Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 114a
רַבִּי יִצְחָק בֶּן אַחָא דִּשְׁמַעְתָּא, הוּא רַבִּי יִצְחָק בֶּן פִּנְחָס דְּאַגָּדְתָּא. וְסִימָנָיךְ (שִׁמְעוּ נָא אַחַיי וְרֵעַיי).
Traduction
The Rabbi Yitzhak ben Aḥa mentioned in a ruling of halakha is the same as the Rabbi Yitzḥak ben Pineḥas who appears in statements of aggada. And your mnemonic to remember the names is the standard phrase: Listen my brothers and friends [shimu na aḥai vere’ai]. Shimu sounds like shema’ta, the term for halakha, while aḥai is similar to the patronymic ben Aḥa.
Rachi non traduit
רבי יצחק ב''ר אחא דשמעתא. רבי יצחק סתם האמור באגדתא ר' יצחק בן פנחס הוא:
שמעו נא אחיי. דשמעתא בן אחא:
אָמַר רָבָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִילְעַי: אֱכוֹל בָּצָל וְשֵׁב בַּצֵּל, וְלָא תֵּיכוּל אֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין וִיהֵא לִבְּךָ רוֹדֵף עָלֶיךָ. פְּחוֹת מִמֵּיכְלָךְ וּמִמִּשְׁתְּיָךְ, וְתוֹסֵיף עַל דֵּירְתָךְ.
Traduction
Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said, citing Rabbi Yehuda, son of Rabbi Elai: Eat an onion [batzal] and sit in the shade [batzel], i.e., eat inexpensive food while sitting in a comfortable place, but do not eat expensive geese and chickens, as your heart will pursue you, i.e., you will develop a taste for luxuries. Devote less to your food and your drink and spend more on your house, as one’s house is a better investment than food.
Rachi non traduit
ולבך רודף עליך. מתאוה לאכול כל שעה שהורגלת:
כִּי אֲתָא עוּלָּא, אָמַר: מַתְלָא מָתְלִין בְּמַעְרְבָא דְּאָכֵיל אַלְיְתָא — טָשֵׁי בְּעִלִּיתָא. דְּאָכֵיל קָקוּלִי — אַקִּיקְלֵי דְמָתָא שָׁכֵיב.
Traduction
When Ulla came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that they say the following proverb in the west, Eretz Yisrael: One who eats a fat tail [alita] must hide in the attic [aliyata] from creditors who think he is wealthy. One who eats vegetables [kakulei] can lie down in the city’s garbage [kiklei] without fear of others, as he is not in debt.
Rachi non traduit
קקולי. ירקות:
אקיקלי דמתא. על אשפות העיר מקום ששאר בני העיר יושבין הואיל ואין תובעין לו כלום:
מַתְנִי' מָזְגוּ לוֹ כּוֹס רִאשׁוֹן. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.
Traduction
MISHNA: The tanna describes the beginning of the Passover seder. The attendants poured the wine of the first cup for the leader of the seder. Beit Shammai say: One recites the blessing over the sanctification of the day, i.e., the kiddush for the Festival: Who blesses Israel and the Festivals, and thereafter he recites the blessing over the wine: Who creates fruit of the vine. And Beit Hillel say: One recites the blessing over the wine and thereafter recites the blessing over the day.
Rachi non traduit
מתני' מברך על היין. וה''ה למקדש על הפת:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעוּדָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן — מִפְּנֵי שֶׁהַיּוֹם גּוֹרֵם לַיַּיִן שֶׁיָּבֹא, וּכְבָר קִידֵּשׁ הַיּוֹם וַעֲדַיִין יַיִן לֹא בָּא.
Traduction
GEMARA: The Sages taught in the Tosefta: These are the matters of dispute between Beit Shammai and Beit Hillel with regard to the halakhot of a meal. Beit Shammai say: When reciting kiddush over wine, one recites a blessing over the sanctification of the day and thereafter recites a blessing over the wine, because the day causes the wine to come before the meal. And Beit Shammai offer an additional reason. The day has already been sanctified and the wine has not yet come.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם — מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לְקִידּוּשׁ שֶׁתֵּאָמֵר. דָּבָר אַחֵר: בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה. תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר — תָּדִיר קוֹדֵם. וְהִילְכְתָא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל.
