Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 26b

הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא: שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף — כְּשֵׁירָה, עָלָה עָלֶיהָ זָכָר — פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא?

Traduction

The Gemara answers. This case is comparable only to that other case: If a bird landed on the red heifer it remains valid, since this is not considered to be like bearing a yoke. If a male animal mounted it to mate with it, it is unfit and may not be used for the ritual. The same applies in this case: When the owner moves the heifer into a pen and it threshes, since the owner is uninterested in this action, it is like the case of the bird and the heifer remains valid. The Gemara asks: What is the reason for the difference between the case where a bird lands on it and where a male animal attempts to mate with it?

Rachi non traduit

הא לא דמיא. תירוצא הוא:

שכן עליה עוף. בפרה אדומה קאי שפרח ונח על גבה אע''ג דכתיב לא עלה עליה עול דמשמע עליה אפילו עליה בעלמא ואי משום דכתיב עול הא מרבינן ביה שאר עבודות במסכת סוטה (דף מו.) אפ''ה בהא עלייה כשרה דלא ניחא ליה והוא הדין להכניסה לרבקה ודשה:

עלה עליה זכר פסולה. דניחא ליה והוא הדין לתינק ותידוש:

Tossefoth non traduit

הא לא דמיא אלא להא שכן עליה עוף. מייתי לה משום דרב פפא אמר מילתיה עלה לפי שהיא משנה:

עלה עליה זכר פסולה. וא''ת אמאי פסולה הא ודאי לא ניחא ליה להפסיד פרה שדמיה יקרים בשביל דבר מועט וי''ל דאם נאמר כשירה הוה ניחא ליה ולכך אין להכשירה וא''ת הכניסה לרבקה ודשה אמאי כשירה מ''ש מעלה עליה זכר דפסולה וי''ל דהתם לא ניחא ליה בדישתה שאין מרויח כלום בדישתה דבלאו הכי נידושה התבואה וה''ר יהודה פירש דסתם פרה בחורה היא ומסתמא אין אדם רוצה להטריחה וא''ת והא דתנן פרה מעוברת ר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין והכא אמר עלה עליה זכר פסולה וי''ל דהכא כחכמים דפוסלין דה''נ ר' יהודה פליג ואמר דוקא העלה עליה זכר אבל עלה מעצמו כשירה אי נמי הא דאמר הכא פסולה היינו כשרואה בשעת עלייה וניחא ליה כדאמר גבי הכשר (בפ''ק דחולין) (דף יג.) עודהו הטל עליהן ושמח הרי זה בכי יותן נגבו אינן בכי יותן דבעינן יותן דומיא דיתן אף על פי שאם היה יודע בעוד הטל עליהן היה שמח והא דאמרינן בפרק עגלה ערופה (סוטה מו.) עול פוסל בין בשעת עבודה ובין שלא בשעת עבודה שאר דברים אינן פוסלין אלא בשעת עבודה מה שהזכר משמש בה חשוב עבודה:

אָמַר רַב פָּפָּא: אִי כְּתִיב ''עָבַד'' וְקָרֵינַן ''עָבַד'' — עַד דְּעָבֵיד בָּהּ אִיהוּ. אִי כְּתִיב ''עוּבַּד'' וְקָרֵינַן ''עוּבַּד'' — אֲפִילּוּ מִמֵּילָא נָמֵי.

Traduction

Rav Pappa said that the verse says: ''And the elders of that city shall take a heifer of the herd, which has not been used for work, and which has not drawn in the yoke'' (Deuteronomy 21:3). If it were written: ''He worked [avad],'' and we read: ''He worked [avad],'' this word choice would indicate that the heifer could still be used until he, the owner of the heifer himself, used it willingly for labor. If it were written: ''It was worked [ubbad],'' and we read: ''It was worked [ubbad],'' it would indicate that even if it performed labor on its own it is also prohibited to use it, since some form of labor had been done with it.

Rachi non traduit

עובד. משמע ממילא עבד משמע בידים ואף על גב דהאי בעגלה כתיב תרווייהו ילפינן מהדדי בגזרה שוה דעול עול במסכת סוטה (דף מו.):

הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ''עָבַד'' וְקָרֵינַן ''עוּבַּד'' — עוּבַּד דּוּמְיָא דְּעָבַד. מָה עָבַד דְּנִיחָא לֵיהּ, אַף עוּבַּד דְּנִיחָא לֵיהּ.

