Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 104a
וְהָא מָר לָא תְּלָתָא אָמַר וְלָא שְׁבַע אָמַר! אֲמַר לֵיהּ: אִיבְרָא ''בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה'', מֵעֵין חֲתִימָה הִיא, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּבְדִּיל צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר מֵעֵין חֲתִימָה סָמוּךְ לַחֲתִימָתוֹ. וּפוּמְבְּדִיתָאֵי אָמְרִי מֵעֵין פְּתִיחָתָן סָמוּךְ לַחֲתִימָתָן.
Traduction
But the Master did not say three distinctions, nor did he say seven, as he actually mentioned four distinctions. He said to him: In truth, that is inaccurate, as the distinction between the seventh day and the six days of work is not considered a separate statement of distinction. Rather, this distinction is mentioned because it is similar to the conclusion of the blessing, and Rav Yehuda said that Shmuel said: One who recites havdala must say an expression that is similar to the conclusion near the conclusion of the blessing, to emphasize the connection between the blessing and its conclusion. And the scholars of Pumbedita say that one must say a phrase similar to the beginnings of blessings near their conclusions.
Rachi non traduit
והא מר לא שלש אמר. [כולן] ארבע:
מעין חתימה. ולא ממנינא הוא:
Tossefoth non traduit
ומר לא תלת אמר ולא שבע אמר. ומסתמא או ג' או ז' תיקנו כנגד שום דבר שלא לפחות או להוסיף כדאמר בהתכלת (מנחות דף לט.) לא יפחות מז' כנגד ז' רקיעים והמוסיף לא יוסיף על י''ג כנגד ז' רקיעים וששה אוירים:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, דְּחָתְמִינַן ''בֵּין קוֹדֶשׁ לְקוֹדֶשׁ'',
Traduction
With regard to the previously cited dispute, the Gemara asks: What is the practical difference between them? Since the beginning and end of a blessing generally address the same topic, what is the difference between these two opinions? The Gemara responds: The practical difference between them is in the case of a Festival that occurs after Shabbat, as one concludes this havdala with the phrase: Who separates between sacred and sacred.
Rachi non traduit
ה''ג י''ט שחל להיות אחר השבת. דבעי למחתם המבדיל בין קודש לקודש:
Tossefoth non traduit
מאי בינייהו. דרוב הברכות הפתיחה והחתימה מענין אחד:
מַאן דְּאָמַר מֵעֵין פְּתִיחָתָן סָמוּךְ לַחֲתִימָתָן, לָא בָּעֵי לְמֵימַר ''בֵּין קְדוּשַּׁת שַׁבָּת לִקְדוּשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ''. וּמַאן דְּאָמַר מֵעֵין חֲתִימָתָן סָמוּךְ לַחֲתִימָתָן, בָּעֵי לְמֵימַר ''בֵּין קְדוּשַּׁת שַׁבָּת לִקְדוּשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ''.
Traduction
The one who said that one must mention an expression similar to the beginnings of blessings near their conclusions would say that one is not required to say: Between the sanctity of Shabbat and the sanctity of the Festival You have distinguished, before concluding the blessing, as the beginning of the blessing refers simply to the sacred and the profane. And according to the one who said that one must say a phrase similar to the conclusions of blessings near their conclusions, one is required to say: Between the sanctity of Shabbat and the sanctity of the Festival You have distinguished.
Rachi non traduit
ה''ג מ''ד מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב כו':
Tossefoth non traduit
בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת. שאל ר' אפרים את ר''ת למה נהגו העולם להוסיף ולומר ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך דאין זה לא מעין פתיחה ולא מעין חתימה והשיב לו ר''ת משום חיבת היום האריכו כדי לומר פעם אחת מעין ז' הבדלות. בין קודש לחול אחד. בין אור לחשך ב'. בין ישראל לעמים ג'. בין יום השביעי לששת ימי המעשה ד'. בין קדושת שבת לקדושת י''ט הבדלת. פירוש שבי''ט שרי מידי דאוכל נפש. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת היינו חולו של מועד דשרי דבר האבוד ובשבת אסור. זה חלוק שבת מי''ט והיא הבדלה אחת הרי ה'. הבדלת וקדשת. את עמך ישראל בקדושתך שתי הבדלות בין כהנים לוים וישראלים ז' והוי מעין חתימה דבין קדש לקדש:

גּוּפָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הַפּוֹחֵת — לֹא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ, וְהַמּוֹסִיף — לֹא יוֹסִיף עַל שֶׁבַע.