Traduction
And Beit Hillel say: One recites the blessing over the wine and thereafter recites a blessing over the day, because the wine causes kiddush to be recited. Since one does not recite kiddush without wine or bread, clearly the wine is the primary feature of the ritual. Alternatively, the blessing over wine is recited frequently and the blessing over the day is not recited frequently, and there is a general principle: When a frequent practice and an infrequent practice coincide, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice. The Tosefta concludes: And the halakha is in accordance with the statement of Beit Hillel.
Rachi non traduit
גמ' שהיין גורם לקידוש שתיאמר. שאם אין לו יין או פת אינו מקדש:
מַאי דָּבָר אַחֵר? וְכִי תֵּימָא הָתָם תַּרְתֵּי וְהָכָא חֲדָא — הָכָא נָמֵי תַּרְתֵּי נִינְהוּ: תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר — תָּדִיר קוֹדֵם.
Traduction
The Gemara asks: What is alternatively? Why did Beit Hillel cite an additional reason? The Gemara explains: And if you say that there Beit Shammai cite two reasons, and here Beit Hillel offer only one; therefore, Beit Hillel said they are two reasons here too: When a frequent practice and an infrequent practice coincide, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice.
וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל: פְּשִׁיטָא, דְּהָא נְפַיק בַּת קוֹל! אִיבָּעֵית אֵימָא: קוֹדֶם בַּת קוֹל,
Traduction
It was taught in the Tosefta: And the halakha is in accordance with the statement of Beit Hillel. The Gemara comments: It is obvious that this is so, as a Divine Voice emerged and proclaimed that the halakha is always in accordance with the opinion of Beit Hillel. Why was it necessary for the Tosefta to state that in this particular case the halakha is in accordance with their opinion? The Gemara answers: If you wish, say that this Tosefta was taught before the Divine Voice emerged and proclaimed that principle.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: לְאַחַר בַּת קוֹל, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּאָמַר: אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל.
Traduction
And if you wish, say instead that this statement was indeed issued after the Divine Voice emerged, and the Tosefta is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who said that one disregards a Divine Voice when deciding halakha. Just as Rabbi Yehoshua disregarded the Divine Voice in his dispute with Rabbi Eliezer, so too, one disregards the Divine Voice that proclaimed that the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel. Therefore, it was necessary to state that the halakha is in fact in accordance with the opinion of Beit Hillel here.
Tossefoth non traduit
דאמר אין משגיחים בבת קול. וא''ת מאי שנא דקי''ל כבת קול דב''ה ולא קי''ל כב''ק דרבי אליעזר וי''ל דהכא ב''ה הוו רובא אלא דב''ש מחדדי טפי אבל התם דב''ק היה כנגד רבים לא קי''ל הכי ובת קול לא יצתה אלא לכבודו כדקאמרינן התם מן השמים יוכיחו וא''ת א''כ היכי קאמר רבי יהושע היא הא רבי יהושע קאי אבת קול דר''א וי''ל מדקאמר אין משגיחין בב''ק משום דלא (מן השמים) היא משמע דבכל דוכתא לית לן למיזל בתר בת קול:
מַתְנִי' הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרוֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרוֹסֶת מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בֶּן) צָדוֹק אוֹמֵר: מִצְוָה. וּבְמִקְדָּשׁ הָיוּ מְבִיאִין לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁל פֶּסַח.
Traduction
MISHNA: The attendants brought vegetables before the leader of the seder prior to the meal, if there were no other vegetables on the table. He dips the ḥazeret into water or vinegar, to taste some food before he reaches the dessert of the bread, i.e., the bitter herbs, which were eaten after the matza. They brought before him matza and ḥazeret and ḥaroset, and at least two cooked dishes in honor of the Festival. The tanna comments that this was the practice, although eating ḥaroset is not a mitzva but merely a custom. Rabbi Eliezer ben Tzadok says: Actually, it is a mitzva to eat ḥaroset. And in the period when the Temple stood and they offered the Paschal lamb, they brought before him the body of the Paschal lamb.