Traduction

Now that it is written: ''He worked [avad],'' but we read this word as: ''It was worked [ubbad],'' both meanings are intended: It is prohibited if it is worked in a similar manner to the way he works. In other words, just as the owner works the animal in a way that is beneficial to him, so too, the animal becomes prohibited only when it is worked in a way that causes him to derive benefit from this labor. Therefore, it still may be used if a bird lands on it, because the owner does not derive benefit from this in any way. However, if a male bull mates with this heifer it is rendered unfit, since the owner generally has an interest in this occurring.

תָּא שְׁמַע: אֲבֵידָה, לֹא יִשְׁטָחֶנָּה לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי מַגּוֹד לְצוֹרְכּוֹ, אֲבָל שׁוֹטְחָהּ לְצוֹרְכָּהּ עַל גַּבֵּי מִטָּה וְעַל גַּבֵּי מַגּוֹד. נִזְדַּמְּנוּ לוֹ אוֹרְחִין, לֹא יִשְׁטָחֶנָּה לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי מַגּוֹד, בֵּין לְצוֹרְכָּהּ בֵּין לְצוֹרְכּוֹ.

Traduction

The Gemara cites an additional proof. Come and hear from that which is taught: If one finds a lost item, he may not spread it out over a bed or over a frame for his own purposes, since this is deriving benefit from an object that does not belong to him. However, he may spread it out over a bed or a frame for its own sake if it requires airing. If guests happen to come to him, he may not spread it out, neither for its sake nor for his own purpose. Apparently, the benefit is unavoidable and intended, as there is no other way for him to care for the lost object, and he benefits from having his guests see the item; nonetheless, it is still prohibited. This seems to prove that Rava’s opinion is correct.

Rachi non traduit

לא ישטחנה. במוצא בגד אבודה קאי:

מגוד. קבילי''א:

לצורכה. כדי שלא יאכלנו עש:

נזדמנו לו אורחין וכו'. אלמא אף על גב דלצורכה הוא והיינו לא אפשר הואיל ומתכוין להתכבד בשל חבירו באורחין חשיב ליה גזל ואסיר:

Tossefoth non traduit

מגוד. פירש ר''ת כמו נגוד ליה גלימא (עירובין ד' צד.):

שָׁאנֵי הָתָם דְּקָלֵי לַהּ, אִי מִשּׁוּם עֵינָא בִּישָׁא, אִי מִשּׁוּם גַּנָּבֵי.

Traduction

The Gemara rejects this conclusion: It is different there, as he risks damaging it, either due to the evil eye that he casts upon it or due to the thieves who will now know that this valuable item is in his possession and will attempt to steal it. It is not prohibited because of the benefit; rather, it is prohibited due to the concern that he may damage the item.

Rachi non traduit

ומשני לאו משום כוונה הוא אלא משום דבשטיחה זו קלי לה כלומר מאבדה בידים אי משום עינא בישא אי משום דלמא אורחין גנבי נינהו וגנבי לה:

תָּא שְׁמַע: מוֹכְרֵי כְסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין מַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶם בְּמַקֵּל.

Traduction

The Gemara offers a final proof. Come and hear a proof based on the following mishna: Clothing merchants who sell garments made of diverse kinds, a prohibited mixture of wool and linen, may sell them as they normally would to gentiles. A merchant may place the garments he is selling on his shoulders and need not be concerned about the prohibition against wearing diverse kinds, provided he does not intend to benefit from the garments in the sun as protection from the sun, or in the rain as protection from the rain. However, the modest people, those who are meticulous in their performance of mitzvot, suspend the wool and linen garments on a stick behind them.

Rachi non traduit

מוכרין כדרכן. מעוטפין בכסות כלאים דאין מתכוין להנאת לבישה:

והצנועים. פרושים שמתרחקין מן הכיעור ומן הדומה לו:

וְהָא הָכָא דְּאֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד כִּצְנוּעִין, וְכִי לָא מְכַוֵּין — שְׁרֵי. תְּיוּבְתָּא לְמַאן דְּמַתְנֵי לִישָּׁנָא קַמָּא דְּרָבָא, תְּיוּבְתָּא.

Traduction

And here, isn’t it a case where it is possible for all clothing merchants to act like the modest people and not derive benefit from the mixture of wool and linen? Nonetheless, the mishna states that when one does not intend to benefit from the prohibited item, it is permitted to do so. This presents a conclusive refutation to he who taught the first version of Rava’s statement. According to this version, one is prohibited from deriving benefit when it is possible to avoid doing so and he does not intend to derive benefit. The Gemara concludes: Indeed, it is a conclusive refutation.