Traduction
The Gemara returns to the aforementioned matter itself. Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said: One who decreases the number of distinctions mentioned in havdala should not decrease their number to less than three, and one who increases their number should not increase them to more than seven.
מֵיתִיבִי: אוֹמֵר הַבְדָּלוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת וּבְמוֹצָאֵי יָמִים טוֹבִים וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, אֲבָל לֹא בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. הָרָגִיל — אוֹמֵר הַרְבֵּה, וְשֶׁאֵינוֹ רָגִיל — אוֹמֵר אַחַת.
Traduction
The Gemara raises an objection from the Tosefta: One says statements of distinctions at the conclusion of Shabbat, and at the conclusion of Festivals, and at the conclusion of Yom Kippur, and at the conclusion of Shabbat that leads into a Festival, and at the conclusion of a Festival that leads into the intermediate days of a Festival. However, one does not mention distinctions at the conclusion of a Festival that leads into Shabbat, as the sanctity of Shabbat is greater than that of a Festival. One who is accustomed to reciting distinctions may recite many distinctions, and one who is not accustomed to doing so recites only one distinction. This ruling implies that there is no absolute requirement to mention more than one distinction.
Tossefoth non traduit
מיתיבי אומרים הבדלות כו'. הוה מצי לאתויי מרבי יהודה הנשיא דלעיל אלא דניחא ליה למיפרך מברייתא:
תַּנָּאֵי הִיא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים אוֹמֵר אַחַת, וְנָהֲגוּ הָעָם לוֹמַר שָׁלֹשׁ. מַאן נִיהוּ ''בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים''? רַבִּי מְנַחֵם בַּר סִימַאי. וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ''בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים''? דְּלָא אִיסְתַּכַּל בְּצוּרְתָּא דְזוּזָא. שְׁלַח לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִידִי: חֲנַנְיָא אָחִי אוֹמֵר אַחַת. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ.
Traduction
The Gemara answers: It is a dispute between tanna’im, as Rabbi Yoḥanan said: The son of sacred ones recites only one distinction, but the people were accustomed to recite three distinctions. The Gemara asks: Who is this person called the son of sacred ones? The Gemara answers: Rabbi Menaḥem bar Simai. And why did they call him the son of sacred ones? Because he would not look at the forms on coins, which were occasionally idolatrous symbols or some other prohibited image. The Gemara relates that Rav Shmuel bar Idi sent Rabbi Menaḥem bar Simai the following message: My brother Ḥananya says that one should mention only one distinction. However, the Gemara concludes: And the halakha is not in accordance with that opinion.
Tossefoth non traduit
דלא מסתכל בצורתא דזוזא. ארבי מנחם קאי דאמר במועד קטן בפרק בתרא (דף כה:) כי קא ניחא נפשיה דר' מנחם בר רבי סימאי אישתנו כל צילמניא והוו למיחצלייא פירוש חלקים בלא צורה ותולה קדושתו באביו שגם אביו היה קדוש:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמַּבְדִּיל צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר מֵעֵין הַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. מֵיתִיבִי: סֵדֶר הַבְדָּלוֹת הֵיאַךְ? אוֹמֵר: ''הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, בֵּין הַיָּם לֶחָרָבָה, בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, בֵּין כֹּהֲנִים לִלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים''.
Traduction
Rabbi Yehoshua ben Levi said: One who recites havdala must say distinctions similar to the distinctions stated explicitly in the Torah. One should not add other distinctions. The Gemara raises an objection from a baraita: How should one say the order of the distinctions in havdala? One recites: Who distinguishes between sacred and profane: Between light and darkness; between Israel and the nations; and between the seventh day and the six days of work; between the ritually impure and the ritually pure; between the sea and the dry land; between the upper waters above the firmament and the lower waters below the firmament; and between priests, Levites, and Israelites. This is an extended version of havdala, which includes references to seven distinctions.
