Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 16a
סְפֵק מַשְׁקִין לִיטָּמֵא — טָמֵא. לְטַמֵּא אֲחֵרִים — טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְכֵן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כִּדְבָרָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לַכֹּל טָמֵא.
Traduction
If there is uncertainty whether or not a certain liquid has become ritually impure, it is presumed impure. It is an uncertainty with regard to Torah law, and the halakha is stringent in such cases. However, if the uncertainty is with regard to rendering other items impure, they are pure, as liquids transmit impurity by rabbinic law, and the halakha is lenient with regard to uncertainties of that kind. These are the statements of Rabbi Meir, and Rabbi Elazar would say likewise in accordance with his statements. Rabbi Yehuda says: When there is uncertainty with regard to these liquids, the item is impure in all cases, even in terms of transmitting impurity to other items, as he maintains that the impurity of liquids is by Torah law.
Rachi non traduit
ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרים טהור. כשנולד ספק במשקה בתחילת טומאתו כגון טמא שפשט רגלו במשקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע זהו ספק משקה ליטמא שנולד לו ספק טומאה טמא מן הספק דקסבר טומאת משקין להיות עצמן טמאין דאוריית' היא דכתיב וכל משקה אשר ישתה וגו' הלכך הויא ליה ספיקא דאורייתא ולחומרא ספק משקה לטמא אחרים כגון הית' מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין הככרות טהורין ספק נגעה ספק לא נגעה זה הוא ספק משקה לטמא אחרים כך היא שנויה במסכת טהרות:
טהור. אותן הככרות טהורות הן דקסבר משקין לטמא אחרים מדרבנן הוא ולא מדאורייתא ולא דורש יטמא דכתיב גבי משקין בלשון יטמא הלכך. הויא ליה ספיקא דרבנן ולקולא וגירסא הכי איתא ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרי' טהור:
רבי אלעזר. גרסי':
לכל טמא. אספק משקה לטמא אחרים קאי כשנולד ספק נגיעת שום דבר טהור במשקין טמאין בין שנולד ספק זה בכלים בין שנולד באוכלין הרי הוא טמא מספק דקסבר משקין מטמאין כלים מן התורה ויליף טעמא מאשר ישתה בכל כלי יטמא ודריש יטמא יטמא ומדסמכיה לכלי משמע יטמא את הכלי והכי דרשינן ליה בתורת כהנים הלכך כי הוי ספק הוי ליה ספיקא דאורייתא וברה''י ספיקו טמא:
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: לָאוֹכָלִין טְמֵאִין, לְכֵלִים טְהוֹרִין.
Traduction
Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: In cases of uncertainty as to whether or not these liquids transmitted impurity to foods, the ruling is that the foods are impure, in accordance with the principle that when there is uncertainty in cases of Torah law, the halakha is stringent. Rabbi Yosei and Rabbi Shimon maintain that liquids transmit impurity to food by Torah law. However, when there is uncertainty as to whether or not these liquids transmitted impurity to vessels, the halakha is lenient, and they are pure. Even Rabbi Yosei and Rabbi Shimon concede that liquids transmit impurity to vessels only by rabbinic law. This baraita clearly indicates that Rabbi Meir and Rabbi Yosei indeed dispute whether or not the impurity of liquids applies by Torah law.
Rachi non traduit
ר' יוסי ור' שמעון אומרים לאוכלין טמאין. אם נולד ספק זה באוכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הככרות ספק נגעו ספק לא נגעו טמאין דקא סברי משקין מטמאין אוכלין מדאורייתא הלכך ספק נמי ברשות היחיד טמא:
לכלים טהורים. אבל אם נולד ספק זה בכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הכלים ספק נגעו ספק לא נגעו טהורין דקסברי משקין אין מטמאין כלי אלא מדרבנן ועל ספיקו לא גזרו ורבי יוסי ור''ש דרשי יטמא יטמא כרבי יהודה ומיהו כלים לא כדיליף בפירקין יטמא לטמא את האוכלים או אינו אלא לטמא את הכלי אמרת לא כך היה:
וְסָבַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַשְׁקִין אִית לְהוּ טוּמְאָה בָּעוֹלָם? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין טוּמְאָה לְמַשְׁקִין כָּל עִיקָּר. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי הֵעִיד (יוֹסֵף) בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה עַל אֵיל קַמְצָא דְּכַן, וְעַל מַשְׁקִין בֵּית מַטְבְּחַיָּא דְּכַן!