Rachi non traduit

לישנא קמא דרבא. אפשר ולא מתכוין אסור אפילו לרבי שמעון דא''כ הא מני:

יש שטועין שמקשין על משנה זו אותה ששנינו בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לנכרי אלמא כלאים אסור למכור וטעות בידם דהתם אבד דוקא שמא יחזור נכרי וימכרנו לישראל ולא יכיר שיש בו כלאים וילבשנו אבל כלאים הניכר מותר בכל הנאות מכירה:

וְלֹא יַסִּיק בּוֹ וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בִּקְלִיפֵּי עָרְלָה אוֹ בְּקַשִּׁין שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, חָדָשׁ — יוּתַּץ, יָשָׁן — יוּצַן.

Traduction

It was taught in the mishna that one may not even light the oven with leavened bread. The Sages taught in a baraita: With regard to an oven that one lit with the peels of orla fruit, or with straw of grain that was planted in a prohibited mixture of diverse kinds in a vineyard, if it was a new oven, and by lighting it he hardened the oven and made it stronger for use in the future, then it must be shattered. Since prohibited items were used in the process of forming the oven, one may not derive benefit from the use of the prohibited items. However, if it was an old oven, it may be cooled, and it is prohibited to use the oven only while it is still hot.

Rachi non traduit

בקליפי ערלה. קליפי אגוזים ורמונים שאף הם בכלל פרי ואסורין משום ערלה וכן קשין של כלאי הכרם הכל אסור דבכלאים לא כתיב פרי:

חדש יותץ. שהרי על ידי היסק זה של ערלה נגמר ומתקיים כולו:

ישן. שאין היסק זה מועיל לו אלא שאופה בו פת:

יוצן. שלא יאפה בו פת בהיסק זה:

Tossefoth non traduit

חדש יותץ. קסבר יש שבח עצים בפת וה''נ יש שבח עצים בתנור וזה וזה גורם אסור ויש שבח עצים בפת היינו העצים שהן גורמים אפיית הפת כשאבוקה כנגדו ורבנן סברי אין שבח עצים בפת אף על פי שהאבוקה כנגדו דשלהבת אינה באה מן העצים אלא מחמת משהו הנשרף וא''כ היא כמו גחלת דאין האיסור בעין וכן פירש''י הקשה ה''ר אהרן לרבי הא דאמר (תרומות פ''ב מ''ג) המבשל בשבת בשוגג יאכל ואפילו בשבת ואמאי נימא יש שבח מוקצה בפת דגחלים מוקנין הן ואומר ר''י דלא שייך אלא באיסורי הנאה דווקא וכן פי' הקונטרס בפרק בתרא דע''ז (דף סו. ושם) גבי תנור שהסיקו בכמון של תרומה:

אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת, רַבִּי אוֹמֵר: הַפַּת אֲסוּרָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַפַּת מוּתֶּרֶת. בִּישְּׁלָהּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.

Traduction

With regard to one who baked bread in the oven while it was heated or strengthened by the prohibited items, Rabbi Yehuda HaNasi says: It is prohibited to eat or derive benefit from the bread, since prohibited items were involved in the process of preparation. And the Rabbis say: It is permitted to eat and derive benefit from the bread. If he cooked the bread over the coals that remained from prohibited wood, everyone agrees that it is permitted.

Rachi non traduit

אפה בו פת. בהיסק זה לקמן מוקי לה כשאבוקה כנגדו שכל שעה שהיתה פת בתנור היה דולק האור ואופהו שהיה נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין:

רבי אומר הפת אסורה. דיש שבח עצי איסור בפת:

וחכמים אומרים הפת מותרת. (דהא) סברי אין שבח עצים בפת ממש והוא הדין דלית להו נמי חדש יותץ אלא יוצן והכי אמרי' בשמעתין:

בישלה על גבי גחלים. דברי הכל הפת מותרת ואפילו לרבי דכי איתהני פת מאיסור כבר כלה ובטל וגחלים איצטריכא ליה דלא תימא אכתי איסורא בעיניה וכל שכן בתנור גרוף ואין אבוקה כנגדו:

Tossefoth non traduit

בישלה על גבי גחלים. בישלה דווקא בדיעבד אף על גב דכל הנשרפין אפרן מותר אפילו לכתחלה יש לחלק בין אפרן לגחלים:

וְהָא תַּנְיָא: בֵּין חָדָשׁ וּבֵין יָשָׁן יוּצַן! לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי, וְהָא — רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara asks. Wasn’t it taught in a baraita: Whether it was an old oven or a new oven it may be cooled; there is never a need to shatter the oven? The Gemara answers: This is not difficult. This baraita, which states that one is required to shatter the oven, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. And that baraita, which states that it is sufficient to let the oven cool, is in accordance with the opinion of the Rabbis. Since the prohibited objects merely strengthen the oven, the Rabbis hold that it is enough to let the oven cool. By cooling the oven one no longer derives benefit from the prohibited items used to light it, and there is no need to shatter the oven.