Rachi non traduit
האמורות בתורה. כמו הנך דלקמן:
סדר הבדלות. היינו שבע הבדלות ואף על גב דאיכא תמני בין [יום] השביעי לא קא חשיב דמעין חתימה:
ובין כהנים ללוים כו'. מפרש להו לקמן אבל הבדלה דשבת לא כתיבא דמעין חתימה קא חשיב ליה לקמן ולאו ממנינא:
וְחוֹתֵם בְּ''סֵדֶר בְּרֵאשִׁית''. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: בְּ''יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית''. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹתֵם ''מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל''. וְאִם אִיתָא, הָא ''בֵּין הַיָּם לֶחָרָבָה'' לָא כְּתִיבָא בֵּיהּ ''הַבְדָּלָה''! סְמִי מִכָּאן ''בֵּין הַיָּם לֶחָרָבָה''.
Traduction
The baraita continues: And one concludes the blessing with the order of Creation: Blessed is He Who arranges the order of Creation, or: Who orders Creation. And others say that one concludes with: Who fashions Creation. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says that one concludes with the phrase: Who sanctifies Israel. The Gemara explains its objection: And if what Rabbi Yehoshua ben Levi said is so, the distinction between the sea and the dry land should not be mentioned, as the term distinction is not written with regard to this issue. The Gemara answers: Remove from here the distinction between the sea and the dry land.
Rachi non traduit
וחותם בסדר בראשית. ברוך סודר בראשית וכולהו הנך כתיבי ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור (ויקרא י':י') ויבדל אלהים בין האור ובין החשך (בראשית א':ד') ויבדל בין המים (שם):
אִי הָכִי ''בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה'' נָמֵי? מֵעֵין חֲתִימָה הוּא, בְּצַר חֲדָא וְלֵיכָּא שֶׁבַע!
Traduction
The Gemara asks: If so, the distinction between the seventh day and the six days of work should also not be counted in the tally of the distinctions, as it is mentioned only to repeat something similar to the conclusion. Consequently, this text of havdala lacks one more distinction, and this means that there are not seven distinctions in total.
Rachi non traduit
מעין חתימה היא. דקאמר וחותם בסדר בראשית והויא ליה בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה ובצרי להו משבע:
Tossefoth non traduit
בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא. ה''נ הוה מצי למיפרך הא לא כתיבא והא דלא קתני לה לבסוף פירש רשב''ם דשנאה אחר ג' הבדלות דכשאינו אומר רק ג' הבדלות הויא סמוך לחתימה ואם תאמר לר' יוסי ברבי יהודה ולרב דחתמי מקדש ישראל היכי הויא מעין חתימה אדרבה כהנים ולוים וישראלים הוי טפי מעין חתימה ויש לומר דבין יום השביעי לששת ימי המעשה הוי שפיר מעין חתימה שקדשנו הקב''ה במצותיו ונתן לנו את השבת אבל כהנים לוים וישראלים לא הזכיר ישראל אלא להקל שקלים בקדושתן מכהנים ולוים ולא הוי מעין חתימה:
אָמְרִי, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים תְּרֵי מִילֵּי נִינְהוּ. בֵּין לְוִיִּם לְיִשְׂרְאֵלִים, דִּכְתִיב: ''בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי''. בֵּין הַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, דִּכְתִיב: ''בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''.
Traduction
They say in answer to this question: The distinction between priests, Levites, and Israelites is two matters, i.e., it counts as two separate distinctions. One distinction is between Levites and Israelites, as it is written: ''At that time the Lord separated the tribe of Levi to bear the Ark of the covenant of the Lord'' (Deuteronomy 10:8). A further distinction is that between the priests and the Levites, as it is written: ''The sons of Amram: Aaron and Moses; and Aaron was separated, that he should be sanctified as most holy, he and his sons forever'' (I Chronicles 23:13).
מִחְתָּם מַאי חָתֵים? רַב אָמַר: ''מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל'', וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ''הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל''. לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף אַהָא דְּרַב.
Traduction
The Gemara asks: What formula should be used to conclude the blessing of havdala? Rav said the blessing should conclude with the phrase: Who sanctifies Israel. And Shmuel said the concluding phrase is: Who distinguishes between sacred and profane. The Gemara adds that Abaye, and some say it was Rav Yosef, cursed it, i.e., he would become angry at one who concluded the blessing in accordance with that opinion of Rav.
תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: כָּל הַחוֹתֵם ''מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל'' מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.
Traduction
It was taught in the name of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: Anyone who concludes the havdala blessing with the combined formula: Who sanctifies Israel and distinguishes between sacred and profane, God will lengthen his days and years.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source