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה:

אָמְרוּ לוֹ: אָשָׁם תָּלוּי וְחַטַּאת הָעוֹף הַבָּא עַל הַסָּפֵק לִדְבָרֶיךָ יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן בְּ''בַל תּוֹתִירוּ''. שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּשְׂרֵיפָה, וְאַתָּה אוֹמֵר בִּקְבוּרָה! שָׁתַק רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

They said to him: According to your opinion, an uncertain guilt-offering and a bird sacrificed as a sin-offering in a case of doubt will prove that this comparison is not valid, as they are also included in the prohibition of: And you shall not leave over, since these offerings are prohibited after the time in which they may be eaten has expired. As we say that they are subject to burning, but you say that an uncertain guilt-offering is subject to burial. Rabbi Yehuda was silent, as he had no response.

Rachi non traduit

אשם תלוי. בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה:

חטאת העוף הבא על הספק. כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (נזיר דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה:

ואתה אומר בקבורה. אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע''ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו:

Tossefoth non traduit

אמרו לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב''א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר''י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ:

ואתה אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת''כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה:

אָמַר רַב יוֹסֵף, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּפָּא דַּחֲטָא נַגָּרָא — בְּגַוַּוהּ נִשְׂרוֹף חַרְדְּלָא.

Traduction

Rav Yosef said: This is as people say: In the spoon that the carpenter made, the mustard will burn his palate. In other words, one can be harmed by his own actions. Similarly, in this case the strongest proof against Rabbi Yehuda’s opinion is the one based on Rabbi Yehuda’s own statement.

Rachi non traduit

כפא דחטא נגרא. כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי''ר בלע''ז כמו שורפה חיה בע''ז (דף כט:):

(אָמַר אַבָּיֵי:) סַדָּנָא בְּסַדָּנֵי יְתֵיב — מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּים.

Traduction

Abaye said another folk expression: He who made the stocks [saddana] shall sit in the stocks; he is repaid through his own handiwork.

Rachi non traduit

סדנא. נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי (איוב י''ג:כ''ז):

מדויל ידיה משתלים. מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב:

רָבָא אָמַר: גִּירָאָה בְּגִירֵיהּ מִקְּטִיל — מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּים.

Traduction

Rava said another similar saying: He who made the arrows shall be killed with his own arrows; he is repaid through his own handiwork.

Rachi non traduit

גיראה. עושה חצים:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְפָרֵר וְזוֹרֶה וְכוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ, הֵיכִי קָאָמַר: מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ, וּמְפָרֵר וּמֵטִיל לַיָּם. אוֹ דִילְמָא: מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אֲבָל מֵטִיל לַיָּם בְּעֵינֵיהּ. תְּנַן נָמֵי גַּבֵּי עֲבוֹדָה זָרָה כִּי הַאי גַוְונָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אוֹ מֵטִיל לַיָּם. וְאִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר? שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, וְשׁוֹחֵק וּמֵטִיל לַיָּם. אוֹ דִילְמָא שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אֲבָל מֵטִיל לַיָּם בְּעֵינֵיהּ.

Traduction

It was taught in the mishna: And the Rabbis say that leavened bread need not be burned; rather, one may even crumble it and throw it into the wind or the sea. A dilemma was raised before the Sages: With regard to what case are they speaking? Do they mean that he must specifically crumble it and throw it into the wind or crumble it and throw it into the sea? Or perhaps one may crumble it and throw it into the wind, but he may cast it into the sea in its pure, unadulterated form, without crumbling it first. We also learned in a mishna with regard to idolatry in a case like this that Rabbi Yosei says: He may grind the idol and throw the dust into the wind or cast it into the sea. And a dilemma was raised before the Sages: With regard to what case are they speaking? Must one specifically grind it and throw it into the wind or grind it and throw it into the sea? Or perhaps he may grind it and throw it into the wind; however, he may throw it into the sea in its pure, unadulterated form.

Rachi non traduit

או דילמא. לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת:

Tossefoth non traduit

ותנן נמי גבי ע''ז. אומר ר''י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע''ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א''ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע''ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה:

אָמַר רַבָּה: מִסְתַּבְּרָא עֲבוֹדָה זָרָה דִּלְיָם הַמֶּלַח קָא אָזְלָא — לָא בָּעֵי שְׁחִיקָה. חָמֵץ דְּלִשְׁאָר נְהָרוֹת קָאָזֵיל — בָּעֵי פֵּירוּר. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא: עֲבוֹדָה זָרָה דְּלָא מִמִּיסָּה — בָּעֵי שְׁחִיקָה. חָמֵץ דְּמִמִּיס — לָא בָּעֵי פֵּירוּר.