Rachi non traduit

הא רבי. דקתני חדש יותץ רבי הוא דאמר הפת אסורה משום דגמרה באיסור והוא הדין לתנור חדש שנגמר נמי ע''י האיסור:

Tossefoth non traduit

בין חדש בין ישן יוצן. דזה וזה גורם מותר אף על גב דזה וזה גורם דוקא בדיעבד מותר כדמוכח בסוף פרק כל הצלמים (ע''ז מח:) דאמר רבי יוסי אין נוטעין אגוז של ערלה ומודה ר' יוסי שאם נטע שהוא מותר וחשיב ליה זה וזה גורם דהכא הוי כדיעבד דאם נאמר חדש יותץ יפסיד התנור:

בין חדש ובין ישן יוצן. ואף על גב דזה וזה גורם מותר מ''מ ישן כיון דסגי ליה בצינון ולא מפסיד מידי אלא איסור הנאה לחודה לכך צריך צינון:

אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי מִשּׁוּם דְּיֵשׁ שֶׁבַח עֵצִים בַּפַּת. זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא — רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara challenges this answer: Say that you heard that Rabbi Yehuda HaNasi prohibits one from deriving benefit from bread baked using the prohibited objects as kindling because there is improvement from the wood used to light the oven in the bread, and therefore, it is prohibited. However, in a different case, namely, when both this and that cause it, i.e., both permitted and prohibited items contribute to the result, such as when one subsequently bakes in this oven and benefit is derived both from the prohibited wood that strengthened the oven and from permitted wood that is used in subsequent baking, did you hear him say that it is prohibited as well? Rather, reject this explanation and say: This is not difficult. This stringent baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who says that in a case where both this and that cause it, it is prohibited. And that lenient baraita is in accordance with the Rabbis, who disagree with regard to that principle.

Rachi non traduit

אימור דשמעת ליה לרבי דיש שבח עצים בפת. כי שמעת ליה דפליג רבי אדרבנן ביש שבח עצים בפת לחודא הוא דשמעת ליה דרבנן הוו מקילי טפי ושרו אפי' פת לאכול דאמרי אין שבח עצים בה אלא שבח היסק ואיסור שבה כבר כלה הוא ורבי סבר הואיל ואבוקה כנגדו יש שבח עצים ואיסור גמור בה וגבי תנור חדש נהי דיש שבח עצים בו מיהו הוא עצמו אין נאכל אלא להיסק אחר עומד ויאפו בו ונמצאת פת הנאפת בו נגמרת ע''י איסור והיתר עצי איסור שגמרו (בו) את התנור ועצי היתר שגמרו את הפת והא היכא שמעינן ליה דאסר רבי:

הא ר' אליעזר. דשמעינן ליה זה וזה גורם אסור דבר שאיסור והיתר גרמו לו שיבא אסור בהנאה:

הֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּשְׂאוֹר, דִּתְנַן: שְׂאוֹר שֶׁל חוּלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִיסָּה, וְאֵין בָּזֶה כְּדֵי לְהַחְמִיץ וְאֵין בָּזֶה כְּדֵי לְהַחְמִיץ, וְנִצְטָרְפוּ וְחִמְּצוּ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַר אַחֲרוֹן אֲנִי בָּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְכַתְּחִלָּה, וּבֵין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְבַסּוֹף — לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר

Traduction

The Gemara asks: Which statement of Rabbi Eliezer serves as the basis for this explanation? If you say that it is the opinion of Rabbi Eliezer with regard to leaven, as we learned in a mishna: In a case where non-sacred leaven and leaven of teruma fell into non-sacred dough, and neither one alone is potent enough to cause the dough to become leavened bread, and they were joined together and caused the dough to become leavened bread, there is a dispute as to whether this dough is considered to be teruma or non-sacred bread. Rabbi Eliezer says: I follow the final element that fell into the dough. If the teruma fell in last, the dough is prohibited to non-priests. And the Rabbis say: Whether the prohibited item, i.e., the teruma, fell in first or the prohibited item fell in last, it never renders the dough prohibited

Rachi non traduit

לתוך עיסה. של חולין:

אחר אחרון אני בא. אם סילק את הראשון כדמתרץ ליה אביי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source