Rachi non traduit
מתני' הביאו לפניו. ירקות:
מטבל בחזרת. זהו לשון הגמרא כדתניא לעיל (פסחים דף קז:) השמש מטבל בבני מעים לפי שכל מאכלם ע''י טיבול:
מטבל בחזרת. כלומר אם אין שם ירק אחר מטבל החזרת בחרוסת ואוכל:
עד שמגיע לפרפרת הפת. קודם שיגיע לאותה חזרת שהוא אוכל אחר המצה שהוא מברך עליה על אכילת מרור וטיבול ראשון כדי שיכיר תינוק וישאל לפי שאין רגילין בני אדם לאכול ירק קודם סעודה:
הביאו לפניו. אחר אותו טיבול:
מצה מרור וחרוסת ושני תבשילין ואף על פי שאין החרוסת מצוה. ולקמיה פריך הואיל ולאו מצוה אמאי מייתי לה:
Tossefoth non traduit
הביאו לפניו. פי' רשב''ם ירקות. ואין נראה מדלא קתני בהדיא הביאו לפניו חזרת כדקתני בסמוך הביאו לפניו מצה ונראה כפי' ר''ח הביאו לפניו שלחן שהרי אין מביאין השלחן עד אחר קידוש ועל השלחן מונח החזרת:

מטבל בחזרת. כלומר אוכל החזרת בטיבול כמו השמש מטבל בבני מעים וכן מטבל בירקות ובקרא נמי משתעי הכי כי תקרעי בפוך עיניך (ירמיהו ד) שמנחת הפוך בעינים ופי' רשב''ם דהאי טיבול לאו בחרוסת דהא אכתי לא בא כדקתני סיפא הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ואין זה ראיה דהא קתני הכא חזרת ותניא נמי בסיפא ועוד דחזרת צריך להטביל בחרוסת משום קפא ומיהו היכא שהטיבול ראשון הוי בשאר ירקות אין צריך לטבול בחרוסת אלא או בחומץ או במים ומלח כמו שהיה נוהג ר''ת דהא אמר בגמרא דחרוסת משום קפא וליכא קפא אלא במרור וכ''ש לר''א בר צדוק דקאמר מצוה זכר לטיט דלא שייך אלא במרור לזכר דוימררו את חייהם בחומר (שמות א) ועוד דלא שייך מצוה שטיבול ראשון אינו אלא להיכירא ודלא כה''ר יוסף שעשה בסדרו ויטבול בחרוסת וכן רבינו שלמה בסידרו וה''ר שמעיה:
עד שמגיע לפרפרת הפת. פרפרת קרי המרור שאוכל אחר המצה ופרפרת כלומר ממשכת המאכל כמו פרפראות לחכמה (אבות פ''ג מי''ח) שהירקות ממשיכות הלב למאכל ומדקרי למרור פרפרת הפת רמז במשנה דמצה קודמת למרור כדאמר בגמרא:
הביאו לפניו מצה. לפי שעקרו השלחן לפני מי שאומר הגדה ועושה הסדר קתני הביאו לפניו מצה ועקירת שלחן היא כדי שישאל הבן ואביו עונה לו עדיין יביאו שלחן לעשות טיבול שני והבן ישאל למה אנו מטבילין שתי פעמים ומיד כשעוקרין מחזירין לפניו והמצה והמרור עליו שהרי צריך לומר בהגדה מצה זו מרור זה וכדאמר (לעיל פסחים לו. ולקמן פסחים דף קטו:) לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה:

אע''פ שאין חרוסת מצוה. ואם תאמר אמאי לא אתי חרוסת דרשות ומבטל חזרת דמצוה וי''ל דכיון דכל עיקר מרור לא ניתקן רק בטיבול בחרוסת משום קפא לא מקרי ביטול בכך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source