Traduction

Rabba said: It stands to reason that since idols are thrown into the Dead Sea, they do not need grinding, as there is no concern that they will be removed and used again. However, leavened bread that may be thrown into other rivers, needs crumbling before being cast away. Rav Yosef said to him: On the contrary, the opposite is more reasonable. Idols, which do not normally disintegrate in the water, need grinding. However, leavened bread, which disintegrates in the water on its own, does not need crumbling.

Rachi non traduit

ים המלח. אין ספינה עוברת בו:

בעי פירור. שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו:

לא ממסה. אין המים ממסות אותו:

Tossefoth non traduit

חמץ דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע''ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע''ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות:

איפכא מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם:

ע''ז דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע''ז אלא בחמץ א''כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע''ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע''ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר (דף כד.) ובמעילה (דף יא.) תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין (דף כט.) אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע''ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא''ת לרבנן דלית להו בע''ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע''ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר — מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה — מְפָרֵר וּמֵטִיל לַיָּם. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר — שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה — שׁוֹחֵק וּמֵטִיל לַיָּם.

Traduction

A baraita was taught in accordance with the opinion of Rabba and a baraita was taught in accordance with the opinion of Rav Yosef. The Gemara explains: A baraita was taught in accordance with the opinion of Rabba: If one was walking in the desert with leavened bread in his hand and the time came on the eve of Passover to remove it, then he must crumble the leavened bread and throw it into the wind. If he was traveling on a ship, he must crumble the leavened bread and throw it into the sea. And a baraita was taught in accordance with the opinion of Rav Yosef: If one was walking in the desert and found an idol, he must grind it and throw it into the wind. If he was traveling on a ship, he must grind it and throw it into the sea.

Rachi non traduit

תניא כוותיה דרבה. דחמץ בעי פירור:

תניא כוותיה דרב יוסף. דע''ז בעי שחיקה:

שְׁחִיקָה קַשְׁיָא לְרַבָּה, פֵּירוּר קַשְׁיָא לְרַב יוֹסֵף. שְׁחִיקָה לְרַבָּה לָא קַשְׁיָא: הָא — לְיָם הַמֶּלַח, הָא — לִשְׁאָר נְהָרוֹת. פֵּירוּר לְרַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּחִיטֵּי, הָא — בְּנַהֲמָא.

Traduction

The Gemara comments: The requirement of grinding in one baraita is difficult for Rabba, since according to his opinion there is no need to grind idols before throwing them into the sea. And the requirement of crumbling leavened bread mentioned in the other baraita is difficult for Rav Yosef, as in his opinion leavened bread need not be crumbled before it is thrown into the sea. The Gemara answers: The requirement of grinding is not difficult for Rabba. This case, where one is not required to grind it, is where he throws it into the Dead Sea. That case, where he is required to grind it before throwing it, is where he throws it into other rivers. Similarly, the requirement of crumbling is not difficult for Rav Yosef. This case is dealing with a bag of wheat that became leavened. Since wheat does not disintegrate on its own, one must grind it up and scatter it into the water. That case is referring to bread. Since bread will disintegrate in the water on its own, there is no need to crumble it.

Rachi non traduit

בחיטי. שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים:

מַתְנִי' חָמֵץ שֶׁל גּוֹי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח — מוּתָּר בַּהֲנָאָה, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאוֹר''.

Traduction

MISHNA: It is permitted for a Jew to derive benefit from leavened bread of a gentile over which Passover has elapsed, i.e., leavened bread that remains after the conclusion of Passover. However, it is prohibited to derive benefit from leaven of a Jew over which Passover has elapsed, as it is stated: ''And no leavened bread shall be seen with you, neither shall there be leaven seen with you, in all your borders'' (Exodus 13:7).

Rachi non traduit

מתני' משום שנאמר לא יראה לך. בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה:

גְּמָ' מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְלָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: חָמֵץ, בֵּין לִפְנֵי זְמַנּוֹ בֵּין לְאַחַר זְמַנּוֹ — עוֹבֵר עָלָיו בְּלָאו. תּוֹךְ זְמַנּוֹ — עוֹבֵר עָלָיו בְּלָאו וְכָרֵת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

GEMARA: The Gemara begins by asking: Who is the author of the mishna? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and it is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, and it is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili. The Gemara clarifies this question: What is the case about which these Sages disagree, and what are their opinions on this issue? The Gemara explains: As it was taught in a baraita: One who eats or derives benefit from leavened bread, whether before its time, starting at midday on Passover eve, or after its time, i.e., leavened bread over which Passover has elapsed, transgresses a negative mitzva. During its time, on Passover itself, one who eats leavened bread transgresses a negative mitzva and is liable to receive karet. This is the statement of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

גמ' בין לפני זמנו. משש שעות עד שתחשך:

לאחר זמנו. משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו:

תוך זמנו. במועד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source