Traduction
With regard to the Tosefta, the Gemara asks: And does Rabbi Elazar maintain that liquids have ritual impurity by Torah law at all? Wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Elazar says: There is no impurity for liquids at all by Torah law. Know that this is so, as Yosei ben Yo’ezer of Tzereida testified about the grasshopper called eil kamtza that it is kosher and may be eaten; and he testified about liquids in the slaughterhouse in the Temple that they were ritually pure, as there was no decree of impurity issued with regard to them. The fact that these liquids are ritually pure indicates that by Torah law liquids cannot transmit impurity at all. Instead, that type of impurity is by rabbinic law, and rabbinic decrees of impurity were not in effect in the Temple.
Rachi non traduit
טומאה בעולם. מדאורייתא ואפילו לטומאת עצמן:
ר' אלעזר אומר אין טומאה למשקין. מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן והאי כל משקה אשר ישתה מוקי לה לקמן לענין הכשר בשמעתין:
תדע. דאין להם טומאה מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן:
שהרי העיד יוסף בן יועזר על איל קמצא דכן. מין חגב שמו איל קמצא דכן שהוא טהור וכשר לאכילה:
ועל משקה בית מטבחיא דכן. על משקין של בית המטבחים שבעזרה כגון הדם והמים שהן דכן שאינן מקבלין טומאה אלמא טומאת משקין דרבנן ובהני לא גזרו משום הפסד קדשים דאי דאורייתא היכי מצו רבנן לטהרינהו:
הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר דְּכַן מִלְּטַמֵּא טוּמְאַת אֲחֵרִים, אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ לָהֶן — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְרַב, דְּאָמַר דְּכַן מַמָּשׁ — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara adds: This works out well according to the opinion of Shmuel, who said that in this context the term ritually pure means that they do not transmit impurity to other items; however, they themselves can become impure. If that is Rabbi Elazar’s opinion, he indeed holds in accordance with the statement of Rabbi Meir that liquids transmit impurity by rabbinic law but themselves become impure by Torah law, as stated in the baraita above. However, according to Rav, who said that Yosei ben Yo’ezer holds that the liquids are actually ritually pure and they themselves cannot be rendered impure, what can be said? According to Rav, Rabbi Elazar maintains that there is no impurity at all by Torah law with regard to liquids. In what sense does he hold in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said that liquids themselves can become impure by Torah law?
Rachi non traduit
הא ניחא. הא דאמרת לר' אלעזר יש להן טומאה לשמואל דאמר האי דכן דיוסף בן יועזר דכן מלטמא אחרים קאמר אבל טומאת עצמן יש בהן מצית לתרוצי דהאי אין טומאה למשקין דקאמר רבי אלעזר לטמא אחרים קאמר דהא מעדותו דיוסף בן יועזר מביא ראיה לדבריו ויוסף בן יועזר לטמא אחרים קאמר:
אלא לרב דאמר דכן ממש. קאמר יוסף בן יועזר ואפי' מטומאת עצמן על כרחך רבי אלעזר נמי מטומאת עצמן קאמר:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַחֲדָא.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: When the baraita said that Rabbi Elazar agreed with Rabbi Meir, it was with regard to one of Rabbi Meir’s opinions. Rabbi Elazar agrees with Rabbi Meir that in a case where there is uncertainty with regard to rendering other items impure, they are pure, as liquids transmit impurity by rabbinic law. However, Rabbi Elazar maintains that the impurity of liquids themselves is also not by Torah law, and therefore in a case of uncertainty with regard to impurity of the liquids themselves, the ruling is that they are pure.
Rachi non traduit
אחדא. הא דקאמר ר' אלעזר כדבריו דרבי מאיר אלטמא אחרים טהור דרבי מאיר קאי אבל ליטמא טמא לא סבירא ליה כוותיה:
וְהָא ''כִּדְבָרָיו'' קָאָמַר, דִּנְפִישִׁי. וְעוֹד, וְהָא ''וְכֵן'' קָתָנֵי! קַשְׁיָא.
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But isn’t the baraita saying: And Rabbi Elazar would say in accordance with Rabbi Meir’s statements, in the plural, indicating that the points of agreement are many? And furthermore, the baraita is teaching: Likewise. This term also indicates that Rabbi Elazar agrees completely with Rabbi Meir. Since no resolution was found for this contradiction, the Gemara concludes that it is indeed difficult to understand the baraita according to Rav.
Rachi non traduit
ה''ג והא כדבריו דנפישי קאמר ועוד הא וכן קתני קשיא. דנפישי כלומר כדבריו לשון דברים רבים משמע:
גּוּפָא, רַב אָמַר: דְּכַן מַמָּשׁ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דְּכַן מִלְּטַמֵּא טוּמְאַת אֲחֵרִים, אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ לָהֶן. רַב אָמַר דְּכַן מַמָּשׁ, קָסָבַר טוּמְאַת מַשְׁקִין דְּרַבָּנַן, וְכִי גְּזַרוּ רַבָּנַן — בְּמַשְׁקִין דְּעָלְמָא, וּבְמַשְׁקִין בֵּית מַטְבְּחַיָּא — לָא גְּזוּר.
Traduction
After citing the testimony of Yosei ben Yo’ezer and the associated amoraic dispute, the Gemara analyzes the matter itself. Rav said: Yosei ben Yo’ezer said that the liquids in the Temple are actually ritually pure and neither become impure nor transmit impurity. And Shmuel said that the liquids are ritually pure in the sense that they do not transmit impurity to other items; however, they themselves can become impure. The Gemara elaborates: Rav said that liquids are actually pure, as he maintains that the ritual impurity of liquids is by rabbinic law, and when the Sages issued this decree they did so only with regard to ordinary liquids. However, with regard to the liquids of the slaughterhouse in the Temple, they did not issue the decree.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דְּכַן מִלְּטַמֵּא טוּמְאַת אֲחֵרִים, אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ לָהֶן. קָסָבַר טוּמְאַת מַשְׁקִין עַצְמָן דְּאוֹרָיְיתָא, לְטַמֵּא אֲחֵרִים — דְּרַבָּנַן, וְכִי גְּזוּר רַבָּנַן — בְּמַשְׁקִין דְּעָלְמָא, בְּמַשְׁקִין בֵּית מַטְבְּחַיָּא — לָא גְּזוּר. וְכִי לָא גְּזוּר רַבָּנַן — לְטַמּוֹיֵי אֲחֵרִים, אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ לָהֶן.
Traduction
And the Gemara elaborates on the opinion of Shmuel: Shmuel said that the liquids are ritually pure in the sense that they do not transmit impurity to other items; however, they themselves can become impure, as Shmuel maintains that the ritual impurity of liquids themselves is by Torah law, whereas their capacity to transmit impurity to other objects is by rabbinic law. And when the Sages issued this decree, they did so only with regard to ordinary liquids. However, with regard to the liquids of the slaughterhouse in the Temple they did not issue the decree. And when Shmuel said that the Sages did not issue their decree with regard to the liquids of the slaughterhouse, he meant that they did not do so with regard to their capacity to transmit impurity to other items; however, as far as their own impurity is concerned, they become impure like other liquids.
Rachi non traduit
ושמואל אמר כו'. קסבר יוסף בן יועזר טומאת משקין דאורייתא לעצמן מן וכל משקה אשר ישתה אבל לטמא אחרים דרבנן וכי גזור רבנן לטמא אחרים במשקין בעלמא אבל משקין בית מטבחיא לא גזור לטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן דהא מדאורייתא רמיא עלייהו ולא מצו רבנן למשקליה:
קסבר. יוסף בן יועזר טומאת משקין אפילו לטומאת עצמן דרבנן:
Tossefoth non traduit
בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים. אע''ג דרבי אלעזר קאמר אין להן טומאה כל עיקר היינו משום דקאי בת''כ אמילתיה דר' שמעון דאמר לאוכלין טמא לכלים טהור:
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא לִבְרֵיהּ: כִּי עָיְילַתְּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, רְמִי לֵיהּ: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל דְּכַן מִלְּטַמֵּא טוּמְאַת אֲחֵרִים, אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ לָהֶן? קְרִי כָּאן: ''וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל''.
Traduction
Rav Huna bar Ḥinnana said to his son: When you enter before Rav Pappa, raise the following contradiction before him: Did Shmuel actually say that the liquids are ritually pure in the sense that they do not transmit impurity to other items but they themselves are susceptible to impurity? Is there anything that by Torah law can itself become impure but does not transmit impurity to other items? Read here a verse that clearly states that any item that is itself impure, including liquids, transmits impurity to other items: ''And the flesh that touches anything impure shall not be eaten; it shall be burnt in fire'' (Leviticus 7:19).
Rachi non traduit
קרי כאן והבשר אשר יגע כו'. ונהי דמשקין לא מטמאו אוכלין דחולין מיהו גבי קדשים אשר יגע בכל טמא כתיב וכיון דאמר משקין מטמאין מדאורייתא לעצמן בשר קודש הנוגע בהן הרי נגע בטמא:
אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: רְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ לָא אִיקְּרִי טָמֵא, הַאי אִיקְּרִי טָמֵא! קַשְׁיָא.
Traduction
Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: The legal status of liquids is just as it is in the case of fourth-degree ritual impurity in a consecrated item, with regard to which everyone agrees that it becomes impure but does not transmit impurity to other items. Rav Ashi strongly objects to this contention: How is it possible to compare these two cases? Fourth-degree impurity in a consecrated item is not called impure; it is disqualified. However, this liquid is called impure. Therefore, the two halakhot are not comparable. No resolution is found for this contradiction, and the Gemara concludes that it is indeed difficult.
Rachi non traduit
מידי דהוה ארביעי בקודש. דהוא עצמו פסול ואינו מטמא קודש:
בקודש לא איקרי טמא. ומק''ו הוא דנפיק לן ביה פסולה לקמן הלכך כי נגע ביה קודש לא קרינן ביה הבשר אשר יגע בכל טמא:
תָּא שְׁמַע: ''וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא''! מַאי ''יִטְמָא'' — הֶכְשֵׁיר.
Traduction
The Gemara cites several sources to decide the dispute between the tanna’im and between Rav and Shmuel with regard to whether or not the impurity of liquids is by Torah law. Come and hear: ''And all drink that may be drunk in any vessel shall be impure'' (Leviticus 11:34). This verse clearly indicates that liquids can become impure. The Gemara rejects this contention: What is the meaning of the term: Shall be impure, in this context? It means that the liquid renders produce susceptible to ritual impurity.
Rachi non traduit
ת''ש וכל משקה אשר ישתה כו'. דקא משתעי בכלי חרס שקיבל טומאה מן השרץ וכתב כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל וגו' וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא וגו' וקס''ד דהכי קאמר אחד אוכלין שבתוכו ואחד משקין שבתוכו יטמאו ונהי דלא דרשת יטמא יטמא מיהו טומאת עצמן מיהא מיטמו:
מאי יטמא הכשר. והכי קאמר כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יבא עליו מים או שיבא עליו כל המשקה אשר ישתה בכל כלי הוו הכשר ויטמא האוכל מחמת אויר כלי חרס טמא:
בכל כלי. היינו משקין תלושין:
הֶכְשֵׁיר — מֵרֵישָׁא דִקְרָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ, ''מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְגוֹ'''! חַד בִּתְלוּשִׁין, וְחַד בִּמְחוּבָּרִין.
Traduction
The Gemara retorts: Does it in fact mean that the liquid renders produce susceptible to ritual impurity? That cannot be as you already learned that from the beginning of this verse: ''From all food that may be eaten, on which water has come shall be impure'' (Leviticus 11:34). The Gemara answers: Nevertheless, the second part of the verse is also necessary: One part of the verse, the latter part, is referring to water detached from its source, in vessels, and one part, the former part, is referring to water still attached to its source in the ground.
Tossefoth non traduit
חד בתלושין וחד במחוברין. והא דכתיב (ויקרא י''א:
ל''ח) וכי יותן מים על זרע הא אמרינן בפ''ב דחולין (ד' לו: ושם) דחד במת וחד בשרץ וצריכי וכיון דגלי לן קרא בחד מינייהו דאין חילוק בין תלושין ובין מחוברים ה''ה באידך ומחוברים פי' ריב''א דבשעת חיבורן נדבקו באוכל והעלה האוכל מן המים אבל אם נגע בעודו במים אינו מוכשר דתנן במסכת מכשירין (פ''ד מ''ו) צנון במערה נדה מדיחתו והוא טהור העלתו כל שהוא מן המים טמא:
וּצְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בִּתְלוּשִׁין — מִשּׁוּם דְּאַחְשְׁבִינְהוּ, אֲבָל מְחוּבָּרִין — אֵימָא לָא.
Traduction
And both derivations are necessary, as neither halakha could have been derived from the other. As, had the Torah taught us only about the halakha of water detached from its source, one might have thought that this water renders food susceptible to ritual impurity due to the fact that he ascribed significance to the water by drawing it from its source. However, with regard to water still attached to its source, say that it does not render food susceptible to ritual impurity.
Rachi non traduit
דאחשבינהו. הואיל ומלאן גילה דעתו שהוא צריך להם וזהו חשיבתן:
וְאִי תְּנָא מְחוּבָּרִין — מִשּׁוּם דְּקָיְימִי בְּדוּכְתַּיְיהוּ חֲשִׁיבִי, אֲבָל תְּלוּשִׁין — אֵימָא לָא, צְרִיכִי.
Traduction
And had the Torah taught only the halakha of water still attached to its source, one might have thought that due to the fact that it stands in its place this water is significant; however, with regard to water detached from its source, say no, it does not render food susceptible to ritual impurity, as it is disconnected from its source. It was therefore necessary for the Torah to mention both cases.
תָּא שְׁמַע: ''אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר''. מַאי ''יִהְיֶה טָהוֹר'' — מִטּוּמְאָתוֹ.
Traduction
The Gemara cites another proof. Come and hear: ''However, a spring or a cistern, a gathering of water shall be pure, but he who touches their carcass shall be impure'' (Leviticus 11:36). It can be inferred from this verse that all water can be rendered impure, with the exception of spring water and water in a cistern, which are in the ground. The Gemara rejects this contention: What is the meaning of the phrase: ''Shall be pure''? This phrase means that one who immerses in this water is purified from his ritual impurity, and does not refer to the impurity of liquids at all.
Rachi non traduit
אך מעין ובור יהיה טהור. דאשמעינן הואיל ומחוברין נינהו לא מיטמו הא תלושין מקבלין טומאה וקשיא לרב:
יהיה טהור מטומאתו. והכי קאמר אם יבא הטמא במעין ובור מקוה מים יהיה טהור הואיל וטבל הא שאובין לא מטהרי ליה:
וּתְלוּשִׁין מִי מַכְשִׁירִין? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַשְׁקִין בֵּית מַטְבְּחַיָּא לֹא דַּיָּין שֶׁהֵן דְּכַן, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְשִׁירִין.
Traduction
The Gemara stated that both water detached from its source and water still attached to its source render food susceptible to ritual impurity. The Gemara asks: And does water detached from its source render food susceptible to contract impurity? Didn’t Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, say: With regard to the liquids of the slaughterhouse in the Temple, not only are they pure, but neither do they render produce susceptible to ritual impurity? Apparently, water detached from its source does not render food susceptible to impurity by Torah law. The fact that the Sages suspend the capacity of certain liquids to render produce susceptible to impurity indicates that the fact that water removed from its source renders food susceptible to impurity must be by rabbinic decree. Otherwise, that capability could not have been suspended in the Temple.
Rachi non traduit
ותלושין מי מכשרי. אמים הוא דמתמה משום דמים תלושין לא חשיבי אבל אשאר משקין לא מתמה דכולהו תלושין נינהו:
אלא שאין מכשירים. אלמא הכשר תלושין דרבנן הוא דאי מדאורייתא מאן שקליה ממשקי בית מטבחיא דלא ליכשרו:
תַּירְגְּמָא עַל דָּם, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לְדַם קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר — שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם'', דָּם שֶׁנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם — מַכְשִׁיר,
Traduction
The Gemara rejects this contention: Explain this statement as referring to blood. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina was not referring to all liquids in the Temple, but only to blood. As Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: From where is it derived with regard to blood of consecrated offerings that it does not render produce susceptible to impurity? As it is stated: ''You shall surely not eat the blood; you shall pour it upon the earth like water'' (Deuteronomy 12:16). The Sages derived from this verse: Blood that is poured like water, i.e., blood from a non-sacred domesticated animal that pours out when it is slaughtered and is not received in a vessel as sacrificial blood assumes the legal status of water and renders produce susceptible to ritual impurity.
Rachi non traduit
תירגמא. להא דקתני אין מכשירין אדם דמשקה בית מטבחיא ולא אמים ודם קדשים רחמנא אפקיה דלא ליכשר כדרבי חייא:
שנשפך כמים. דם חולין שאין חשין לקבלו בכלי מכשיר דאיתקש למים אבל דם קדשים מתקבל בכלי וצריך ממנו למזבח ואינו נשפך לאיבוד כמים אינו מכשיר דלא איתקש למים:
Tossefoth non traduit
תירגמא אדם. בפ''ב דחולין (דף לו:) פריך אהא שינויא והא משקי קאמר ביו''ד דמשמע ב' משקין והכא לא חייש אהאי פירכא משום דמצי לשנויי מאי משקי משקה דעלמא כדאמר (קדושין ד' סד:) בוגרות דעלמא והתם פריך משום דאית ליה שינויא אחרינא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source